צו הארכה לפטנט 139110

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

צו הארכה לפטנט 139110 (בקשה לתיקון תקופת הגנה - סעיף 170 לחוק)

המבקשת: .6אז הזש

ע"י ב"כ: לוצאטו את לוצאטו

- ה ח ל ט ה

בפני בקשה לתיקון תקופת תוקפו של צו ההארכה שניתן לפטנט מס' 139110. מועד הפקיעה המקורי של הפטנט, לפני ההארכה, הינו 11.5.2019. תקופת ההגנה של הפטנט הוארכה בצו ב-0 ימים, כך שצו ההארכה יעמוד בתוקפו עד ליוס 20.4.2021.

צו ההארכה ניתן בהתבסס על רישומו של התכשיר הרפואי 10/1852%, ובו המרכיב הפעיל שד אה]נזת פאז 0 5, שנרשס בפנקס התכשירים ביוס 28.9.2008.

בעת הגשת הבקשה לצו הארכה, ביוס 23.12.2008 וכן בהתכתבות נוספת במהלך בחינתה, דיווחה המבקשת כי היתר השיווק הראשון שניתן לתכשיר הרפואי .102/12, ניתן על ידי האיחוד האירופי ביוס 20.4.2007. על גבי מסמך היתר השיווק (שתורגס לאנגלית) שצורף לבקשה, נכתב כי מדובר ב- "20.1/.2007 01 ת12661510 ת15510בתרתסם").

בהתבסס על מידע וה, חושבה תקופת ההגנה של הצו, וכן פורסמה ביומן הפטנטים 6/2014 כוונה ליתן צו הארכה לפי סעיף 64ה(ג) לחוק, לתקופה בת 710 ימים. לאחר שלא הוגשו התנגדויות, ניתן צו הארכה לפטנט, בהתאם לכוונה שפורסמה.

על פי האמור בתצהירו של מר ₪₪00006% .5 6161א, עורך פטנטיס בכיר בחברת. 8208ק 6 תו ], חברת בת של 186 ז1120ק, שנטען כי היא בעלת רישיון ייחודי בפטנט נשוא הליך זה, קיבלה המבקשת את היתר השיווק באירופה לידיה ארבעה ימיס לאחר שניתן, כלומר רק ביוס 24.4.2007. כאמור, התקופה הנוכחית של הצו חושבה על בסיס המועד בו ניתן ההיתר שיווק, 20.4.2007.

המבקשת מבקשת להאריך את תקופת צו ההארכה בארבעה ימים, עד ליוס 24.4.2021, בעקבות שינוייס בפרשנות החקיקה באירופה, וכן בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שדן בסוגיה קרובה. התיקון מתבקש על בסיס סעיף 170 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") ועל פי סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 (א צ5 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 27.7.2005):

"חקיקה, מטבעה, עוברת שינויים עם חלוף העתים. כך, גם הפסיקה הכרוכה בחקיקה עוברת שינויים. הנני סבור כי צו ארכה מרגע שניתן, אין לשנותו שכן הציבור הרחב מסתמך על תאויך הפקיעה הרשום בפנקס, בין אם קרוב או רחוק הוא. יש לשנותו רק אם נעשתה טעות בחישוב...

אין ספק כי לרשם הפטנטים נתונה סמכות לשנות צו הארכה שניתן. השאלה של פתחי אינה שאלה האם הרשם רשאי להפעיל סמכותו או שאלה של עשיית "צדק" אלא שאלה של מדיניות. האם בכל שינוי בפסיקה ו/או בחקיקה צריך הרשם לשנות רטרואקטיבית את כל הארכות שניתנו קודם לכן. התשובה לטעמי, לא, שהרי תיקונים רטרואקטיביים בצווי הארכה עשויים להוביל למצב בו עולם הפטנטים יהיה כים סוער וגועש שגבולותיו ותחומיו בלתי גדורים ובלתי ברורים, מתרחבים ומתכווצים כגלים חליפות בהתאם למצב הנתון.

הדבר יהיה מנוגד לתורת הפטנטים ולמושכלות היסוד של השיטה שעיקרה, ודאות שעיקרה - פרק זמן קבוע, ידוע ומוגדר מראש כמונופול כשלאחריו הכלל (כולל "החברות הגנריות") יכול לעשות שימוש בידע כדי לקדם הלאה את הטכנולוגיה בעזרת הידע הקיים. בעולם התוופות כשהידע הופך לנחלת הכלל, חלה גם תופעת הורדת מחירים ניכרת של מחירי התרופות ובוודאי שהציבור הרחב

ממתין ומייחל לרגע זה. מה יהיה על אינטרס ההסתמכות. אלה שהסתמכו על תאויך פקיעת הפטנט על פי הצו המקורי ועשו הכנות לייצור, ועתה הפטנט יוארך בדיעבד...".

6. סבור אני, כי הצדק עס כבוד הרשם נועם, וכי נסיבות העניין שבפני אינן מצדיקות הפעלת הסמכות לשינוי ההחלטה כעת, אף שאילו הייתה ההחלטה מתקבלת כיום, ייתכן ותוצאתה הייתה אחרת. כדברי בית המשפט בעניין בג"צ 4492/92 ד"ר ילנה שנקונקו נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, פ"ד(מו) 861, פיסקה 5:

"ואולם, השיקולים הראויים במקרה של ביטול החלטה שונים מן השיקולים בקבלתה של החלטה מקווית. במקרה של ביטול מתחייב איזון בין האינטרס הציבורי שביסוד הביטול לבין הפגיעה בפרט שהביטול יגרום, וזאת תוך מתן דעת לעילת הביטול, כגון: חריגה מסמכות, טעות טכנית, שינוי מדיניות, או יישוס מוטעה של מדיניות הרשות (ראה דברי השופט בך בע"א 433/80 נכסי י.ב.מ. ישראל בע"מ נ מנהל מס רכוש וקרון פיצויים, תל אביב [4], בעמ 1, בדבר השלכת העילות הנ"ל על סמכות הרשות לבטל החלטותיה).

7. בסיכומו של דבר, איני מוצא כי אינטרס המבקשת בקבלת פיצוי נוסף של מספר ימים, גובר על האינטרס הציבורי שביציבות החלטות הרשות, והסתמכות הציבור וצדדי שלישיים על מועד פקיעה, שידוע כבר מזה זמן רב.

8. בהחלטה בעניין בקשה לצו הארכת תוקף פטנט מס' 83148 1213054165 06116 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 13.6.2007), עמד כב' הרשס דאז נועס על חשיבותה של הוודאות ברישוס הזכויות בפנקס:

"...רשם הפטנטים אינו רשות אשר סתם רושמת בפנקסים זכויות קיימות בקניין רוחני, אלא בראש ובראשונה רשות המוסמכת לבחון, ולאור תוצאות הבחינה, להעניק זכויות בקניין רוחני, כל זאת תוך יישום איזון האינטרסים שקבע המחוקק בין בעל האמצאה והציבור. כבוד השופט חשין התייחס בפרשת רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריבה בע "מ, פ"ד נב(4) 289, 340 לאופיו המיוחד של הקניין הרוחני בהיותו מבוסס על עקרונות כלכליים ואיזון אינטרסים...

מועדי השתכללותן ופקיעתן של זכויות בקניין הרוחני התעשייתי

הרשום שבו עסקינן (מה שקרוי בלעז שזז6קסץ [0050118ח1) נקבעו במסמרות על ידי המחוקק על מנת ליצור וודאות לגבי הבעלות בקניין הרוחני התעשייתי, עליה ניתן ללמוד רק מהרשום בפנקס הפטנטים והמדגמים או בפנקס סימני המסחרו...".

9. בשינוי או ביטול החלטה מנהלית המשפיעה על צדדים שלישיים יש לנקוט באיפוק רב, ויש צורך בשינוי מהותי בנסיבות שהובילו להחלטה, על מנת להצדיק את שינוי ההחלטה.

0. סוף דבר, הבקשה נדחית.