סימן מסחר 80142

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין התנגדות לבקשת רישום סימן מסחר מס' 80142 - ותהתסתתס ובענין בקשה להגיש ראיות נוספות.

באמצעות ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד על ידי ד"ר שלמה כהן, עו"ד ועל ידי עו"ד רון קלגסבלד. באמצעות לוצאטו את לוצאטו, עו"פ על ידי עו"ד רונית שלו.

1. זוהי התלטה בגין ענין טרומי שהתעורר במהלך הליכי ההתנגדות הנערכים בפני.

להלן השתלשלות העניינים:

ביוס 24 ביוני 1991 הגישה חברת (להלן - "המבקשת") בקשה מס' 80142 לרישום הסימן לגבי הטובין הנכללים בסוג 30" כפי שהס מפורטים בבקשה לרישום המתוקנת שהוגשה ביוס 23 בפברואר 1994.

(2) (3) (4) (5) (6) (7) (8)

הבקשה הנ"ל נבחנה, התקבלה לרישום ופורסמה ברשומות "יומן סימני המסחר" מס' 4/94 מיום 30 באפריל 1994.

ביום 27 ביולי 1994 הגישה חברת (להלן - "המתנגדת") הודעת התנגדות עפ"י סעיף 24 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").

ביוס 23 באוקטובר 1994 הוגשה על ידי המתנגדת הודעת התנגדות מפורטת.

המבקשת הגישה ביום 19 בינואר 1995 הודעה שכנגד בהתאם לסעיף 4ד) לפקודה.

ראיות המתנגדת (להלן - "הראיות הראשיות") הוגשו ביום 15 באוגוסט 1995, וביוס 22 ביולי 1996 הגישה המבקשת את ראיותיה שכנגד.

ביוס 2 באפריל 1997 הגישה המתנגדת את ראיותיה בתשובה (להלן - "הראיות בתשובה").

ביוס 11 באוגוסט 1997 הגישה המבקשת הודעה בדבר התנגדות להגשת "ראיות נוספות" מטעם המתנגדת וזהו בעצם הנושא שאצטרך לדון בו בהחלטתי זו.

אפרט כאן את עיקרי הטענות שהועלו על ידי הצדדים והערותי וקביעותי בגינן:

(1) נטען על ידי המבקשת כי בהתאם לנקבע בתקנה 40 לתקנות סימני המסחר, 1940, (להלן - "תקנות סימני המסחר"), רשאי המתנגד בהליכי התנגדות להגיש ראיות בתשובה לראיות שכנגד מטעמי המבקש, וראיות כאלו תצטמצמו אך ורק בעניינים שהס ממין התשובה".

טענה זו נכונה, כמובן.

(2) עפ"י טענת המבקשת הראיות בתשובה מטעם המתנגדת אינן עומדות בהוראות תקנה 40 לתקנות סימני המסחר וזאת מאחר והן כוללות במפורש גסם ראיות שחורגות ממסגרת התשובה לראיות המבקשת ומהוות למעשה ראיות חדשות נוספות. העובדה שאפילו המתנגדת עצמה ערה לזה ניתן לראות בסעיף 2 לתצהיר (להלן - "תצהיר 11 0'8") שהוגש על ידי המתנגדת כראיות בתשובה. שם נאמר כדלהלן:

(טקסט תמונה/ציטוט)

לטענה זו אתזור בהמשך.

(3) לדברי המבקשת לא הוגשה בקשה מטעמי המתנגדת כדי לקבל רשות מאת הרשם בדבר הגשת טענות או ראיות נוספות, אשר בה מפורטים הנימוקים בתמיכה ובנוגע להגשת ראיות נוספות.

עובדתית טענה זו נכונה.

(4) נטען על ידי המבקשת כי אין לאפשר למתנגדת להשיג יתרון בלתי: הוגן במצב בו לא בקשה המתנגדת רשות להגיש ראיות נוספות.

לטענה זו אתזור בהמשך.

(5) עפ"י טענת המבקשת הגשת הראיות בתשובה מטעמי המתנגדת, ללא כל בקשה ראויה בהתאם, אינה כדין ודין ראיות אלו להימחק.

גם לטענה זו אצטרך לחזור בהמשך.

(6) המבקשת מצביעה על תוכן הסעיפים הבאים אשר בתצהיר 68ב0'5 1 וטוענת שבסעיפים האמורים מצויות ראיות נוספות:

א. סעיף 4 לתצהיר 68ם0'5 1 - שימוש בסימן המתנגדת בישראל מאז יוני 1996.

(א) נטען על ידי המבקשת כי המועד הנ"ל, דהיינו יוני 6, הינו מאוחר למועד בקשת רישום סימן המתנגדת וגם מאוחר למועד הגשת ראיותיה של המתנגדת בתמיכה להודעת ההתנגדות מטעמה.

עובדתית טענה זו נכונה.

(ב) כן נטען כי נסיונה של המתנגדת להגיש ראיות "חדשות", לאחר הגשת בקשות רבות להארכת מועד לשם הגשת ראיות בתשובה, במטרה לשפר את עמדתה שלא כדין ובלא הגשת בקשה מתאימה, מהווה נסיון לזכות ביתרון בלתי הוגן בחוסר תום לב.

אשר להארכת מועדים אציין כי למתנגדת ניתנה ארכה בת שישה חודשים לשם הגשת ראיותיה הראשיות, למבקשת ניתנה ארכה בת כשמונה חדשים: וחצי כדי להגיש את ראיותיה שכנגד ולמתנגדת הוענקה ארכה של שמונה חודשים לשם הגשת ראיותיה בתשובה.

במסגרת זו לא מקובלת עלי הטענה שדווקא המתנגדת זכתה לארכות "רבות" לשם הגשת ראיותיה בתשובה.

אדון במהות הטענה הנ"ל מטעם המבקשת בהגיעי לטענות לגבי הסעיפים 5 ו-6 לתצהיר 88ם0'5 11.

ב. סעיף 5 לתצהיר 88מ0'5 11 - מכירות מוצרים הנושאים את סימן המתנגדת בארה"ב

(א) נטען על ידי המבקשת כי הנושא הנ"ל הופיע בראיות הראשיות מטעמי המתנגדת שבהן היה עליה לכלול אז את כל המידע שלדעתה הינו רלוונטי להליכים אלה.

(ב) אין מקום במסגרת ראיות בתשובה להוסיף פרטים בנושא המכירות בארה"ב, וזאת מאחר ואין נושא זה קשור לראיות שהוגשו על ידי המבקשת.

סעיף 6 לתצהיר 68ת0'5 11 -- נתוני פרסום סימן המתנגדת במדינות שונות

עפ"י טענת המבקשת אף נושא זה מופיע בראיות הראשיות של המתנגדת. לכן חוזרת המבקשת בעניין זה על טענותיה ביחס לסעיף 5 לתצהיר 68ם0'5 11.

מצידה וביחס לסעיפים 4 ,5 ו-6 לתצהיר 68ת0'5 11 טוענת המתנגדת כדלהלן:

(א)

(ב)

שהיא אכן הביאה ראיות בדבר שימוש ופרסום נרחבים של המוצרים הנושאים את סימנה (089₪75ע0).

בצדק מימשה המתנגדת את זכותה להשיב לראיות המבקשת והביאה בתשובה (בסעיפים הנ"ל) את הנתונים המראים כי השימוש והפרסום של המוצרים הנושאים את סימנה החל שנים רבות לפני אלה של המבקשת, וזאת בתשובה לטענת המבקשת כאילו היא זו הראשונה בשימוש ופרסום של המוצרים הנושאים את סימנה.

להלן הערותי וקביעותי לגבי הסעיפים 4 ,5 ו-6 לתצהיר 68ם0'5 נך:

1. תצהירו הראשי שניתן ביוס 26 ביולי 1995 על ידי מר (שם) (להלן - "תצהיר 68ת0'5 1") הוגש על ידי המתנגדת ביוס 15 באוגוסט 1995. ברור שבמועד ההוא לא ניתן היה להתייחס למכירות מוצרים בישראל הנושאים את סימן המתנגדת מאז 1996.

בהתחשב באמור לעיל ולאחר עיון בשלושת התצהירים שהוגשו,

סעיף סימן

(א)

(ב)

(ג)

בהליך הנוכחי סבור אני כי כל הנאמר בסעיף 4 לתצהיר 8' 11 (ובנספת 1 שצורף אליו) מהווה תשובה לסעיפיס 3 ,17 ,18 ,19 ו-20 לתצהיר שניתן על ידי מר (שם) שהוגש כראיות מטעמי המבקשת ביום 22 ביולי 1996. (להלן - "ראיות המבקשת" או "תצהיר המבקשת" - הכל לפי העניין). |

לעומת זאת, אין לי ספק כי הנכלל בסעיף 5 לתצהיר 0'8 1 ובנספת 2 שצורף אליו מהווה הבהרה, הרחבה והשלמה לנאמר בסעיפים 7 ,8 ו-9 לתצהיר 68ם0'85 1. לא ניתן, אפוא, לראות את סעיף 5 לתצהיר 68ם0'5 11 כתשובה לראיות המבקשת.

כמו כן, סבור אני כי הנטען בסעיף 6 לתצהיר 68ם 0'5‏ 11 ובנספת 3 המצורף אליו הינה אף היא הבהרה, הרחבה והשלמה של הנתונים אליהס התייחס המצהיר בסעיפים 13, 14 ,5 ו-16 לתצהיר 68ת0'5 1. אין, לדעתי, בסעיף 6 הנ"ל תשובה כלשהי לראיות המבקשת בעניין זה.

7 לתצהיר 88ת0'5 11 - היקף תילת סימן המבקשת לעומת המתנגדת

נאמר על ידי המבקשת כי הסעיף הנ"ל מפרט בהלקו הראשון את ההבדל שבין פירוט המוצרים לגביהס מבוקש רישומו של הסימן ובין הפירוט המופיע בסעיף 17 לתצהיר המבקשת.

נטען מטעמי המבקשת, כי על אף ההתייחסות לתצהיר המבקשת, אין האמור בחלק זה של סעיף 7 לראיות בתשובה משום תשובה לראיות המבקשת.

עפ"י טענת המבקשת האמור בבקשת הרישום היה ידוע למתנגדת כבר במועד הגשת הראיות הראשיות מטעמה (תצהיר תי 1).

כן נטען על ידי המבקשת כי באשר לפירוט החלקי של המוצרים, אשר לטענת המתנגדת מופיע בתצהיר המבקשת, אך אינו מופיע בבקשת הרישום - פירוט זה מופיע למעשה בהודעה שכנגד מטעמי המבקשת. לכן, אף נושא אי התאמה לכאורה, הינה בבחינת נושא שהיה על המתנגדת להעלות במסגרת ראיותיה הראשיות (תצהיר 68םב0'5 1).

להלן הערותי וקביעותי:

.1

עובדתית תוכנה של הפסקה הראשונה אשר בסעיף 7 לתצהיר 8 11 הינו נכון. זאת ועוד, הפסקה הנ"ל, לדעתי, מהווה את הרקע הדרוש למשפט הראשון שבפסקה השניה באותו סעיף, שכן המצהיר, מר (שם), עושה השוואה בין המוצרים המופיעים בבקשה לרישום הסימן ובין המוצרים המופיעים בסעיף 7 לתצהיר המבקשת.

נראה לי כי הערותיו של מר (שם) אשר בחלק הראשון לתצהירו 1 אכן מהוות תשובה. בתצהיר המבקשת נאמר במפורש בסעיף 17 כי -

(ציטוט)

סבורני כי השוואה הנעשית בחלק הראשון של סעיף 7 לתצהיר 8' 11 הינה לגיטימית לתלוטין ומהווה תשובה.

יתרה מזו, אין כל רלוונטיות בשאלה האם האמור בבקשת הרישום היה ידוע למתנגדת כבר במועד הגשת הראיות הראשיות מטעמה אם לאו. אציין כי דניס פה בשאלה האם יש בחלק הראשון של סעיף 7 לתצהיר 0'58 11 משום הרחבה או הוספה לנאמר בתצהיר

סעיף

(א)

(ב)

(ג)

אינני.

לדעתי, התשובה לשאלה הנ"ל היא שלילית לתלוטין ואין כל ספק בעיני כי הקטע האמור מהווה תשובה לנאמר בסעיף 17 לתצהיר המבקשת.

אבהיר גם כי אפילו אם הדבר האמור לעיל היה ידוע למתנגדת בעת הגשת ראיותיה הראשיות (תצהיר 68ם0'5 1) לא מוטלת על המתנגדת כל חובה להעלות את הנושא בראיותיה הנ"ל. מותר לה, לדעתי, להתייחס לענין בשלב מאוחר יותר ולצורך זה אין פסול בכך שהמתנגדת עשתה זאת במקום ובמועד שהיא ראתה כנכון, דהיינו במסגרת ראיותיה בתשובה.

אשר לפסקה האחרונה לטענות המבקשת הדברים הנאמריס בה מהוויס טענות אשר מקומן הוא בסיכומים. אין בהם כל רלוונטיות בדיון טרומי זה.

7 - החלק הדן בהיקף עסקי המבקשת ובהיקף תילת סימן המבקשת

חלק זה מופיע בששת השורות האחרונות לסעיף 7 (מהמילים "מז מ8631%610" עד למילים "8001168 18" ובכלל).

נטען על ידי המבקשת כי הנתונים בפסקה הנ"ל מתייחסים לפרסומים זריס המציגים, לטענת המתנגדת, את היקף עסקיה של המבקשת, ביחס למגוון המוצרים לגביהס חל סימן המתנגדת.

לדברי המבקשת, המתנגדת עצמה מציינת כי הפרסום אותו הביאה כראיה להיקף עסקי המבקשת, הינו משנת 1995. לטענת המבקשת, כל אלה היו, או היו צריכים להיות, ידועים למתנגדת במועד הגשת ראיותיה הראשיות, ואין בהס כל תשובה לראיות המבקשת.

יכול, בכל הכבוד, להסכים עם הדעה הנ"ל.

בסעיף 17 לתצהיר המבקשת נאמר כי מאז תילת הסימן ובין המבקשת משתמשת בסימן זה בצורה מקיפה עבור:

(ציטוט)

בסעיף 7 לתצהיר 88ת0'8 11 נאמר כי -

(ציטוט)

ולתצהיר הנ"ל צורף נספתח המראה (אמנם בשנת 1995) כי -

(ציטוט)

ומכאן מסקנת המתנגדת כי -

(ציטוט)

מהאמור לעיל אין כל צל של ספק שאף החלק השני של סעיף 7 לתצהיר 0'8 1 הינה תשובה, אפילו תשובה קלסיית, לנאמר בסעיף 17 לתצהיר המבקשת. זאת ועוד, לצורך הדיון בעניין הטרומי הנוכחי אין כל רלוונטיות בכך שמה שנאמר בסעיף 7 הנ"ל היה ידוע, או היה צריך

להיות ידוע, למתנגדת בעת הגשת ראיותיה הראשיות (תצהיר ‏ + 8 '0).

10

/ סעיף 8 - סימני מסחר אחרים בהס קיימת התתילית 608 או 0

נטען על ידי המבקשת כי אף הנתונים אליהם מתייחס סעיף 8 לתצהיר 88ת0'5 11, הובאו כבר בהודעת ההתנגדות שכנגד מטעמי המבקשת. לכן, כך נטען, ההתייחסות אליהס היתה צריכה להיעשות במסגרת הראיות הראשיות של המתנגדת, ואין להסם מקום במסגרת ראיות בתשובה.

להלן הערותי וקביעותי:

.1

בסעיפיס 8 ,9 ,10 .12 ו-12 לתצהיר המבקשת מדובר בסימן המסחר מבתינת כמה היבטים ובסעף 13 נאמר (בין היתר) כדלקמן:

(ציטוט)

בהמשך מופיעים 14 סימנים שבהם נכללות האותיות או, שלטענת המבקשת נרשמו באיטליה, בארה"ב, ובצרפת. בנוגע לזה ה-%טס%ת1עק 28586 2898 ת508 72860082% צורף לתצהיר המבקשת כנספה ם.

בסעיף 8 לתצהיר 88םת0'5 11 נאמר כי -

(ציטוט)

אני סבור כי הקטע הנ"ל אכן מהווה תשובה לנאמר בסעיף 13 לתצהיר המבקשת. עם זאת, נכונה טענת המבקשת כי החלק הראשון של סעיף 8 לתצהיר 0'8 11 הינה חוות דעתו של המצהיר, והייתי מוסיף כי במידה מסויימת חוות הדעת הזו היא אפילו משפטית.

ברור אפוא, שמוטל עלי לתת את המשקל הראוי לחוות דעת הניתנת על ידי המצהיר, מר 0'5268, אך אין בזה בענייננו כדי להוריד מסעיף 8 לתצהיר 68ת0'5 11 את מעמדה כתשובה לסעיף 13 לתצהיר המבקשת.

בחלק השני של סעיף 8 לתצהיר 68ת0'5 11 נאמר כי -

(ציטוט)

נראה לי שהקטע הנ"ל, למרות העובדה שאף הוא מהווה מן חוות דעת מטעמי המצהיר, הינה בכל זאת תשובה לנאמר בסעיף 16 לתצהיר המבקשת בו נטען כי -

(ציטוט)

12

סעיף 9 -- העדרם לכאורה של סימני מסחר אחרים בישראל בהם קיימת התתילית 6208 או הסמאס

נטען על ידי המבקשת שאף כאן אין כל תשובה לראיות המבקשת, ושנושא זה נדון כבר בתצהיר הראיות הראשי מטעמי המתנגדת (תצהיר 68ב 0'5‏ 1), ובאותו תצהיר היה על המתנגדת לכלול את כל טענותיה וראיותיה בעניין. נטען, בנוסף, כי האמור בסעיף 9 לתצהיר 88ם0'5 11 אינו נתמך בכל ראיה כלשהי, ולכן הינו בגדר טענות בעלמא החסרות כל ערך ראייתי ממשי.

להלן הערותי וקביעותי: 1. בסעיף 9 לתצהיר 88ב0'5 11 נטען כדלהלן:

(ציטוט)

2. החלק הראשון של סעיף 9 הנ"ל לא נדון במפורש בתצהיר 68ת0'5 1 ולדעתי, הוא מהווה תשובה לסעיפים 5 ,6 ו-7 לתצהיר המבקשת. החלק השני של סעיף 9 נובע, במידה מסויימת, מהחלק הראשון והוא אמנס מהווה תשובה לסעיפים 25 ,26 ו-27 לתצהיר המבקשת.

3. גס כאן יינתן המשקל הראוי לתוכן התחלק השני לסע יף 9. עם זאת, טענת המבקשת שמדובר כאן בחוות דעתו של המצהיר, מר 68ת0'5, שאינה נתמכת בראיה, אינה יכולה לבוא כדי לפסול את מעמדה כתשובה לתצהיר

13

המבקשת.

4. כללית אינני מקבל את טענת המבקשת לפיה התצהיר בתשובה מטעמי המתנגדת אינו "מן התשובה" לראיות המבקשת. כמו כן, לא מקובלת עלי הטענה שכל הראיות שהובאו בתצהיר 68מ0'5 11 הינן ראיות המתייחסות לנושאים אשר נדונו בתצהיר הראשי של המתנגדת (תצהיר 68ת0'5 1), או שהינן ראיות חדשות שהוגשו שלא כדין.

לאור כל האמור לעיל הנני לסכם ולקבוע כדלקמן:

(1)

(2)

(3)

הנכלל בסעיפים 5 ו-6 לתצהיר בתשובה של המתנגדת (תצהיר 8 11) אינו בגדר תשובה לתצהיר המבקשת אלא השלמה והרחבת הדברים שנאמרו בראיות הראשיות של המתנגדת (תצהיר 8 1). לא רק שזה ברור מתוכן התצהירים אלא אפילו מר

(ציטוט)

כל יתר הסעיפים, דהיינו 4 ,7 ,8 ו-9 בתצהיר 68ב0'5 דד מהווה תשובה לראיות המבקשת שהוגשו ביום 22 ביולי 1996.

יש לראות את תוכן הסעיפים 5 ו-6 לתצהיר 88םת 0'5‏ 11 כראיות נוספות.

הוחלט לא אחת שעל מנת לאפשר לרשם להגיע להכרעה נכונה לגופו של עניין, חשוב הוא שכל הראיות הרלוונטיות המתייחסות לנושא תהיינה בפניו בעת הכרעתו. יש להוסיף כי במשך כל השנים, פעלו הרשמים באותו כיוון של גמישות מירבית ובלבד שלא ייגרס לצה 41 לתקנות סימני המסחר. עס זאת, מן הצדק הוא שאאפשר למבקשת להגיש ראיות נוספות בתשובה אם היא תרצה בכך. אם היא תחליט לעשות כן יהיה עליה להגיש את ראיותיה כאמור תוך 30 יום מתאריך החלטתי זו ולהגביל אותן לנאמר בסעיפים 5 ו-6 לתצהיר 68ם0'5 ולתוכן אותס הסעיפים בלבד.

(5) לשם הבהרה הענין אציין כי בענין המיוחד הזה אינני רואה כל צורך להטיל על המתנגדת לבקש רשות להגיש את תוכן הסעיפים 5 ו-6 לתצהיר 0'8 11 כראיה נוספת - דבר שעלול להאריך את הליכים אלה ללא כל הצדקה ממשית.

לאור העובדה שלמעשה שני הצדדים גרמו לעיסוק הנוסף בעניינים נשואי החלטתי זו על ידי הבאתם של דברים שלא היה מקום להעלותם, אך משהובאו יש להתייחס אליהם, אינני רואה לנכון להטיל על צד מן הצדדים הוצאות.

ניתן היוס בירושלים, תאריך ה' בנובמבר 1997

מיכאל אופיר רשם הפטנטיס, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים