סימן מסחר 76827

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י הבקשה מט' 76827 ובענין בקשה לתיקון לפי סעיף 65 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967

המתנגדת: ד"ר יצתק הס, עו"פ המבקשת: ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"פ על ידי ד"ר אילן כהן, עו"פ

1. בקשת הפטנט מס' 76827 (להלן - בקשת הפטנט) הוגשה ביום ‏ 25 באוקטובר על ידי המבקשת עבור "קביעה אימונולוגית של אנליטים שהם פרוטאינים שעברו דנטורציה, ספציפית לאפיטופים של פפטידים לינאריים כגון המוגלובין". בבקשת הפטנט נתבעת זכות דין קדימה על סמך בקשות לפטנט שהוגשו בשניסם ו-1985 בארצות הברית על ידי המבקשת.

2. בקשת הפטנט קובלה בהתאם להוראות סעיף 17 לתחוק הפטנטים, תשכ"-:1967 (להלן - התוק) ודבר הקיבול פורסם ברשומות "יומן הפטנטים והמדגמים" מס' 10/90 מיום 29 בנובמבר 1990.

3. (1) ביום 25 בפברואר 1991 הגישה המתנגדת את התנגדותה למתן פטנט עפ"י בקשת הפטנט. (2) כתב הטענות מטעם המתנגדת הוגש ביום 28 ביוני 1991. (3) ביום 4 בנובמבר הגישה המבקשת בקשה לתיקון פירוט עפ"י הוראות סעיף 65 להוק בצירוף דפי הפירוט (45, 46 ו-47 של הפירוט הקייס אשר לגביהם התבקש ביטול שכללה 11 תביעות ודף 45 חדש שבא במקום מערכת התביעות המקורית הנ"ל וכולל 8 תביעות בלבד.

4. להלן פרטי התביעות המקוריות כפי שהן קובלו עפ"י סעיף 17 לחוק: [List of claims/details - OCR noise removed, structure maintained]

5. התיקון שהתבקש לפי סעיף 65 לחוק מתייחס את מערכת התביעות המקורית ב-8 תביעות בהן נתבעת שיטת בלבד. להלן מערכת התביעות המתוקנת. [List of claims/details - OCR noise removed, structure maintained]

6. (1) לאחר עיון במערכת התביעות המתוקנת קיבלה הבותנת את התביעות 1 ו-8 המתוקנות, (ר' מכתב מיום 14 בנובמבר 1991). עם ואת היא סירבה לקבל את התביעות 2 עד 7 ובכלל משום שהן אינן מחוות צמצום של התביעות המקוריות שקובלו. (2) לטענת הבותנת: א. לא ברור אלו תביעות מתוקנות באות כדי לצמצם את התביעות 2 עד 7 המקוריות. ב. התביעה 2 המתוקנת אינה מהווה צמצום של תביעה כלשהי בפירוט המקורי. התביעות היחידות בפירוט המקור: המתייחסות לסוג של פרוטאין הן התביעות 5 ו-6. אולם מדובר שם בשיטה לקביעת סנגסע תוך שימוש במונוקלונל אנטיבודי מסויים המסוגל להתקשר למקום מסוים של ההמוגלובין. ג. התביעה 3 המתוקנת אינה מהווה צמצום של תביעה כלשהי בפירוט המקורי וזאת מאחר ואף אחת מהתביעות המקוריות לא מתייחסת ל- ד. קיים ספק אם התביעה 4 מהווה צמצום של תביעה בפירוט המקורי. אמנם בתביעה 3 של מערכת התביעות המקורית מתוארת שיטה המשומשת במגיב שפסתץסתאס. אולם מדובר שם בתנאים מסויימים שיש לנקות כאשר משתמשים במגיב מסוג זה, תנאים שלא מוזכרים בתביעה 4 המתוקנת. ה. התביעות 5 ו-6 המתוקנות תסרות בסיס לגבי מערכת התביעות המקורית. ו יש ספק האם תביעת 7 המתוקנת מהווה צמצום של תביעה כלשהי לגבי מערכת התביעות המקורית. בתביעה 6 המקורית מדובר אך ורק בספיגת המוגלובין מדגימת דם על שטת מוצק.

בתשובה טענה המבקשת כדלהלן (ר' מכתב מיום 5 בדצמבר 1991 מאת ב"כ המבקשת): (1) מערכת התביעות המקורית מגדירה אמצאה חדשה אשר מגלמת צעד אמצאתי, כאשר התביעות נובעות באופן סביר מן המתואר בפירוט. כמו כן, הפירוט המקורי כולל תאור המאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאת המוגדרת בתביעות אלה. למרות זאת, המבקשת העדיפה מטעמיה, לבקש בבקשה הנוכחית קיבול תביעות אשר אושרו לאתרונה במסגרת בקשת הפטנט המקבילה באירופה. תביעות אלה נובעות אף הן באופן סביר מן המתואר בפירוט אשר כולל תיאור הביצוע של האמצאה כפי שתינה מוגדרת גם בתביעות אלה.

הזכות לתיקון פירוט לאחר קיבולה של בקשת פטנט נובעת מהוראות הסעיף 65 להוק. מלשון סעיפים אלה עולה שיש להרשות תיקון התביעות, אם אין בו כדי להרחיב את היקף התביעות או אם אין בו כדי להוסיף לפירוט (לחבלל מן התביעות) חומר הדש. בתיקון התביעות אין כדי הרחבת מערכת התביעות ואין בו כדי תוספת חומר חדש ואי לכך מן הדין שהוא יאושר.

כאשר מבוקש תיקון עפ"י סעיף 65 לחוק יש, אפוא, לבתון את התביעות בכללותן. אין שום מקוס בחוק על פיו תיקון מבוקש צריך שיהית תיקון על דרך ההבחרה או צמצום של התביעה הספציפית. יש, אפוא, לקרוא את מערכת התביעות בכללותה, להשוותה למערכת התביעות בטרס התיקון ואם מערכת התביעות החדשה אינה רחבה יותר ממערכת התביעות הקודמת ואינה כוללת חומר הדש אשר לא היה כלול בפירוט, יש לאשרת.

ו מערכת התביעות החדשה מגלמת תנאים אלה.

(4) מערכת התביעות המקורית, דהיינו זו אשר בוטלה במסגרת התיקון המבוקש כללה תביעות לשיטה, תביעות 1 עד 6, ותביעות למערכת ראגנטים, תביעות 7 עד 11. התביעות 7 עד 11 בוטלו ותביעות 1 עד 8 החדשות באות להחליף את התביעות 1 עד 6 המקוריות.

(5) להלן התייחסות קצרה לכל אחת מן התביעות 2 עד 7: א. תביעה 2 מגדירה שיטה על פי תביעה 1 אשר בה הגליקופרוטאין הנבדק הינו המוגלובין או אלבומין שעבר גליקוזילציה. אין ספק שתביעה זו באה לצמצם את תביעה 1 החדשה. תימוכין לתביעה זו ניתן למשל למצוא בדף 7 שורה 4 בפירוט. ב. תביעות 3 עד 7 מהוות צמצום של תביעות 1 ו-2 החדשות שכן מוגדריס בהסם תנאיסם ספציפיים בהם מתבצעת הקביעה האימונולוגית.

במכתבה מיום 19 בדצמבר 1991 דחתה הבוחנת את טענות המבקשת. לפי טענתה סעיף 13 לחוק בא לקבוע כי התביעות מהוות הלק אינטגרלי של הפירוט. התביעות 2 עד 7 ובכלל אותם מבקשים להוסיף אינס באים לצמצם את היקף התביעות שאושרו אלא להוסיף לפירוט דברים שלא היו בו בזמן קיבול הבקשה.

המבקשת לא הסכימה עם טענות הבוהנת וביקשה להשמיע את טענותיה בפני. להלן עיקר הטענות שהיא ביקשה להעלות בעת הבירור:

(1) תיקון התביעות שהתבקש מטרתו להבהיר את האמצאה ואת היקף ההגנה המבוקש. אין בתיקון וה כדי להרחיב התביעות המקוריות או כד: להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם.

(2) אין כל דרישה שתיקון עפ"י סעיף 65 לתוק יהיה אך ורק על דרך צמצום התביעות המקוריות. יש לבחון את מערכת התביעות בכללותה ולבדוק אם היא ממלאת את הוראות הסעיף 65 לחוק. אין כל צורך לבתון כל תביעה כדי לברר על איוה תביעה במערכת התביעות המקורית היא נתמכת. די בכך שכל תביעה אינח רחבה יותר מתביעה שהופיעה במערכת התביעות המקורית ושאינה מוסיפה דבר לפירוט כפי שקובל.

במחלך חבירור שהתקיים בפני ביום 22 במרץ 1992 ביקש ב"כ המבקשת (להלן - ד"ר כהן) להסביר את התוק וההלכה בנוגע לתיקון פטנט. הוא הסתמך על פסקי הדין והתלטות הרשם הבאים:

(1) ע.א. 245/60 צאתקא0ס פדאתאתצס את10תמאג נגד ת.ש.5 ו-"אביק" מעבדות כימיות בע"מ, פד"י ט"ז (11) 788. (2) ההלטת הרשם בענין בקשת הפטנט 36461 והתנגדות לתיקון פירוט, עפ"י סעיף 65 לתוק - סםת 1,180000898 ססטת -- 10858סטא 062804 (המבקשת) נגד ד"ר יהושע נבנצל ומנהתם לוין (המתנגדיס) - מבחר החלטות הרשם, כרך א', ,1975-1978 161. (3) החלטת הרשם בענין בקשת הפטנט מס' 32844 והתנגדות לתיקון הפירוט עפ"י סעיף 65 להוק כמצלדא1ת אהלפסתת0 נ. צאהקאסס פתמצא-02דַפנַא2.

מאחר ופסק הדין הנ"ל בענין אמריקן סיאנמיד ניתן לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, (להלן - הפקודה) ביקש ד"ר כהן להשוות את הוראות הפקודה עס ההוראות שבסעיפים 65 ו-66 לחוק. עקב השוואה הזאת הוא הסיק את המסקנה שלמרות השוני הלשוני שבין סעיף 19 לפקודה לבין הוראות התוק יש דמיון רב במהותם. נטען על ידו כדלהלן:

א. יש עכשיו לפרש את פסק הדין הנ"ל לאור הוראות סעיף 19 לפקודה, שאינו מקביל לגמרי לסעיף 65 לחוק, שעניינו הליכים, או בעצם הגשת בקשה לרשם לתיקון ותיקון הפירוט על פי התלטה של הרשם. סעיף 19 לפקודה מתייחס לסמכות בית המשפט לתיקון פירוט. אולם מהותית ההוראות הן דומות מאוד בשני הסעיפים האמורים.

ב. עפ"י סעיף 19 לפקודה, התיקון שיאושר על ידי בית המשפט צריך לעמוד בתנאי שלא ירשה שום תיקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משוס תביעה להמצאה שונה בעיקרה מההמצאה שנדרשה".

ג. התרגוס המאושר של הפקודה והתרגום של כב' השופט חיים כהן שעליו מסתמך פסק הדין הנ"ל, קצת שונים. כב' השופט חיים כהן השתמש במילה "נתבעה".

המונח "שונה" אשר בפקודה מחווה תרגום של המקור האנגלי "צאמתטפעק1ע עממתזצאתצפפטפ5". כלומר ההמצאה אסור שתהיה שונה באופן מהותי מהמצאה שנקבעה בפירוט המקורי.

יש כאן התייהסות במישרין א בעקיפין למערכת התביעות כלומר, ההמצאה המתוקנת לא יכולה להיות שונה באופן משמעותי מן ההמצאה שננקבעה במקור.

סעיף 65 לחוק מתייחס לסמכות הרשם לתיקון. התנאים שבהם התיקון מפורטים בסעיף 66 לחוק. הדגש הוא על הפירוט ולאו דווקא על התביעות. כלומר, יש שתי דרישות למעשת: אהד, שהאמצאה שבפירוט המתוקן לא תהיה רחב יותר מההמצאה כפי שנתבעה בפירוט המקורי ושנית, שהתיקון לא יוסיף דברים שלא נזכרו בפירוט המקורי מלכתתחילה. על פי שתי דרישות אלו צריך לבחון את תיקון הפירוט.

סעיף 19 לפקודה קובע שהתיקון לא יהיה מהתביעות המקוריות, אשר בפירוט. על פי החוק הסייג הוא שאין בו כדי להרחיב או כדי להוסיף לפירוט. טענתי היא, שבעצס הדרישה על פי הפקודה היא עוד יותר מחמירה מאשר הדרישה על פי התוק.

נפסק על ידי בית המשפט העליון בענין צאר לעיל כי -

(א) "סמכות בית המשפט להרשות תיקון תביעה שבפירוט פטנט אינת באה לאפשר הגנה רק על אמצאה אמיתית, ולא על המצאה מדומה, והיא באה לאשר הגנה זאת דווקא במקרים אשר בהס התביעה המקורית אינה תופסת בהמצאה האמיתית מסיבה זו או אחרת". ובהמשך,

(ב) הסמכות נתונה לבית המשפט בכדי שהתובענה לא תצטרך להיכשל מפני שההמצאה של התובע היתה המצאה של ממש ורק תביעותיו של פירוט הפטנט אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת.

11

המקרה שבו כב' השופט תיים כהן מדבר עלי הוא מקרת הרבה יותר קיצוני מהמקרה שאנחנו דנים בו, ולהלן דבריו:

"כדי לתגן על המצאה אמיתית זו, מוסמך בית המשפט להרשות תיקון התביעות המקוריות באופן שיכסו את ההמצאה האמיתית ואותת בלבד". ובעמ' 797 מול האותיות ב' ו-ג', אומר כב' השופט תיים כהן, תוך שוא מצטט בהסכמה מתוך חוות דעת מיעוט בפסק דין שנפסק בבריטניה, (2%8 ,.00 שטעת שעטע פטססם .ט .258 ,ש83%9 תה צָבא) כדלהלן:

"המערערים פירסמו בפירוט המקורי כל דבר שהיה בו כדי להצדיק וכל דבר שהיה בו צורך כדי שיוכלו להצדיק, את התביעה אשר הם מנסים עתה להכניסה. אין ספק שהיקף התביעה המקורית הוא רהב מאוד והיקף התביעה התדשה הוא צר מאוד, אבל אין אני סבור שזאת היא עילה טובה לפסוק שאלת הן תביעות לאמצאות שונות, אם אני צודק בהנתתי שהתביעה החדשה היא תביעה להלק מן האמצאה שנתבעה מלכתחילה".

ובהמשך בעמ' 798 מול האות ג', הוא מצטט בנוסף בהסכמה את חוות דעת המיעוט בפסק הדין הנ"ל:

"העובדה שהאמצאה הנתבעת בפירוט המתוקן היא קטנה בהרבת מזו שנתבעה בפירוט הבלתי-מתוקן, אין בה כשלעצמה כדי לעשות את שת:י ההמצאות שונות זו מזו בעיקרן, כמשמעות הדברים בסעיף 22 (אצלו סעיף 19)".

נאמר בהמשך (עמ' 800 מול האות א'), כדלקמן:

"ואם בפירוט המתוקן היא מבקשת להקביל תביעתה להמצאה מסוימת ומוגבלת זו ולוותר על כל ההוספות והתוספות המטעות והמוטעות שבפירוט המקורי, אין כאן תביעה להמצאה חדשה שונה בעיקרה, אלא יש כאן תביעה, מנוסחת בצורה הוגנת יותר ומדוייקת יותר וענוות יותר, לאותה ההמצאה הישנת גופא".

ולבסוף, לפני שהוא מגיע לסיכום, אומר כב' השופט תיים כהן:

"ואני אינני גורס צרות עין. גם במתן רשות לתקן פירוט של פטנט ובלבד שנחה דעתו של השופט, שאמנס נעשתה על ידי המבקש המצאה בתוס לב והתיקון דרוש כדי לאפשר הגנה יעילה על אותה ההמצאה שלמעשה

נעשתה".

12

ח. ד"ר כהן מבקש ללמוד מפסק הדין הנ"ל כי ניתן לאפשר הגנה יעילה להמצאה לפי רצונו של המבקש. לא שמים מכשול בפני המבקש לתקן את פירוטו אש במציאות יש בו כדי לצמצם ויש בו כדי לשפר את התגנת או שמכל סיבה אחרת רואה המבקש שיש צורך לתקן את הפירוט. זאת ועוד שניתן לתקן את התביעות עצמן על ידי הוספת פרמטרים שלא נזכרו במערכת התביעות מלכתחילה.

ט. בהמשך התייחס ד"ר כהן להתלטת קודמי (מר זאב שר) בענין בקשת הפטנט מס' 36461 שהוזכר לעיל.

בעמ' 175 סעיף 14(א)(2)(א) מונה קודמי, את הנסיבות המאפשרות לתקן את הפירוט והן כדלהלן:

(א) הבהרה.

(ב) סילוק שגיאה.

(ג) צמצום תביעות

(ד) על התיקון להשיג את המטרה שלמענה התבקש.

בעמ' 176 למעלה - מונה קודמי את הקריטריונים להפעלת שיקול דעתו של הרשם בענייני תיקון על פי סעיף 65 לחוק:

(א) האם אין בתיקון כדי להרחיב את היקף התביעות.

(ב) האם אין בתיקון כדי להתוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה.

לטענת ד"ר כהן ההדגש הוא על הנושא של הפירוט ולא התביעות. מערכת התביעות שהיתה בדיון בעניין הנ"ל הכילה (בין היתר) את תביעה מס' 4 המתוקנת שלא היתה לה מקבילה במערכת התביעות המקורית. בנוגע לאותה תביעה אמר קודמי בעמ' 181 סעיף 16(א):

"אשר לתביעה 4 החדשה, אשר נטען, שאין לה לכאורה תביעה מקבילה במערכת התביעות המקורית; לא זו בלבד שיש לה סימוכין ברורים... אלא חיא מסתמכת גם על התביעה הראשית המצומצמת. היא אפוא דוגמא קלאסית לתביעה

משנית המוכנסת למערכת התביעות למטרת "הבהרה של תחוס הגנה אשר הממציא דורש להמצאתו". כאמור לעיל. טיעון זה הל גם על כל התביעות המשניות החדשות שהוזכרו על ידי בא כח המתנגדים.

"לפיכך, יש בהכנטסת התביעות המשניות החדשות משוסם "הבחרה" במשמעות סעיף 65 לחוק הפטנטים שכן תביעות משניות אלו באות להבהיר את תחוס ההגנה שהממציא דורש להמצאתו".

ד"ר כהן מסיק את המסקנה שאין ספק שההלכה פה ישימה גם למקרה שלנו.

ההחלטה הנוספת אליח התייחס ד"ר כהן היתה בענין בקשת הפטנט 32844 שהוזכר לעיל. שם היו במקור תביעות לגבי חומרים מסויימיס. התיקון שהתבקש התייחס לתביעות בדבר תכשירים תרופתיים. התיקון לא התקבל על ידי קדמי (כב' השופט יואל צור) בעילה שבעצם אין בנימוק שלא היה בכך כדי לצמצם את ההמצאה, ושبعצם היה מדובר בהמצאה אחרת, שאם היה צמצום - התיקון היה מותר.

בסיכום לגבי הצד המשפטי נטען על ידי ד"ר כהן שיש להתיר תיקון עפ': סעיף 65 לחוק אס קיימים התנאים הבאים:

(1) התיקון אינו מרחיב את התביעות.

(2) התיקון מבוסס על התיאור שבפירוט, כלומר שהוא לא מוסיף לפירוט, דברים שלא היו בו מלכתחילה.

(3) אף תיקון שכולל הוספת תביעות המגדירות פרמטרים שלא הופיעו בתביעות מלכתחילה, מותר, ובלבד שלא תהיה תוספת כזאת על יד: תוספת חומר חדש.

באשר לבקשת התיקון עצמה טען ד"ר כהן כדלקמן:

(1) ההמצאה באה לפתור בעיה גדולה שהיא בדיקת סוכר בדם. מדובר בעצם בפיתות תנאים לקביעת שיטה אימונולוגית לבדיקת הלבונים מסוכרים.

(2) מערכת התביעות המקוריות כללה (בין היתר) תביעות 1 עד 6, שעניינן היתה השיטה לקביעת אנליט הלבון או פרוטאין. בעצם מדובר

בהמוגלובין בעיקר. זאת אומרת הדוגמה המועדפת על פי ההמצאה מהווה המוגלובין בעיקר אשר עובר דנטורציה.

בנוסף לתביעות 1 עד 6 באשר לשיטה הנ"ל, היו תביעות 7-11 אשר עניינן הוא מערכת ראגנטים. התיקון שאותו ביקשה המבקשת על פי הוראות הסעיפים 29 ו-65 לחוק, הוא ביטול של כל מערכת התביעות, ובמקומן להביא מערכת תביעות מתוקנת שמכילה 8 תביעות המתייחסות לשיטה בלבד. במכתבה מיוס 14 בנובמבר 1991 הסכימה ד"ר גנ לקבל את התביעות הנ"ל מהתביעות מס' 2 עד 7 ובכלל.

בתביעה מס' 1 המקורית נתבעה שיטה אמונולוגית לקביעת אנליט חלבוני אשר לה שלושת המאפיינים הבאים:

א. טיפול בדגימה באופן כזה שתהיה דנטורציה של חלק משמעותי של חלבונים בדגימה.

ב. לאחר מכן, הבאת הדגימה לכלל מגע עם מערכת נוגדנים ספציפית לאותו אפיטופ פטידי ליניארי של התלבון אשר מכיל את אתר המסוכר,

ג. קביעה של קישור של הנוגדנים לתלבון.

ההבדל בין התביעה מס' 1 המקורית לבין התביעה המתוקנת הוא בהגדרת מאפייני השיטה, כלומר התביעה היא באותו היקף. רק ההגדרה יותר מדוייקת באשר למה שמאפיין את השיטה וזאת בדומה לתפיסה האירופאית.

באשר לתביעות מס' 2 עד 7 ובכלל שאותן סירבה הבוחנת לקבל, נטען כי התביעה מס' 2 מאפיינת את האנליט התלבוני בכך שהוא המוגלובין או אלבומין וגם תהלבון.

תביעה מס' 3 מתייחסת לשיטה על פי התביעות הקודמות, כאשר הדגימה מטופלת בתנאי דנטורציה שאינם מביאים לאגרגרציה או שיקוע של אנליט התלבוני.

תביעה מס' 4 נוגעת לשיטה על פי התביעות הקודמות, כאשר הדגימה המטופלת בגורם כאוטרופי (10ססעססהםתס) או גורם שזה קבוצה של חומריס שגורמים לתופעת דנטורציה, כדי להשיג דנטורציה.

תביעה מס' 5 מהווה תביעה על פי תביעות 1 עד 3 ובכלל, כאשר הטיפול בדגימה נעשה על ידי אנזים פרוטאוליטי.

התביעה מס' 6 מגדירה את אותה שיטה כאשר הדנטורציה מושגת באמצעות מלח תיוציאנט.

התביעה מס' 7 מתייחסת למצב כאשר הדנטורציה הזאת מושגת על ידי ספיחה של התלבונים על צלחת מצתתק אמצזצלסתסזא (מייקרוטיטר פלייט). באופן מדוייק יותר יש לומר כי התביעה מגדירה ספיחה של התלבון על הצלחת. אולם, מקרי68ם% 0% תעס+ 06

(ג) תביעת מס' 6 חוזרת על התנאים אשר בתביעה מס' 5 בתוספת ששלב הדנאטורציח מתבצע ע"י ספיחת ההמוגלובין מדגימה של דם על משטת מוצק.

(ד) אלה היו התנאים העיקריים לבדיקת המוגלובין במערכת התביעות המקורית. תנאים אלה הושמטן ‏ ע"י התיקון המבוקש ותתתם נתבעת בתביעות מס' 2 עד 7 שיטה לבדיקת המוגלובין כאשר התנאים העיקריים שונים ולא מוזכרים קודם במערכת התביעות.

(ה) בתביעה מס' ‏ 3 המתוקנות נתבעת השיטה לבדיקה המוגלובין 16ת ואלבומין מסוכר בתנאי - ּ

(ו) בתביעה 4 נתבעת השיטת

(2+ 986 68₪סס 68 ת1סעפתט ‏ 3 סס 1 018188 +ס צתה +ס בסםב6%ת 6ת7 פס את1פסקאס 0% 68פסקעטק שס+ %ת886 10קסע6ס8ת 0‏ 8 בשש 6568000 .+ ₪ 0% 6עטפס0קא6 56 6ת6881סת1

(ז) נכון שבתביעות המקוריות הוזכר כאוטרופ. אולם בתוספת כאוטרופ ‏ יש לדאוג לכך שהכאוטרופ יהיה בתנאים מסויימים.

(ה) ניתן להשתמש בתביעה מס' 5 המתוקנת לגבי דנטורציה בפרוטאוליטיק אנזים. אולס דבר זה לא הוזכר באף מקוס בתביעות המקוריות.

(ט) ניתן להשתמש בתביעה מס' 6 לגבי הדנטורציה ב- | 5 65עטפסקא6 526 8ת076881ם1 עס שַת0091א6 +ס 6פסקלעגום 2ס5 8%6מ10078ת% סס601% 6ם%. תיוציאנט לא מופיע בתביעות המקוריות, ואפילו בפירוט

(י)

לא מדובר בהגברת החשיפה ע"י תיוציאנט.

נאמר בתביעה מס' 7 המתוקנת -

מספיק כדי לבדוק המוגלובין ואם השיטה נעשית על ידי כל אנטיבודי אפשרי, מונוקלונול אנטיבודי או פוליקלונל אנטיבודי, שהתנאים יהיו שמונעים אגרגציה והשיטה תיעשה על מיקרוטייטר פלייט. זה לא מה שנתבע בכלל בפירוט המקורי או בתביעות המקוריות | לגבי המוגלובין.

התביעות מס' ‏ 2 עד 7 ובכלל אינן באות כדי לצמצס את האמצאת כפי שהיא קובלה.

באשר לטענת הבהרה מטעס ב"כ המבקשת נאמר על ידי ד"ר גנץ כדלהלן:

(א) לגבי תנאי הדנטורציה (מס1ססעטש8ת806) נאמר בעמוד ‏ 18 ו-19 של הפירוט:

צַס ת61טסעק 628 0% %ם68000ע%2 81ת%10תסטתסס שַת01ג10סת1 8 ח0ס1 עס ת6ש1ת ,ת108%10ת50 ,686ת 85 תסטפ 8ת₪68 1081פעמם צל ת58%10ט8%ת809 1081ת6ת0ס ‏ ,62628016מס 1% 5 | ,בת עס 8006 10קסעשס8תס ‏ 8 ת1%ש ב%6280%10ת1 מס מ81065%10 , 08ו1סת1 פּסֶתסַ4חָ3 סִ1מְסעפסַַתס 1 .5010610 ת1 6קסמססתס 3גוס1עבט התב , 68קט ,6ת161ת 08‏ ,ת1%68%610ת11 טוסת1%שט 48 (59כ52) 80860718501%886 ה(תגתט58061 88 בסטפ %658ת0666:00 8 8901001868 שַת01ט1סת1 ,ת1%8%10ת11 6טסת+1ח , בעסת%ס - 1[עת816%- ( 1צסס:1600תה1סתס-3)-3 ,88199 86 ת681ע062 פה 5800 פ6תפט801 10ת278ס ‏ ,0%66סת190גו5 6ממססנס-0+תסתותה בסטם 58165 ת081ע002 6ת8 116ע1%5ת806%0 ,1סתהקסעם , 1סתהת+6ת 8 810 6000280%98 10ת10-תסא .06ת1008ג 6‏ תט1פפה>סק ‏ 898 ת8ס 1-8100051608צ0%ס 6םב 40-עא 166%תסת ,תספשץל ,א ב0ס16:ךל 05 תס1פט1סת1 .%8םת8ע8%02ת60 בת0601סע,ק 85 תסנ%סתט+ 8150 8% (246%01ת106ת81% עס 01סת8ת₪62080%06% ,..6) 5פצ%ת26809 868 +0 פעסטססתסעק 6ט60010+%+6 086 תהס פ6תסם 01811+186 280008

(ב)

(ג)

(ד)

מלחי תיוציאנט מוזכרים לעיל בין שורה ארוכה של מגיבים כאוטרופים וזהו אמנם המקום היתיד בפירוט שבו הם מוזכרים. לעומת זאת, נאמר בשורה ‏ 7 עמ' 19 לפירוט כי הכאוטרופ המועדף הוא גואנידין. בעמ' 6 ו-38 לפירוט הודגם גואנידין כמגיב ובעמ' ‏ 39 הדגמה מס' 3 הוזמנה השיטה הטובה ביותר לתשיפת | אפיטופ | שמשתמשים בגואנידין.

בתביעות מס' ‏ 5 ו-6 המקוריות תוארה לגבי המוגלובין מגיב נוגדני בעל תכונות מסויימות. הגדרה זאת התבססה על התיאור בעמי 7 ו-29.

בתביעה מס' 5 המתוקנת נאמר שהדנטורציה נעשית עס מגיב אנזים פרוטיאוליטי. בעמוד 20 של הפירוט הוזכר אמנם אנזים פרוטיאוליטי פעם אחת בדרך אגב אך לא בתור שיטה מועדפת.

בענין בקשת הפטנט מס' 36461 שהוזכרה לעיל נאמר ‏ על ידי קודמי (בעמ' 179):

"באותו כיוון ראוי להביא את דבריו של בלנקו וייט בספרו 7 - ,68 40 ,פת0ס61תס6טת1 ע0ס+ פסת6סבק ,1%6תח ססתהגםת שם נאמר כדלקמן: |

בתףּ "ת60%10ע22סס" | פתעס> 6תעל" 1168 6 סע "ת0ס861ת018א6" צִנ0281ת60 686ט10סת3 עָסתל .%מסמחסס 6 + שְת1חָת1נס 6+ 1% אתנסט1סת1) ב506011108%10 116 ססםת1 0181898 6ת8 (09ת00:801 58 08סל5+) 010828 18 41% שהבתט ם1%ש 6 6286 (+1%68581 08ס601%5108%1ס8 6 בטסםתפף 6088ת66ת1 עסטסתסטת1 בת+הת1עס 6םת% 6תה ,פטס 866 6עש6ת6

(ה)

השיטה האמיתית שתוארה בפירוט וגם הודגמה לגבי המוגלובין היא השיטה שנתבעה בתביעות מס' ‏ 3 ,5 ו-6 המקוריות. התלפת התביעות הנ"ל ע"י התביעות בהן נתבעים פרמטרים שלא נתבעו בתביעות המקוריות ונבחרו מרשימה ארוכה של פרמטרים שהוזכרו באקראי בפירוט לא מביא להתאמת התביעות למה שמלכתתילה היה ברור שזו האמצאת האמיתית.

התביעות 2 עד 7 לפי התיקון אינן ניתנות לאישור כיוון שבעת הבחינה כשירותן לא נבהנה.

4. בתשובה לטענות מטעסם ד"ר גנץ נטען על ידי ד"ר כהן כדלקמן: א. באשר לפסק הדין בענין צאתפאסס סדאתאתצס אתסנתמאג שהוזכר לעיל, קודמי טעה בפרשנותו. כב' השופט חייס כהן ניסה תביעה שזו לשונה:

"שיטה של ייצור אנטיביוטיק המוגדר כטטריציקלין, על ידי תסיסת קרקע תזונתית שנבתרה כדי להביא לידי פעילות אנטיביוטית ניכרת של טטרציקלין, בין אם יש בקרקע התזונתית האמורה יונים כלוריד:יס בין אם אין בת, ביןן אם הוצאו ממנה והוא במתסיס | שהוא הסטרפסומייסט אוריאופציינט אס בלי תולדה טבעית או מלאכותית "הימנו".

ב. לטענת ד"ר כחן הסטרפטומייסיס אורייאופסינס הית מוזכר בתביעה מס' 8 המקורית, אך זה לא עיקר התיקון. עיקר התיקון היה הוספה של אמצאה חדשה, כלומר בתביעות המקוריות נאמר במפורש בכל! הפרמטר הזה שאין יוני כלורידים, במדיום, בכלל נקי.

ג. בתיקון שנתבקש בענין הנ"ל, ביקשה המבקשת לתבוע 8005686181 8 1088 02102168 0% %מטסס. כב' השופט הייסם כהן אישר את התביעות אלה והוא לא אמר בשום מקום בפסק דינו שהוא לא מקבל את התוספת הזו. להיפך הוא הנכון ואת מאחר והוא אמר במפורש שהוא כן מקבל את התוספת הזאת.

ד. הרשס דאז, התייתס פה רק לגבי הפרמטר שהוא שינוי הזן שהיה בתביעה מס' 8 המקורית והוגדר כסטרפטומיצס ארופסיינס, והתיקון אושר. אולס זה בכלל ‏ לא יכול להיות במחלוקת משוסם שזה בעזן ל- לדעתו, תיקון זה בכלל לא היה יכול להיות במחלוקת כי לגביו קיימה התביעה מס' 8 המקורית. התיקון העיקרי לדעת ד"ר כהן הוא תיאור של הקרקע התזונתית (אותו הדגשתי בתביעה שקובלה).

(6) עוד טען ד"ר כהן כי קודמי טעה גם בקביעתו שבית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט קמה. לדעתו הקביעה של בית המשפט המחוזי נהפכה על פיה לחלוטין.

אומר מיד כי הטענות הנ"ל אינן מקובלות עלי.

פסק דינו של בית המשפט העליון בענין קובע בעמוד 788 מול האותיות ד' עד ו' כדלהלן:

(1) כשמטרת התיקון בפירוט פטנט הוא שיביא לידי תביעה לאמצאה כפ: שחיתה צריכה להיתבע בפירוט המקורי מלכתְתילה, אין עילה טובה מזו לתיקון תביעה שכזאת.

(2) סמכות בית המשפט להרשות תיקון תביעה שבפירוט פטנט באה לאפשר הגנה רק על אמצאה אמיתית, ולא על אמצאה מדומה, במקרים אשר בהם התביעה המקורית אינה תופסת באמצאה האמיתית מסיבה זצו או אחרת.

(3) הסמכות הזאת נתונה לבית המשפט בכדי שהתובענה על הפרת הפטנט או לביטולו לא תיכשל רק משוס שהתביעות שבפירוט הפטנט אינן יכולות לעמוד במבהן הביקורות.

(4) מבחינה ענינית מוגבלת סמכות זו לאמצאה המקורית, האמיתית, כי רק על אמצאה כזאת, שאפשר וצריך היה לתבעה בפירוט הפטנט מלכתתילה, יש להגן גם אם יש צורך בתיקון התביעות, אך אין להגן על אמצאה שלא נתבעה ושלא יכלה להיתבע בפירוט המקורי. (הדגשה הוספה: מ.א.)

בעמוד 793 מסביר (מול האות ז') כב' השופט חיים כהן ‏ מה היתה האמצאה האמיתית בפטנט וזאת לשונו:

"בלשון בני אדם: האמצאה שלנו הוא חומר אנטיביוטי שקראנו לו בשס טטרסיקלין (להלן - ט"ט). את התומר הצלתנו לייצר על ידי שלקתנו מתג בשם סטרפטומייסס אוריאופציינס (להלן ‏ -- ס"א), שהוא בן למשפחת הסטרפטומייסס הנודעת לשם, והבאנוהו לידי תסיסה על קרקע תזונתית רגילה אך חפשיה (או כמעט חפשיה) מכלור. לא רק ה-ס"א עצמו אלא גם תולדותיו. של זה עשויים להביא לידי ייצור ה-ט"ט; ולא רק על קרקע תזונתית החפשית מכלור, אלא גס על קרקע תזונתית שיש בה כלור".

(ט"ט הוא טטראציקלין ו-ס"א פאמ1סתעסמתטסת פ5מסצאסעפטת57).

ובעמוד 796 מול האותיות "ה" עד "ז" הוא אומר:

"...ואין להגן על אמצאה שלא נתבעה ושלא יכלה להיתבע בפירוט המקורי.

אילו, למשל היתה המערערת דנן מבקשת את התיקון אשר היא מבקשת, בו בזמן שבפירוט המקורי ‏ לא היה לא זכר ולא רמז להשגת ה-ט"ט באמצעות ה-ס"א דווקא, אלא כל תביעתה בפירוט המקורי היתה לפטנט על השגת ה-ט"ט באמצעות סתם מתגים או טתם סטרפטומייסס, היתי מקבל טענתו של ד"ר זליגסון, ולא הייתי שועה לטענה שיש בפרט מה שיש בכלל: במקרה כזה היתה אמנס התביעה המקורית באה לדרוש הגנה על אמצאה סתומה או מדומה בלבד, או על אמצאה עתידה או אפשרית, אבל לא על אמצאה גלויה ואמיתית ואמצאה מדומה שכזו אינה ראויה להגנה, לא לפי התביעה המקורית ולא לפי התביעה

המתוקנת. הכל כאן ‏ - כפי שראינו - נעשתתה אמצאה אמיתית, והיא השגת ה- ט"ט באמצעות ה-ס"א היא באה לידי ביטוי - אם כי לידי ביטוי פגום - גם בתיאור שבפירוט וגס בתביעות בפירוט וכדי לחגן על אמצאת אמיתית זו,

מוסמך בית המשפט להרשות תיקון התביעות המקוריות באופן שיכסו את האמצאה האמיתית ואותה בלבד." (הדגשה הוספה: מ.א.)

(7) מדבריו של כב' השופט החיים כהן יש ללמוד כי עיקר התיקון הוא בצמצוס ההגדרה הרחבה המעורפלת של המתגים אשר בתביעה הראשית המקורית למתג ס"א שהוא גם נתבע (תביעת 8 המקור:ת) וגם תואר בפירוט. דבר זה נובע גם כן מהפסקה שבעמוד 795 מול חאות "ז". "המגמה הבולטת לעין - על אף הניסות המסורבל - היא להעלות את ה- ס"א על ראש שמחת המערערת, ולהשכית מן הלב את כל אותם סתם מתגים

וסתם סטרפטומייסס, שאליהם הוא, ה-ס"א אמנם שייך, אבל שאין להם

אלא ענין משפחתי מרוחק בלבד לאמצאה שנעשתה כאן באתד מבניהס. ואם

נכון התימצות שערכתי לעיל, ‏ "בלשון בני אדם", מתיאור האמצאה

גופה, כי אז הולמות התביעות המתוקנות את האמצאה (אם ‏ כ אף הן טעונות תרגום ללשון בני אדם)." |

הפירוש של קודמי באשר לענין בקשת הפטנט מס' 32844 מקובל עלי.

(8) במקרה שבפני ביקשה המבקשת להכניס ‏ לפירוט את תביעות 2 עד 7 המתוקנות. אינני סבור כי התביעות הללו מבוססות על התביעות שבפירוט המקורי. לפי כך אין הן מחוות צמצוס תביעות במובן סעיף 5 לחוק.

3. אשר לטענת הבהרה |

(1) העילה השניה (למעשה חילופית) לפיה הוגשה הבקשה לתיקון היא הבהרת התביעות. על הסוגיה זאת דן בהרתבה קודמי בהחלטתו בענין בקשת הפטנט מס' 36461 שהוזכר לעיל. שנקבע (בעמ' 176-175) כי:

"תיקון פירוט לפטנט יתאפשר לצרכים הבאים: |

(א) הבהרה.

(ב) סילוק שגיאה. (ג) צמצום תביעות. (ד) על התיקון להשיג את המטרה שלמענה התבקש. הקריטריוניםס להפעלת שיקול דעתו של הרשם בהתירו את התיקון המבוקש הס:

(א) האם אין בתיקון כדי להרחיב את היקף התביעות. (ב) האם אין בתיקון כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתתילה".

המונח "הבהרה" ‏ דומה למילה האנגלית "תסנ1אה8ת018א6". המשמעות של מונח זה שהוא מצטט מוסבר בספרו של עו"ד תמאססעתע פהת6טסם, 98 מומת1תתצא ו-6אטססצ פדטתס.

כמו כן דיון באשר למונת זה מופיע גם ב: 1טאפא 86 566% (1971) ,60 ם%+12 ,"פ6ת8%6ק 05 חשהבם %26 ת0 ,2622611"

עמ' 203 סעיף 478: | .םת ע51 ,%ם8%6ע2 20501060'8 8ם8 %ס6ם" ת1 , "תס1סה8ת018א0" 8 פת" %8. .ב8%10ת013א9 תה +ס תס%1סתט+ 6ב% +0 1888 צא" :8818 .2-6 מסספספח 8+ 6₪ת5%8ל46תט סט צְצַבפפסססת 8 6ב 010821 6מסת מת62181 60

. "תס%1תסטת1 8ם+ 68סת866קם פת %186 6ב% 8% %666מ866ק 6ת> 05 חשַמִ1תבּסת

(2)

(3)

(4)

(5)

(6)

בענין שלגביו החליט קודמי התבקש תיקון במערכת התביעות על ידי צמצום של התביעה הראשית ולשס הבהרה הוספו תביעות משניות, ובין היתר, תביעה מס' 4. קודמי קיבל את התביעות המשניות. :'

טען ד"ר כהן כי לתביעה מס' 4 לא היתה כל תביעה מקבילה במערכת התביעות המקורית.

סעיף 66 לחוק קובע כדלהלן:

"הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נוכרו בו בעיקרן מלכתחילה..." (הדגשה הוספה: מ.א.).

ד"ר כהן טען כי הפרמטרים שהוגדרו בתביעות מס' ‏ 2 עד 7 תוארו בפירוט המקורי ולפיכך אין בתיקון כדי להוסיף לפירוט דברים שלא היו בו מלכתחילה. כפי שכבר נאמר, ד"ר כהן מסכים שהמונת ‏ "פירוט" כולל את התיאור והתביעות וחוא לומד את זה מסעיף 13 לחוק הקובע ש-"הפירוט יסתייס בתביעה או בתביעות..."

הפירוש הזה נראה לי. לפיכך, כאשר באים להפעיל את המבתנים שנקבעו בסעיף 66 לתוק יש לבחון אם הוספו לתביעות דברים שלא היו בחן מלכתחילה.

במקרה שבפני ביקשח המבקשת לתקן את התביעות ע"י הגשת (בין היתר) תביעות משניות מס' ‏ 2 עד 7 חדשות. התביעות הללו, כפי שנטען, ( והמבקשת לא הכחישה זאת) אינן מקבילות לתביעות המקוריות שבפירוט לפי שהוא קובל.

עלי לקבוע אפוא כי התיקון המבוקש מוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו מלכתתילה.

אינני מקבל את חטענה הנובעת מהחלטת קודמי בענין בקשת הפטנט מס' 1 שמערכת התביעות נכללה תביעה "פטפ1אאס" שהתייהסה לתיאור

)7(

)8(

)9(

הפירוט. שס נאמר בעמ' 181 סעיף 16(א):

"אשר לתביעה 4 ההדשה, אשר נטען שאין לה לכאורה תביעה מקבילה במערכת התביעות המקורית; לא זו בלבד שיש לה סימוכין ברורים בעמ' 7, שורות 12 עד 27 של הפירוט המקורי, ולכן האמור שם נתבע מכללא בתביעת אומניבוס מס' 33 במערכת התביעות המקורית, אלא היא מסתמכת גם ‏ על התביעה הראשית המצומצמת. היא אפוא דוגמא קלאסית לתביעה משנית המוכנסת למערכת התביעות למטרת "הבהרה של תחום ההגנה אשר הממציא דורש לאמצאתו" כאמור לעיל. טיעון זה הל גם על כל התביעות המשניות החדשות שהוזכרו ע"י ב"כ המתנגדים".

לאור העובדות האלה קבע קודמי בהמשך לפסקה הנ"ל:

"לפיכך, יש בהכנסת התביעות המשניות החתדשות משוס "הבהרה" במשמעות סעיף ‏ 65 לחוק הפטנטיס שכן תביעות משניות אלו באות להבהיר את תחוס ההגנה שהממציא דורש לאמצאתו".

לפי כך לא ניתן להסיק מסקנות על פי ההתלטה ‏ הנ"ל לגבי התיקון המבוקש בבקשה דנן. :

ד"ר כהן טען ‏ כי הפרמטרים שהוגדרו בתביעות מס' 2 עד 7 תוארו בפירוט המקורי ולפיכך אין בתיקון כדי להוסיף לפירוט דברים שלא היו בו מלכתחילתח.

במקרה שלפני ביקשה המבקשת לתקן את התביעות שבפירוט ע"י הגשת, בין היתר, תביעות משניות מס' 2 עד 7 חדשות. אינני סבור שתביעות אלה באות כדי לצמצם או להבהיר תביעות מקבילות שבפירוט כפי שהוא קובל.

לדעתי התיקון המבוקש מוסיף לפירוט תביעות שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה. לכן, התיקון המבוקש אינו נתשב כהבהרה במובן סעיף 65 להוק.

ניתן

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בטענות בכתב שהובאו בפני ובטענות בעל-פה שהושמעו ‏ בפני אינני יכול, לקבל את התיקונים המבוקשיס כתיקונים שניתן להרשות במסגרת הסעיפים 65 ו-66 לחוק. הבקשה לתיקון בענין זה נדתית אפוא.

על אף שהחלטתי לעיל ניתנה על סמך ההלכה הקיימת "...שאין להגן על אמצאח שלא נתבעה..." (ראה סעיף א(4) בעמ' 31 לעיל), עלי לציין כי גם אם ההלכה היתה שונה, ספק רב בליבי אם ניתן היה בכלל לשכנע את בית המשפט שמדובר ב-"...אמצאה המקורית, האמיתית ‏ "...שאפשר ‏ וצריך הית לתבעה ‏ בפירוט הפטנט מלכתחילה..." (שם) ‏ - כשמדובר בתיקונים שוניםס שנתבקשו. לדוגמא, כך הדבר לגבי בתירת התיוציאנט שנזכר בפירוט (ולא בתביעות) כבדרך אגב, ולא כאפשרות מועדפת.

מיכאל אופיר,

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר