⚖️ החלטה שיפוטית

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת הפטנט

  • שם: [שם המבקשת]
  • בא כח: עו"ד לוצאטו את לוצאטו
צד ב'

המתנגדת

  • שם: [שם המתנגדת]
  • בא כח: עו"ד פרל, כהן- צדק, לצר, עו"ד

ההחלטה:

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מס' 131039 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת הפטנט: [שם המבקשת]

ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו

המתנגדת: [שם המתנגדת] ע"י ב"כ פרל, כהן- צדק, לצר, עו"ד

1. ביום 12.02.1998 הוגשה מטעם (להלן: "המבקשת") בקשת פטנט מספר 9, ביוס 25.07.2005 פורסם דבר קיבול הבקשה ביומן הפטנטיס 4/2005, וביוס 5 הוגשה מטעס (להלן: "המתנגדת")

הודעת ההתנגדות למתן הפטנט. ביוס 06.02.2006 הגישה המתנגדת את כתב טענותיה, וביוס 04.07.2006 הוגש כתב הטענות שכנגד מטעס המבקשת.

2. ביוס 31.01.2007 הוגשו ראיות המתנגדת, ביוס 30.07.2007 הוגשו ראיות המבקשת וביוס 8 הוגשו ראיות בתשובה מטעס המתנגדת. לאור ואת נקבע דיון ליוס 8.

3. ביום 20.01.2009 הגישה טבע (שחינה מתנגדת נוספת בהליך העיקרי) בקשה למחיקת חלק מן ראיותיה של המבקשת, ביוס 03.02.2009 הודיעה המתנגדת כי היא מצטרפת לבקשה זו.

4. לאחר דבריס אלה אוחדו תיקי ההתנגדות של טבע ושל המתנגדת.

5. ביום 08.07.2009 הוגשה בקשת המתנגדת למחיקת התנגדותה ללא עשיית צו להוצאות בנימוקי הבקשה מציינת המתנגדת כי לדידה אין טעס בניהול התנגדות כפולה על ידיה ועל ידי טבע. עוד מוסיפה המתנגדת כי ממילא המבקשת תידרש להתמודד עס כלל הטענות בהתנגדות מטעס טבע, אשר הינן חופפות לטענותיה שלה בהתנגדות, דבר אשר יגרוס לכפילות מיותרת. ראיות המבקשת בשני ההליכים הינן והות ובשל העובדה כי הסרת ההתנגדות מצד המתנגדת לא תביא את ההליך לסיומו, סבורה המתנגדת כי אין מקוס לחייבה בהוצאות.

ביוס 21.07.2009 הוגשה תגובת טבע לבקשת המתנגדת למחיקת התנגדותה. בתגובתה מציינת טבע כי היא אינה מתנגדת להסרת התנגדותה של המתנגדת בעניינו, אך מבקשת כי לא תחויב לשאת בעתיד בהוצאות כלשהן בהן נשאה המבקשת בגין התנגדות המתנגדת.

ביוס 06.08.2009 הוגשה תגובת המבקשת לבקשת המתנגדת למחיקת התנגדותה ללא צו הוצאות, בקשה גו מהווה למעשה את בקשתה לפסיקת הוצאות.

ביוס 26.08.2009 (ולאחר שנטלה לכך רשות) הוגשה תשובת המתנגדת לפסיקת ההוצאות.

שלוש הן הטענות העיקריות שבפי המתנגדת כנגד חיובה בהוצאות. האחת, המבקשת מנהלת ממילא את ההליך נגד טבע, ומשכך אין בהתנגדותה כדי להוסיף הוצאות, ויש להתייחס למחיקת ההתנגדות כאל פעולה החוסכת הוצאות; השנייה, להתנגדות היה סיכוי טוב להתקבל על שוס טיעוניה המוצדקים, ולאור הליכיסם מקבילים בעולס; השלישית, המבקשת לא פירטה ודאי שלא הוכיחה את הוצאותיה בפועל, מה גסם שקשה הדבר להפריד הין ההוצאות שהוצאו בהליך ההתנגדות מול טבע, מאלו שהוצאו בגין המתנגדת דנן.

דין הטענה הראשונה להדחות. צד שהחל בהליך וחדל ממנו, תהיינה סיבותיו אשר תהיינה חייב בהוצאות הצד שכנגד. אכן בין השיקולים בקביעת שיעור ההוצאות מצויה נכונותו של צד לחסוך בעליות הדיון. אולם בעיתוי בו בחרה המתנגדת למחוק את התנגדותה שיקול הקטן הוא עד מאד ולו בשל הסכומים שנדרשו מהמתנגדת עד כה.

הטענה השנייה אף היא אין בה ממש. שכוחו של הליך לא נמדד שעה שצד בחר להסתלק ממנו. ככל שאמוריס דבריס בפסיקת הוצאות, צד שחזר בו מניהול הליך ולא עשה זאת בהסכמה, צריך לשלס לצד שכנגד את הוצאותיו באופן השקול לבעל דין שהפסיד בדינו.

עם זאת, באשר לפירוט הוצאות המבקשת, טענה טובה לה למתנגדת. הסכום לא עתרה המבקשת נסמך הוא על החלטה שניתנה בהתנגדות לפטנט מס' 133957. שם נקבעו הוצאות שאחד המרכיבים בקביעתם היו ההוצאות שהוצאו בפועל על ידי המתנגדת. סכומים אלה הוכחו בסדר גאה של פירוט והוכחה, ונפסק כי הס היו סבירים וראוייס להליך כפי שהתנהל שם.

איני סבור כי סכומים שנקבעו על בסיס הוכחת תשלום למומחה מסוים בתיק מסוים, יכול ללמד אותי על תשלומים שנעשו או לא נעשו למומחה אחר. ודאי לא שעה שהוצאות המבקשת בתיק זה היו מורכבות, ומחולקות על פני שתי התנגדויות.

לאור דבריו האמוריס אין לי אלא לפסוק הוצאות על פי אומדנא דיינא, ואומדנא זו, אינה יכולה למצוא לה עוגן בסכום שנפסק על סמך הוכחת הוצאות בפועל, ודינה להשען על הפסיקה המקובלת ברשות הפטנטים, בתיקים בהם לא הוכחו הוצאות בפועל.

אוסיף, רק זאת, שאין אני סבור כי עלי להביא בחשבון הוצאות אלה, הליך למחיקת ראיות שכל 'תרומתה' של המתנגדת אליו הייתה בהודעה על הצטרפותה אליו. אכן פעמיס

רשס הפטנטיס, המדגמיס וסימני המסחר

הצטרפות לבדה יש בה משום קניין סיכון, ואולם סבור אני כי מקרים כגון דא, ראוי לי לנסות ולהפריד עד כמה שיד אומדני משגת את ההוצאות שהוצאו בגין התנגדות המתנגדת לבדה.

6. לאור האמור אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת הוצאות הליך ההתנגדות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 55,000 ₪. סכום וה כולל מע"מ כדין וישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלוס בפועל.

נח שלו שלומוביצ פוסק בקניין רוחני ניתן בירושליס ביוס : 16 באוגוסט, 2010 ו' באלול, תש"ע