סימן מסחר 80664 ו-86459

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין בקשות מתחרות לרישום סימני המסחר מס' 80664 ו-86459 - סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972

המבקשת מס' 1: 5/ת 0ת6ת תטסאזאמאס בעלת הבקשה באמצעות הח"ה וליגסון את גבריאלי, עו"ד מס' 80664 על ידי עו"ד ארנן גבריאלי

ועו"ד נחום גבריאלי

המבקשת מס' 2: תעשיות מזון לבעלי חיים (י.ל.) בע"מ בעלת הבקשה מס' באמצעות ועל ידי עו"ד נורי קונפורטי

1. שתי הבקשות המתחרות המונחות בפני הינן כדלהלן:

(1) בקשה מס' 80664 לרישום סימן המסחר 05עצע6 בסוג 5 לגבי "קוטלי עשבים", שהוגשה ביום 12 באוגוסט 1991 על ידי החברה הדנית 2/5 020ג תטסא1אמחאס (להלן - "המבקשת מס' 1").

(2) הבקשה מס' 86459 לרישום סימן המסחר גליפוס - 622805 בסוג 5 לגבי "קוטל עשבים", שהוגשה ביום 22 בפברואר 1993 על ידי החברה הישראלית תעשיות מזון לבעלי חיים (י.ל.) בע"מ (להלן

"המבקשת מס' 2").

בהודעתה מיום 9 בנובמבר 1993 התילה מתלקת סימני המסחר את סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") על הבקשות לרישום המוזכרות לעיל. סעיף 29 לפקודה קובע כדלקמן:

"הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומיס, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, רשאי הרשם שלא לרשום אף אחד מהם עד שנקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה כאמור יעביר את הסכסוך לבית המשפט העליון".

ביוס 15 בדצמבר 1994 הודיעה מתלקת סימני המסחר לצדדים כי מאחר והם לא הגיעו לידי הסכם ברות סעיף 29 לפקודה, מוטל על כל צד להגיש את חומר ראיותיו כדי להוכיח את זכותו בסימן.

(1)

(2)

בעקבות החלת סעיף 29 לפקודה ומסירת ההודעה הנ"ל מטעם מחלקת סימני המסחר הגישו הצדדים את ראיותיהם בתמיכה לרישום הסימנים.

ביוס 6 בדצמבר 1994 הגישה המבקשת מס' 1 את ראיותיה שכללו תצהיר התתוס על ידי מר ביורן אלבינוס, מנהל המבקשת מס' 1. ביוס 21 באוקטובר 1996 ביקשה המבקשת מס' 1 להתלפיף את תצהירו של מר אלבינוס בתצהיר שנחתם ביוס 25 בספטמבר 1996 על ידי מר יס לינגסו יאסין משום שנמנע ממר אלבינוס להגיע לישראל בתאריך שנקבע לדיון ולהתקשר על תצהירו. התצהיר שניתן על ידי מר יאסין (להלן - "תצהיר יאסין") מטעם המבקשת מס' 1 זהה במהותו לתצהיר שניתן בשנת 1994 על ידי מר אלבינוס ולכן ועל מנת לשמור על תקינות ההליכים שנערכו בפני ראיתי לנכון להראות את החלפת התצהירים כאמור.

(3)

| | (4)

בתצהיר יאסין נטען כדלקמן: א. המצהיר משמש מנהל ייצור של המבקשת מס' 1.

ב. המבקשת מס' 1 מייצרת קוטלי עשביים הכוללים גליפוסאט הנמכר תחת סימן המסחר 05+ץ61.

ג. מטרת המבקשת מס' 1 היא למכור מוצרי גליפוסאט בכל הארצות שברחבי העולם תחת סימן המסחר הנ"ל.

ד. כיוס מוצרי גליפוסאט נמכרים בעשר ארצות (שפורטו בתצהיר יאסין) הכוללות, בין היתר, את אוסטרליה, ארה"ב, ישראל וצרפת.

ה. המבקשת מס' 1 הגישה בקשות לרישום המוצר גליפוסאט בשש ארצות נוספות והיא רשאית אפוא למכור אותו בהן. בקשות לרישום את המוצר הוגשו על ידי המבקשת מס' 1 בעוד עשר מדינות.

ו. באשר לסימן המסחר 7%08ץ061 הוא נרשם בין השנים 1991 ו- 4 ב-15 ארצות (המפורטות בתצהיר יאסין) הכוללות, בין היתר, את אוסטריה, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, יפן ורוסיה. בקשות לרישום סימן המסחר הנ"ל הוגשו בעוד תשע ארצות ביניהן ישראל.

ז. מאז חודש אפריל 1994 מוכרת המבקשת מס' 1 המוצר גליפוסאט גם בישראל תחת סימן המסחר 611+08.

ביוס 21 ביולי 1995 הגישה המבקשת מס' 2 את ראיותיה שכללו תצהיר החתום על ידי מר יוסף מ. חכמי (להלן - "תצהיר תחכמי") שבו נטען כדלקמן:

א. המצהיר משמש כמנהל בחברת המבקשת מס' 2.

ב. תוית המוצר בשס פ0סהפצמתס שצור לתווית לתצהיר חכמי ומסומן באות "א" מצביעה על המוצר הנמכר על ידי המבקשת מס' 2.

ג. כל המכירות של המוצר שנמכר על ידי המבקשת מס' 2 תחת סימן המסחר 0292805 הסתכמו למשך התקופה מיום 27 ביוני עד תודש מר+ 1995, ב- 1,800 ליטר אשר מתוכם 0 ליטר יוצאו לתו"ל.

ד. חשבוניות המס שצורפו לתצהיר תחכמי וסומנו באות "ב" הינן דוגמא המעידה על שוק ומכירת סתורות תחת סימן המסחר אשר רישומו מבוקש.

דיון משפטי במעמד שני הצדדים התקיים בפני ביום 13 בנובמבר 1996. לאחר שמיעת טיעוני ב"כ שני הצדדים ראיתי לנכון, מן הצדק ומן הדין, להרשות לב"כ המבקשת מס' 1 לערוך הקירה ראשית משלימה של מר יאסין. לאחר מכן הוא נחקר חקירה נגדית.

מהחקירה הנ"ל נתגלו הדברים הבאים:

(1) העד (להלן - "מר יאסין") מנהל את המוצר תחת השם 08+ץ61.

(2) כמות המוצר נושא סימן המסחר 61+08 (להלן - "המוצר") שנמכר משנת 1994 עד היום בישראל היא 107,000 ליטרים (15,200 ליטריס בשנת 1994, 46,000 ליטרים בשנת 1995 ובשנת 1996 עד ליוס הדיון 46,000 ליטרים). חשבוניות שהעידו על הפרטים הנ"ל הוצגו בפני וסומנו "1/0" - "טקעתנ/7".

(3) כמות המוצר שנמכר ברחבי העולם משנת 1994 עד לנובמבר 1996 היתה בין 4 ל-6 מיליון ליטרים בשנה.

(4) פרסומות בישראל של המוצר נעשו על ידי הנציג המקומי. הובאה בפני פרסומת הנושאת תאריך של 1996. מר יאסין לא ידע אס נעשו פרסומות לפני 1996 ובכל מקרה הוא לא קיבל העתק מהן, אס פרסומות כאלה אמנסם נעשו.

(5) המכירה הראשונה של המוצר בישראל התקימה במרס 1994.

(6) המפיץ המקומי בישראל מקבל את המוצר מאת המבקשת מס' 1 בחביות של 200 ליטר והוא מוכר אותו או בכמויות של 200 ליטר או בכמויות קטנות יותר מ-1 עד 10 ליטר.

(7) חשיבות הכללית היא שמתיר המוצר ירד.

(8) המוצר לא נמכר כעת בארצות אפריקה.

בגמר חקירתו של מר יאסין הרשיתי הקירה ראשית משלימה של מר יוסף מ. חכמי (להלן - "מר תחכמי"). לאחר מכן נחקר מר חכמי חקירה נגדית.

מהחקירה הנ"ל התגלו הדברים הבאים:

(1) למבקשת מס' 2 יש מפעל במגדל העמק המתמחה בפורמולציות של חומרי הדברה. קיים גם מפעל בניירובי שבקניה.

(2) באר מבצעת המבקשת מס' 2 מספר דברים, דהיינו, פורמולציות סופיות ופורמולציות תלקיות, אריזה, משלות וייצוא, בעיקר לשמונה ארצות באפריקה, חלק באריזה סופית וחלק לא.

(3) בשנת 1993 התחילה המבקשת בשיווק נסיוני.

(4) המוצר נושא סימן המסחר פסתסצ61 (להלן - "המוצר") התדרדר מאוד בישראל מבחינת המחירים, מרמת מחירים של 35 דולר לרמה של 5-4 דולרים לבקבוק. למרות ואת נמכרות כמויות של המוצר על ידי המבקשת מס' 2 לא בישראל אלא בעיקר בגדה המערבית, כמויות קטנות למגזר הערבי, ואת השאר ובעיקר על ידי יצוא לקניה וייצור שס. המוצר נמכר גם בדרום אפריקה, בטנזניה, בקמרון ובחוף השנהב.

(5) כמות המוצר שנמכר כפי שצויין בסעיף 4 לתצהירו של מר חכמי (1,800 ליטר) מחולק כדלקמן:

א. 0 ליטר ייצוא.

ב. 0 ליטר שנמכרו בגדה.

בישראל עצמה לא נמכר המוצר בין חודש יוני 1993 לבין חודש מרס 1995.

(6) מר חכמי לא הסכיס כי מחירה בכמות של 1800 ליטר (כפי שצויין בתצהירו) מהווה כמות מזערית.

(7) נטען על ידי מר תחכמי שהוא מוכר את המוצר בישראל וזאת מן הטעם (לדבריו) שהגדה המערבית עדיין נמצאת בישראל. ההערות הנ"ל מטעם מר תחכמי ניתנו בתשובה לשאלה בנוגע לכדאיות המסחרית שלו לאור ירידת רמת המחירים.

(8) לדברי מר תחכמי יש עדיין חשיבות במוצר והיא מתבטאת על ידי כך שסוכן המכירות מסתובב בשטח ובוה משתקף השירות שנותניס ללקות בשדה.

7. מסגרת הדיון בהליכים הנערכים לפי סעיף 29 לפקודה נקבעה הן בפסק: דין והן בהחלטות שניתנו על ידי רשם סימני המסחר. לדוגמא בענין בג"צ 90/70 פטנטאלית צאתגעפאסס 8 יפתתסתם נ. 1. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ו- .2 ת.5 יסתתסתם אסת תהזאתקאסס. (פ.ד. כ"ה (2) בעמ' 91 מול האות ו').

נאמר על ידי כב' השופט ותיקון כדלקמן:

ומה הם המבחנים שלפיהם יבדקו הרשם או בית המשפט את זכויות המבקשים היריבים ומה יניע אותם לייחס לזה עדיפות על זה? מהאסמכתאות שהוכרתי זה עתה עולה שיש משקל לשני דברים, לתאריכים שבהס הוגשו הבקשות ולמידת השימוש שעשה כל מבקש בסימן מסחרי בארץ ערב הגשת בקשתו".

8. במשך

השנים השתכללה ההלכה באופן שכיום מוטל על הרשם לייחס משקל לדברים הבאים:

(1) תאריך הגשת הבקשות המתחרות.

(2) מידת השימוש שעשה כל צד בסימנו בישראל הן עד למועד הגשת בקשתו לרישום והן אפילו עד למועד הדיון.

אומר מיד, וזאת למרות ההתייחסות המפורשת הנ"ל לישראל, כי רצוי שבעת מתן החלטתו יביא הרשם בחשבון גם את הנעשה בתו"ל. כך בעצם נאמר על ידי קודמי המלומד, מר זאב שר, בהחלטתו מיוס 24 בדצמבר 1969 בענין בקשות לרישום סימן מסחר מס' 2 ו-24709 (לא פורסמה). שנאמר בסעיף 16 כדלקמן:

"אין לי ספק כי כאשר אני בא לבחון את זכויות הצדדים בסימן אין אני צריך לבחון את הזכויות המקומיות בלבד. אדרבא, כאשר אדם מחוץ לארץ בא לבקש רישום סימן מסחר בארץ, אין להתעלם כליל מהעובדה כי הוא רכש לו זכויות במקום אחר, מסקנה אחרת היתה פוגעת בזכויות הקניין. ברור שאין לראות בזכויות כאלה דבר מכריע, משום ששיטת סימני המסחר היא לאומית ומכריעות הזכויות הטריטוריאליות, אולם דבר זה אינו מחייב אותי להתעלם כליל מהנעשהת מעבר לגבולות המדינה".

במסגרת המגבלות המפורטות לעיל, הערותיו של קודמי מקובלות עלי.

מידת תוס הלב של כל צד בבתירת הסימן.

יש לציין כי שתי הנקודות האחרונות, דהיינו מידת השימוש ומידת תוס הלב, משקלן רב יותר מזו הראשונה, דהיינו תאריך הגשת הבקשות המתחרות לרישום.

9. (1) לענין מועד הגשת הבקשות המתחרות לרישום נקבע לא אחת כי לא תמיד יש לייחס חשיבות יתרה למועד הזה וכי יש לבדוק כל מקרה לנסיבותיו (ר' בג"צ 90/70 הנ"ל). ברור הוא כי כיום נושא מועד הגשת הבקשות לרישום הינו משני לנושא השימוש שעשה לכל צד בסימנו.

(2) בכל מקרה הבקשה לרישום הסימן על ידי המבקשת מס' 1 הוגשה ביוס 12 באוגוסט 1991 בעוד שהבקשה לרישום הסימן מטעם המבקשת מס' 2 הוגשה ביוס 22 בפברואר 1993, כך שיש הפרש של כשנה וחצי בין מועדי ההגשה הנ"ל שבנסיבות הענין יש לראות

כתקופה ניכרת.

0. באשר למידת השימוש שעשה כל צד בסימנו יש לציין - (1) שמתצהירו של מר יאסין ומחקירתו נובע כי -

(א) כיוס מוצרי גליפוסאט נמכרים על ידי המבקשת מס' 1 תחת סימן המסחר 61+098 בעשר ארצות, כולל בישראל אשר בה המוצרים נמכריס התל מחודש אפריל 1994.

(ב) כמות המוצר נושא סימן המסחר 061%09 שנמכר בישראל משנת 4 עד היום על ידי המבקשת מס' 1 היא למעלה מ- 0 קליטרים. כמות המוצר שנמכר ברחבי העולם תחת הסימן הנ"ל משנת 4 עד לשנת 1996 היתה בין 4 לבין 6 מיליון ליטרים בשנה.

בעבר היה מקובל כי מידת השימוש בסימן נבדקת ערב הגשת הבקשה לרישום. אולם ההלכה המודרנית היא כי על הרשם להתחשב במידת השימוש ובהיקפו שנעשה גם לאחר מועד הגשת הבקשה לרישום וזאת עד למועד הדיון שנערך בפניו.

(2) מתצהירו של מר חכמי ומחקירתו נובע כי -

(א) כל המכירות של המוצר שנמכר על ידי המבקשת מס' 2 היו תחת הסימן פסתסצ61.

(ב) מיוני 1993 עד למרס 1995 מכרה המבקשת מס' 2, 1100 ליטר של המוצר שלה אשר מהם 1,500 ליטר יוצאו לחו"ל ו- 0 ליטר נמכרו כאמור לגדה המערבית.

(ג) בישראל עוסקת המבקשת מס' 2 בפורמולציות סופיות וחלקיות, אריזה, משלות וייצוא המוצר הנושא את הסימן 8 בעיקר לשמונה ארצות באפריקה.

(ד) נמכרו כמויות של המוצר גס בגדה המערבית וכמויות קטנות למגזר הערבי.

מקובלת עלי הטענה שהמבקשת מס' 2 התתילה להשתמש בסימנה ביוני 3 בעוד שהמבקשת מס' 1 התתילה להשתמש בסימנה באפריל 1994. עם זאת ספק גדול הוא אם יש שימוש בכלל בישראל על ידי המבקשת מס' 2 ואפילו אם יש שימוש כזה, הכמות (כ-300 ליטרים) היא מזערית.

בכל אופן יש לציין כי בהליכים לפי סעיף 29 לפקודה אין כל חשיבות מי מן הצדדים התחיל את השימוש במוצר נשוא הדיון.

החשיבות היא מי מן הצדדים השתמש יותר.

(1) נטען על ידי המבקשת מס' 2 שהמבקשת מס' 1 אינה מוכרת ישירות לצרכן הסופי בישראל אלא רק לסוכן או למפיץ. כן נטען כי הצרכן הסופי אינו מקשר את המוצר הנושא את הסימן 61%058 עס המבקשת מס' 1 כך שהצרכן הסופי אינו יודע ממי הוא קונה או מי מוכר את המוצר או אפילו מי מייצר את המוצר האמור. לעומת זאת, כך נטען, המוכר הסופי כן יודע שהוא קונה את המוצר הנושא את הסימן פסתסצ01 מאת המבקשת מס' 2.

(2) יש לציין שמן המפורסמות הוא כי על כל סחורה המיובאת לישראל חייב להופיע שמו של היצרן, כתובתו וסימן המסחר שלו.

לפיכך, טענת המבקשת מס' 2 המוזכרת לעיל אינה מקובלת עלי. בכל אופן לא מדובר כיום על הקשר בין בעל הסימן לבין הסימן אלא על הסימן עצמו. הצרכן אינו חייב לדעת מי הוא בעל הסימן. חשוב החוא רק שהצרכן הסופי יודע שיש סימן מסחר מסויים על פיו הוא קונה את המוצרים. וה בדיוק המצב בענין שבפנינו - דבר המתייב אותי לדחות את טענת המבקשת מס' 2 ביחס לזה.

נטען על ידי המבקשת מס' 2 שיש לתת עדיפות ליצרן מקומי המייצא מוצר לחו"ל.

אומר מיד כי אין הוראה כזו בפקודה. זאת ועוד עדיפות כזאת מנוגדת לאמנת פריס המתייבת את כל המדינות המשתתפות בה לתת שוויון זכויות לכל מבקש הדורש רישום סימן (81ת0ס1ט8א %תסת03).

לפי טענת המבקשת מס' 2 "שס הסימן שנבתר על ידי המבקשת מס' 1 הינו חומר כימי אשר ממנו מייצרים את המוצר נשוא הליכים אלה. המולקולה גליפוס מהווה חומר כימי פעיל שהוא קוטל עשבים.

לדעתי, טענה זו אינה רלבנטית. כשירות לרישום אינה שאלה הנמצאת בפני כעת, אלא רק הכרעת זכות העדיפות לפי הוראות סעיף 29 לפקודה.

נטען על ידי המבקשת מס' 2 שלא הובאה בפני כל ראיה המעידת על כך שלמבקשת מס' 1 יש מוניטין עולמי.

טענה זו, לפי הערכתי, אינה נכונה. הראיה הטובה ביותר בענייננו לגבי המוניטין העולמי של המבקשת מס' 1 היא מידת השימוש והרישומים במשרדי הבריאות בעשרות ארצות בכל רחבי העולם ורישום סימן המסחר בארצות רבות.

חייב אני לומר כי כמות של 300 ליטר של המוצר נושא הסימן פסתסצץ61 שנמכר בישראל על ידי המבקשת מס' 2 הינה מזערית במקרה שבפנינו.

ניתן ובמיוחד בהשוואה לכמות של 15,000 ליטר של המוצר נושא הסימן 5% שנמכרה בישראל על ידי המבקשת מס' 1 בשנה אחת.

אפילו המכירות על ידי המבקשת מס' 2 לארצות אפריקה מהוות כמויות קטנות בהשוואה לכמויות הנמכרות על ידי המבקשת מס' 1 ברחב: העולם.

לאור כל האמור לעיל ולאור הזהות שבין שתי הבקשות לשימוש בסימן אין לי אלא לקבוע שזכותה של המבקשת מס' 1 לשימוש בסימן 9% עדיפה על זכותה של המבקשת מס' 2 לשימוש בסימן פסתסצ61.

אשר על כן, אני מורה על רישום בקשה מס' 80664 וזאת בכפוף להשגות והנחיות - אם תהיינה - של מחלקת סימני המסחר. בקשה מס' 86459 נדחית בזה ולא תירשם.

בנוסף אני מצווה שהמבקשת מס' 2 תשלס 2,500 ש"ח כולל למבקשת מס' 1 תוך שלושים יום מתאריך התלטתי זו, שאם לא כן ישא הסכום הנ"ל ריבית והצמדה כדין, מתאריך התלטתי זו עד לתשלום בפועל.

בירושלים היוס, יב' בשבת התשנ"ז 0 בינואר 1997

מיכאל אופיר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).