סימן מסחר 72568

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים ית י המסחר בענין בקשה למחיקת רישומו של ₪ 4 סימן 0

- מצות ישראל

9 בעלת הסימן: | חברת מצות ישראל בע"מ

באמצעות וע"י מר א. צוק, עו"ד.

מבקשת המחיקה: מצות אביב בע"מ

באמצעות וע"י מר א. הלפן עו"ד.

זוהי למעשה התלטה בענין דרישה לפסיקת הוצאות בענין הליך בקשה למחיקת רישומו של סימן מסחר מספר 72568 - מצות ישראל -- סלצתא ועיצוב (להלן - "הסימן").

הסימן הוגש לרישום ביוס 22 במאי 1989, ע"י חברת מצות ישראל בע"מ (להלן - "בעלת הסימן"), לגבי מצות הכלולות בסוג 30.

ביס 16 בפברואר 1994 התקבלה בקשה למחיקת הסימן שהוגשה ע"י חברת מצות אביב בע"מ (להלן - "מבקשת המחיקה").

כפי שיובן לחלון הליך המחיקה לא הגיע לסיומו ועל כן אינני מוצא טעום לפרט עתה את נימוקי בקשת המחיקה, כמו גם את הטענות שכנגד וחראיות.

ראיות מבקשת המחיקה שכללו את תצהירו על נספתיו של מר וולף, הוגשו ביוס 9 באוקטובר 1994.

ראיות שכנגד הוגשו ע"י בעלת הסימן ביוס 2 בדצמבר 1994 וכללו את תצהירו על נספתיו של מנכ"ל בעלת הסימן, מר צוק.

דיון בפני היה אמור להישמע ביוםס 25 בינואר 1996 ובמסגרתו אמורים היו להחקר המצהירים ואולם ב"כ מבקשת המחיקה הודיע ביום 7 בינואר 6 על ביטול הליך בקשת המחיקה וזאת בלא צו להוצאות.

במכתבו מיום 2 בינואר 1996 הסביר וטען ב"כ בעלת הסימן כי להטיל על מבקשת המחיקה את הוצאותיה של בעלת הסימן.

הובהר כי בפסק דינו של השופט אילן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, דחה כב' השופט הנכבד את טענותיה של מבקשת המחיקה כלפי רישומו הסימן. נאמר כי היה על מבקשת המחיקה להסיר את בקשתה בשלבים מוקדמיים יותר ולאחר שהובהר כי קיימים הליכים דומים בבית המשפט המחוזי ואילו עשתה כן נאלצת בעלת הסימן להגיש את ראיותיה.

במכתבו מיום 24 בינואר 1996 טען ב"כ מבקשת המחיקה כי אין להטיל על מרשם הוצאות והסביר כדלקמן:

(1) בקשת המחיקה היתה מוצדקת לגופה. זאת בשל עובדת רישום סימנה 7 - סלצתא עפהת, הקודס בזמן לסימן, ובשל הדמיון בין שני הסימניס.

(2) מבקשת המחיקה סבורה כי המילים כשלעצמן סלצתא ו-עפתתך בהיותן מילים בשפה המדוברת המתארות את המוצר לגביו מצוי הסימן ומקורו הגיאוגרפי, הינן נחלת הכלל ואין לבעלת הסימן זכות בלעדית בהן. משום כך, דין הסימן היה שלא להירשם ומשנרשם יה דינו להמחק.

(3) בית המשפט קיבל את הצעתו של רואה החשבון פלומין ושנקבעה חלוקה בין הצדדים באופן שבעלת הסימן תשתמש במילים מעטגת עסגא ואילו מבקשת המחיקה תשמש במילים סלצתא זתםתתפך. חלוקה זו הינה מקובלת על מבקשת המחיקה ומשנקבע כאמור לא ראה מבקשת המחיקה כל צורך וטעום בהימשכות הליך המחיקה

והודיעה על הפסקתו.

8. הצדדים התבקשו להודיע האם היה בכוונתם לתקוף את המצהירים ובמכתבי התגובה נאמר בקצרה כך:

(1) במכתבו מיום 4 בפברואר 1996 טען ב"כ בעלת הסימן כי לרישומו הייתה כוונה לחקור את המצהיר מטעם מבקשת המחיקה וזאת על מנת:

(א) להוכיח, כפי שהוכתב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי לא היה כל בסיס, מלכתחילה, לבקשת המחיקה.

(ב) לאמת את האמור בתצהירו של מר צוק מטעמה אותו נאלצת בעלת הסימן להכין על מנת לסתור את האמור בתצהיר מטעם מבקשת המחיקה.

(ג) להראות כי הליך הסרק שנקטה בו מבקשת המחיקה לא נועד אלא כדי להשפיע על ההליכים שאתיו תלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי וראיה לכך היא העובדה שמשניתנה ההתלטה

בבית המשפט הוסרה בקשת המחיקה.

(2) במכתבו מיום 8 בפברואר 1996 הודיע ב"כ מבקשת המחיקה כי בקשת המחיקה נסבה על הנימוקים המשפטיים הבאים:

(א) למבקשת המחיקה סימן רשום הזהה לסימן והקודם לו בזמן.

(ב) המילים שבסימן הרשום אינן ראויות לרישום כסימן מסחר בחיותן מילים מתארות בשפה המדוברת והינן נחלת הכלל.

נוכח הטיעונים הנ"ל שעובדותיהם ברורות ואינן צריכות הוכחה, לא היה כלל מקום לתצהירים העובדתיים ואף לא היה כל צורך בחקירה.

9. סעיף 67 לפקודת סימני המסחר (נוספה הדש) התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") מקנה לרשם סימני המסחר לפסוק בכל דיון שבפניו, הוצאות סבירות. הסעיף קובע כך - "בכל דיון בפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות"

סבירות גובה ההוצאות אינה קבועה ונתונה לשיקול דעתו של הרשם על סמך מיטב נסיונו.

אין ספק כי בהליך רגיל בו עפ"י רוב יש צד מנצח וצד מפסיד, על הצד שהפסיד בדינו לשאת בהוצאות הצד המנצח וזאת למעט במספר מקרים חריגים ויוצאי דופן.

בהליך שבפני הדיון נקטע באיבו ולמעשה הסימן עומד ברישומו כפי שהיה ערב הגשת בקשת המחיקה.

העובדה שהגשת בקשה למחיקת רישומו של הסימן הצריכה את בעלת הסימן להוכיח את כשרות רישומו ולצורך כך הכינה והגישה בעלת הסימן את כתב טענותיה שכנגד וכן את ראיותיה שכנגד.

אין, אפוא, כל ספק כי בשל ההליך שנכפה עליה על ידי מבקשת המחיקה, נאלצה בעלת הסימן להתגונן ולצורך כך נגרמו לה הוצאות לא מבוטלות.

אינני סבור שיש רלבנטיות רבה לעובדה שהליך המחיקה הושתת על נימוקי משפטיים כאלה או אחרים, שכן אם אכן מאמינה מבקשת המחיקה בצידקת דרכה וטענותיה, היה עליה להוכיח אותן ולא ליסוג מבלי למצואן. כשלעצמי, הנני מטיל ספק עד כמה מאמינה מבקשת המחיקה בטענתה לגבי כשרותה של המילה סלצתא לרישום ייחודי, שכן אכן חדבר שומה היה עליה להתנדב ולתת הודעת הסתלקות בסימנה הרשום מספר 24257 וזאת, כידוע, לא נעשה. אילו אכן היתה מבקשת המחיקה רצה כל כך לטובת הציבור ולמילים שעליכן להישאר פתוחות לנחלת הכלל, אזי היה עליה לנהוג אחרת לגבי סימנה הרשום.

אשר על כן, הגעתי לכלל מסקנה כי על מבקשת המחיקה לשאת בהוצאותיה של בעלת הסימן וזאת כמובן בשל הליך המתחיקה אותו יזמה ובו פתחה ולאחר מכן נסוגה.

מעשיה של מבקשת המחיקה גרמו לבעלת הסימן נזק כספי אותו על הראשונה לשלם.

לא ייתכן מצב בו פלוני יפתח בהליך כלשהו ויגרום לאלמוני נזק כספי ובשלב מאוחר יותר יסוג מההליך אותו יזם ויטען כי טענותיו הינן נכונות אך הנסיבות השתנו.

צד היוזם הליך צריך למצוהו ואם נסוג ממנו, על דעתו, עליו לשאת בהוצאות שנגרמו.

2. עלי לדון עתה בגובה ההוצאות שיש להטיל על מבקשת המחיקה. בואי לדון בנושא זה, עלי להביא בחשבון מספר עקרונות ונתונים וביניהם:

(1) הצורך להגיע למצב שבו לא יהיה הסרון כיס לצד שזכה בדינו;

(2) טיב ההליכים ועד כמה הם מסובכים;

(3) חשלב אליו הגיעו הליכי על ריב;

(4) התירחה שהוטלה על הצד שזכה בהליכים לשם הכנת ההליכים, והמסמכים בגינם והגשתם;

(5) כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי) התשל"ז-1977 כפי שתוקנו מפעם לפעם.

3. במקרה הנוכחי נאלצה בעלת הסימן להגיש כתב טענות שכנגד וראיות. מבקשת המחיקה נסוגה מהליך המחיקה סמוך למועד הדיון בעוד שיכלה לעשות כן, עוד קודם לכן.

היקף התומר שנטען ושהוגש ע"י בעלת הסימן הצריך עבודה ומאמץ.

4. אשר על כן, הנני לקבוע כי על מבקשת המחיקה לשאת בהוצאותיה של בעלת הסימן ולשלם לה סכום של 9,000 ש"ח כולל. הסכום הזה ישולס לבעלת הסימן תוך שלושים ימים מתאריך החלטתי זו, שאס לא כן, הוא ישא ריבית והצמדה כדין, התל מתאריך החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים היום, טו' בכסלו התשנ"ז מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנת מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).