⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 7 (חד צדדי)

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: 1710011115 165) 5001616
  • בא כח: זליגסון גבריאלי לויט ושות'
צד ב'

בעל הסימן הקודם

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 7 (חד צדדי)

המבקשת: .5.3 1)65116 1710011115 165) 5001616 באמצעות ב"כ זליגסון גבריאלי לויט ושות'

רקע

1. ווהי בקשה, שהוגשה ביוס 17 באוקטובר 2001, לרישום סימן מסחר מעוצב, בסוג 30, הנראה כך:

2. במהלך בחינתו צוטטו כנגד הסימן שלושה סימניס שאינם מעוצבים, שלושתם אף הם, בסוג 30 :

א סימן מס'102171 - "צ אתאסוא צאאנ1 0" - על שס אצ זעונ ב | סימן מס' 113831 - "5צ אא111)" - על שס 016826561150(811\. 5660עסזכ). ג. | וסימן מס' 90217 - "צאאנז 0" - על שס 1.172 61061916 8 516618 ה36860.

3 המבקשת המציאה ללשכת סימני המסחר, כתבי הסכמה מטעם בעלי הסימנים המוזכרים בס"ק 2ב ו- ג לעיל, ובאשר לסימן השלישי, טענה שתי טענות מצטברות: ראשית, סימנה מעוצב הוא, בעוד שאר הסימניס כתוביס הס בגופן רגיל; שנית, כששלושת הסימניס שצוטטו נגדה יכולים לדור בכפיפה אחת בפנקס, כך יכול סימנה שלה להצטרף ולדור עמס יחדיו.

בתגובה לכך, קבעה מחלקת סימני מסחר, כי הסימן 113831 נרשם בפנקס בטעות, ולאור מכתב ההסכמה שניתן על ידי בעליו, כמו גס העובדה שהוא נבדל מהסימן המבוקש באות

5 שבסופו, תוסר ההשגה בגינו. כמו כן הוסרה ההשגה בגין הסימן המכיל את המילה

ץסאתס/\, המבדילה אותו מהסימן המבוקש. באשר לסימן 90217 (להלן גם: 'הסימן הקודם') נשארה ההשגה על כנה, גם לאחר המצאת

מכתב ההסכמה מבעליו, וזאת על שוס שמדובר במילה והה, המבוטאת בצורה זהה, ורישומו של הסימן המבוקש בצד הסימן הקודם עלול להטעות את הציבור.

בהתאם לזכותה על פי סעיף 66 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972, ובהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות סימני המסחר, 1940, עתרה המבקשת להשמיע את טענותיה בפני הרשם.

בהתאם לאמור התקיים בפני דיון ביוס 17 בנובמבר 2004.

טענות המבקשת

במהלך הדיון טען ב"כ המבקשת כדלקמן:

א. כששלושת הרישומיס ‏ קאתטם;), ‏ ץ6אחסום עאתטם ו- פעאמטם) קיימים זה בצד זה, כך גם הסימן המבוקש יכול להתקיים לצידם.

ב. יתר על כן, מהבחינה הויזואלית, הסימן המבוקש שונה לחלוטין, שכן בשאר הסימניס

כתובה המילה שאמטם;) באותיות רגילות, ואילו הסימןו המבוקש מעוצב באותיות מסוגננות.

לשכת סימני המסחר צריכה לפעול בעקביות, ואס באפריל 1995 התקבל הסימן 'ץאתטת6' לרישום, באוגוסט 1997 התקבל הסימן ‏ ע6אתסגת עאתטם', ובאפריל 1998

'פעאתטם:)', אין סיבה שלא לקבל עכשיו גסם את הסימן המבוקש.

ד. הסכמתו של בעל הרישום הקודם, די בה כדי להתיר לרשום סימן מסחר דומה או

אפילו זהה.

באשר לטענתו זו האחרונה, מפנה ב"כ המלומד של המבקשת אל הדין האנגלי ואל הדין האירופי. שס קייס הבדל בין נימוקים מוחלטיס לסירוב לרשום סימן מסחר, נימוקים כגון העדר אופי מבחין, היות הסימן מתאר וכיוצא בהם, לבין נימוקיסם שהס רלטיביים - יחסיים, דהיינו שהס תולדה של מערכת היחסים שבין הסימן המבוקש לבין וכויות הגלומות בסימן אחר. באילו האחרוניס, מטעיס ב"כ המבקשת, די לו לרשום בהסכמת בעל הזכויות בסימן הראשון. אמנסם, הוא מודה, הדין שלנו אינו קובע כזאת, והלכה מעין זו לא הוחלה עדיין בישראל, ואולם לטענת המבקשת, הו הומן המתאיס להחילה.

דיון והכרעה

באשר לפעולתה של לשכת סימני המסחר בעקביות - טעם רב יש בה בטענה זו, ונוגעת היא במישרין לזכויות יסוד של כלל הפוניסם אליה, ובמקרה דנן של המבקשת. עם זאת, משהעידה על עצמה מחלקת סימני המסחר, כי רישומו של סימן מס' 113831 פץאתטם6', נעשה בטעות, הרי שאין בכך כדי להצדיק את רישום הסימן המבוקש, בחינת הוספת חטא על פשע. לא למותר לציין בעניין אה, כי כפי שאעמוד על כך להלן, וכויותיה של מבקשת הרישום, כמו גס אלו של בעלת הסימן הקודם, אינו בעלות מעמד ייחודי בכל האמור לרישום הסימן המבוקש. לצד זכויותיהן חייב אני להכיל במשוואת האיזון גס את זכויות הציבור כולו. רבות כבר נאמר ונכתב על מעמדו של הרשם כשומר טוהר הפנקס, ואין מקוס להאריך בעניין וּה.

באשר ליכולתס של הסימניס לחיות יחדיו, יש קייס הבדל בין האופן בו מתייחסים הסימניס האחרים זה לזה לבין האופן בו מתייחס הסימן המבוקש אל הסימן הקודם.

באשר לסימן מס' 102171 הרי שפרטת הסחורות בו שונה, והמילה צם 101%%/\ מבדילה אותו משאר הסימנים. באשר לסימן 113831, מבדילה אותו האות '5' שבסופו, הבדל שהוא גס בצליל וגם במראה, ומכל מקוס, כאמור לעיל, הסימן נרשם בטעות ולא ניתן לנבא מה היו תוצאותיו של דיון העוסק בכשירותו להיות רשום בפנקס, וודאי שלא על סמך החומר המצוי (או אם לדייק שאינו מצוי) לפני.

הסימן המבוקש שונה מהבחינה הזו. אם נס כמאמר המבקשת מעוצב הוא, והעין מוהה אותו על נקלה, אלא שהסימן הקודם אינו סימן מעוצב, וככזּה כולל למעשה את כל

העיצובים האפשריים במילה ץאתטת), ובשל כך כולל הוא גם את הסימן המבוקש.

באשר להסכמתה של בעלת הסימן ולמשקל שיש ליחס לה. הדין האירופי אכן קובע כדלקמן (89/104 211600006 [61ת60₪ )פע 01 (4)5 11₪616) :

סו ווזקסזקקם חז זה )זזש טוח 510005 זסמות16 6וך .5* זס 5601וו]0ז 26 01 660 הסוזו615י 510605 הזווסיזו6 סו !טח 661000 06 01 600 א'זםחד 6 סי 6ז זוז זט אזסוו 006 זסו!ז60 6 ]0 "סוסוזקסיזט 6 זו 6 ]0 הסזוסי615יז הז 10 15ה6056 ז הזד יז6ו[יזםס ".הזחו 06יזז

הדין הבריטי מחמיר אף יותר ואינו משאיר לרשום שיקול דעת כלשהו כאשר קיימת הסכמה לרישום הסימן מצד בעל הזכות הקודמת. כך נקבע בסעיף 5 העוסק בסירוב לרישום סימן מסחר מסיבות שהן רלטיביות ((5) 5 56600 1994 466 1/8185 806ד):

₪ ]0 חסוזסי5ו60יז 16 5וח6שטשיז הסזז566 8זהז חז פמווגוסא"

זז ]60 6 ]0 זסו6ויזקסיזק 6 6יז6זקר אחוד 16סי

סו 10 65ת50ח60 זהףוז זו|ז60 זסה01 חס %6מסות " .1015110010

הרעיון העומד בבסיס הוראת חוק ה מובא בדברי ההסבר להצעת החוק כפי שהונחה בפני הפרלמנט הבריטי (צוטט ע"י הפוסק הבריטי 86780165 1 בהחלטה מספר ‏ ₪0 3 בהליך התנגדות /ביטול סימן מסחר מס' 2107668 02668₪) (מעוצב), 5001616

זו 6-5וזא ד הסופטזוק 06 61 הסטהסוזסהּ- 6 נ' ס6זוחו 1 6הההּזסזוה, מיוס 7 לפברואר 2003):

6 0) 066] בחמוזק זס6קקם 6!קותהא6 זס] קסחז :1" ]חס ]0 בססהת|6] 0 15 6ס6ן ]0 זם5וףסז 0 ]60 חח 0חם זס] ב6ו!קקם אטוח ₪ ח66קח6ם זסחשוס 16 קל 1ה6056 15 66[ זסטשעוסה] 6יזסר שו .דבו ]ו 106 66ת06וט6 15 8וג]) זו וזש 6 ]ס הו סח 66ווססיזק חז 18 6זס) ,066!ק6יזוח 6 הזסיז] ]6 חס שוש 15 06601 51וווחז זסיזו5ס6יז סח זיז ".יזח ז6ז[זם6 1101 חס 20560 הסזז0[60 חס הזסזחוסוח

ההנחה שבבסיס דברי ההסבר, לפיה יש בהסכמת בעל זכות קודמת, או בהתנגדותו כדי ללמד על העדרה, קיומה או אפילו מידתה של סכנת הטעיה, הנחה זו אינה ורה למשפט סימני המסחר שלנו. חלק הארי של שיטתנו מבוסס על קיומו של מערך התנגדויות, לפיו תהליך הרישום אינו שלס מבלי שלציבור תנתן הודעה להביאו למבחן שיפוטי, וגס סימן מסחר רשום, נתון הוא לשינוי, ביטול ומחיקה, וזאת דווקא לצדדים נפגעים או מעוניינים (סע' 38 ו- 41 לפקודה בהתאמה). ואת ועוד, פעמיסם, כאשר קייס ספק לעניין כשירות רישומו הרלטיבית של סימן מסחר, יקובל הסימן לרישום בתנאי שיסכים בעליו לשליחתו של מכתב המודיע על הרישום לבעליה של זכות קודמת - ירצה בעל הזכות הקודמת יתנגד, לא ירצה יירשם הסימן.

נכונה גס טענתו של ב"כ המבקשת, לפיה המשפט האנגלי הוא הקרוב אלינו ביותר, ואליו עלינו לשאת את עינינו. אלא שנשיאת עיניים זו, אין בה כדי להחליף את הדין הקיים, וודאי שלא לפגוע באיזוניס הקיימים בו.

בעניין וה בו אנו עוסקים, ובמסגרת השיקולים שחובה עלי לשקול, אין בידי לקבל את ההנחה הגלומה בבסיס החקיקה הבריטית. הסכמתו של בעל סימן מסחר קודם או בעל זכות קודמת אחרת, יכול שתהווה אינדיקציה בשאלת סכנת ההטעיה, אך אין בה כדי להוכיח חד משמעית כי סכנה כזו אינה קיימת. בכל הקשור לסימנו הוא עצמו, הרי שבכפוף לסמכות לבטלו או למחיקו, יכול בעל הסימן לנהוג מנהג בעלים, רוצה מעבירו, רוצה מרשה לאחר או לאחריס את השימוש בו. ואולם ככל שהדברים נוגעים לעניין רישומו של סימן מסחר, או להותרתו בפנקס, מצווה הרשם לשקול את טובת הציבור ואת טוהר הפנקס, ואלה לא תמיד עוליס בקנה אחד עם האינטרסים של בעל הסימן.

האיזון הקבוע במערכת דיני סימני המסחר הישראלית, לפי שצד המעוניין ברישום סימן שלגבי רישומו קיימת מניעה רלטיבית, פועל כצד מסייע למען הסרת את כל מכשול סיסמי רלטיבי שעומד בפני רישום סימנו. כך למשל במקריס בהס

בעל הסימן הקודם לא עושה כלל שימוש בסימנו, או שלא עושה שימוש בסוג או בפרטת המוצרים לגביהו הוא רשום, יכול המבקש להגיש בקשה לתיקון ביטול או מחיקת הסימן הקודם. נקבע לעניין וה בבג"צ 67/71 פרמו בע"מ נ. שמידגל, פ"ד כה(1) 802, 811 : "סעיך22 (היום 41 נ.ש.) מיועד, בראש ובראשונה, אס לא אד ודק, לטיהוד הפנקס מסימני מסחר שאין כוונה להשתמש בהם או שלא השתמשו בהם בפועל. זהו, קודם כל, ענינה של המדינה שלא יכבידו על פנקסיה דישומיס תיאורטייס גדידא. לא בכדי עמד המחוקק על

הצודך בכוונה בתוס -2ב להשתמש בסימן לאחד שהושג דישומו."

אם נאפשר לבעל הסימן הקודם ליתן אישור אוטומטי לרישומו של סימן מקביל, הרי שצדדים מעוניינים יכול ויבואו על סיפוק בהסכם, ומלאכת ניקוי הפנקס, או תיקונו לא תעשה.

מסקנתו של דברים היא כי הסכמתו של בעל זכויות קודם יכולה להוות 'תנא דמסייע' לצורך הכשרת סימן מסחר לרישום ואולם לא טעס אקסקלוסיבי ומכריע.

לענייננו, החלטתי, בסייגיס שאותס אפרט, להתיר את רישום סימן המסחר המבוקש, ואת מן הנימוקים שלהלן.

תרגוס המילה א%תטו6 לעברית הוא גוש', ‏ 'חתיכה'. מילת התיאור עאתט0) כשהיא מתייחסת אל דברי מאכל משמעותה ‎ -‏ מכיל גושיס' או 'שיש בו גושים'. אין אני מביע עמדה בשאלה אם המילה אמט היא מילה המתארת את הטובין או שמא היא מרמזת בלבד, ואולם קיומו של מספר רב של סימניס המכילים את המילה, עשוי ללמד כי

היא מקובלת במסחר, או שראוי לה שתשאר פתוחה לשימוש במסחר. אין בפני די ראיות להכריע בשאלה זו, ולצורך החלטה זו, גם אינני נזקק להכרעה שכטו.

הסימן המבוקש הוא, כאמור, מעוצב, וכך הוא מובחן מן הסימניס האחרים, בנוסף לכך

רשמתי בפני בעת הדיון את הסכמת המבקשת ליתן הודעת הסתלקות מהמללה עאחטת.).

במכלול הנסיבות והאיזון כפי שתואר מוצא אני מכשול אחד בפני רישומו של הסימן, והוא הפריטיס האהיס בפרטת הסחורות שבבקשה ובסימן הקודם.

אכן סעיף 30 לפקודה מאפשר לי להתיר את רישום של שני הסימניס במקביל במקרים בהן היו נסיבות שלדעתי מצדיקות זאת. אלא שהותרת שני סימניס זּהיס בפנקס לגביהס רשומיס פריטיס זהים עשויה להיות בעייתית, במיוחד כשבפני לא הובהר מהו השימוש, אם בכלל שנעשה בסימן הקודם, או שבכוונת בעליו לעשות בו.

כפי שעמדתי על כך לעיל, הסימן הקודם אי