המבקש
- שם: סלון אהרוני (שאהפסנד אהרונ'י)
- בא כח: עו"ד ריצ'רד לוטי
החלטות שיפוטיות
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בענין בקשות לרישום סימני מסחר מט' 87656 ,87753 ו-87754 ובענין בקשה לרישום סימן מסחר מט' 89999
המבקש מס' 1: סלון אהרוני (שאהפסנד אהרונ'י) | בעל הבקשות באמצעות ה"ה ד"ר יצתחק הס ושות', עו"פ
מט' 87656 על ידי ד"ר יצחק הס, עו"פ
3 ו-87754: ועל ידי גב' צילה חס-מילוטין, עו"פ
ועל ידי עו"ד ריצ'רד לוטי.
המבקש מס' 2: יוסף אומידי בעל הבקשה מס' באמצעות ה"ה אביטל, דרומי ושות', עו"ד :יי: על ידי עו"ד דוד בלום.
1. הבקשות לרישום סימני המסחר, עליהן הוחל סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח הדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה"), הינן:
(1) בקשה מס' 87656 לרישום סימן המסחר "צעמאאטא" שהוגש ביום 7 ביוני 1993 על ידי סלון אהרוני (להלן - "המבקש מס' 1")
לגבי "מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים הנכללים בסוג 9".
(2) בקשה מס' 87753 לרישום סימן המסחר "צסמטאאמא" שהוגשה ביוס עו 0 7 (3032 ויו 6% 4 ביוני 1993 על ידי המבקש מס' 1 לגבי "מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים הנכללים בסוג 7"
(3) בקשה מס' 87754 - לרישום סימן המסחר "צפטאאמא" שהוגשה ביום 4 ביוני 1993 על ידי המבקש מס' 1 לגבי "מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים הנכללים בסוג 11".
(4) בקשה מס' 89999 לרישום סימן המסחר "צפמאאעא" שהוגשה ביוס 3 בגובמבר 1993 על ידי מר יוסף אומידי (להלן - "המבקש מס' 2") לגבי "התקנים ומכשירי חשמליים לשימוש ביתי, התקנים להקלטה, העברה או שיתזור של קול הנכללים בסוג 9".
ההשגה בדבר חלותו של סעיף 29 לפקודה על הבקשות הנזכרות לעיל הושגה בשל זהות הסימנים אשר רישומם מבוקש, היינו "צפשאאמא" (להלן - "הסימן"), וכן זהות הטובין שלסימונם נועד הסימן.
שני המבקשים נדרשו להגיש את ראיותיהם בתמיכה בזכותם העדיפת לרישום הסימנים.
ראיותיו של המבקש מס' 1, שהוגשו בימים 1 ביוני 1994 ו-11 באוגוסט 1995 כללו תצחירים של המבקש מס' 1 ושל המצהירים הבאים:
א. תצחירו של מר שלמה ברגרבאום. ב. תצהירו של מר שמואל וייס.
ג. תצהירו של מר יגאל יחזקאל. ד. תצהחירו של מר איתן לין.
ה. תצהירו של מר אפרים נקר.
ו. תצהירו של מר מרדכי עמרני.
להלן עיקרי הטענות שהועלו בתצהירים שהוגשו מטעמ המבקש מס' 1: (1) המבקש מס' 1 - תצהיר 1:
א. נטען כי סימן המסחר "צכמאאמא" משמש את המבקש מס' 1 החל משנת 1989.
ב. לדברי המצחיר הסימן הנ"ל נקלט היטב בשוק החשמל והאלקטרוניקה ובעקבות זאת היתה עלייה ניכרת במחזור המכירות מ-2,583,396 ש"ת בשנת 1988 לכ-10,997,784 ש"חה בשנת 1993 (ראה דו"ת מרואה חשבון - מוצג מס' א').
ג. עפ"י טענת המצהיר הטובין נושאי סימן הנ"ל, שבהס משתמש המבקש מס' 1 בפועל, כוללים קלטות וידאו, מנגליים חשמליים, קומקומיים מכל המינים, סדינים חשמליים מכל המינים, מפזרי חום, תנורי חימום מכל המינים, מצנני אוויר מכל החמינים, מייבשי שיער, טטריסיס, משחקי טלוויזיה אלקטרוניים, כבלים חשמליים מאריכים, כבלים מאריכים לטלפון, טוסטרים מכל המינים ותאורת חרום.
ד. נטען כי המבקש מס' 1 הוציא כספים רבים עבור הוצאות פרסום לקידום מכירות הטובין נושאי הסימן האמור. פרסום ושיווק המוצרים נעשה על ידי מודעות בעיתונות, דיילות ברשתות שיווק, בגלי האתר, ופריטים המחולקים לצרכנים.
המבקש מס' 1 צירף העתקי חשבוניות ואישורים המעידים על הוצאות פרסום ותעמולה בשנים 1994-1992 בסך של כ-152,428 ש"ח (סעיף 4ג עמ' 2-3 לתצהיר).
המבקש מס' 1 - תצהיר 11:
א. בתצהיר הנוסף שהגיש המבקש מס' 1 ביום 11 באוגוסט 1995 הוא מודה כי המבקש מס' 2 מנהל עסק תחת השם צ6פתת6א" "0ת28061?. לטענת המבקש מס' 1 יש להבדיל בין פעילות עסקית מסחרית אשר כוללת בתוכה את המילה "צ6סתתסא" ובין השימוש במילה "צפאאאפא" כמותג וסמל מסתרי. הטענה היא - שציבור הצרכנים מזהה את המוצרים עפ"י הסימון המסחרי בדר"כ ולא עפ"י שמו של היבואן.
מר
טענה של חוסר תום לב - רק לאחר שביסס המבקש מס' 1 את השם "צסמאאעא" כסמל מסתרי המאפיין מגוון שלם של מוצרי חשמל וככזה קנה לעצמו מוניטין בקרב ציבור הצרכנים, בארץ, החל המבקש מס' 2 לעשות שימוש בשס "צפמאאסא" כסמל מסחר.
שלמה ברגרבאום:
המצהיר משמש כעובד ב"משביר לצרכן" כ-25 שנת.
נטען כי ה"משביר לצרכן" רוכש מוצרים הנושאים את הסימן "צספאאעא" אך ורק מסלון אחרוני ולא מספק אחר.
לדברי המצהיר מוצרי צַ606תת8< סופקו ל"משביר הצרכן" כאשר מותג זה מופיע על המוצרים עצמס ועל האריזות.
נטען כי פעולות פרסום וקידום מכירות נעשו על ידי סלון אחרוני. כדוגמא צורף לתצהיר נספה המצביע על פרסום בעלון מועדון הלקותות של ה"משביר לצרכן".
שמואל וייס:
המצהיר שימש תקופה כמנהל חטיבה וכקניין המתמחה ברכישת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לרשת (בסה"כ עבד שם כ- 18 שנים).
נטען כי סלון אהרוני הינו הספק הבלעדי והיתיד של מוצרי צ66םתת6א ל"משביר הצרכן".
לדברי המצהיר המותג "צסאאאעא" מופיע על גבי המוצרים ועל גבי האריזות בצורה בולטת ומודגשת.
מר
יגאל יחזקאל:
המצהיר הינו מתמחה בעיצוב והפקת אריזות למוצריסם
שונים, לרבות אריזות עבור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתייס.
נטען כי מ- 1992 ועד לאוגוסט 1995 עיצבה והפיקה חברת "יגאל הפקות" אריזות שסימן המסחר "צסמאאתא" מופיע
עליהן באופן בולט בסכום של 120,000 ש"ת.
לדברי המצהיר אריזות כאלו עוצבו והופקו על ידי "יגאל הפקות" עבור מוצרי צְַ0ס6תת6א מסוג סדיני חימום, קומקומים חשמליים, מייבשי שיער, מפזרי חוסם ותנורי חימוס.
עקב ההתמצאות בשוק האריזות למוצרי החשמל והאלקטרוניקה הביתיים, המצהיר לטענתו, מכיר את סימני המסחר השונים הקיימיסם בשוק הספציפי ולא נתקל/שמע על עסקיס אחריס המשתמשים בסימן המסחר "צכמאאמא".
מרדכי עמרני:
משנת 1976 מתעסק המצהיר במסחר ושיווק סיטונאי של מוצרי חשמל ביתיים.
מנסיונו וותקו של המצהיר בשוק נטען על ידו כי סימני המסחר, (=שמות) באמצעותם מפורסמים ונמכריס מוצריס בישראל, מוכרים למצהיר. וכמו כן מכיר המצהיר את הסוחרים והעסקים הפועליס בתתוס.
נטען כי עבור הצרכן סימן המסחר המופיע על המוצר, אך לא שם היבואן או שם העסק שסיפק את המוצר לחנות או
שייבא אותו לארצי, החוא שמכריע.
לדבריו רוכש המצהיר משנת 1989 מוצרים מהמבקש מס' 1 עם
מר
המותג "צפטאאטא".
נטען כי במהלך כל הפעילות העסקית - ועד לפני שנה - מוצריו של המבקש מס' 2 לא נשאו על גביהם או על גבי האריזות את המילה "צפמאאמא" כסמל מסתרי. לדברי המצהיר המבקש מס' 2 מוכר כבעל עסק בשס שםת72801 צַ606תתסא".
אפרים נקר:
המצהיר הינו יצרן וסיטונאי של מוצרי חשמל, מאז שנת 5. נטען כי מאז 1991 (ארבע השנים האתרונות מהגשת תצהירו) החל המצהיר לייצר כף חימום חשמלית תתת השם "צקמאאשא" עבור המבקש מס' 1. עפ"י טענת המצהיר, מוכר המבקש מס' 2 כמשווק מוצרים שוניס תחת שמות שונים אך לא תחת השם "צפמאאמא".
איתן לין: במשך 30 שנח משמש המצהיר כמנהל חברת "נובטרם בע"מ פיתוח", העוסקת בייצור ושיווק | מוצר:י חשמל ואלקטרוניקה ביתיים. נטען כי מאז 1991 החלה החברה הנ"ל לייצר פלטת חימוס לשבת תחת השס "צפמאאפא". מביקורים שנעשו אצל סוחרים נתגלה, לדברי המצהיר, כי המבקש מס' 1 הינו היבואן של מוצרי צ6פתתסא. מחיכרות עם המבקש מס' 2 לא זכור למצהיר כי הנ"ל שיווק
מוצרי חשמל תחת הסימן "צכמאאסא".
6. הראיות מטעם המבקש מס' 2 הוגשו בימיסם 29 בינואר ,1995 24 בנובמבר 1995 ו-26 בפברואר 1996 וכללו:
(1) תצחירו של המבקש מס' 2. (2) תצחירו של מר יהושע אביטן. (3) תצהירו של מר משה אלבכרי. (4) תצהירו של מר רמי ברזילי (5) תצהירו של מר יהודה הדר. (6) תצהירו של מר רפאל חכמון. (7) תצהירו של מר אהרון לויאן. (8) תצהירו של מר אברהם סעידיאן. (9) תצהירו של מר דוד צפוני. (10) תצהירו של מר שלמה קמאי.
7. להלן עיקרי הטענות שהועלו בתצהירים שהוגשו מטעם המבקש מס' 2. (1) המבקש מס' 2 - תצהיר 1: א. נטען כי בשנת 1977 הקים המבקש מס' 2 עסק בשס צְ6ס6תת6א" תע" ומאז הוא מסמן את מוצריו ואת אריזותיו בסימן
"צסטאאמא".
ב. חתל מאוגוסט 1977 ועד 1995 עוסק המבקש מס' 2, לדבריו,
בייבוא ובשיווק מוצרי חשמל המסומנים בסימן המסחר "צסטעאאפא" בהיקף כספי העולה על 100 מיליון ש"ת.
ג. עפ"י טענת המצהיר, בשנת 1979 לבדה פרסום בעיתונים של מוצרי החשמל תחת השם "6שת2801:ע צְ6פתתסא" נעשה בעלות של כ-50,000 דולר.
ד. נטען כי כתוצאה מהשימוש הרב בשס "צעַ66מתסא" במשך השנים ובהצלחה, חנויות וסיטונאים הרוכשים את המוצרים ומוכריס אותם וכן הצרכנים מזהים את סימן המסחר "צספאאטא" עם "שת72801 צ66תתסא".
ה. לדעת המצהיר, חוסר תום הלב מצד המבקש מס' 1 מתבטא בבקשה להטעות מהמוניטין שנרכש ע"י המבקש מס' 2 ובמטרה להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחרי.
המבקש מס' 2 - תצהיר 11:
בתצהיר נוסף שהוגש ביום 24 בנובמבר 1995 טוען המבקש מס' 2 כי החל מאוגוסט 1977 ועד לשנת 1995, נמכרו מוצרי חשמל עס סימן המסחר "צפמאאמא" או "שַת712801 צַ6סמתתס6א" על גבי המוצריס ו/או אריזותיהם בהיקף כספי של כ-110,000,000 ש"ח. כתוצאה ממכירות אלו מוכר המבקש מס' 2 היטב בקרב בעלי העסקים והצרכנים בענף ומוודע בתודעתם כבעל הסימן.
מר משח אלבכרי
א. משנת 1990 עד לשנת 1995 משמש המצהיר כסוכן אצל המבקש מס' 2. בסוף שנת 1992 ראה ברח' אילת 36 בתולון שלט שעליו חיה מוצג בגדול הסימן "צפמאאמא" בצירוף כתובתו של המבקש מס' 1. לדבריו, פנה המצהיר למבקש מס' 2 בהושבו שהאתרון פתת סניף חדש.
ב. באשר להטעיית הציבור - נטען כי מאז 1993 עד לשנת 1995 חיו חנויות, שבהן משווקיס מוצריו של המבקש מס' 2 על
ידיו, מחזיריס מוצרי חשמל עם הסימן המסחר:י "צפמאאשא" לצורך תיקונים, אף על פי שעל תעודות האחריות היה רשום שהיבואן הינו סלון אחרוני (המבקש מס' 1).
דוד צפוני:
מאז 1975 משמש המצהיר כסוחר בתחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה.
נטען כי משנת 1977 עד לשנת 1979 שיווק המצהיר מערכות 1 ₪1 תחת סימן המסחר "צפטעאאתא", ומאז משווק מוצר: חשמל אחרים ורבים תחת סימן זה.
לדברי המצהיר, על המוצרים או/ועל גבי האריזות הופיע הסמל המסתרי "צסמאאסא".
נטען כי השס "צַָ606מתפא" ידוע בקרב ציבור הסוחרים והצרכנים בענף כסימנו של המבקש מס' 2.
מאחר והמצהיר הנ"ל לא התייצב בפני לשם חקירה נפסל תצהירו.
מר אברהם סעידיאן
א.
המצהיר הינו בעל עסק בשס "אורטק" במשך 17 שנים.
נטען כי המצהיר רוכש מוצרים המסומנים בסימן המסחר "צספמאאטא" על גבי האריזה, על המוצר עצמו או שניהם.
אהרון לויאן
המצהיר משמש כמנכ"ל סלון "טוקיו" בראשון לציון.
נטען כי מאז השניס 1978-1977 רוכש המצהיר מוצריס כשהם
(7) מר
(8) מר
(9) מר
מסומנים בסימן המסחר "צסאאאמא" על המוצרים ו/או גס על אריזותיהם.
לדברי המצהיר, מוצרים אלה נמכרים לחנויות ומוסדות כמו ה"שקס" ו"המשביר לצרכן".
עפ"י טענת המצהיר, עסקיו של המבקש מס' 2 מוכרים בשס "ת801:ע | צ66תת6א" | בעוד | שמוצריו | מוכרים | בשם "צסאאאטא".
רפאל חכמון:
המצהיר משמש כמנהל חברת "באלי אלקטרוניקה בע"מ" בראשון לציון.
נטען כי במהלך השנים 1980-1977 רכש המצהיר מערכות סטריאו שמסומנות גם בסימן המסחר "צסאאאמא" של המבקש מס' 2.
שלמה קמאי: המצהיר הינו מנהל "דפוס קמאי בע"מ" בתל-אביב. נטען כי במהלך עשר שנים הדפיס המצהיר מאות אלפי מדבקות עם הסימן "צפטאאטא" לצורך סימון מוצרים ו/או אריזותיהם.
יהושע אביטן: המצחיר הוא מנהל "אתי שיווק" בקרית אתא. נטען כי במשך ה-11 השנים האחרונות רכש המצהיר מוצרים
המסומניסם בסימן מסחר "צכפמאאמא" על המוצרים עצמם ו/או גס על אריוותיהם.
(10) מר א. ב. ג. ד.
יהודה הדר:
המצחיר עוסק בתתום מוצרי האלקטרוניקה הבידורית במהלך השלוש וחצי השנים האחרונות.
בשנת 1995 היה המצהיר איש מכירות אצל המבקש מס' 2.
נטען כי המצהיר מעולם לא ראה את המבקש מס' 1 או עשה עסקים איתו.
לדבריו, באירוע חברתי שאליו הוזמנו הוא ומר אהרוני פנה אליו המבקש מס' 1 ואמר לו "תגיד לאומידי שאני חולך להביא גם קונטיינר של מכשירי טייפ מונו ואני אמחק אותו מהמפח".
בפברואר 1996 נערך בפני הדיון הראשון שבמהלכו נטענו
טענות מטעם המבקשים מס' 1 ו-2.
(1) טענות המבקש מס' 1
המבקש מס' 1, תוך מאמצים והשקעות ניכרות, פיתת את המותג "צספטאאסעא" כ-128061 108%66מ5ע (קו מוצרים פרטי). המבקש מס' 1 בנה לעצמו מוניטין, ומשמעותו של המונת
" צסטאאטא" הוא דבר המייצג אמינות ומיוחס לעניין בינלאומי.
המבקש מס' 2 החל להשתמש בסימן "צפפאאמא" ללא תום לב לאחר שנוכת לראות | שהמבקש מס' 1, בהצלחה רבה, בנה לעצמו מוניטין בסימן.
קודם לכן, המבקש מס' 2 לא בחר לעצמו סמל מסחרי אחד אלא מכר את מוצריו תחת המותג המקורי שלהם.
בשנת 1977, החל המבקש מס' 2 לעשות שימוש במותג "צסטאאטא" כסימן מסחר אולם שימוש זה היה בהיקף מצומצס
(2)
(3)
(מערכות סטריאו) והופסק במחצית השניה של שנות ה-80.
ד. | יש נסיון לטשטש את האבחנה בין שם עסק לסימן מסחר ע":י המבקש מס' 2 והמצהירים מטעמו.
טענות המבקש מס' 2 -
א. המבקש מס' 2 עשה 18 שנה שימוש בשס "צְ60סתתפא". הוא מייבא מוצרי חשמל ואלקטרוניקה שחלקם אינם בעלי שם מוכר, ולפיכך השס צ66םתת6א מתבלט ביחס לסימנים האתרים והפך להיות הסימן שמסמל את המוצרים שהמבקש מס' 2 סוחר בהם.
ב. המבקש מס' 1 מודע לקיומו של השם "צַ66תתס6א" בשוק. לפיכך חשימוש בשם זח על ידו לא נעשה בתוס לב.
ג. נטען כי לא תתכן נטילת סימן מסחר שהוא שם של עסק מתוך כוונת לייצור הטעייה.
חקירת המצהירים מטעם המבקש מס' 1:
א. מר שלמה ברגרבאוס:
העד הודה כי מתוקף תפקידו לא היח לו מגע ישיר עס המוצריס שהגיעו ל"משביר לצרכן". רק במהלך השנים 1 שימש העד כמנחל מחלקת החשמל והאלקטרוניקה. לפני זה הוא שימש כמנחל בתי כלבו של "המשביר לצרכן".
להלן כמה שאלות שנשאלו במהלך הקירתו של מר ברגרבאום ותשובות שניתנו עליהן:
ש. אז אס הגיעו באותה תקופה מוצרים שמסומניסם ב- צספמפאאטעא אז לא היית יודע מזה?
ת. יתכן שכן ויתכן שלא.
ש. (הרשס): ... האם ראית מדבקה עס השם "צַ6פתתסא"
בין היתר?
ת. יתכן אבל לא זכור לי כאלה דברים. אני לא זוכר שמר לויאן (סלון טוקיו) מייבא צ60תם6< הוא היה יבואן.
מר שמואל וייס:
בתצחירו טען מר וייס כי ככל הידוע לו המוצריס עס חסימן "צפמאאטא" באו אך ורק מהמבקש מס' 1.
אולס התברר כי טיב הידיעה שלוו מוגבל, משום המצאו בסניף אחד בלבד של "המשביר לצרכן". ולכן כפי שהוא הודה, ישנה אפשרות שנמכרו ל"המשביר לצרכן" מוצרים מטעם המבקש מס' 2 כשהסימן מסומנים בסימן המסחר.
להלן שאלות שנשאלו במהלך התקירה ותשובות שניתנו עליהן על ידי מר וייס:
ש. אתה יודע על כל מוצר שהם מביאים (= קניינים שמתחתיו: מ.א.) כל מוצר שקונים...? אתה מכיר את כל סימני המסחר של כל מותג כזה?
ת. לא, אני לא מכיר את כל סימני המסחר... עיקר התפקיד שלי היה מנהל כלבו.
ש. כשאתה היית ב"המשביר לצרכן" בדיזינגוף סנטר, אז בראשל"צ יכולים לקרות כל מיני דברים שאתה אין לך מושג מה שקורה שם?
ת. אמת.
ש. ... בעוד שיכול להיות שסלון טוקיו מכר ל"המשביר לצרכן" בראשוןן אתה היית בדיזינגוף סנטר או
לחיפך...? ת. הכל יכול לחיות. ש. לא הכל, האפשרות הזו שאני מציג לך היא קיימת? ת. הכל יכול להיות. ש. לא הכל, האפשרות הזו שאני מציג לך היא קיימת? ת. יכול לחיות, כן.
₪ ש. אם היו על המוצרים עצמם מדבקות שכתוב עליהס צְ0סתתסא או על האריזות לא ראית את זה?
ת. לא ראיתי, אני לא יורד לרמת הפתקיות. ג. מר יגאל יחזקאל: ניתן לראות שאף על פי שבתצהירו טען מר יחזקאל יגאל שבגלל שוא מתמצא בשוק האריזות הוא מכיר את השמות השונים של סימני המסחר הקיימים בשוק הספציפי, נובע מתקירתו כי הידע
שלו אינו מוחלט.
להלן כמה שאלות שנשאלו במהלך חקירתו של מר יחזקאל ותשובותיו עליהן:
ש. אני מפנח אותך למה שאמרת בסעיף 4 לתצהירך: "אני מכיר להערכתי את השמות (סימני המסחר) החשונים הקיימים בשוק למוצריס אלה".
ש. אז אתח כן מכיר אותס, אתה לא מכיר אותס?
ת. אני חושב שאת רובס אני מכיר, אני לא יכול להכיר את הכל.
אציין כי טען המצהיר בתצהירו שמשנת 1992 הוא החל לייצר ולעצב
אריזות עבור המבקש מס' 1 תחת סימן המסחר "צכעמאאמעא". אולם מסתבר,
כי העדות שניתנה על ידו מראה אחרת.
שאלות ותשובות מתוך חקיר 2 וע"י התברה הנ"ל בכל רחבי הארץ ליותר מ- 0 חנויות ורשתות שיווק המובילות בישראל.
)2(
ח.
10
כתוצאה מהשימוש הרב שנעשה בשם "צְ0פתתסא" בהצלחה רבה ובמשך שנים כה רבות, הסיטונאיס, התנויות והצרכנים הרוכשים את המוצרים מזהים את הסימן עם עסקי המבקש מס' 2 שצברו מוניטין.
סימן המסחר "צפמאאמטא" סומן על מוצר: המבקש מס' 2 ו/או גם על אריזותיו.
המבקש מס' 1 -
א.
מר רמי אחרון, בעל סלון אהרוני, הינו בעל הבקשות מס' 6 מיום 7 ביוני 1993 לרישום הסימן "צעמאאטא" בסוג 9, מס' 3 מיום 14 ביוני 1993 לרישום הסימן "צספאאפא" בסוג 7, ומס' 87754 מיום 14 ביוני 1993 לרישום הסימן "צסטאאמא" בסוג 11.
המבקש מס' 1 הוא בעל בית עסק ותיק (30 שנה) לייבוא ושיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. עיקר העסק הוא רכישת מוצרי חשמל מיצרנים שונים ושיובוק תחת המותג "צסטאאטא".
מאז תחילת השימוש במותג הנ"ל, השקיע המבקש מס' 1 משאביו ומאמצים רבים בפיתוח המותג וביצירת מוניטין. השקעה הוקדשה גם לפרסום המוצרים בעיתונים ובמקוונים וכן בקידום מכירות.
מוצרי החשמל סומנו באופן בולט באמצעות מדבקות, ובשנת 1 שווקו המוצרים באריזות שעוצבו במיוחד עבור המבקש מס' 1 ואשר המותג הופיע עליהן באותיות בולטות.
בעקבות יצירת המוניטין, מחזור המכירות גדל בצורה משמעותית ב-1988 ב-50% עד ל-90% ב-1993.
סיכומי המבקשים באשר לטענותיהם:
)1(
המבקש מס' 2 -
א.
)2(
נטען כי יש לדחות על הסף את שלושת הבקשות שהוגשו ע":
ימר אהרוני לרישום המותג "צפטשאאמתא" וזאת משום הטעמים להלן:
א. המבקש מס' 2 החל להשתמש בסימן "צכפמאאמעא" בצורות שונות עוד בשנת 1977. במשך כל השנים שימוש זה היה בו די כדי ליצור בקרב ציבור הסוחרים והצרכנים | קשר | אסוציאטיבי בין הסימן לבין סחורותיו של המבקש מס' 2.
ב. המבקש מס' 1 נטל את הסימן של המבקש מס' 2 בתוספת תום לב במגמה לנצל את המוניטין שנרכש ע"י המבקש
מס' 2. ג. המותג "צעפאאפא" הינו חלק מרכזי בשם העסק של המבקש מס' 2 "שת2801 צְַ0סתתסא" והשימוש ע":
המבקש מס' 1 במותג באותסים צינורות שיווק ולאותסים לקוחות מעיד על חוסר תום לב ועל תחרות בלת: הוגנת שעשויה לגרום להטעיית הציבור.
חמבקש מס' 1
א. יש לדחות את הבקשה מס' 89999 שהוגשה ע"י המבקש מס' 2.
ב. המבקש מס' 1 הוא הראשון שהגיש את הסימן לרישום.
ג. המבקש מס' 1 החל לעשות שימוש במותג "צעשאאשא" מאז 1989, והוא זה שבנה ופתח את המותג בעמל ומשאביו רבים והוא שיצר לו הכרה ומוניטין בישראל.
ח. המבקש מס' 2 החל בשנת 1993, נוכח ההצלחה של סלון אהרוני, להשתמש במותג שלא בתוספת לב על מנת ליהנות מן המוניטין שרכש לעצמו המבקש מס' 1.
ו. יש לעשות את האבחנה בין השימוש שנעשה ע"י המבקש מס' 2 בשס "צ66תתסא" או "6ת861:" צְַ6סתתס6א" כשם
עסקו ובין חשימוש בשם "צפסעאאמא" כסימן מסחר.
1. סעיף 29 לפקודה קובע כך:
"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומיסם, לגבי אותם טובין או הגדר הטובין, רשאי הרשם שלא לרשום אף אחד מהחם עד שנקבעו זכויותיהם בחסכמה שבה עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה כאמור, יעביר את הסכסוך לביהמ"ש העליון".
2. חפסיקה קובעת מספר כללים ועקרונות המנתים לענין סעיף 29 לפקודה כדלקמן:
)1(
המבחנים המכריעים לענין עדיפות מבקש אחד על חברו הם תאריכי הגשת הבקשות ומידת השימוש שנעשה בסימן המסחר עקב הגשת הבקשות לרישום.
בענין בג"צ 90/70 1 עתהכתסס 8 נבַבַדַבַסהם נ. 1. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
)2(
)3(
)4(
)5(
ו-2. .ה.5 808261ם תסת 18ת28ת0ס00 5פ.ד. כ"ה, נאמר בעמ' 91 כדלקמן:
"ומה הם המבחנים שלפיהם יבדקו הרשם או ביהמ"ש | את זכויות המבקשים היריבים ומה יניע אותם לייחס לוה עדיפות על זה? מהאסמכתאות שהזכרתי עתה עולה שיש משקל לשניוטענתו חריגה של המבקש מס' 1 בחקירתו כי "הם בעצמם" (הכוונה לספקים השונים: מ.א.) רשמו את המותג על החשבוניות נראתה מוזרה. בהמשך החקירה, הודה המבקש מס' 1 כי הם הוסיפו בכתב יד את המילה "צַ0פמת6א" דבר שהוא הכתיב יום קודם, וכך נאמר:
מר אהרוני: היו פה כמה חשבוניות שאדוני ביקש שאני אביא לו, כביכול שאנתנו הוספנו בכתב יד? עכשיו למה אנחנו הוספנו בכתב יד?
חשון: רגע, הוספנו מי?
מר אהרוני: מחלקת חשבונות.
הרשס: מי הוסיף?
מר אחרוני: מחלקת חשבונות שלנו (ראה עמ' 7 לפרוטוקול מיוס 26 לפברואר 1996).
ד. די בכך לומר כי אינני יכול לקבל את אמיתות דבר המבקש מס' 1 שמחד טוען, כ: הוספת המילה "צ0סתתסא" היתה ע"י בעלי הראיות בעצמם ומאידך מודחה, כי הוספת המילה היתה ע"י מנהלת החשבונות שעבדה עבורו. המבקש מס' 1 לא הגיש תצהיר מטעם מנהלת החשבונות לתזק את הסברו ולפיכך מוטל עלי לדחות את טענתו זו.
(3) לאור כל האמור לעיל סבור אני שהמבקש מס' 1 לא הוכית תום לב מטעמו בבחירת סימנו. לדעתי כוונת המבקש מס' 1 היא ליהנות מהמוניטין שהמבקש מס' 2 רכש לעצמו במותג הן כשם עסק והן כשם מסחר למרות שמבחינה טבעית לא נרשם ככזה.
(4) (5)
אשר עוד ועוד, נראה כי כוונתו של המבקש מס' 1 להביא לתיסולו הכלכלי של המבקש מס' 2 קיבלה ביטוי חד משמעי בהצהרתו של מר הדר: "... אני הולך להביא קונטיינרים של מונו ואני אמחוק אותו מהמפח". הצהרה זו מהווים היזק לכך שהמבקש מס' 1 פעל בהוסר תום לב לאורך כל הדרך.
סבורני אפוא, כי המבקש מס' 1 בא לבקש סעד בדין לא נקייה ובהעדר תום לב, ולפיכך המסקנה הבלתי נמנעת כדבריו של כב' השופט לנדוי היא "... ברור שעכשיו, אחרי שהמערערת פתחה את מסחרה בשם זה במשך שניס, יקשה עליה להפסיק את חשימוש בו, אבל לאור השתלשלותו של הענין מתתילתו לא נוכל אלא לומר כי היא שחביאח את הצרה הזאת על ראשה" (בג"צ 53/54 "אלפא" בע"מ חיפה נגד מילוט בע"מ חברה לתמרוקים פריס ואחת' 5פ.ד. ט' עמ' 1 בעמד 126).
על כן, הגעתי למסקנה כי עלי לסרב את רישום של הבקשות מס' 6, 877533 ו-87754 של המבקש מס' 1 וזאת מהטעמים הבאים:
(1) (2)
סימן המסחר "צעשאאמא" אינו ניתן לרשום על ידי המבקש מס' 1 וזאת משום אי כשירותו מכח סעיף 12 לפקודה. דהיינו, סימן מסחר הזהה לשם עסק או דומה לו עשוי לגרום להטעיית הציבור ולתחרות בלתי הוגנת במסחר. במקרה שלפנינו, כפי שנוכחתי לדעת, והסימן המסתר "צעמאאמא" שאותו מבקש המבקש מס' 1 לרשום כסימנו, למרכיב המאפיין והעיקרי של שם העסק של המבקש מס' 2 "ש[ת72801 צ6סמתסא". זהות זו כפי שעולה מן הראיות, גרמה או עלולה היתה לגרום להטעיית ציבור הסוחרים והצרכנים כאחד ולתחרות בלתי הוגנת במסחר שיתכן ואף גרמה הפסדים כספיים למבקש מס' 2.
סעיף 12 לפקודה המעניק לרשם סמכות לסרב בקשה לרישום סימן מסחר, אינו דורש כתנאי הוכחת חוסר תום לב. על כן במסגרת שיקול דעתו של הרשם מכח סעיף 12 לפקודה בשאלה, האם לדחות את בקשותיו של המבקש מס' 1 לרשום סימן המסחר "צפמאאטא" על שמו, לא היה צורך להיכנס לסוגיה האם חוסר תום לב היה אחד המניעים שהניעו את המבקש מס' 1 בבחירתו בסימן המסחר האמור.
אולם חשוב לציין כי סוגיית תום לב, כידוע, איננה מיוחדת אלא עוברת כחוט יסוד בענף המשפט החשוב והינה אחד מעקרונות המשפט המקובלים שיש לשמור על קיומם.
(3) יחד עם זאת, כיוון שהשאלה הראשונית שעמדה לפני היתה זכותו של מי עדיפה, עפ"י האמור בסעיף 29 לפקודה, לרשום את סימן המסחר "צפטאאתא" ולא שאלת כשירות הסימן, נראה שהבקשה היתה נדחית ממילא. זאת משום שנראה לי המבקש מס' 1 פעל בחוסר תום לב בשעה שבחר בסימן, וזאת במטרה ליהנות מן המוניטין והשם שפתח ורכש המבקש מס' 2 תחת שם עסקו הידוע בקרב ציבור הסוחרים והצרכנים בשוק האלקטרוניקה והתשמל בתמומי מדינת ישראל כ-"6ת5861? צַ0פתתס6א". החשש כי חוסר תום הלב אכן הנחה את המבקש מס' 1 וגרם לתחרות בלתי הוגנת במסחר, שיתכן ועלתה למבקש מס' 2 בהפסדים כספיים, לא מותיר בפני את הברירה אלא לדחות את הבקשה לרישום הסימן מטעם המבקש מס' 1.
המסקנה אליה הגעתי בדבר העדר זכותו של המבקש מס' 1 לרשום סימן "צסטאאמטא" עידן איננה מקנה אוטומטית למבקש מס' 2 את הזכות לרשום את הסימן. במילים אחרות, על המבקש מס' 2 להוכיח כי סימנו ראוי לרשום וזאת ולאחר עמידתו בתנאים ובהשגות, את הנדרשות, של מחלקת סימני המסחר.
אשר להוצאות, אני קובע שעל המבקש מס' 1 לשלם למבקש מס' 2 את הוצאותיו בסך ₪.15,000 כולל וזאת תוך שלושים (30) יום מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן, הסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה כדין החל מיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.
בירושלים היום, כא' בטבת התשנ"ת 9 בינואר 1998: / ק,
מיכאל אופיר מ"מ רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
משרד המשפטים