סימן מסחר 95470

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס 95470 -

סימן "גולים" מעוצב

מבקשת הרישום: גול תעשיות בע"מ ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"ד ועו"פ

(להלן: "המבקשת")

המתנגדת : עלית תעשיות בע"מ ע"י ב"כ רן רוטמן ושות', עו"ד

(להלן: "המתנגדת ")

ה ח ל ט ה

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. הבקשה לרישום סימן המסחר בשם "גוליס" (מעוצב) (להלן: "הסימן המבוקש") הוגשה ביוס 3 בנובמבר 1994, בסוג 30, לגבי ממתקים, דברי מאפה ודגנים. הסימן המבוקש נראה כך (לאחר שהבקשה תוקנה בטרס קבלה);

הבקשה לרישום פורסמה ביומן סימני המסחר ביוס 13 במאי 1996, והמתנגדת הגישה את התנגדותה לרישום ביוס 13 באוגוסט 1996.

טענות הצדדים מתפרסות על פני עמודיסם רב בסכתבי טענותיהם ובסיכומיהם. אנסה לתמצת את טענותיהם ולמקד את נקודות המחלוקת שבין הצדדים.

להלן תמצית טענות המתנגדת :

א.

המתנגדת, שהינה היצרן הגדול ביותר של ממתקים בישראל, מייצרת מסטיקים עגולים בצבעים שונים ורכשה לגביהם מוניטין במשך שנים רבות. היא משתמשת בסימן "ג'וליסם" לשווק, הפצה ומכירת המסטיקים העגולים מה למעלה מ- 20 שנה. המתנגדת טוענת כי היא השקיעה ומשקיעה רבות בפרסום וקידום מכירות והגדלת המוניטין. אציין כי היא לא הביאה כל ראיה לכך.

בחודש אוגוסט 1990 רשמה המתנגדת את סימן המסחר "ג'ולים". הסימנים עליהם מסתמכת המבקשת אינם בבעלותה ואילו אלו בבעלותו של משה הדר. בעלות זו לא הועברה. נטל הראיה כי הסימן המבוקש אינו דומה לסימן המתנגדת וכי אין בו כדי להטעות מוטל על המבקשת. אין לרשום את הסימן המבוקש, לאור הוראות סעיף 11 (9) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), האוסר רישום סימן שהוא או דומה עד כדי להטעות לסימן רשום השייך לאחר, לגבי אותו טובין או טובין מאותו ההגדרה: (1) המדובר הוא בטובין מאותו הגדר- ממתקים, הנמכרים בתפזורת ונקניס מתוך דחף רגעי וללא בחינה מדוקדקת של המוצר. (2) צליל המילים ג'ולים וגוליס דומה עד כדי הטעיה. גם חזותם דומה, באשר הכתיב זהה לחלוטין, למעט הגרש של האות ג'. עיוו בראיות שהוגשו מראה שהכתיב

דומה הן בגודלו והן במיקומו על גבי הסימנים. המוצר גוליס ייהנה מן המוניטין הכללי של המתנגדת ואילו המבקשת מצניעה על אריזותיה את שמה, שכן אין לה מוניטין משל עצמה והיא מנסה להתחרות עם המוניטין של המתנגדת. (3) המוצרים הנושאים את הסימן המבוקש וסימן המתנגדת נמכרים באותם אתרי מכירה בהס קיימיס דברי מתיקה רבים, ולעיתים על אותו מדף, לכן סביר להניח כי צרכן יטעה לחשוב כי מוצר המבקשת מקורו במתנגדת. המוצרים הס זולים, נרכשים ספונטאנית ואוטומטית. (4) קהל הצרכנים הוא ילדים, שהס באופן טבעי בעלי כושר אבחנה נמוך, ולכן קיימת סכנת ערבוביה. ו אין לרשום את הסימן המבוקש, באשר יש בו כדי להטעות את הציבור והוא מעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, במובן סעיף 11 (6) לפקודה. (1) הסימן המבוקש דומה לסימן של המתנגדת דמיון שיש בו כדי להטעות את הציבור. דמיון זה והמוניטין שרכשה המתנגדת בסימן, מוכיחים כי המבקשת מנסה להטעות את הציבור ביחס למקור הטובין. (2) המתנגדת עושה שימוש בסימן מעל ל- 20 שנה והוא מוכר וידוע היטב בציבור. המבקשת מנסה, שלא בתוס לב, להפיק תועלת רבה מהדמיון בין הסימנים. ז. | המתנגדת הקדימה לעשות שימוש בסימן, לפני שהחלה המבקשת בשימוש בסימן המבוקש. ח. שמה של המבקשת הוא "גול תעשיות בע"מ" ולא "גוליס", לכן אין בסעיף 47 לפקודה כדי להועיל למבקשת.

ט. | הסימנים הרשומים עליהם מסתמכת המבקשת אינם רלוונטיים: (1) פרט לשניים מהם, כלו נרשמו אחרי שנרשום סימן המתנגדת. (2) חלק ניכר מן הסימנים אינם בבעלותה של המבקשת, ואילו אלו בבעלותו של משה הדר. (3) מרבית הסימנים הרשומים עליהם מסתמכת המבקשת, שונים בצורה מהותית מהסימן המבוקש, כמו גם סימן של המתנגדת. יי המבקשת לא יכלה לעשות שימוש בסימניס הרשומים עליהם היא מסתמכת, שכן אלו נרשמו עוד לפני מועד התאגדותה של המבקשת בשנת 1994. יא. המדגם המייצג עליו מסתמכת המבקשת, נערך ארבע שנים לאחר שנרשום סימן של המתנגדת, לכן אינו רלוונטי. תוצאות המדגם הוגשו שלא באמצעות עד מומחה, ולכן גם מסיבה זו אין לקבל את המדגם, אשר תוצאותיו לא הובאו. יב. | טענת המבקשת לפיה, כביכול, רוב המסטיקים של המתנגדת נמכרים בלי שהלקוח יודע דבר לגבי מקורם, לא הוכחה - לא הוכח כי על מכונות מכירת המסטיקים אין ציון של סימן המתנגדת. | אציין כי אכן, לטענה זו אין כל תמיכה בתצהיר שהוגש מטעמ המבקשת.

יג.

יד.

טו.

מרבית המסטיקים נמכרים בצנצנות פלסטיק ובתפזורת ולא במכונות אוטומטיות. אני כן כי לטענה זו אין כל אחיזה בראיות.

די בהצהרתה של המתנגדת כי היא משתמשת בסימן מעל ל- 20 שנה כדי להוכיח את השימוש בסימן ע"י המתנגדת.

אין חובה להוכיח כי בפועל אירעו טעויות אצל ציבור הלקוחות, די בחשש שטעויות תקרינה.

5. טענות המבקשת הינן, בתמצית, כדלקמן:

א.

יא.

יב.

המבקשת עוסקת במשך שנים רבות בייצור וסחר של מוצרים שונים, מהגדרים שונים, נושאי סימני מסחר בשם "גול" ו-"גוליס".

לאור שמה הרשמי של המבקשת, "גול תעשיות בע"מ", זכאית היא לעשות שימוש אמת בשמה ולא ניתן למנוע זאת ממנה, וזאת בהסתמך על סעיף 47 לפקודה.

בבעלות המבקשת סידרה של סימנים רשומים בהם מופיעות המילים "גול" ו"גוליס", בהס היא משתמשת החל משנת 1987, דבר המוכיח כי יש לה זכויות רשומות ומוניטין בסימן. יצירת הסימן המבוקש נעשה בקפידה רבה ולאחר שבשנות השמונים נעשה על ידה מדגם בקרב בני נוער וילדים. כתוצאה מהמדגם, החליטה להשתמש בסימן המבוקש ולייצר ולשווק כדורי שוקולד, מצופה בנייר עס ציור של כדור רגל עליו.

לא תיווצר תחרות בלתי הוגנת אם ירשם הסימן המבוקש, שכן המבקשת החלה להשתמש בסימניה "גול" ו"גוליס" בשנת 1987, שלוש שנים לפני שהמתנגדת הגישה לרישום את סימןה "ג'וליס".

חזותם החיצונית של סימן המתנגדת והסימן המבוקש , אריזות המוצרים המשווקים ואופן הופעת האותיות על גבי האריזות, שונים לחלוטין, ולכן אין ממש בטענה כי רישום הסימן יביא לתחרות בלתי הוגנת.

לא קיימת סכנת הטעיה בין הסימנים. באריזותיהם ובטובין המשווקים יש הבדלים ברורים המונעים כל אפשרות בלבול.

צליל ההגייה של הסימן המבוקש שונה מסימן המתנגדת.

הרעיון המובע בסימן המבוקש הוא גול, מונח מתחום הספורט הכדורגל, ואילו הרעיון שמובע בסימן המתנגדת לקוח מתחום אחר- ג'ולים, משחק כדורי הזכוכית. מתבונן סביר, ילד או מבוגר, מקשר מייד את הסימן המבוקש עם משחק הכדורגל.

צינורות השיווק של המוצרים המשווקים במסגרת הסימן המבוקש שונים מצינורות השיווק של המוצר המשווק במסגרת סימן המתנגדת, וייעודם שונה.

רשס סימני המסחר היה סבור, בתוס תהליך הבחינה, כי הסימן המבוקש ראוי לרישום. על גבי אריזות מוצרי הצדדים מופיעים שמות הצדדים בצורה ברורה, דבר המונע אפשרות להטעיית הצרכנים.

המתנגדת מעולם לא פנתה אל המבקשת, למרות שהאחרונה עושה שימוש בסימן מאה שני שנים.

יג.

יד.

טו.

טז.

יז.

מרבית המסטיקים של המתנגדת משווקים במכונות מכירה, בהן משלשליס סכוס קטן של מטבעות ומקבלים את המסטיקים, על גבי אותן מכונות אין אזכור לסימן המתנגדת - כאמור, טענה זו נטענה בעלמא, ולא הוכחה.

המתנגדת לא הציגה כל ראיה בדבר הטעיה בפועל.

הם המבקשת והן המתנגדת מחויבות, על פי דין, לציין את שמן כיצרניות, על גבי אריזות מוצריהן.

ילדים הם צרכנים בעלי חוש טעם מפותח, בעלי ידיעה ברורה לגבי מהות ואיכות המוצרים, תוך שימת דגש לסימנים המופיעים על האריזות.

המתנגדת לא הוכיחה, לעניין תחרות בלתי הוגנת ושאלת תוס הלב, כי יש לה מוניטין רב בסימן "ג'ולים"- טענה סתמית בדבר היקפי מכירות אינה מלמדת על מוניטין.

סעיף 11 (9) לפקודה- סימן שהוא או דומה לסימן רשום עד כדי להטעות :

סעיף 11 (9) לפקודה קובע כדלקמן: "11. סימנים אלה אינם כשירים לרישום:

(9) סימן שהוא או דומה לסימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותו טובין או טובין מאותו ההגדרה, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

סימן המתנגדת רשום בסוג 30 לגבי ממתקים לא תרופתיים, ואילו לגבי הסימן המבוקש נתבקש רישומו באותו הסוג, לגבי ממתקים, דברי מאפה ודגנים. לאור ואת ולאור חומר הראיות, אין ספק כי המדובר הוא בטובין מאותו ההגדרה. כמו כן, לא יכולה להיות מחלוקת כי

המדובר בסימנים זהים אלא בסימנים בעלי דמיון כזה או אחר, ולכן השאלה שיש להכריע בה היא, האם הדמיון הוא כזה שיש בו כדי להטעות.

רבות כבר נטען, נרשום ונפסק באשר למבחנים המשמשים אותנו, בואנו לקבוע האם קיימת סכנת הטעיה ברישום של סימן מסחר. ראה לעניין וּה, בין היתר:

- ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ נ. ל' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד כ"ג (2) 3.

- ע"א 216/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. בנק "אגודת ישראל" בע"מ, פ"ד י"ט (2), 3.

- ת"א (תל-אביב) 914/88 עינב דניאל נ. ברקוביצ מיקי, תק-מח 2(91) 339.

- ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר- סבא) בע"מ ואח' נ. חברת פרומין ובניו בע"מ, פ"ד י"ח (3), 275.

- החלטת רשם הפטנטים בעניין אפעז בע"מ נ. 01/1011 025/\/1), התנגדות לבקשות סימני המסחר 105772,3,4, מיוס 4 במר> 2001.

ב. המבחנים אשר התגבשו כאמור וינחו אותנו במקרה דנן הס: מבחן העין, מבחן החזות והפרטיס המבחיניס, מבחן הצליל של הסימנים, מבחן סוג הלקוחות, מבחן סוג הטובין, מבחן צינורות השיווק, מבחן כלל הנסיבות ומבחן ההיגיון והשכל הישר.

ג. ביישמי במקרה דנן את המבחנים דלעיל, הגעתי למסקנה כי לא קיימים בין הסימנים דמיון כזה אשר עלול להביא להטעיית הציבור, ולהוביל את הצרכן לחשוב, ברכשו מוצר של המבקשת, הנושא את הסימן המבוקש, כי רוכש הוא מוצר ממגוון מוצריו של המתנגדת.

ניתן לומר כי סוג המוצרים המשווקים הוא דומה ביותר - בשני המקרים המדובר הוא בממתקים, או אפילו בכדור ממתק- מסטיקים עגולים וסוכריות שוקולד עגולות. גם צינורות השיווק דומים ביותר, באשר מחומר הראיות עולה בעליל כי המוצרים הרלוונטיים של הצדדים נמכרים בחנויות ממתקים, דוכני ממתקים וקיוסקיס. חלק מן האריזות של המוצרים הנומינים דומות בבסיסן- קופסאות פלסטיק שקופות. גם קהל היעד של המוצרים הוא והילדים בדרך כלל. נראה בעיני עמדת המתנגדת כי נסיבות הרכישה הן דומות: המדובר במוצרים הנרכשים בצורה אימפולסיבית בדרך כלל, ללא מחשבת תחילה ותכנון ממושך מראש, מתוך דחף רגעי לקנות ממתק, "לבזבוּ" את דמי הכיס שבידי הילד או הילדה - הצרכן, או מתוך רצון לבקש או לשכנע את ההורה לרכוש לילדו או לילדתו ממתק ממבחר הממתקים הססגוני והמפתה המוצג בפניהם. מן הבחינות האלה, לכאורה, רב המשותף בין המוצרים אשר משווקים באמצעות סימן המתנגדת לאלו המשווקים באמצעות הסימן המבוקש; יחד עם זאת, היבטים אחריס וחשוביס לא פחות הובילוני למסקנה כי אין המדובר במקרה בו קיימת סכנת הטעיה.

חזות הסימנים, בכל מה שנוגע לאותיות עצמן, היא דומה ביותר. ההבדל היחיד, מבחינת האיות, הוא תוספת הגרש. אך על כך יאמר: "יחי ההבדל הקטן", באשר תוספת זו של הגרש משנה באופן משמעותי את צליל הסימן: הגיית האות גימל משתנה מ-"ג" ל- "ג'", וכו תוספת הגרש גורמת לכך שהאות "ו" שלאחריה, מבוטאת כנושאת שורוק במקום חולם מלא. הדבר נגרס בשל המובן השונה לחלוטין הקיימים בשפת היומיום בין המילה הנרשמת "גולים" לבין זו

הנרשמת "ג'ולים".

איני מקבל את טענת המתנגדת לפיה צליל הסימן הוא דומה או זהה. הוספת הגרש מביאה לכך שצליל המילה משתנה שינוי מהותי, והדבר המשותף היחיד בין שני הסימנים, מבחינת הצליל, הוא הסיומת "לים". אין בסיומת זו כדי להביא לדמיון צלילי בין הסימנים, שכן קיימות מיליס רבות בעלות סיומות זהות, אך צליליהן שונים לחלוטין, לדוגמא: "סלים", "קלים", "גלים", "דולים", "גדולים" ועוד. מבחינה זו, המקרה דנן אינו דומה למקרה של החטיף "במבה", עליו מסתמכת המתנגדת. באותו המקרה נקבע, לצורך צו מניעה ומניע, כי אמנם המדובר הוא בשינוי באות, אולם המילה נותרה בעלת צליל דומה (רע"א 1400/97 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ. אוסס תעשיות מזון בע"מ, פ"ד נא (1) 310).

התייחסתי לעיל לחזות הסימנים, בכל הנוגע לאותיות מהן מורכבות מילות הסימנים בלבד. אך אס נתבונן בסימן המתנגדת לעומת הסימן המבוקש, נראה כי רביס הסימנים המבחינים אשר כלולים בסימן המבוקש: המילה גוליס כתובה בצורה גלילית, אין אחידות בגודל

האותיות במילה גוליס עצמה, היא מופיעה בתוך שני פסים גליים, או בתוך ארבעה פסים גליים, והחשוב מכל, בשני צידי הפסים הגליים מופיעים ציוריס של שני כדורי רגל, מוסתרים בחלק ע"י אותם פסים גליים. אין בלבי ספק כי הפרטים המבחינים הבולטים הקיימים בסימן המבוקש ולא קיימים בסימן המתנגדת, יש בהס כדי להבחין הבחנה ברורה בין הסימנים. ראה לעניין אג"צ 33/70 00 71028000 5 1סאצטת .1 נ. רשם הפטנטים ואח', פ"ד כ"ד (1) 335 ; לאור ואת, גם השוואת חזות הסימנים מביאה למסקנה כי לא קיימים דמיון אשר יש בו כדי להטעות.

התבוננות בשני הסימנים, ללא צורך במחשבה יתרה, מובילה אותנו מיידית למסקנה כי הרעיון העומד מאחורי האחד שונה לחלוטין ממשנהו: למקרא או משמע המילה "ג'ולים", הקונוטציה המיידית הינה למשחק הג'ולים, או הגולות, אותם כדורי וכוכית שמהווים (או לפחות היו בעבר, בתקופת פרוס העידן האלקטרוני והדיגיטלי) משחק נפוץ וידוע בקרב הילדים. למקרא או למשמע המילה "גולים" (בוודאי אס נוסיף לה ציורים של כדורי רגל), הקונוטציה המיידית היא למשחק הכדורגל. הדברים ברורים ביותר ואינן דורשים דיון ארוך או הוכחה יתרה. המסקנה היא, אם כן, כי גם לפי מבחן השכל הישר, לא קיימים דמיון העשוי להביא להטעיה או לטעות כלשהי בין הסימניםם. ראה לעניין גה ת"א (תל-אביב) 914/88 עינב דניאל נ. ברקוביצ מיקי, שס.

שני הצדדים מתייחסים בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם לכושר ההבחנה של ילדיסם: המתנגדת טוענת כי כושר ההבחנה של ילדים הינו נמוך, ולכן גדלה סכנת ההטעיה כאשר המדובר הוא בילדיס. המבקשת טוענת כי דווקא ילדים הם בעלי חוש טעם מפותח והס מבחיניס היטב בין המוצרים השונים. היות ואני סבור כי אין בסימנים, כשלעצמם, כדי להטעות את הציבור, גם הוא בעל כושר הבחנה נמוך, אין אני מחויב להכריע במחלוקת זו, אך אציין רק כי מידת מעורבות ילדיס בחיי המסחר, כושר ההבחנה שלהם ומודעותם למותגים ולשמות מסחריים שונים, למוצרים השונים על הבדליהם, בין היתר כתוצאה מהיותם חשופים לאמצעי התקשורת למיניהם ולפרסומות אין קצ, אינם דומים לאלה שבעבר. לכן, נראה לי שברב המקרים, לגבי מוצרים אשר ילדיס חשופים אליהם בחיי היומיום, לא ניתן עוד לומר כי כושר ההבחנה שלהם הינו נמוך.

מן המקובץ עולה המסקנה כי לא קיימים דמיון אשר עלול להביא להטעיה במובן סעיף 11 (9).

סעיף 11 (6) לפקודה - סימן שיש בו להטעות את הציבור או סימן המעודד תחרות בלתי הוגנת

במסחר.

משקבעתי שאין בסימנים דמיון העלול להביא לסכנת הטעיה, הרי קביעה זו יפה גם לעילת הראשונה בסעיף קטן (6)- אין לומר במקרה דנן כי הציבור עלול לטעות ולחשוב כי סימןה של המבקשת, אס ירשם, מקורו במתנגדת. נותרה עדיין השאלה האם יהיה ברישום הסימן המבוקש כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר.

א. גס לשאלה זו תשובתי שלילית. המתנגדת הביאה בתצהיר נתוניס לגבי היקף המכירות של המסטיקים המשווקים באמצעות הסימן ג'ולים, בהתייחס לשניס

מסוימות. פרט לכך, לא הובאו ראיות נוספות המצביעות על כך כי הסימן הוא מוכר וידוע לציבור בישראל. על מנת להצביע על קיומה של סכנה לתחרות בלתי הוגנת, יש קודס כל להראות כי הסימן המתחרה רכש לו מוניטין בארץ, שאסם לא כן, לא ניתן לבסס טענה של תחרות בלתי הוגנת. ראה לעניין וה בג"צ 476/82, ב"ש 497/83 אורלוגד בע"מ נ. רשם הפטנטים ואח', פ"ד ל"ט (2) 148.

ב. במקרה כגון המקרה דנן, בו מדובר במוצר שהוא עממי, שגרתי, לא די להביא נתוניס כלליים לגבי היקף מכירות, שכן אין באלה כשלעצמסם כדי להצביע על קיומו של מוניטין. במקרים כאלה, הנטל על מי שמבקש להוכיח קיומו של מוניטין וכי קיימת סכנת הטעיה ותחרות בלתי הוגנת, הינו כבד יותר, ועליו גם להביא ראיות בדבר פעולות נוספות שנעשו להחדרת הסימן לשוק. אין די באמירות כלליות במקרה כזה. לא כך עשתה המתנגדת. ראה לעניין זה החלטת רשם הפטנטים בעניין הנ"ל אפעז בע"מ נ. 0058

ג. | לא זו אף זו- הנתונים הכלליים שהובאו בתצהיר לא הוצגו תוך השוואה לנתונים של מכירת מסטיקים דומים על ידי מתחרים, אס קמת מכירה כזאת, ולא הובאה ולו עדות אחת כי הסימן ג'ולים מזוהה אצל ציבור הלקוחות כסימן מסחר למסטיקים עגוליס אשר מקורס במתנגדת.

ד. נראה בעיני לחשוב דווקא, כי בבואש של הילדיס לרכוש מסטיק עגול, כל מה שמעניין אותו הוא רכישת המסטיק עגול, מבלי להתכוון למוצר מסויס דווקא, דחיינו, מבלי להתכוון דווקא למוצרה של המתנגדת. נראה הגיוני בעיני, בהיעדר ראיה אחרת, כי ילד הרוכש מסטיק עגול, רוצה לרכוש מסטיק עגול, והוא אדיש לשאלת מקורו של המסטיק. לא הוכח בפנינו אחרת, וכאמור, כאשר המדובר הוא במוצר שגרתי ופשוט, הנטל הינו כבד יותר. ראה לעניין וה ת"א (תל-אביב) 2990/07 פרומין בע"מ נ. מ.גי. עסקי מזון (1987) בע"מ, דיניס מחוזי כ"ו (3), 292.

לעניין סכנת ההטעיה, יש לציין כי מחומר הראיות עולה שהמבקשת עושה שימוש בסימן המבוקש (להבדיל מסימנים דומים אחרים שלה או של משה הדר). מוּה מספר שנים משווקים באמצעות הסימן המבוקש כדורי שוקולד, עטופים בנייר כסף עליו מצויר כדורגל. נכוו הדבר כי על מנת להוכיח קיומה של סכנת הטעיה, לעניין הסעיפים 11 (6) ו- 9(11), אין חובה להוכיח כי קיימת הטעייה בפועל, אולס מקוס שנעשה שימוש במשך מספר שנים בסימנים, העדר ראיה בדבר סכנת הטעיה, מחזק את הטענה כי לא קיימת סכנה כזאת. ראיה להטעיה בפועל לא הוצגה מטעס המתנגדת. ראה לעניין זה פסק דין בעניין אורלוגד נ. רשס הפטנטים, ועניין אפעז.

הואיל ולצורך החלטתי לא נזקקתי לסימני המסחר האחריס אשר המבקשת טוענת שהס בשימושה מזה תקופה ארוכה, פטור אני מלהתייחס לטענות שטענה המתנגדת בהקשר אליהס. הוא הדין באשר לסקר עליו מסתמכת המבקשת. יחד עס זאת אציין, כי עצס קיומס של הסימניס, ללא קשר לבעלות עליהם, ועצס העובדה שנערך סקר, מצביעיס על כך כי אין בפנינו מקרה של העדר תוס לב, בו מנסה מבקש הרישוס לנצל לרעה מוניטין של מתחרה עסקי שנבנה בעמל רב ובמשך שנים, על מנת לקדס את מוצריו הוא. ראיות אלה, גםס אס אין בהן כדי להוכיח שימוש בסימן בעבר, יש בהס משוס תמיכה בטענה כי אין בפנינו מקרה של התנהגות בלתי הגונה ונעדרת תוס לב בחיי המסחר, באשר יש בראיות אלה משוס הסבר הגיוני וסביר לבחירה בסימן "גוליס" דווקא, בעיצוב המבוקש.

שאלה אחרונה היא שאלת נטל הראיה- צודקת המתנגדת בטענתה כי בשלב זה, בטרס נרשס הסימן, הנטל הוא על המבקשת להראות כי הסימן כשר לרישוס. יחד עס זאת, נטל הראיה, יכול שיעבור בין המבקשת למתנגדת, והבדיקה אס עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה נעשית בסופו של יוס. מכל מקוס, השתכנעתי כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי אין סכנה להטעיית הציבור וכי אין סכנה לתחרות בלתי הוגנת.

אינני נמקק לטענת המבקשת בהתייחס לסעיף 47 לפקודה, באשר גס אם הייתה נדחית טענתה זו, הייתי דוחה את ההתנגדות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישוס הסימן. במקרה וה מוצא אני לנכון להתנות את הרישוס בכך שהשימוש בסימן ייעשה תוך ציון שמו של הבעליס של הסימן, בצורה בולטת, בכל מקוס בו יופיע הסימן.

אני מחייב את המתנגדת לשלס למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 0 ש"ח בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס ועד לתשלוס בפועל.

ישראל אקסלרד, עו"ד פוסק בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום י' בתמוז, תשס"ג

0 ביולי, 2003