⚖️ החלטה שיפוטית

סימני מסחר 273567, 270167

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת 1

  • שם: 6קקנוזט והיז זסשנטטוו
  • בא כח: פרל כהן צדק לצר בר
צד ב'

המבקשת 2

  • שם: 1715 1- 16ב כ 5
  • בא כח: גילת, ברקת ושות', עו"ד

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 273567, 270167 30 216ההּ יז (סיימן מעוצב), סימן: 61550101 //\ 2660111061 (סיימן מעוצב),

המבקשת 1: 6 6קקנוזט והיז זסשנטטוו ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר בר\

המבקשת 2: 316-581 1715 1- 16ב כ 5 ע"י ב"כ: גילת, ברקת ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה לרישום מקביל של סימני המסחר שבכותרת.

2. חברת 11סות2) 6קקטושטא8ז זסשזטטזום (להלן: "המבקשת 1") הגישה את הבקשה לרישום סימן מסחר 270167 ביוס 14.5.2014 בגין בירה ומשקאות לא-כהליים בסוג 32 וכן בסוגיס 41 ו-43, בגין שירותי חינוך והדרכה ובגין שירותי אספקת מזון ומשקאות, בהתאמה. הפרטות המלאות מופיעות בנסח הבקשה.

3 חברת 11סות2) 780-ז6ת215%8ת1'9-תַ6זק5 (להלן: "המבקשת 2") הגישה את הבקשה לרישום סימן מסחר 273567 ביוס 6.2.2015 בגין בירה ומשקאות לא-כהליים בסוג 32. הפרטות המלאה מופיעה בנסח הבקשה.

4 הסימניס הינס סימניס מעוצביס ונראיס כך:

5. מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימניס דומים עד כדי להטעות ועל כן נפתח בין המבקשות הליך תחרות בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

6. הצדדיס הגישו ראיותיהס בהליך התחרות ואולס בטרס נקבע מועד לדיון בעניינס הגיעו להסכמות ביניהם, לפיהן הסימניס יירשמו במקביל בישראל והייעשו מאמצים על מנת למנוע הטעיה בקרב לקוחותיהם.

7 לאחר שעיינתי בראיות הצדדיס אני סבורה כי יש מקום לקבל את ההסכם לרישום מקביל של הסימנים.

8 מראיות המבקשת 1 עולה כי מבשלת הבירה בנדיקטינר נוסדה בשנת 1609 והיא רוקחה על פי מתכון מיוחד של הנזירים של בנדיקטין. תקציב השיווק של היבואנית של הבירה בישראל הינו מעל 6 מיליון ₪ (בין השניס 2012 -2017) והיקף המכירות בישראל באותה תקופה עומד על מאות אלפי ליטרים בשנה. המצהיר הבהיר כי קיים קשר היסטורי ורב שנים בין נזירים לבין ייצור בירה וזאת מכיוון שבמשך מאות שניס יוצרה בירה על ידי נזירים במסגרת חובתס לארח עוברי אורח וכאמצעי לכלכל את המנזרים. המבקשת 1 הציגה סימניס רביס הכוללים דמויות של נזירים.

9. מן התצהיר שהגישה המבקשת 2 עולה כי המבקשת 2 פעילה בשוק הבירות מן המאה ה-14 וכי הסימן המבוקש עוצב בשנת 1935 על ידי צייר ממינכןו. למבקשת 2 סימן מעוצב רשום

10. ישראל משנת 1936 שעיקרו דמות הנזיר והמלל "את )אנא טג פם תתאג א215%א\ תת". למבקשת 2 סימנים רשומים נוספים בישראל הכוללים את דמות הנזיר. המבקשת 2 מוכרת בישראל בירה הנושאת את הסימן המבוקש משנת 2008 בהיקף של מאות אלפי ליטרים בשנה.

סעיף 30 לפקודה קובע את סמכות הרשם להתיר רישום מקביל של סימנים, כדלקמן:

"דעה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמס של בעלים אחראים, רשאי הוא להדליק רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיתם."

המבקשות שבפניי פעילות בשוק בישראל במקביל בחמש השניס האחרונות. שתי המבקשות משווקות בישראל בהיקפים משמעותיים והן חברות פעילות וידועות בשוק העולמי. אין כל חשש או יסוד להניח כי הצדדיס מנסים להיבנות האחת מן המוניטין של השנייה.

הסימניס שרישום נתבקש אנס והם. למעשה, הצליל של הסימניס שונים לחלוטין והרכיב המשותף הוא דמות של נזיר אשר ביטויה בכל אחד מן הסימניס הינו אחר. לעניין דמות הנזיר יש להדגיש כי מן הראיות שהוגשו על ידי המבקשת 1 עולה כי מדובר בדמות אשר נהוג ומקובל להשתמש בה בהקשר של בירה. כפי שנאמר לעניין הגנה על מוטיביס בהחלטת כב'

הרשם בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 147319 (מעוצב) אלי שגב נ' זסטס! (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 23.8.2003):

"הגישה הכללית בדיני הקניין הרוחני היא לא לאפשר הגנה על דעיונות ומוטיביס בעלמא, אלא על יישומם וגיבושם. לעניין זה בדיני זכויות יוצרים רדאה ד"ר ש. פדזנטי בספרה "דיני זכויות יוצרים", כדך א', בהוצאת כרמל

ספרות משפטית, משנת 2000, עמ' 31; ראה גם ע"א 15/81 גולדבדג נ' בנט ואח', פ"ד לו(2), 813 בעמ' 820; לעניין זה באדה"ב לאה גם חס זסהחחזוא"

"זחףזץקס:), בהוצאת 06000 10106 פוא15\6א1.0, הוצאה 58, משנת 2, עמ' 1-54. לעניין זה של השארת דעיונות מחוץ להיקפו של מעגל ההגנה בדיני הקניין הרוחני, יש ביטוי גסם בדיני פטנטים (שס הדגש הוא

על יישום הרעיון), ראה בספרו של ||6יז106, "%זחסוסק ]0 שו1/0 6 הכ)", חסו60 הז15, 2000, בהוצאת |!|שואם] 6 זססטו5, בעמ' 181. ליישוםם מושא זה בסימני מסחר ראה 17006 0חם 085 1006 ]כ 10 5'עז6א"

"65חזם)!, בהוצאת ][6שואם]/ 6 661שו5, מסזו60 הז13 (להלן: "קרלי"), בעמ' 603."

3. אמנסם ההחלטה האופרטיבית של הרשם בעניין הסימן נהפכה בפסק דינו של בית המשפט העליון (ע"א 8441/04 16 6%ט116ם11 נ' אלי שגב (פורסמה בנבו, 23.8.2006)) ואולס נראה כי

קביעות אלה של הרשם עומדות אף אם יישומן לא התקבל על דעת ערכאת הערעור, אשר סברה כי המערערת מש היא שקישרה במוחו של הצרכן בין היונה לבין מוצרי קוסמטיקה, קשר שלא היה קיים במוחו לולא המערערת (בעלת הסימן הרשום).

4. בענייננו נראה כי קיים קשר היסטורי בין נזירים לבירה אף אם לא הוגשה חוות דעת מומחה להוכחת טענה זו. לפיכך, אף אם רכיב הנזיר בשני הסימניס בולט ומשותף לשני הסימנים, הרי שאין מדובר בקשר שנוצר על ידי אחת מן המבקשות כי אם בחיבור שנוצר ללא קשר אליהן ולפיכך אין ברכיב וה כדי להצביע כי מקור הטובין הוא בהכרח אחת מהן.

5. זאת ועוד, לכל אחד מן הסימניס המבוקשים רכיביו נוספים רביס שונים זה מזה, אשר מסייעים לבדל ביניהם.

6. אף הצדדיס סבורים כי לא תיגרס הטעיה בשוק הישראלי מרישום הסימנים במקביל וכתובצאה משימוש בהם בישראל. להסכמת הצדדיס יש מקום לתת משקל כלשהו, אף אם משקל זה אינו מכריע, שהרי אסכימו סוחריס להטעות את הצרכניס אל לו לרשום ליתן

לכך יד (ראה עשא (ת"א) 48837-03-14 /5 380225 85 500א21025 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 22.2.2015)).

7. מן השיקולים שהובאו לעיל אני סבורה כי לא תיגרס הטעיה לצרכניס מרישום מקביל של הסימנים. לפיכך יש מקום לקבל את הבקשה לרישום מקביל וכך אני מורה.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ה אייר תשע"ז 1 מאי 2017

סימוכין: 464