סימן מסחר 88040 ,87715 ו-93177

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגים וסימני המסחר

3-16 6 בענין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מספר 88040 ,87715 ו-93177 של המבקשת מס' 1: קפילון - ביי טרייטון בע"מ באמצעות ועל ידי עו"ד שירה דונוביצ. המבקשת מס' 2: אגדו בע"מ באמצעות ועל ידי עו"ד י. יעקובובי.

המבקשת מס' 3: 1 ה א 0 0 6 באמצעות ‏ה"ה ריינהולד כהן ושותפיו, על ידי גב' תמר גלילי, עו"פ

להלן העובדות המרכזיות והחשובות בהחלטה זו.

1. ביום 10 ביוני 1993 הוגשה ע"י קפיליו-ביי טרייטון בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 1") בקשה לרישום סימן המסחר תא0%סא לגבי מוצרי הנעלה הכלולים בסוג 25.

2. בלוסם 3 בספטמבר 1993 הוגשה ע"י אגדו בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 2") בקשה לרישום סימן המסחר 00א00%א ועיצוב לגבי ביגוד, אופנה והלבשה, בסוג 25.

ביוס 16 ביוני 1994 הוגשה ע"י חברת 1ג00%א (להלן - "המבקשת מס' 3") בקשה לרישום סימן המסחר 00א00%א לגבי דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש הכלולים בסוג 25.

הבקשה לרישום הסימן תאסא נבחנה וכנגד רישומה הועלתה ההשגה עפ"י סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר (נוסה הדש) תשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") וזאת לאור הרישום הקודם מס' 70240 - 1, הרישום בבעלות המבקשת מס' 3 החל מיום 25 באוגוסט 1988 לגבי דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש הכלולים בסוג 25.

בקשת המבקשת מס' 2 נבחנה וכנגד רישומה הוחלו הוראות סעיף 29 לפקודה לאור בקשת המבקשת מס' 3.

כנגד רישום בקשת המבקשת מס' 3, הוחלו למעשה הוראות סעיף 29 לפקודה פעמיים, האחד כלפי בקשת המבקשת מס' 1 והשני כלפי בקשת המבקשת מס' 2.

בבירור שהתקיים בפני ביוסם 30 ביולי 1996 התבקשתי ע"י ב"כ המבקשת מס' 3 לברר תחילה את כשרות הבקשות לרישום ורק לאחר כך להחיל את הוראות סעיף 29 לפקודה ולברר למי מהצדדים זכות עדיפה לרישום הסימן.

הוסבר כי ברור כשרות הרישום תייתר למבקשת מס' 3 את הצורך בקיום ההליכים על ריב ובכך תחסך טרחה מהצדדים.

כמו כן נטען כי ביהמ"ש העליון כמו גסם רשמי סימני המסחר נטו בעבר לאמץ את הסדר המוצע, דהיינו, בתינת כשרות הבקשות ורק אתוך ברור הזכות העדיפה בין אותן הבקשות שכשרות לרישום. הופנתה תשומת ליבי לכן שבהצעת החוק לסימני מסחר אימצו המציעים את הגישה המצדדת בבחינת כשרות הרישום תחילה.

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי למסקנות הבאות: (1) אמנס סעיף 29 לפקודה משאיר לרשם את שיקול הדעת והסמכות להורות על בחינת כשרות בקשה לרישום, עפ"י סעיפי הפקודה ורק אח"כ עריכת עימות בדבר זכות עדיפה בין בקשות מתחרות.

לרשם סימני המסחר נתונה הסמכות להחליט בכל מקרה נתון האס יש תחילה לדון בזכות העדיפה של צד כלשהו או שמא יש לבחון תחילה את כשרות הבקשות או מי מהן לרישום.

(2) במקרה בו, על פניו, ברור שבקשה פלונית אינה כשרה לרישום אין טעס להחיל בינה לבין בקשה אלמונית את הוראות סעיף 29 לפקודה ויש, אפוא, למצות את הליך בתינת הבקשה ורק אם זו תתגבר על המכשול לרישומה, יוחל סעיף 29 לפקודה בינה לבין בקשה מתחרה.

במקרה הנוכחי הנני סבור כי מאחר והמדובר בתחרות בין שלוש מבקשות שונות יש תחילה למצות את הליך התחרות, לקבוע זכותו של מי -- אם בכלל - עדיפה ורק אח"כ לבהון את כשרות הרישום של הזוכיס או מי מהם.

ראוי גם לזכור כי בכל מקרה צריך להתקיים הליך תחרות בין בקשות המבקשות מספר 2 ו-3 וביניהן לא ניתן לשנות את סדר ההליך. במקביל בין המבקשת מס' 3 לבין המבקשות מס' 1 ו-2 הטענה לכן הוא בעובדה שאם לא אמצה תחילה את הליך התחרות יתכן וייווצר מצב בו צד כלשהו יבא נשכר מבלי שהוכיח על פניהן, זכויות לרישום הסימן.

כך למשל, במקרה בו אקייס הליך תחרות בין בקשות המבקשות 1 ו-3 שבסופו תצא ידה של המבקשת מס' 1 עדיפה ובמקביל אבדוק את כשרות הרישום של בקשת המבקשת מס' 2.

מתוצאה כזו תצא נשכרת המבקשת מס' 2 וזאת מבלי שהוכיחה, על פניהן, כל וכויות לרישום הסימן, שכן, קביעה בדבר זכות עדיפה של המבקשת מס' 1 תגרום לסגירת בקשת המבקשת מס' 3.

בעוד שאילו אמצה תחילה את הליכי התחרות תאלץ המבקשת מס' 2 לעבור שתי משוכות האחת הליך התחרות והשניה - אם בכלל - סעיף 9(11) לפקודה. היה ותעמוד בכך, תרשס בקשתה.

אשר על כן, הנני לקבוע כי על הליכי התחרות להמשך בכפוף ללוחות זמניים שיקבע בתאום עם מחלקת סימני המסחר.

2. כמובן שאמס אתבקש הדדית, הן מהמבקשת מס' 2 והן מהבקשת מס' 3 למצות תחילה את בדיקת כשרות הרישום, אענה בתיוב.

ניתן בירושלים היוס, יב בשבת התשנ"ז: 0 בינואר 1997

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).