סימן מסחר 95470

ההחלטה:

בפני פוסק בקניין בוחני

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 95470 -- מעוצב

מבקשת:

המתנגדת:

רקע עובדתי וטענות הצדדים

גול תעשיות בע"מ (ויכ אליף וולף, ברגמן וגולר, עוייד ועוייפ)

(להלן: "המבקשת")

עלית תעשיות בע"מ (ויכ רן רוטמן ושותי, עוייד)

(להלן : "המתנגדת")

ה ח ל ט ה

1 הבקשה לרישום סימן המסחר בשם "גולים" (מעוצב) (להלן: "הסימן המבוקש") הוגשה ביום 15 בנובמבר 1994, בסוג 50, לגבי ממתקים, דברי מאפה ודגנים. הסימן המבוקש נראה כך (לאחר שהבקשה תוקנה בטרם קיבולה):

ל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

2 הבקשה לרישום פורסמה ביומן סימני המסחר ביום 15 במאי 1996, והמתנגדת הגישה את התנגדותה לרישום ביום 15 באוגוסט 1996.

3 טענות הצדדים מתפרסות על פני עמודים רבים בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם. אנסה לתמצת את טענותיהם ולמקד את נקודות המחלוקת שבין הצדדים. 4 להלן תמצית טענות המתנגדת: א. המתנגדת, שהינה היצרן הגדול ביותר של ממתקים בישראל, מייצרת מסטיקים עגולים בצבעים שונים ורכשה לגביהם מוניטין במשך שנים רבות. היא משתמשת בסימן "ג'ולים" לשווק, הפצה ומכירת המסטיקים העגולים מזה למעלה מ- 20 שנה.

המתנגדת טוענת כי היא השקיעה ומשקיעה רבות בפרסום וקידום מכירות והגדלת המוניטין. אציין כי היא לא הביאה כל ראיה לכך.

ב. בחודש אוגוסט 1990 רשמה המתנגדת את סימן המסחר "ג'ולים".

ג. הסימנים עליהם מסתמכת המבקשת אינם בבעלותה כי אם בבעלותו של משה הדר. בעלות זו לא הועברה.

ד. נטל הראיה כי הסימן המבוקש אינו דומה לסימן המתנגדת וכי אין בו כדי להטעות מוטל על המבקשת.

ה | אין לרשום את הסימן המבוקש, לאור הוראות סעיף 11 (9) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972- (להלן: "הפקודה"), האוסר רישום סימן הזהה או דומה עד

כדי להטעות לסימן רשום השייך לאחר, לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר:

(1) המדובר הוא בטובין מאותו הגדר- ממתקים, הנמכרים בתפזורת ונקנים מתוך דחף רגעי וללא בחינה מדוקדקת של המוצר.

(0) צליל המילים ג'ולים וגולים דומה עד כדי הטעיה. גם חזותם דומה, באשר הכתיב זהה לחלוטין, למעט הגרש של האות ג'. עיון בראיות שהוגשו מראה שהכתיב דומה הן בגודלו והן במיקומו על גבי הסימנים. המוצר גולים ייהנה מן המוניטין הכללי של המתנגדת ואילו המבקשת מצניעה על

יא.

יב. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר אריזותיה את שמה, שכן אין לה מוניטין משל עצמה והיא מנסה להתחרות

עם המוניטין של המתנגדת.

(3): המוצרים נשוא הסימן המבוקש וסימן המתנגדת נמכרים באותם אתרי מכירה בהם קיימים דברי מתיקה רבים, ולעיתים על אותו מדף, לכן סביר להניח כי צרכן יטעה לחשוב כי מוצר המבקשת מקורו במתנגדת. המוצרים הם זולים, נרכשים ספונטאנית ואוטומטית.

(6) קהל הצרכנים הוא ילדים, שהם באופן טבעי בעלי כושר אבחנה נמוך, ולכן קיימת סכנת ערבוביה.

אין לרשום את הסימן המבוקש, באשר יש בו כדי להטעות את הציבור והוא מעודד

תחרות בלתי הוגנת במסחר, במובן סעיף 11 (6) לפקודה.

(1) הסימן המבוקש דומה לסימנה של המתנגדת דמיון שיש בו כדי להטעות את הציבור. דמיון זה והמוניטין שרכשה המתנגדת בסימנה, מוכיתים כי המבקשת מנסה להטעות את הציבור ביחס למקור הטובין.

(2) המתנגדת עושה שימוש בסימנה מעל ל- 20 שנה והוא מוכר וידוע היטב בציבור. המבקשת מנסה, שלא בתום לב, להפיק תועלת רבה מהדמיון בין הסימנים.

המתנגדת הקדימה לעשות שימוש בסימנה, לפני שהחלה המבקשת בשימוש בסימן

המבוקש.

שמה של המבקשת הוא "גול תעשיות בע"מ" ולא "גולים", לכן אין בסעיף 47

לפקודה כדי להועיל למבקשת.

הסימנים הרשומים עליהם מסתמכת המבקשת אינם רלוונטיים:

(1) פרט לשניים מהם, כולם נרשמו אחרי שנרשם סימן המתנגדת.

(6) חלק ניכר מן הסימנים אינם בבעלותה של המבקשת, כי אם בבעלותו של משה הדר.

(3) מרבית הסימנים הרשומים עליהם מסתמכת המבקשת, שנים בצורה מהותית מהסימן המבוקש, כמו גם מסימנה של המתנגדת.

המבקשת לא יכלה לעשות שימוש בסימנים הרשומים עליהם היא מסתמכת, שכן

הם נרשמו עוד לפני מועד התאגדותה של המבקשת בשנת 1994.

המדגם המייצג עליו מסתמכת המבקשת, נערך ארבע שנים לאחר שנרשם סימנה

של המתנגדת, לכן אינו רלוונטי. תוצאות המדגם הוגשו שלא באמצעות עד מומחה,

ולכן גם מסיבה זו אין לקבל את המדגם, אשר תוצאותיו לא הובאו.

טענת המבקשת לפיה, כביכול, רוב המסטיקים של המתנגדת נמכרים בלי שהלקוח

יודע דבר לגבי מקורן, לא הוכחה - לא הוכח כי על מכונות מכירת המסטיקים אין

ציון של סימן המתנגדת. אציין כי אכן, לטענה זו אין כל תמיכה בתצהיר שהוגש

מטעם המבקשת.

יג. מרבית המסטיקים נמכרים בצנצנות פלסטיק ובתפזורת ולא במכונות אוטומטיות. אציין כי לטענה זו אין מכל אחיזה בראיות.

יד. די בהצהרתה של המתנגדת כי היא משתמשת בסימן מעל ל- 20 שנה כדי להוכיח את השימוש בסימן ע"י המתנגדת.

טו. אין חובה להוכיח כי בפועל אירעו טעויות אצל ציבור הלקוחות, די בחשש שטעויות תקרינה.

טענות המבקשת הינן, בתמצית, כדלקמן:

א. המבקשת עוסקת במשך שנים רבות בייצור וסחר של מוצרים שונים, מהגדרים שונים, נושאי סימני מסחר בשם "גול" ר-"גולים".

ב. לאור שמה הרשמי של המבקשת, "גול תעשיות בע"מ", זכאית היא לעשות שימוש אמת בשמה ולא ניתן למנוע זאת ממנה, וזאת בהסתמך על סעיף 47 לפקודה.

ג. בבעלות המבקשת סידרה של סימנים רשומים בהם מופיעות המילים "גול" ו"גולים", בהם היא משתמשת החל משנת 1987, דבר המוכיח כי יש לה זכויות רשומות ומוניטין בסימניה. אימוץ הסימן המבוקש נעשה בקפידה רבה ולאחר שבשנות השמונים נעשה על ידה מדגם בקרב בני נוער וילדים. כתוצאה מהמדגם, החליטה להשתמש בסימן המבוקש ולייצר ולשווק כדורי שוקולד, מצופה בנייר עם ציור של כדור רגל עליו.

ד. לא תיווצר תחרות בלתי הוגנת אם ירשם הסימן המבוקש, שכן המבקשת החלה להשתמש בסימניה "גול" ו"גולים" בשנת 1987, שלוש שנים לפני שהמתנגדת הגישה לרישום את סימנה "ג'ולים".

ה. חזותם החיצונית של סימן המתנגדת והסימן המבוקש , אריזות המוצרים המשווקים ואופן הופעת האותיות על גבי האריזות, שונים לחלוטין, ולכן אין ממש בטענה כי רישום הסימן יביא לתחרות בלתי הוגנת.

4 לא קיימת סכנת הטעיה בין הסימנים. באריזותיהם ובטובין המשווקים יש הבדלים ברורים המונעים כל אפשרות בלבול.

ז צליל ההיגוי של הסימן המבוקש שונה מסימן המתנגדת.

ת. הרעיון המובע בסימן המבוקש הוא גול, מונח מתחום ספורט הכדורגל, ואילו הרעיון שמובע בסימן המתנגדת לקוח מתחום אחר- ג'ולים, משחק כדורי הזכוכית. מתבונן סביר, ילד או מבוגר, מקשר מייד את הסימן המבוקש עם משחק הכדורגל.

טי צינורות השיווק של המוצרים המשווקים במסגרת הסימן המבוקש שונים מצינורות השיווק של המוצר המשווק במסגרת המתנגדת, וייעודם שונה. יי רשם סימני המסחר היה סבור, בתום תהליך הבחינה, כי הסימן המבוקש ראוי לרישום. יא על גבי אריזות מוצרי הצדדים מופיעים שמות הצדדים בצורה ברורה, דבר המונע אפשרות להטעיית הצרכנים.

יב. המתנגדת מעולם לא פנתה אל המבקשת, למרות שהאחרונה עושה שימוש בסימן

מזה שנים.

יג. מרבית המסטיקים של המתנגדת משווקים במכונות מכירה, בהן משלשלים סכום

קטן של מטבעות ומקבלים את המסטיקים, על גבי אותן מכונות אין אזכור לסימן המתנגדת - כאמור, טענה זו נטענה בעלמא, ולא הוכחה.

יד. המתנגדת לא המציאה כל ראיה בדבר הטעיה בפועל.

טו. הן המבקשת והן המתנגדת מחויבות, על-פי דין, לציין את שמן כיצרניות, על גבי

טז.

אריזות מוצריהן.

ילדים הינם צרכנים בעלי חוש טעם מפותח, בעלי ידיעה ברורה לגבי מהות ואיכות המוצרים, תוך שימת דגש לסימנים המופיעים על האריזות.

המתנגדת לא הוכיחה, לעניין תחרות בלתי הוגנת ושאלת תום הלב, כי יש לה מוניטין רב בסימנה "ג'ולים"- טענה סתמית בדבר היקפי מכירות אינה מלמדת על מוניטין.

סעיף 11 (9) לפקודה- סימן זהה או דומה לסימן רשום עד כדי להטעות:

סעיף 11 (9) לפקודה קובע כדלקמן: "11. סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;"

סימנה של המתנגדת רשום בסוג 50 לגבי ממתקים לא תרופתיים, ואילו לגבי הסימן המבוקש נתבקש רישומו באותו הסוג, לגבי ממתקים, דברי מאפה ודגנים. לאור זאת ולאור חומר הראיות, אין ספק כי המדובר הוא בטובין מאותו הגדר. כמו כן, לא יכולה להיות מחלוקת כי אין המדובר בסימנים זהים אלא בטימנים בעלי דמיון כזה או אחר, ולכן השאלה שיש להכריע בה היא, האם הדמיון הוא כזה שיש בו כדי להטעות.

א. רבות כבר נטען, נרשם ונפסק באשר למבחנים המשמשים אותנו, בואנו לקבוע

האם קיימת סכנת הטעיה ברישומו של סימן מסחר. ראה לעניין זה, בין היתר:

- ע"א 715/68 פרו-פרו ביסקויט (כפר-סבא) בע"מ נ. ל' פרומין ובניו בע"מ, פ"ד ב"ג (2) 45.

- ע"א 216/65 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. בנק "אגודת ישראל" בע"מ, פ"ד י"ט (2), 675.

- ת"א (תל-אביב) 914/88 עינב דניאל נ. ברקוביץ מיקי, תק-מח 2(91) 559.

- ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט (כפר- סבא) בע"מ ואַח' נ. חברת פרומין ובניו בע"מ, פ"ד י"ח (5), 275.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר - החלטת רשם הפטנטים בעניין אפעז בע"מ נ. ]אנ ]א 058, התנגדות

לבקשות סימני המסחר 105772,5,4, מיום 4 במרץ 2001.

ב. המבחנים אשר התגבשו כאמור וינחו אותנו במקרה דנן הם: מבחן העין, מבחן החזות והפרטים המבחינים, מבחן הצליל של הסימנים, מבחן סוג הלקוחות, מבחן סוג הטובין, מבחן צינורות השיווק, מבחן כלל הנסיבות ומבחן ההיגיון והשכל הישר.

ג ביישמי במקרה דנן את המבחנים דלעיל, הגעתי למסקנה כי לא קיים בין הסימנים דמיון כזה אשר עלול להביא להטעיית הציבור, ולהוביל את הצרכן לחשוב, ברכשו מוצר של המבקשת, הנושא את הסימן המבוקש, כי רוכש הוא מוצר ממגוון מוצריה של המתנגדת.

ניתן לומר כי סוג המוצרים המשווקים הוא דומה ביותר - בשני המקרים המדובר הוא בממתקים, או אפילו בכדור ממתק- מסטיקים עגולים וסוכריות שוקולד עגולות. גם צינורות השיווק דומים ביותר, באשר מחומר הראיות עולה בעליל כי המוצרים הרלוונטיים של הצדדים נמכרים בחנויות ממתקים, דוכני ממתקים וקיוסקים. חלק מן האריזות של המוצרים הנדונים דומות בבסיטן- קופסאות פלסטיק שקופות. גם קהל היעד של המוצרים הוא זהה- ילדים בדרך כלל. נראה בעיני עמדת המתנגדת כי נסיבות הרכישה הן דומות: המדובר במוצרים הנרכשים בצורה אימפולסיבית בדרך כלל, ללא מחשבת תחילה ותכנון ממושך מראש, מתוך דחף רגעי לקנות ממתק, "לבזבז" את דמי הכיט שבידי הילד או הילדה - הצרכן, או מתוך רצון לבקש או לשכנע את ההורה לרכוש לילדו או לילדתו ממתק ממבחר הממתקים הססגוני והמפתה המוצג בפניהם. מן הבחינות האלה, לכאורה, רב המשותף בין המוצרים אשר משווקים באמצעות סימן המתנגדת לאילו המשווקים באמצעות הסימן המבוקש; יחד עם זאת, היבטים אחרים וחשובים לא פחות הובילוני למסקנה כי אין המדובר במקרה בו קיימת סכנת הטעייה. חזות הסימנים, בכל מה שנוגע לאותיות עצמן, היא דומה ביותר. ההבדל היחיד, מבחינת האיות, הוא תוספת הגרש. אך על כך יאמר: "יחי ההבדל הקטן", באשר תוספת זו של הגרש משנה באופן משמעותי את צליל הסימן: הגיית האות גימל משתנה מ-"ג" ל- "[", וכן תוספת הגרש גורמת לכך שהאות "ו" שלאחריה, מבוטאת כנושאת שורוק במקום חולם מלא. הדבר נגרם בשל המובן השונה לחלוטין הקיים בשפת היומיום בין המילה הנרשמת "גולים" לבין זו הנרשמת "ג'ולים". איני מקבל את טענת המתנגדת לפיה צליל הסימנים הוא דומה או זהה. הוספת הגרש מביאה לכך שצליל המילה משתנה שינוי מהותי, והדבר המשותף היחיד בין שני הסימנים, מבחינת הצליל, הוא הסיומת "לים". אין בסיומת זו כדי להביא לדמיון צלילי בין הסימנים, שכן קיימות מילים רבות בעלות סיומות זהות, אך צליליהן שונים לחלוטין, לדוגמא: "סלים", "קלים", "גלים", "דולים", "גדולים" ועוד. מבחינה זו, המקרה דנן אינו דומה למקרה של החטיף "במבה", עליו מסתמכת המתנגדת. באותו המקרה נקבע, לצורך צו מניעה זמני, כי אמנם המדובר הוא בשינוי באות, אולם המילה

נותרה בעלת צליל דומה (רע"א 1400/97 פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ. אוסם תעשיות מזון בע"מ, פ"ד נא (1) 510).

התייחסתי לעיל לחזות הסימנים, בכל הנוגע לאותיות מהן מורכבות מילות הסימנים בלבד. אך אם נתבונן בסימן המתנגדת לעומת הסימן המבוקש, נראה כי רבים הם הסימנים המבחינים אשר כלולים בסימן המבוקש: המילה גולים כתובה בצורה גלית, אין זהות בגודל האותיות במילה גולים עצמה, היא מופיעה בתוך שני פסים גליים, או בתוך ארבעה פסים גליים, והחשוב מכל, בשני צידי הפסים הגליים מופיעים ציורים של שני כדורי רגל, מוסתרים בחלקם ע"י אותם פסים גליים. אין בלבי ספק כי הפרטים המבחינים הבולטים הקיימים בסימן המבוקש ולא קיימים בסימן המתנגדת, יש בהם כדי

להבחין הבחנה ברורה בין הסימנים. ראה לעניין זה בג"צ 355/70 נ. רשם הפטנטים ואח', פ"ד כ"ד (1) 555; לאור זאת, גם השוואת חזות הסימנים מביאה למסקנה כי לא קיים דמיון אשר יש בו כדי להטעות.

התבוננות בשני הסימנים, ללא צורך במחשבה יתרה, מובילה אותנו מיידית למסקנה כי הרעיון העומד מאחורי האחד שונה לחלוטין ממשנהו: למקרא או משמע המילה "ג'ולים", הקונוטציה המיידית הינה למשחק הג'ולים, או הגולות, אותם כדורי זכוכית שמהווים (או לפחות הוו בעבר, בתקופת טרום העידן האלקטרוני והדיגיטאלי) משחק נפוץ וידוע בקרב הילדים. למקרא או למשמע המילה "גולים" (בוודאי אם נוסיף לה ציורים של כדורי רגל), הקונוטציה המידית היא למשחק הכדורגל. הדברים ברורים ביותר ואינן דורשים דיון ארוך או הוכחה יתרה. המסקנה היא, אם כן, כי גם לפי מבחן השכל הישר, לא קיים דמיון העשוי להביא להטעיה או לטעות כלשהי בין הסימנים. ראה לעניין זה ת"א (תל-אביב) 918/88 עינב דניאל נ. ברקוביץ מיקי, שם.

שני הצדדים מתייחסים בכתבי טענותיהם ובסיכומיהם לכושר ההבחנה של ילדים: המתנגדת טוענת כי כושר ההבחנה של ילדים הינו נמוך, ולכן גדלה סכנת ההטעיה כאשר המדובר הוא בילדים. המבקשת טוענת כי דווקא ילדים הינם בעלי חוש טעם מפותח והם מבחינים היטב בין המוצרים השונים. היות ואני סבור כי אין בסימנים, כשלעצמם, כדי להטעות את הציבור, גם אם הוא בעל כושר הבחנה נמוך, אין אני מחויב להכריע במחלוקת זו, אך אציין רק כי מידת מעורבותם של ילדים בחיי המסחר, כושר ההבחנה שלהם ומודעותם למותגים ולשמות מסחריים שונים, למוצרים שונים על הבדליהם, בין היתר כתוצאה מהיותם חשופים לאמצעי התקשורת למיניהם ולפרסומות אין קץ, אינם דומים לאלה שבעבר. לכן, נראה לי שברב המקרים, לגבי מוצרים אשר ילדים חשופים אליהם בחיי היומיום, לא ניתן עוד לומר כי כושר ההבחנה שלהם הינו נמוך.

מן המקובץ עולה המסקנה כי לא קיים דמיון אשר עלול להביא להטעיה במובן סעיף 1 (9).

סעיף 11 (6) לפקודה - סימן שיש בו להטעות את הציבור או סימן המעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר.

5. משקבעתי שאין בסימנים דמיון העלול להביא לסכנת הטעיה, הרי קביעה זו יפה גם לעילת הראשונה בסעיף קטן (6)- אין לומר במקרה דנן כי הציבור עלול לטעות ולחשוב כי סימנה של המבקשת, אם ירשם, מקורו במתנגדת. נותרה עדיין השאלה האם יהיה ברישום הסימן המבוקש כדי ליצור תחרות בלתי הוגנת במסחר.

6. א. גם לשאלה זו תשובתי שלילית. המתנגדת הביאה בתצהיר נתונים לגבי היקף המכירות של המסטיקים המשווקים באמצעות הסימן ג'ולים, בהתייחס לשנים מסוימות. פרט לכך, לא הובאו ראיות נוספות המצביעות על כך כי הסימן הוא מוכר וידוע לציבור בישראל. על מנת להצביע על קיומה של סכנה לתחרות בלתי הוגנת, יש קודם כל להראות כי הסימן המתחרה רכש לו מוניטין בארץ, שאם לא כן, לא ניתן לבסס טענה של תחרות בלתי הוגנת. ראה לעניין זה בג"צ 476/82, ב"ש 497/85 אורלוגד בע"מ נ. רשם הפטנטים ואת', פ"ד ל"ט (2) 148.

ב. במקרה כגון המקרה דנן, בו מדובר במוצר שהוא עממי, שגרתי, לא די להביא נתונים כלליים לגבי היקף מכירות, שכן אין באלה כשלעצמם כדי להצביע על קיומו של מוניטין. במקרים כאלה, הנטל על מי שמבקש להוכיח קיומו של מוניטין וכי קיימת סכנת הטעייה ותחרות בלתי הוגנת, הינו כבד יותר, ועליו גם להביא ראיות בדבר פעולות נוספות שנעשו להחדרת הסימן לשוק. אין די באמירות כלליות במקרה כזה. לא כך עשתה המתנגדת. ראה לעניין זה החלטת רשם הפטנטים בעניין הנ"ל אפעז בע"מ נ. ת8זפ0.

ג לא זו אף זו- הנתונים הכלליים שהובאו בתצהיר לא הוצגו תוך השוואה לנתונים של מכירת מסטיקים דומים על ידי מתחרים, אם קיימת מכירה כזאת, ולא הובאה ולו עדות אחת כי הסימן ג'ולים מזוהה אצל ציבורוחות כסימן מסחר למסטיקים עגולים אשר מקורם במתנגדת.

ד. נראה בעיני לחשוב דווקא, כי בבואם של הילדים לרכוש מסטיק עגול, כל מה שמעניין אותם הוא רכישת המסטיק עגול, מבלי להתכוון למוצר מסוים דווקא, דהיינו, מבלי להתכוון דווקא למוצרה של המתנגדת. נראה הגיוני בעיני, בהיעדר ראיה אחרת, כי ילד הרוכש מסטיק עגול, רוצה לרכוש מסטיק עגול, והוא אדיש לשאלת מקורו של המסטיק. לא הוכח בפנינו אחרת, וכאמור, כאשר המדובר הוא במוצר שגרתי ופשוט, הנטל הינו כבד יותר. ראה לעניין זה ת"א (תל-אביב) פרומין בע"מ נ. מ.גי. עסקי מזון (1987) בע"מ, דינים מחחי כ"ו (5), 292.

לעניין סכנת ההטעיה, יש לציין כי מחומר הראיות עולה שהמבקשת עושה שימוש בסימן המבוקש (להבדיל מסימנים דומים אחרים שלה או של משה הדר). מזה מספר שנים משווקים באמצעות הסימן המבוקש כדורי שוקולד, עטופים בנייר כסף עליו מצויר כדורגל. נכון הדבר כי על מנת להוכיח קיומה של סכנת הטעיה, לעניין הסעיפים 11 (6)

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר ור 9(11), אין חובה להוכיח כי קיימת הטעייה הפועל, אולם מקום שנעשה שימוש במשך מספר שנים בסימנים, העדר ראיה בדבר סכנת הטעיה, מחזק את הטענה כי לא קיימת סכנה כזאת. ראיה להטעיה בפועל לא הוצגה מטעם המתנגדת. ראה לעניין זה פסק דין בעניין אורלוגד נ. רשם הפטנטים, ועניין אַפעז.

הואיל ולצורך החלטתי לא נזקקתי לסימני המסחר האחרים אשר המבקשת טוענת שהם בשימושה מזה תקופה ארוכה, פטור אני מלהתייחס לטענות שטענה המתנגדת בהקשר אליהם. הוא הדין באשר לסקר עליו מסתמכת המבקשת. יחד עם זאת אציין, כי עצם קיומם של הסימנים, ללא קשר לבעלות עליהם, ועצם העובדה שנערך סקר, מצביעים על כך כי אין בפנינו מקרה של העדר תום לב, בו מנסה מבקש הרישום לנצל לרעה מוניטין של מתחרה עסקי שנבנה בעמל רב ובמשך שנים, על מנת לקדם את מוצריו הוא. ראיות אלה, גם אם אין בהן כדי להוכיח שימוש בסימן בעבר, יש בהם משום תמיכה בטענה כי אין בפנינו מקרה של התנהגות בלתי הגונה ונעדרת תום לב בחיי המסחר, באשר יש בראיות אלה משום הסבר הגיוני וסביר לבחירה בסימן "גולים" דווקא, בעיצוב המבוקש.

שאלה אחרונה היא שאלת נטל הראיה- צודקת המתנגדת בטענתה כי בשלב זה, בטרם נרשם הסימן, הנטל הוא על המבקשת להראות כי הסימן כשר לרישום. יחד עם זאת, נטל הראיה, יכול שיעבור בין המבקשת למתנגדת, והבדיקה אם עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה נעשית בסופו של יום. מכל מקום, השתכנעתי כי המבקשת הרימה את הנטל המוטל עליה להראות כי אין סכנה להטעיית הציבור וכי אין סכנה לתחרות בלתי הוגנת.

אינני נזקק לטענת המבקשת בהתייחס לסעיף 47 לפקודה, באשר גם אם הייתה נדחית טענתה זו, הייתי דוחה את ההתנגדות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישום הסימן. במקרה זה מוצא אני לנכון להתנות את הרישום בכך שהשימוש בסימן ייעשה תוך ציון שמו של הבעלים של הסימן, בצורה בולטת, בכל מקום בו יופיע הסימן.

אני מחייב את המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בטכום כולל של 13,500 ש"ח בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן בירושלים ביום י"ד תמח, תשס"ג 4 יולי, 2005

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

ישראל אקסלרד, עו"ד פוסק בקניין רוחני

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).