סימן מסחר 83289 ו-83290 ומס' 88211 ,88229 ,88301 ו-88345

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מס' 83289 ו-83290 ומס' 88211 ,88229 ,88301 ו-88345

המבקשת מס' 1: שלמור אבנון פרסומאים בע"מ באמצעות הגולן את גולדשמידט, עו"ד על ידי עו"ד אילן גולדשמידט.

מבקשת מס' 2: פאמלפצפ תתא1 אמצלא1

באמצעות הזליגסון את גבריאלי, עו"ד על ידי עו"ד ארנן גבריאלי.

החלטה בגין עניינים טרומיים שהתעוררו בעקבות הבקשה שהוגשה ביום 14 באפריל 1996 על ידי חברת שלמור אבנון פרסומאים בע"מ

(להלן - "המבקשת מס' 1") לפיה התבקשתי לקבוע כי 1%68 מ665תך צ. פתס55צ5 (להלן - "המבקשת מס' 2") לא הגישה כדין את ראיותיה במסגרת ההליך עפ"י סעיף 29 לפקודת סימני מסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה"). התבקשתי, אפוא, לבטל את ההליכים

לפי סעיף 29 לפקודה כלפי המבקשת מס' 2. להלן השתלשלות העניינים:

(1) בקשות מס' 83289 ו-83290 לרישום הסימן "עאצת תמא1" בעיצוב מיוחד ובלועזית בלבד שעניינן בטובין הכלולים בסוגים 20 ו- 1, הוגשו לרישום ביום 6 במאי 1992 על ידי המבקשת מס' 1.

(2) בקשות מס' 88211 ,88229 ,88301 ו-88345 לרישום הסימן "תמא" בעברית ובלועזית ובעיצוב מיוחד, שעניינו בטובין הכלולים בסוגים 20 ו-21, הוגשו לרישום ביום 28 באפריל 1993 על ידי המבקשת מס' 2. בו זמנית הגישה המבקשת מס' ‏ 2 כ-50 בקשות נוספות לרישום הסימן הנ"ל בסוגים שונים.

ביום 29 במרץ 1994 הותלט על ידי מחלקת סימני המסחר להתיל את הוראות סעיף 29 לפקודה על הבקשות אשר בדיון בפני.

ביום 22 בנובמבר 1994 הגישה המבקשת מס' 1 את ראיותיה שכללו תצהיר על נספתיו שניתן על ידי מר רמי שלמור.

ביום 17 ביולי 1995 הגישה המבקשת מס' 2 את ראיותיה שכללו תצהיר על נספתיו שניתן על ידי מר 21856688ת0 ₪03082₪ פתבה מ5%811 (להלן - "ת811א5").

לאחר החלפת ראיות הצדדים, בתודש יולי ,1995 נקבע מועד לדיון לגופו של ענין לתודש ינואר 1995, שנדחה לאחר מכן עד ליום 15 באפריל 1996.

ערב המועד שנקבע לדיון הגישה המבקשת מס' 1 בקשה לפסול את ראיותיה של המבקשת מס' 2 ולבטל את ההליכים לפי סעיף 29 לפקודה.

עיקר טענותיה של המבקשת מס' 1:

(1) נטען כי "המסמך" שאמור להוות תצהיר מטעס המבקשת מס' 2 ושנחתם ע"י ם811א 5% אינו ממלא אחרי הדרישות הקבועות בסעיף 30 לפקודת הראיות (נוסת הדש), התשל"א-1971 (להלן - "פקודת הראיות") ובדומה בסעיף 67 לפקודה וזאת מאחר והוא אינו נושא אישור קונסולרי ו/או אישור שניתן על ידי נציג דיפלומטי אחר.

(2) עפ"י טענות המבקשת מס' 1, תצהירו של ם811א 5% אינו מקיים את הדרישות הקבועות בסעיף 67 לפקודה מכיוון שהוא אינו ממלא אחרי הוראות התוק ההולנדי באשר לאישור חתימת המצהיר על ידי נוטריון.

נטען כי תצהיר ם5%811 על נספתיו נערך בשפה האנגלית, מבלי שהוגש תרגום מאושר לשפה העברית, כנדרש עפ"י תקנה 3 לתקנות סימני המסחר 1940 (להלן - "תקנות סימני המסחר").

במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15 באפריל 1996 התייחסה המבקשת מס' 1 לתקנה 2(87) לתקנות סימני המסחר הקובעת את דרך וצורת מתן הצהרה הנעשית בתו"ל.

הטענות מטעס המבקשת מס' 2:

נטען כי התנגדות לקבילות ראיות צריכה להיות מוגשת תוך זמן סביר מתאריך הגשת הראיות. במקרה דנן, חלפו כתשעח. חודשיים מתאריך הגשת הראיות האמורות. בהסתמך על טענה זו מוסמך הרשם לדחות את הבקשה מטעם המבקשת מס' 1 ולקבוע כי הראיות מטעם המבקשת מס' 2 הוגשו כדין.

מיד כי אני מסכיסם עם המבקשת מס' 2 שתקופה בת תשעה חדשים שחלפה מתאריך הגשת ראיותיה של המבקשת מס' 2 אינה סבירה כלל וכלל.

(ב) עפ"י טענת המבקשת מס' 2 תצהיר ם5%811 הינו קביל מאחר והוא הוגש כדין בהתאם להוראות סעיף 67 לפקודה הנגזרות מהוראות סעיף 30 לפקודת הראיות, הנלמדות מהוראות חוק עזרה משפטית למדינות תוץ (נוסת משולב), התשל"ז-1977, ובהתאם מתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי ציבורי), התשל"ז-1977 (להלן - "תקנות האג"). נטען גם כי מטרת תקנות האג הינה, בין היתר, להתיל בדיני מדינת ישראל את המכשיר המכונה "61116פססת" לפי

האמנה הבינלאומית הבה להקל על החברים באמנה בכל הנוגע לאימות מסמכיס באמצעות "11168ספסקת" במקום אימות על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי.

(ג) נטען כי עפ"י נוהלי לשכת סימני המסחר ניתן להגיש תצהיירים בשפה האנגלית.

במהלך הדיון שנערך בפני נאמר על ידי ב"כ המבקשת מס' 1 כי במקרה והרשם יחליט לקבל את תצהיר ם5%811 אזי תתזור המבקשת מס' 1 מהודעתה הקודמת לוותר על זכותה לתהקור את ת 5%811‏ על תצהירו.

השאלה הראשונה עליה מוטל עלי להכריע היא האם התצהיר ת811א5% נערך והוגש כדין?

כללי בסעיף

תצהיר ממלא

( 15)

הגשת ראיות בהליכים הנערכים בפני רשם סימני המסחר נקבעו לפי פקודה הקובע כדלקמן:

"בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכיס לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסת חדש], התשל"א-1971, או בהצהרה שניתנה בחוץ-לארץ ‏ לפי דיני מקוס נתינתה ‏ - כל עוד לא הורה הרשם אחרת... וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד".

שנערך בתו"ל יתקבל כראיה בבית משפט בישראל בתנאי שהוא אחר הוראות סעיפים 15 ו-30 לפקודת הראיות הקובעים כדלקמן:

א) מקוס שמותר לאדם על פי דין, או שנדרש אדם, להוכית

.30" דבר ‏ על ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן-צדק, יחיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשיס הקבועים בחוק אס לא יעשה כן.

(ב) האזהרה ‏ לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על ידי אחד מאלה:

(1) שופט;

(2) דיין בבית דין דתי;

(3) היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, ‏ פרקליטי מתוז, פרקליטי נפה, ‏ וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחתוז ועווריהס;

(4) עורך-דין;

(5) ראש רשות מקומית;

(6) אדם אתר שהסמיכו לכך שר המשפטים".

יפוי כוח או כל מסמך אתר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקוס שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיתס באישורס של הצדדים שהוציאום או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:

(1) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתוסםס בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספת אליו;

(2) נוטריון ציבורי וקויימו בכתב חתוס בידו ובתותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב ‏ בידי ‏ נציג דיפלומטי או קונסולרי ‏ ישראלי ובחותמתו הרשמית ‏ על גבי המסמך או בנספת אליו". (הדגשה הוספה: מ.א.).

(1) באשר לתצהיר (הנכלל בהגדרת "מסמך אחר שבכתב") שנערך בחו"ל וחתימתו אומתה בחו"ל על ידי נוטריון ציבורי הוא יחשב כראיה קבילה כאשר החתימה הנוטריונית נעשתה בהתאם להוראות סעיף 0) לפקודת הראיות. יתרה מזו, תצהיר ‏ הינו קביל אפילו בהעדר אימות דיפלומטי או קונסולרי אם מצורפת לו תעודה נוטריונית בלבד, וזאת בתנאי שהתעודה נערכה בהתאם להוראות חוק עזרה המשפטית למדינות הו [נוסת משולב], התשל"ז-1977 ובהתאם לתקנות האג.

(2) סעיף 3 לתקנות האג קובע כי-

"לגבי מסמך ‏ ציבורי שנערך או שהוצא במדינת האמנה ושהאמנה חלה עליו יכול שתבוא תעודה לפי האמנה במקוס אימותו".

המונחתח "מסמך ‏ ציבורי" הוגדר בסעיף ‏ 1 לתקנות האג וכולל תעודות נוטריונים. לכן תצהיר שנערך ונחתס בחו"ל בפני נוטריון, קביל בבית משפט באר ללא אימותו על ידי תעודת נוטריונית או על ידי נציג דיפלומטי ‏ או קונסולרי ישראלי, כאשר התנאיים הבאים מתמלאים:

(א) התצהיר ‏ נערך ונחתם ‏ לפני נוטריון במדינה אשר חברה באמנת האג. (לפי התוספת הראשונה הולנד מוכרת כחברה באמנה);

(ב) הנוטריון ‏ יתן תעודה המכונה "611186פססקת" בהתאם לאמנת האג אשר דוגמתה מופיעה בתוספת השניה לתקנות האג.

במקרה דנן המבקשת מס' 2 הגישה תצהיר שנערך ונחתם בתו"ל. המצהיר עצמו ‏ חתם ‏ בפני נוטריון הולנדי והאתרון צירף לתצהיר תעודת 686 שנערכה בהתאם לדרישות תקנות האג.

לאור האמור אין לי שמ של ספק כי תצהיר ת811א5% שהוגש מטעס המבקשת מס' 2 אכן הוגש כדין והינו קביל כראיה בהליך הנוכחי.

עלי לציין גם כי, לצערי הרב, המבקשת מס' 1 ראתה לנכון, ללא כל הצדקה, להעלות בהפתעה טענות שאין להן רלבנטיות כלשהי. חוסר הידיעה המשפטית בנושא של המבקשת מס' 1 והתנהגותה של המבקשת מס' 1 ערב שמיעת הדיון לגופו גרמו לבזבוז זמן ועיכוביים מיותרים בהליך זה.

(1) השאלה השנייה שהועלתה על ידי המבקשת מס' 1 היא בנוגע להגשת תצהיר בשפה האנגלית בהליכים בפני הרשם ועל פי תקנה 43 לתקנות סימני המסחר. אשר לתקנה 43 לתקנות סימני המסחר יש לזכור כי היא חלה על ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי. לכן, הנוסח הרשמי הוא אינו עברית אלא הנוסה המקורי, דהיינו אנגלית.

(2) בתוספת מס' 2, לעתון הרשמי, גליון 984 מיום 8 בפברואר, 0 (פקודת סימני המסחר, 1938), שאושר ביום 27 בינואר 0, נקבע בעמ' 196 כדלקמן:

"443. כשמזכירין בהודעה או בהצהרה המוגשת בקשר להתנגדות איזה מסמך שאינו כתוב אנגלית, ערבית או עברית, צריך להמציא תרגום מאושר של אותו מסמך בשתי העתקות". (הדגשה הוספה: מ.א.).

ההוראות הנ"ל (שעדיין בתוקף) מהוות תרגום נאמן של התקנה 43 המקורית הרשמית המנוסחת בשפה האנגלית. להלן הנוסח הרשמי של תקנה 43 לתקנות:

68שטס 8 ת1 %ת6ת6000 8 6תסתט" עס 10סהעת ,תפ11שתם תהתף עפתסס צתה ת1 60 205027206 18 חא6-ספת 4 4001828010 עס %ת86ת808%0 תב תנש תס61ס6תתסס מנ 8 תףּ ,ת1%10פססקס

1 8001108060 מ1 | ת0ס518%1ת28>

(3)

(4)

(5)

. "66 נתעט+ 6ס (הדגשה הוספה: מ.א.).

יש לציין כי תקנה 43 לתקנות סימני המסחר מעולם לא תוקנה. למרות זאת, עורך "דינים קוב התיקונים הישראלי" (להלן - "