רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות פטנט 231432,228145,227122, 86, פטנט 215485 (בקשה לרישום רשיונות משנה)

המבקשת: 5 ְ שטסץ 50131 06208

ע"י ב"כ הרצוג פוקס נאמן ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. המבקשת הינה הבעליס בקשות הפטנט 212256, 231432, 227122 ובעלת הרשיון בבקשות הפטנט 207796, 228445. פטנט 215485 הינו בבעלות חברת .6מ1 50181 1560₪08.. בגין פטנט זה לא נרשס רשיון.

2 בפני בקשה לרשוס שרשרת של רשיונות משנה בגין הפטנט ובקשות הפטנט בפנקס הפטנטים. עד היוס לא נרשמו רשיונות משנה בפנקס הפטנטיס ומכאן הבקשה שבפניי.

3 בפי המבקשת ארבע טענות עיקריות התומכות לטעמה ברישוס רשיונות משנה:

א. רישוס רשיונות משנה מתאפשר ביחס לסימני מסחר וזאת למרות שלשון פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 אינה מציינת במפורש אפשרות זו;

ב. הדין קובע כי על מנת שיהא הרשיון תקף כלפי צדדים שלישייס יש לרשוס אותו. מקל וחמור שיש להחיל תנאי דומה לתקפות כלפי צדדים שלישייס גם על רשיונות משנה;

ג. ישנה חשיבות גבוהה לרישוס רשיונות משנה לניצול פטנטיס וזאת כדי לאפשר לבעל רשיון המשנה לנצל את וכותו.

ד. מדינות אחרות, כגון יפן, בריטניה וארצות הברית, מאפשרות את רישוס רשיון משנה לניצול פטנטיס באותו אופן בו מתאפשר רישוס הרשיון.

4. לא נדרשתי ללכת בדרכה של המבקשת ועל כן לא אכריע במסגרת זו בכלל טענותיה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המסגרת הנורמטיבית ומהות הרשיון

5. סעיף 84 לחוק הפטנטים, התשכ": - 1967 (להלן: "החוק") קובע את זכותו של בעל פטנט ושל בעל אמצאה שנתבקש עליה פטנט ליתן רשיון ניצול, כדלקמן:

"בעל פטנט רשאי ליתן בכתב רש:ון, י*חודי או לא י*חודי, לניצוע האמצאה שעליה מיתן הפטנט, ודשאי לעשות כן בעל אמצאה שעליה נתבקש פטנט."

6. סעיף 87 לחוק קובע כי רישוס הרשיון הינו תנאי לתוקפו כלפי צדדים שלישיים. החוק קובע את זכויותיו של בעל הרישון הייחודי ואת אלה של בעל הרשיון הלא-ייחודי, אך אינו קובע הוראות כלשהן לעניין האפשרות להעניק רשיונות משנה.

7 רישון משנה כשמו כן הוא, רשיון לניצול האמצאה המוענק על ידי בעל רשיון לצדדים שלישיים וזאת בחסות ובתנאי הרשיון ממנו הוא נהנה. כפי שהוגדרו הדברים בדין האמריקאי:

זסחו וז ]0 566ח66ו] [סחזףויזס 116 על זחסיזף 0 15 56ח66ו!פוז5 2"

. . .1105יזסכן 5110510101 10 116056 6\זז

5] ח6וסן סו חזפויזם ויז זז 6 ה66 עז!סיזח6ף 8 )וז 5105 ]חסיז 01 סח 11660566 זז סח ]וטו 01 6יזם 4 .100050] 16 ]0 פוחזסז 6וז עקש 50 00 10 260וזסהזוום 15 6ג] 655|חוו

" .51121166565 ]0 1551/0066 116 26ז'זס )וו סז 66זה6וסק

"1780586105 510₪ת1.166 זת6ז8ק" ז6אז28 .1 11085 ,הזסתג .1 (2-37 .ק (2004)

מעלה עולה השאלה האס העדר ההתייחסות בחוק הפטנטיס לרשיונות משנה מעידה על לקונה

או על הסדר שלילי. שאלה זו מתחדדת לאור העובדה שסעיף 84 לחוק קובע כי מי שרשאי ליתן רשיון הינו בעל הפטנט.

9. רשיון הינו וכות לעשות שימוש באמצאה. מכאן שיש להחיל עליו את הוראות חוק השכירות והשאילה, התשל"א - 1971 הדן בוּכות השכירות ואף בזכות שימוש שאין עימה החזקה וחל בשינוייס המחויביס גס על זכויות. כפי שמבהיר ואת מיגל דויטש בספרו קניין, כרך ב' (התשנ"ט - 1999), בעמ' 318 - 319 :

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"זכות ההחזקה היא אלמנט חיוני בהגדרתה של זכות השכידות. זכויות אינן ניתנות להחזקה, ולכן השינוי המחויב יהיה המלתה של תיבת ה"ההחוקה" בתיבת ה"שליטה". שליטה תיתכן גם לגבי זכויות מופשטות, ומשמעותה היא כוח הכרעה באשר למצב הזכויות וניצוקן,

על כן ניתן להשכיד זכות לפטנט, או זכות לקניין לוחני אחד. השכרת הפטנט תתבטא בהעברת כוחות הבעלות ביחס לפטנט (זכויות ההכרעה לעניין אופן ניצולו, מועד ניצולו, מיהותו של המנצל; הזכות להקנות הרשאה לאחרים ועוד) למשך תקופה מוגבלת, אל השוכר. העברת זכות שימוש בלבד, לעומת כך, תתמצא בהרשאת ההנאה מן הפטנט, למקבל, ללא העברה של כוחות נוספים אל מקבל ההרשאה."

0. לעניין הגבלת עבירותה של זכות השכירות אומר מ. דויטש בספרו לעיל, בעמ' 330 - 331, כדלקמן:

"אפיון מרכזי, אף כי לא חיוני, זכות הקניין, היא עבירותה של הזכות. אולם זכות השכירות, על-אף קנייניותה, היא בעלת כושר עבירות מוגבל ביותר.

האופי המעודב של השכירות (הכורכת היבטים קנייניים וקשר אובליגטורי

נמשך, גם *חד), הוביל את המחוקק למתן תשובת-ביניים בסוגיית

העבירות של זכות השירות: השוכר אמנם אינו זכאי להעבידר את זכות

השירות, או לעשות לגביה עסקה של השכדת-מישנה אלא בהסכמת

המשכיר, אולם סידובו של המשכיר ליתן הסכמה לכך פתוח לביקורת

שיפוטית."

1. מן האמור עולה כי אף על רשיון בפטנט או באמצאה שנתבקש עליה פטנט, חל סעיף 22 לחוק

השכירות והשאילה הדן בהעברת השכירות ובשכירות משנה, בין אס הרשיון כורך זכויות שליטה ושימוש או שהוא מעניק זכויות שימוש בלבד.

2. מכאן שאס הסכים לכך בעל הפטנט, אין מניעה כי בעל הרשיון יתקשר עס צד שלישי בהסכם למתן רשיון משנה.

חובת רישום רשיון משנה בפנקס הפטנטים

עמדנו על ההקבלה בין וכות השכירות לבין הרשיון בפטנט או באמצאה שנתבקש עליה פטנט. עם ואת, בשונה מחובת הרישוס החלה על הרשיון אף אם הוא לתקופה קצרה, החובה לרשוס את זכות השכירות במקרקעין חלה רק על שכירות שתקופתה מעל 10 שנים (ראה סעיף 152 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב - 1972 ומ. דויטש בספרו לעיל, בעמ' 323).

כפי שמבהיר דויטש בספרו, בעמ' 322 הרציונל טמון בשניים: ראשית, הרצון שלא להכביד על הבעליס ועל השוכריס; שנית, הסיכון לעסקאות נוגדות הינו נמוך בשל ההחזקה הנראית לעין במקרקעין.

ברי כי הרציונל השני לפטור אינו קייס בתחוס הפטנטים, שהרי בכל הקשור בזכויות אין ההתחזקה נראית לעין והיא מעוגנת בהסדר החוזי שבין הצדדיס, שאס לא יירשס לא יוודע לצדדים שלישיים. נראה כי שיקול אה הוא שהביא לחיוב הצדדיס לרשוס את הרשיון בפטנט בפנקס באס חפצים כי יהא לו תוקף כלפי צדדים שלישיים.

לרישוס בפנקס יתרונות ברוריס, הלא הס הוודאות הניתנת לכלל הציבור באמצעות יידוע בדבר עסקאות בזכות הקניין והביטוח לבעל הזאכות הרשומה מפני עסקאות נוגדות.

עס ואת שאלת חובת הרישוס של רשיון המשנה בפנקס בשונה מזכות הרישוס שלה אינה מתעוררת בפניי ועל כן איני מוצאת צורך להכריע בה. סמכותו של הרשס לרשוס בפנקס גס פרטיס שאין הוא חייב לרשוס מכוח החוק קבועה בסעיף 166(א) לחוק.

סוף דבר

הרשיונות ורשיונות המשנה יירשמו בפנקס הפטנטיס לאחר בדיקת הבקשה וצרופותיה בידי הממונה על פנקס הפטנטיסם.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום כ"א אב תשע"ה

6 אוגוסט 2015

סימוכין: 525