החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומובי

סימני מסחר מס' 83586 ,83587 84060, 84061, 2, 120547, 124644 בקשות לרישום סימני מסחר מס' 83588, 116111, 116112, 116114, 5, 116117, 116118, 116120, 116121, 116123, 4, 1199189, 120545 (בקשה על פי סעיפים 38, 8 - 50 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל''ב - 1972)

המבקשת: "0051" (זהץ1זק6יזק הקקטני)" 2/0

16010110 11115513 ,6611020102 .כ

ע'יי ב''כ וולף ברגמן וגולר

בעלת הסימנים: . \. א [התסז16041ח1 15יזוק5

5 1161110118 ,360ּ:ננו-) ,1[!1615+30/ ע''י ב''כ סנפורד ט. קולב ושות'

מבוא

1 בפני בקשה שהגישה המבקשת על פי סעיפים 38, 48 ו- 49 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשלייב - 1972, (להלן : יהפקודהי).

2 הבקשה עוסקת בסימני רשומיס ובבקשות לרישום (להלן ביחד גס: 'הסימניס), כולל על שס בעלת הסימנים, כולל הועברו לה, ביוסם 25 בנובמבר 1999, מחברה בשס םקנ סס 500% 101% 6105006 ,1סקנתו0ס1ק2ט[50 (להלן: מעבירת הסימנים), ונרשמו על שמה על פי הודעה מיוס 5 באפריל 2001.

3 בבקשתה, עותרת המבקשת לתיקון הפנקס, באופן בו ימחק שמה של בעלת הסימנים, והפנקס ישוב לקדמותו. דהיינו הסימנים יירשמו בבעלות מעבירת הסימניס. המבקשת טוענת, כי היא צד שנפגע מרישום ההעברה, בשל כך שבעלת הסימנים, ככזו, מנהלת הליכים כנגד סימן מסחר שהיא מבקשת לרשום.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהחלטתי מיוס 19 במאי 2004 קבעתי כי בטרס אברר האס ראוי, ומהי הדרך לדון בבקשה זו, תועבר הבקשה לתגובתן של מעבירת הסימניס ושל בעלת הסימנים. כמו כן ניתנה רשות למבקשת להשיב לתגובות אלה.

מעבירת הסימניס ויתרה על זכותה להגיב לבקשה.

טענות הצדדים

בתגובתה שהתקבלה ביוס 6 ביוני 2004 טענה בעלת הסימנים, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בין השאר מהטעמיס הבאיס:

הסעד לו עותרת המבקשת הוא סעד הצהרתי, סעד שאינו בסמכות הרשם.

בקשת המבקשת לוקה בהיעדר פירוט ובאי הבחנה בין בקשות לרישום לבין סימני מסחר רשומים.

הבקשה כוללת איחוד של 21 הליכים סימני מבלי שניתנה לכך רשות מאת הרשם, ומבלי ששולמה האגרה המתאימה.

סעיף 38 לפקודה אינו חל על המבקשת, משום שהיא איננה צד שנפגע, לפחות לא ככל שהדבריס אמוריס בחלק הארי של הסימניס נשוא הבקשה, סימניס שאינם שקושרים לסימן אותו רוצה המבקשת לרשום.

סעיף 38, העוסק בתיקון הפנקס, אינו חל לגבי הסימניס שטרם נרשמו בפנקס.

סעיפים 48 ו- 49 לפקודה, העוסקים ברישום העברתו של סימן מסחר, ומאפשרים את הרשם לסרב לרשום העברתו של סימן מסחר, לא מאפשרים לבטל את ההעברה לאחר שאו הושלמה. הסמכות לערער על רישומה של העברה נתונה לבית המשפט העליון, ולו בלבד.

המבקשת השיבה לטענות אלה. בתשובתה שהתקבלה ביוס 22 ביוני 2004 נטענו, בין השאר, הטענות הבאות:

הבקשה אינה בקשה לסעד הצהרתי, אלא לביטול רישום העברת הבעלות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

כריכת הבקשות יחדיו נעשתה כדין, בשל כך שעילת הבקשה משותפת לכולם, וגם בעלי הדין והסעד המבוקש והס הם, במצב זה כריכת כל הסימניס יחדיו מתבקשת היא וראויה.

המבקשת שילמה אגרות כדין ואינה מתחמקת מחובתה זו; אס יושתו עליה אגרות נוספות היא תשלס גם אותן.

יש למבקשת מעמד על פי סעיף 38 לפקודה, וגם משום שבעלת הסימניס מתנגדת לבקשתה לרישום סימן, הדומה לאחד או יותר מהסימניס אודותס נסבה המחלוקת, ווגם משום שכמתחרה של בעלת הסימנים, היא נפגעת מכך שבעלת הסימניס מחזיקה בסימניס שאינם שייכים לה, ובכך מונעת מהמבקשת לקבל הרשאה ולהשתמש באותס סימנים.

לרשם סמכות לצוות על תיקון הפנקס, ובוודאי שבסמכותו להורות כן שעת שרישום נעשה שלא כדין.

אין מקוס להבחין בין סימניס הרישומיס בפנקס לבין בקשות לרישום, ככל שהדבריס אמוריס בסמכותו של הרשם לתקן את פרטי הרישום.

דיון והכרעה

השאלה הראשונה הצריכה בירור היא שאלת הסמכות. אינני מסכים לטענת בעלת הסימנים, לפיה הסעד המבוקש הוא סעד הצהרתי. הסעד לו עותרת המבקשת הוא ביטול רישום מיס שבסמכותו של הרשם להורות עליהס. סעדים אלה אינם סעדיס הצהרתייסם.

באשר לשאלת סמכותו של הרשם לדון בביטול רישומה של ההעברה: אינני שולל על הסף את פירושס של סעיפים 48 ו- 49 לפקודה כמאפשרים לרשם לדון בבקשה לביטול רישומה של העברת בעלות בסימן. בהחלט ניתן לומר, כי ההסדר הקבוע בסעיף 49 לפקודה, לפיו ערעור על רישומה של העברת בעלות יוגש לבית המשפט העליון, הוא הסדר שענין במקרה בו ניתנה החלטה שיפוטית של הרשם, בין אס בהליך חד צדדי ובין אס בהליך על ריב. במקרה דנן, רישום העברת הסימניס הושלס כפעולה מנהלית, אולס טרס ניתנה בגינו החלטה שיפוטית.

באשר לכריכת מספר סימניס ובקשות לרישום יחדיו, אינני רואה בה כל פסול. המבקשת טוענת כי בפנינו עילה אחת, מסכת עובדתית אחת וזהות מוחלטת וגם בבעלי הדין.

בבקשה מעלה כי אכן כך הוא. על כן, אינני רואה סיבה להפריד את הבקשה למספר גדול של בקשות ביניים אהות. ככל שהדבריס אמוריס באגרה, וגם אס אכן לא שולמה אגרה התואמת את ההליכים המבוקשים, הרי שמדובר בפגס הניתן לתיקון על נקלה, וודאי שאינו עילה לסילוק הבקשה על הסף.

מוכן אני וגם לקבל את טענתה של המבקשת לפיה היא נפגעת מרישום הסימניס על שס בעלת הסימניס, גם בסימניס שבגניין לא מתנהל כנגדה הליך. ואת מהטעס שהיא מאמינה, שביטול רישום ההעברה היה מאפשר לה לקבל רשות שימוש בסימנים.

למרות דבריס אלה החלטתי לסלק את הבקשה על הסף, וזאת מהטעמיס שאפרט להקן.

סעיף 38 לפקודה, הוא סעיף כללי העוסק בתיקון תרשומות ופרטיס המופיעים בפנקס. הוראה זו כללית ואינה עוסקת ברישום סימן מסחר, התנגדות לרישום, בקשה למחיקת סימן מסחר וכיוצייב עניינים שהוסדרו באופן פרטני בפקודה. הרישומה של העברת בעלות בסימן היא בגדר תרשומת הניתנת לתיקון על פי סעיף זה! ואף כן, ה כך הדבר גם לגבי רישום העברת הבעלות בסימן שבקשה לרישומו עדיין תלויה ועומדת!

מבלי לקבוע מסמרות בדבר, מוכן הייתי להניח כי סעיף 38 מתיר לתקן את הפנקס וגם כשהדבריס אמוריס במחיקת פעולה של רישום העברת הבעלות בסימן; סעיף 38 (ד) מדבר מפורשות על רישומה של העברת בעלות מקוס בו הייתה תרמית בהעברה. מוכן הייתי להוסיף ולהניח כי סמכות זו ניתנה וגם לגבי בקשה לרישום סימן מסחר, שהבעלות בה הועברה על פי סעיף 49 (ב) לפקודה.

דא עקא, שתיקון תרשומת שנרשמה בפנקס (על פי סעיף 38 לפקודה), ככל שהדבריס אמוריס בהעברת בעלות בסימן, וגם התנגדות להעברה או בקשה לביטולה (על פי סעיפים 48 ו- 49 לפקודה), יכולים להתקבל ככל שהם עוסקים בהעברה עצמה.

המבקשת מסתמכת בטענותיה על החלטתו של כבי הרשם אופיר, מיוס 20 בנובמבר 1994, בעניין העברת הבעלות בסימן מסחר מספר 37669. באותה החלטה נידונה התנגדותה של חברה שנכנסה בנעליה של מעבירת הסימן. לטענת החברה לא היה מקוס להרשם את העברת הבעלות בסימן וזאת על פי הסכס ההעברה עצמו, ותנאיס שנקבעו בו.

במקרה דנן טוענת המבקשת כי יש לבטל את רישום העברת הבעלות, לא משום שנפל בה פגם, אלא משום שמעבירת הסימנים, לא הייתה באמת ובתמיס בעלת הסימנים. וכל 1את למה! משום שממשלת רוסיה הלאימה סימנים אלה והס עתה בבעלותה.

אמנס בין השיטין טוענת המבקשת וגם לגבי תוקפו של הסכס ההעברה אולם וגם טענה זו, אינה טענה לפיה לא קויס הסכס ההעברה, או שבהעברה עצמה הייתה תרמית או פגם

אחר, טענתה מתבססת על אותה עובדה, לפיה בעלת הסימניס האמיתית היא ממשלת רוסיה. דהיינו, וגם למעבירת הסימניס אין אכות בסימניס, ומשכך אין בכוחה להעביר את שאינו שלה.

טענה מסוג זה, אינה טענה כנגד העברת הבעלות. זוהי טענה כנגד וּכות הבעלות עצמה.

טענות כנגד בעלות בסימן מסחר יכולות להיות מושמעות במספר סוגים של הליכים המתנהלים בפני הרשם, ביניהם: התנגדויות, בקשות לביטול, בקשות למחיקה ועוד. להליכים אלה ניתן להוסיף ודאי עוד כהנה וכהנה הליכים המתנהלים בפני בתי המשפט.

סוגים אלה של הליכים מוסדרים בדין, ככל שהדבריס אמוריס במועדים, עילות ולמי קיימת הזכות לפתוח בהליך על פיהם. אשר על כן אין מקוס לדון בהס במסגרת הליכים לתיקון הפנקס או לביטול העברת הבעלות.

הליכים לביטול העברת בעלות, וגם אס יש להס מקום, עניינס בפעולת ההעברה עצמה. וגם הסעד לו עותרת המבקשת, ביטול רישומה של העברת הסימנים, והשבת הפנקס לקדמותו, אינו תואס את טענתה לפיה וגם למעבירת הסימניס אין זכויות בסימנים.

מעבר לדרוש אוסיף עוד, כי עיינתי בשטר העברת הבעלות, שנעשה ונחתס בין מעבירת הסימניס לבין בעלת הסימנים, כפי שהומצא למחלקת סימני המסחר, ובבקשה שהוגשה על פיו. לא מצאתי כל סיבה שלא להרשם את העברת הבעלות לפי מסמכיסם אלה. על אחת כמה וכמה, אין בהס סיבה לבטל את הרישום לאחר שנעשה.

אשר על כן, אני מוחק על הסף את בקשתה של המבקשת.

לאור השלב אליו הגיע ההליך, ולאור היקפה המוגבל של התגובה לה נדרשה בעלת הסימנים, אני מחייב את המבקשת לשלס לבעלת הסימניס את הוצאות הבקשה ושכייט עוייד בסכוס כולל של 500 ₪.

נח שלו שלומובי\, פוסק קניין רוחני

נאת בירושליס ביוס 2 יולי, 2004

כייג תמוג, תשסייד