סימן מסחר 95829 "גולףקידס"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סימן מסחר 95829 "גולףקידס" (בקשה להחזר תוקף)

המבקשת: קלאסיק ספורט בע "מ ע"י ב"כ: יוסף מרדכי שטרית, עו"ד ונוטריון

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה להתחדש תוקפו של סימן מסחר מס" 95829, "גולףקידס", אשר נרשם על שם גולפקידס בע"מ ביום 4.6.1997 (להלן: "הסימן"). ביוס 13.7.2010 ולאחר מספר העברות בעלות קודמות שהתבצעו בסימן לאורך השנים, הועברה הבעלות בסימן לבעלים הנוכחי, חברת קלאסיק ספורט בע"מ (להלן: "המבקשת" או "קלאסיק.

2. ביוס 30.5.2016 נמחק הסימן בשל אי-תשלום אגרת חידוש. דבר מחיקת הרישום פורסם ביומן סימני המסחר וביוס 7.6.2018 הגישה קלאסיק בקשה להחזרת הסימן לתוקף. ביוס 8 ובהתאם לבקשתה של קלאסיק, נערך בפני דיון בעניין.

3 המבקשת מקדימה וטוענת, כי הסימן דנן נרשם לאחר מאבקים משפטיים ארוכים עם קבוצת גולף א.ק. בע"מ (להלן: "קבוצת גולף"), אשר בסופו נקבע כי המבקשת היא בעלת הזכויות הקנייניות בסימן. לדבריה, ביוס 11.10.2015 ולאחר שהונחתה לבצע את תשלום אגרת החידוש באמצעות האינטרנט על ידי נציגת רשות הפטנטים שילמה המבקשת את אגרת החידוש באמצעות שרת התשלומים וקיבלה אישור על כך שמספרו 247446645. לפיכך, שולמה אגרת החידוש במועד כדין.

4. לדברי המבקשת, דבר מחיקת הסימן התגלה לה לראשונה לאחר שביוס 12.4.2018 פנה אליה אחד מלקוחותיה, והעביר לעיונה מכתב התראה שקיבל מבאי כוחה של קבוצת גולף ובו נטען כי המבקשת מפרה את זכויותיה הקנייניות של קבוצת גולף בסימן "14105 .02021". נוכח האמור, הפיקה המבקשת נסח של סימן המסחר דנן, אז גילתה כאמור על מחיקתו.

5. במהלך הדיון שהתקיים בפני טען מר אלבז, בנציגות של המבקשת, כי לא היה מודע לצורך לשלוח את אישור התשלום בגין החידוש לרשות הפטנטים. נשאלת אפוא השאלה, האם מקרה זה מצדיק את ביטול החלטת הרשות למחוק את הסימן מן הפנקס.

6. סעיף 33 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 קובע את חובת הרשות להודיע לבעל הסימן על מועד פקיעת הרישום והצורך בחידושו. אין בסעיף זה כדי לגרום מסמכות הרשם לשנות או לבטל החלטה מנהלית על מחיקת סימן מהפנקס, וזאת בהתאם לנסיבות המצדיקות ואת בהתאם לסמכות הנתונה לרשם לפי סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1 (ר' בקשה להחזר תוקף סימן מסחר מס' 99281 (12.3.2012)).

7 לאחרונה נדון אופן הפעלת שיקול הדעת של רשות מנהלית לשנות החלטה שקיבלה בבג"ץ 7 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו 28.2.2018) ;

"לצד זאת, קיימת סמכות כללית לשנות או לבטל החלטה מכוח סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א- 1991 (להלן: חוק ההפרשנות), אשד קובע: "הסמכה לתקנות או ליתן הוראת מינהל - משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההודאה".

עם זאת, סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד; הגם שנתונה לרשות המינהלית סמכות לתקן או לבטל את החלטותיה, עליה להפעיל באופן מדוד ובהתאם לעקרונות ולכללי המשפט המינהלי, בהם סבירות ומידתיות. נוסף על כל אלה, נדרשת הרשות להתחשב במערך שיקולים נוסף, הנובע מכך שהפעלת הסמכות לתיקון או לביטול החלטה נעשית לאחר שכבר התקבלה החלטה מקורית בעניין. אמנם, נוכח חשיבות האינטרס הציבורי בגמישות פעולותיה של הרשות, אין לפרט זכות קנויה שהחלטות מינהליות תעמודנה לעד על תלן (ראו: דפנה ברק-ארז "הגנת הציפייה במשפט המנהלי" 209, 226 -227 עוני משפט כז(1) (2003) (להלן: ברק-ארז, הגנת הציפייה)). עם זאת, הדין מכיר באינטרס הפרט בכך שהחלטות מינהליות תהיינה יציבות וסופיות באופן יחסי, על מנת שיוכל לפעול על פיהן. לצוין, כי סופיות יחסית היא אינטרס גם של הרשות עצמה, שמעוניינת שהציבור יצפה ברצינות להחלטותיה. כתוצאה מאלה, "המטוטלת של ההחלטה המנהלית נעה בין הצורך ביציבות לבין הצורך בגמישות" (דאו: זמירד הסמכות המינהלית 1374 -1375), כאשר הצורך ביציבות "מקפל" בתוכו את ההגנה על הפרט המושפע מאותה החלטה (ראו: בג"ץ 15/96 תרמוקיר חורשים נ' הדשות השנייה לטלוויזיה ולדדיו, פ"ד נ(3) 397, 410 (1996); ברק-ארז הגנת הציפייה 9). לכן, הרשות צריכה לבחון אם מוצדק להפעיל את סמכותה לתקן או לבטל את החלטתה, תוך איזון בין האינטרס הציבורי בקיום השינוי (בין אינטרס הפרט שמושפע מההחלטה להותיר את ההחלטה המקורית על כנה (ראו: בג"ץ 2 שנקרנקו נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, פ''ד מז(4) 861, 864

(1993); ע"א 7204/15 פקיד שומה תל אביב 4 נ' עיזבון המנוחה דפנה לשם ז"ל, [פורסס בנבו] פיסקה 90 (2.1.2018); זמיר הסמכות המינהלית 1394),"

ממשיך וקובע בית המשפט העליון באותו עניין כי סמכות זו תופעל כשאירעה טעות של הרשות או בשעה שחל שינוי נסיבות המצדיק את בחינת ההחלטה מחדש.

נשאלת אפוא השאלה האם מקרה זה מצדיק הפעלת סמכותו של הרשם לשנות מהחלטתו למחוק את הסימן. השיקולים להחלטה זאת פורטו גס בספרו של י. ומיר הסמכות המנהלית 3 (מהדורה שניה, 2010) ונדון בהסדר זה.

הפעלת הסמכות רק במקרים מיוחדים

המקרה שלפנינו הוא מקרה מיוחד במובן והשברגיל, יוכל בעל סימן שסימנו נמחק להגיש בקשה חדשה לרישומו וכי הסיכויים שזאת תתקבל נוכח המוניטין שצבר לו עד מועד מחיקתו. המקרה דנן שונה מהיבט זה, שכן אף אם המבקש יגיש בקשה חדשה כאמור לרישום הסימן, סביר להניח שלא ניתן יהיה לקבל נוכח הרישום בפנקס של סימני המסחר של קבוצת גולף, ביניהם הסימן "גולף קידס" (סימן מסחר 142043). זאת ועוד נראה כי הציבור מזהה את השמות "גולף" ו"גולף קידס" עם קבוצת גולף ולא עם המבקשת. לפיכך, דחיית הבקשה להחזיר את הסימן לתוקף משמעותה כי ספק אם תוכל המבקשת לשוב וליהנות מהגנת סימן רשום.

שיקול זה בוחן את המציאות הנורמטיבית שיצרה ההחלטה הראשונה ביחס לאינטרס ההסתמכות של צדדים שלישיים. בענייננו, ניכר כי הצד השלישי הרלוונטי הוא קבוצת גולף.

סימן המסחר מושא הליך זה נמחק ביוס 30.5.2016. כעולה מדברי קבוצת גולף עצמה בבקשתה להצטרף להליך, מכתב ההתראה ששלחה אודות הפרת הסימן שוגר אך ביוס 88.

נראה אפוא כי המבקש המשיך לעשות שימוש בסימן במשך שנתיים מיום המחיקה, בלא הפרעה. לא ניתן להסיק מכך באופן חד משמעי כי קבוצת גולף לא הייתה מודעת לדבר מחיקה, שהרי ממילא קיים הסכס בין הצדדים אשר מתיר למבקשת לעשות שימוש מסויס בסימן מושא הדיון.

עם זאת אציין כי מעבר לקבוצת גולף יש לבחון את ההסתמכות הציבור על ההחלטה למחוק את הסימן מן הפנקס. נראה כי הציבור מזהה את הסימן עם קבוצת גולף דווקא וספק רב אס

צרכנים הרוכשים טובין הנושאים את סימן המבקשת מודעים לכך שמקור הטובין הינו המבקשת ולא קבוצת גולף. עם מחיקת הסימן מן הפנקס נפסקה הגושפנקא שניתנת לאותה טעות בקרב הציבור. סבורה אני כי יש לתת משקל רב לאינטרס זה של הציבור אשר אף אס לא הסתמך על המחיקה מן הפנקס במודע, נהנה ממנה במידה רבה.

עילה לשנות ההחלטה

כפי שפורט בבג"צ פלוני שאוזכר לעיל, טעות בפעולותיה של הרשות מהווה עילה טובה לשינוי ההחלטה או ביטולה. טוען המבקש כי טעותה של הרשות היא בכך שנציגתה לא ציינה בשיחת הטלפון עמו כי עליו לשלוח את אישור התשלום לרשות לאחר ביצועו. אף אס טענה זאת נכונה, אינני סבורה שיש בכך כדי לסייע למבקש. ראשית, חובת המבקשת לשלוח לרשות את העתק התשלום קבועה בתקנה 51 לתקנות סימני המסחר, 1940 הקובעת כדלקמן:

"(1) במהלך שלושת החודשים שלפני תום מועד הדישום האחדון של סימן מסחרי, דבר בעל הסימן או אדם הפועל מטעמו, להגיש בקשה לחידוש רישומו של הסימן. 2 יש לכלול לבקשה עותק קבלתו של תשלום אגרת החידוש הקבועה. (4)."

זאת ועוד, במכתב התזכורת שנשלח למבקש אודות מועד החידוש צוין כי עליו לשלוח את אישור התשלום לאחר ביצועו. הדבר אף מצוין באותיות מודגשות בצבע אדום בעמוד הרלוונטי שבשרת התשלומים באמצעותו שלם המבקש את אגרת החידוש. למעלה מכך, על הקבלה אותה מציג המבקש כאסמכתא לביצוע התשלום מצוין מפורשות כי "חובה להדפיס את אישור התשלום ולשלחו לרשם. מועד התשלום הינו מועד קבלת האישור במשרדי הרשם". מכאן, שלא ניתן לקבל את הטענה כי הטעות היא טעותו של רשם סימני המסחר.

יתרה מכך, לא חל כל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה ומסקנתי הינה כי זו התקבלה כדין.

מן הדברים שלעיל עולה כי מצויים אנו במצב קשה עבור המבקשת, בו מחד אין הצדקה לביטול ההחלטה על מחיקת הסימן, ומאידך הפגיעה במבקש היא קשה עד מאוד, שכן הוא עומד לאבד את זכויותיו בסימן מבלי שתהא לו אפשרות לתקן זאת. על אף הקושי שבדבר, אינני סבורה כי הוהמקום ליצור חריג אשר יפתח את הסכר ביחס למקרים עתידיים שטרס

לבסוף אעיר, כי החלטתי זאת אין פירושה כי אין באפשרותו של המבקש להמשיך ולעשות שימוש בסימן שנמחק, אף שאיננו עוד סימן מסחר רשום. כפי שציינו הן המבקש והן קבוצת גולף, בין הצדדים קיימת מערכת חוזית המסדירה את השימוש בסימן. נראה אפוא כי על הצדדים יהיה להתדיין בבית המשפט באשר לטענות הצדדים ביחס להסכם זה, וככל שהמבקש ישכנע את בית המשפט בצדקתו, יוכל הוא להמשיך ולהשתמש בסימן אף שאינו סימן מסחר רשום בהתאם לאותו הסכם ויש לקוות כי שימוש זה לא יהיה בו כדי להטעות את הציבור.

סוף דבר, הבקשה להחזר תוקפו של סימן מסחר מס' 95829 נדחית בזאת.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"ו חשוון תשע"ט

4 נובמבר 2018

סימוכין: 8 5