סימן מסחר 76951 ו-84305

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

41 בענין בקשות מתחרות לרישום סימני המסחר מס' 76951 0 ו-84305

המבקשת מט' באמצעות ה"ה סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד ועו"פ על ידי עו"ד אהרון לוין.

2: תוצרת מזון ישראלית בע"מ באמצעות ה"ה ריינהולד כהן ושות', עו"פ על ידי ד"ר מיכאל כהן, עו"פ.

להלן

ביוס 12 במאי 1994 התילה מחלקת סימני המסחר את הוראות סעיף ‏ 29 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש) התשל"ב-1972, (להלן - "הפקודה") על הבקשות הבאות:

(1) (2) בקשה מס' 76951 לרישום סימן המסהר 20095 צלטא צפאסגא בסוג 30 לגבי מוצר מזון המיוצר מדגנים לשימוש כמזון לארוחת בוקר, כחטיף וכמרכיב להכנת מזון.

הבקשה הנ"ל הוגשה ע"י צאתפאסס 000עתאא (להלן - "המבקשת מס' 1"), ביום 16 ביולי 1990.

בקשה מס' 84120 לרישום סימן המסהר הני-רינג - אצת צאאסע בסוג 30 לגבי טבעות דגנים עם מיצת תפוחי עץ ודבש.

הבקשה ‏ הנ"ל הוגשה ע"י חברת תוצרת מזון ישראלית בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 2") ביום 17 ביולי 1992.

(3) בקשה מס' 84305 לרישום סימן המסהחר הני-רינג ‏ בעיצוב מיוחד ו-65ת1 צָסַחסא₪ והמס' 778 בסוג 30 לגבי טבעות דגנים עם מיצת תפוחי עץ ודבש. הבקשה הנ"ל הוגשה ע"י המבקשת מס' 2, ביום 6 באוגוסט 1992.

בשל החלת הוראות סעיף 29 לפקודה בין הבקשות שפורטו בסעיף 1 לעיל נדרשו שתי המבקשות להוכית בראיות את זכותן העדיפה לרישום הסימן.

ראיות המבקשת מס' ‏ 2 הוגשו ביום 11 באוקטובר 1994 וכללו את תצהירו על ארבעת נספחיו של מר רון גוטמן, מנהל מסתחרי של המבקשת מס' 2.

להלן עיקרי תצהירו:

(1) סימן המסחר "הני רינג - שַת1ת צַָפתסאע" משמש את המבקשת מס' 2 החל משנת 1992 ובהיקפי מכירות לא מבוטלים.

(2) המוצר "הני רינג - שַתנת צָפתסא" הינו חלק מסידרה של מוצרים כוללת מוצרי נוספים שעניינם בטובין דומיס.

(3) המבקשת מס' ‏ 2 נוהגת לפרסם את סדרת המוצרים בשלמות. כנספה לתצהיר צורפו העתקים ממודעות פרסום.

(4) בשנת 1993 הוציאה המבקשת מס' ‏ 2 כ-565,000 עבור הוצאות פרסום לקידום מכירות הטובין נושאי הסימן.

(5) המבקשת מס' ‏ 2 משתמשת בנוסף לתיאור מוצר המכונה 'קרנצ'יפלקס' בתיאור פסטא צָפמסא. כנספת לתצהיר צורפה דוגמא מאריוזת המוצר.

(6) הסביר המצהיר כי בשל מגעיו עס מפיצים ולקוחות הוא יכול לקבוע כי הסימן "הני רינג - פַתנת צָסתסא" מזוהה ע"י קהל הצרכנים בישראל באופן חד משמעי כמוצר של המבקשת מס' 2.

ביוס 9 ביוני 1995 הוגשו ראיות המבקשת מס' 1 שכללו את תצהירו על נספח של מר 011888 .0 260826 שהינו סגן נשיא - סגן מוכיר משפטי במבקשת מס' 1.

להלן עיקרי תצהירו:

(1) (2) (3) (4) (5)

המבקשת מס' 1 מייצרת ומוכרת מוצרי מזון מוכנים לארוחת בוקר המיוצרים מדגנים החל משנת 1906. במשך שנים ארוכות נחשבת המבקשת ‏ מס' 1, כיצרנית וכמשווקת מוצרי מזון מוכנים לארוחת בוקר המיוצרים מדגנים הגדולה בעולס.

לצורך המחשה ציין המצהיר את היקפי המכירות של סידרת המוצרים המיוצרים ע"י המבקשת מס' 1 בין השנים 1990 ו-1993.

מעיון במספרים ניתן להיווכח כי היקף המכירות השנתי נע סביב 6 מיליארד ‏ דולר בשנה. כתוצאה מהשימוש הענף, הרצוף והארוך רכשה המבקשת מס' 1 מוניטין בעסקיה וסימניה נחשבים כסימנים מפורסמים ברחבי העולם.

המבקשת מס' 1 נוהגת לסמן כל מוצר מתוצרתה בסימן מסחר שונה. בין יתר סימני המסחר בהם משתמשת המבקשת מס' 1 ניתן למצוא את הסימנים "5עס0ס" , "0055 עלססאע" וכן "פעססת לטסא צפאסע".

שימוש בסימן "5ע00תם" נעשה ע"י המבקשת מס' ‏ 1 למעלה מ-30 שנה, ואילו שימוש בסימן "002998 עססתע" נעשה החל בשנת 1963. בשנת 1990 המשיכה מבקשת מס' ‏ 1 להרחיב את עסקיה וייצרה מוצרי מזון המבוססיס על דגנים גס בבריטניה. במסגרת זו נעשה שימוש ראשון בסימן "200958 צשא צשאסא".

הסימן "0095" נרשם בבעלות המבקשת מס' 1 כסימן מסחר בארה"ב עוד בשנת 1963, ואילו הסימן "200295 צססאע" נרשם כסימן מסחר בארה"ב בשנת 1965.

כנספח לתצהיר צירף המצהיר העתקים מתעודות הרישום של הסימנים הנ"ל בארה"ב. הוסיף המצהיר והסביר כי הסימנים הנ"ל נרשמו גם במדינות רבות אחרות ברחבי העולם.

(6) הסימן "צעססם" נרשם כסימן מסחר בבריטניה בשנת 1990. כנספה לתצהיר צורפה תעודת הרישום של הסימן.

(7) הסימן, נשוא הליך זה "00258ת עשא צפאסא", רשום כסימן מסחר בבעלות המבקשת מס' ‏ 1 במדינות בנלוקס, דנמרק, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, דרום-אפריקה, שווצריה ועוד. צורפו כנספח לתצחיר העתקים מתעודות הרישום במדינות הנ"ל.

(8) ציין המצהיר כי בנוסף לבקשה שבפני הגישה המבקשת מס' 1 בקשות נוספות בישראל לרישום הסימנים ‏ "20028" ו- ‏ "צפססם" וכן עיצובו.

(9) ציין המצהיר כי מכירות שנתיות בין השנים 1990 ו-1993 של הטובין נושאי הסימנים "00998 צלססתע" ו-"20025 צלעא צמאסע" הינן בסדר גודל של בין 200 ל-300 מיליון דולר.

(10) מוצרי דגן לארוחת בוקר נושאי הסימן "20025 צשא צמאסג" נמכרו לראשונה בישראל ביוני 1990. ציין המצהיר את מסי' הקילוגרמים השנתיים שנמכרו בשנים 1994-1990 (בין כ-14,000 לבין כ-20,000).

(11) מאז 1990 ועד לתאריך עשיית התצהיר הוציאה המבקשת מס' ‏ 1 למעלה מ-130 מיליון דולר בפרסום סימניה השונים עבור מוצרי דגן לארוחת בוקר.

לאחר שהצדדים הגישו את ראיותיהם נדרשו להתייחס ביניהם את חומר הראיות וכך נעשה בחודש יולי 1995.

דיון בפני התקיים ביוס 9 בינואר 1996 במסגרתו טענו בא כוח הצדדים כל אחד לשיטתו.

בטרס אעבור לההלטתי גופה אזכיר כי בדיון שהתקיים בפני טען בא כח המבקשת ‏ מס' ‏ 1 כי למרשתו זכויות קודמות ועדיפויות לשימוש בסימניה, וכי סימן המבקשת מס' 1 דומה עד מאוד לסימן המבקשת מס' 2 והדמיון הוה עלול לגרום להטעיית קהל הלקוחות. מאידך, בא כח המבקשת מס' ‏ 2 טען כי אין סכנה לערבוב ולהטעיה בין שני הסימנים ומכיוון שכך סימן מרשתו ראוי וכשר לרישום. מבחינתו אין כל מניעה כי יירשם במקביל סימן המבקשת מס' 1. וזאת בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודה.

ה ה ל ט ה סעיף 29 לפקודה קובע כדלקמן:

"אשר אנשים שונים בקשות נפרדות לרישום כבעלי סימני מסחר וזהים או דומים, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, רשאי הרשם שלא לרשום אף אחד ‏ מהם ‏ עד שיקבעו ‏ וכויותיהם בהסכמה שבא עליה רישום הרשם, ובאין הסכמה כאמור ‏ יעביר את הסכסוך לבית המשפט העליון".

במספר פסקי דין של בית המשפט העליון ובעשרות ההחלטות של רשם סימני המסחר נקבע הכללים הבאים לגבי הקריטריונים אותם יש להפעיל בקביעת עדיפות בין שני צדדים לרישום ולשימוש בסימן. בעניין הכללים שיפורטו להלן אני מפנה את תשומת הלב למספר פסקי דין והחלטות שבהם נקבעו הכללים:

(1) בג"צ 77/60 רשם סימני המסחר (. .16 ,.00 8 שת1ת66ע פסתץ. ו-צרי חברה לתעשיה פרמצבטית וכימית בע"מ. פ.ד. י"ד 1718.

(2) בג"צ 90/70 46 ,| צְתהקת 00‏ 6 בבַדַַסבם נ. 1. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. 2. 1 תגתהסת 18תהקחהסס 8.. 5פ.ד. כ"ה 2, 87.

(3) החלטת הרשם מיום 18 בינואר 1995 בענין בקשות מתחרות לרישוםם סימני המסחר מס' 76186 ו-77107 (28200%8).

(4) החלטת הרשם מיום 14 ביולי 1994 בענין בקשות מתחרות לרישום סימני המסהר מס' 65860 ,66615 ו- 65818 (םמתתתתהס).

(5) החלטת הרשם מיום 13 במאי 1994 בענין בקשות מתחרות לרישום סימני המסהר מס' 63224 ,63637 ו-71082 (0255121 אגס).

בשאלת ההכרעה בדבר זכותו של מי מהצדדים עדיפה לרישום הסימן יש להביא בחשבון את הדברים הבאים:

(1) מועדי הגשת הבקשות לרישום הסימנים. (2) מידת השימוש שנעשה ע"י כל אחד מהמבקשים בסימנים. (3) מידת תום הלב בבחירת ובשימוש בסימן ע"י כל צד מהצדדים.

אשר לענין מועדי הגשת הבקשות נקבע כי אמנם יש חשיבות לא מבוטלת לדבר אך יחד עם זאת משקל יתר יש לתת למידת השימוש בסימנים. אציין את דברי קודמי המלומד- כיום כב' השופט יואל צור - בענין החלטת ו ברי בע"מ אל-זן בע"מ ופתחי עבד אל קצר סעד אל דין, מבחר החלטות הרשם 1983-1978, עמ' 16. בעמוד 30 אמר קודמי כדלקמן:

"באשר לזמן הקבוע, כבר נפסק לא אחת ‏ שיש משקל רב לשני אלמנטים. לתאריכים שבהם הוגשו הבקשות ולמידת השימוש שעשה כל מבקש בסימן המסחר בארץ ערב הגשת בקשתו.

...כל בק