⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 67488 ,67487, : 9 ו-71445

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת הרישום

  • שם: ב modi שופ קוסמטיקס בע"מ
  • בא כח: עו"ד ליעד וטשטיין
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: החברה הבריטית
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות לרישום סימן מסחר מס' 67488 ,67487, : 9 ו-71445

מבקשת הרישום: בודי שופ קוסמטיקס בע"מ באמצעות ה"ה ד"ר שלמה כהן ושותפיו, עו"ד ע"י עו"ד ליעד וטשטיין.

החלטה מתקנת

1. בהחלטת יום 6 בדצמבר 1995, קבעתי בסעיף 7 כדלקמן:

"(1) לאור האמור לעיל ולאחר ביטול רישומו של הסימן, וביטול של הבקשות לרישום מטעמם ארבע הבקשות הנ"ל, דהיינו 67487 ,67488 ,67489 ו-71445 תרשמנה בכפוף להשגות - אם תהיינה - של מחלקת סימני המסחר ובכפוף לתנאי הבא (שיופיע בשפות העברית והאנגלית בפנקס סימני המסחר ובתעודות הרישום):

"בשימוש בסימן בישראל יופיע ציון ברור, המצביע על כך שמקורם של הטובין והשירות אינו צפוי מטעם [המשך הטקסט המשוחזר]

[טבלת נתונים מתוקנת מבחינה ויזואלית אך תוכן בלתי ניתן לשינוי עקב OCR:] מ+ א>ינפא 6 0% 6פט 56 מך" רודכ דד 7 7 חל- ופ דל דידוב 1 מ6108%10ת1 01682 8 152861 א ( %ת+96 | הבש (80ע, - 8 \6 6%

. %ס8 6ת% סל שַת%1ת1סק -68סק8 5 065 0% 606עטספ 66 להתט צססם מא? %סת 18 50201068 עס בתב

."סתע מאס1עתאתתץא1 5002

(2) התנאי הנ"ל מבוסס על כך, שכפיד ציבור מוטל על רשם לא רק להגן על האינטרסים של בעלת הסימן הרשום, אלא גם להבטיח את תקנת הציבור וכמיטב יכולתו למנוע כל דבר שעלול לפגוע בתקנת הציבור.

7/ אם כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטתי הנ"ל התנאי המוזכר לעיל הושת על בודי שופ קוסמטיקס בע"מ (להלן - "המבקשת") על בסיס סעיף 18 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן ‎ -‏ "הפקודה")

הקובע כדלקמן:

.2

טען ב"כ המבקשת כי מוטל על רשם סימני "בכפוף להוראות פקודה זו, רשאס לדהות בקשה או לקבל אותת כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים, או בשינוייס, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש, או לגבי ענין אחר".

המסתר לאפשר למבקשת או. לבא- כוחח להשמיע את טענותיו בפני הרשם בטרס תינתן ההחלטה. אכן טענה זו נקבע, שכן נקבע בסעיף 66 לפקודה, כדלחלן:

"כל מקום שניתנה לרשם בפקודה זו, או בתקנות שהותקנו לפיה, סמכות שיקול דעת, או סמכות אחרת, לא יפעיל הרשם את הסמכות כניגד מבקש הרישום, או כנגד הבעל רישום של סימן המסחר, אלא לאחר שנתן למבקש או לבעל הרישום הודעה להשמיע דברו, אם דרשו ואת ממנו תוך הזמן שננקבע".

להלן איפוא, עיקרי הטענות שנטענו על ידי ב"כ המבקשת במהלך הדיון שהתקיים בפני יום 18 ביולי 1996:

(1) החל משנת 1987 משתמשת המבקשת בסימן "בודי שופ", הן באותיות עבריות והן באותיות לועזיות, ווריאציות שונות ובהיקפים אדירים. למבקשת יש רשום של עשרות חנויות שבהן נמכרים מוצרי המבקשת בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים חדשים.

הטענות הנ"ל מטעם ב"כ המבקשת, המבוססות על ראיות שהוגשו, מקובלות עלי כמובן.

(2) לחברת הבריטית, [נתונים מושפצים] (לחלן - "החברה הבריטית") אין ולא היה מוניטין בישראל. והיא מעולם לא שיווקת בישראל מאומה.

(3) על פי ההסכם שנכרת בזמנו בין החברה הבריטית לבין ד"ר אלי פישר קנה האחרון את המבקשת והשקיע בפיתוח המוניטין על ידי פרסום, מכירה, שיווק ודרכים. אחרות, ואף שיפר את מוצרי המבקשת. עם זאת, בשלב מאוחר יותר המשא ומתן בין ד"ר פישר לבין החברה הבריטית לא הגיע להצלחה. לבסוף, לאחר הליכים משפטיים שנערכו בבתי המשפט בישראל ובפני [המשך הטקסט] הגיעו המבקשת והחברה הבריטית להסכם פשרה. במסגרתו מכירה ההכרה הבריטית (בין היתר) שכל המוניטין בישראל בסימן בודי שופ שייכות למבקשת. יתר על כן, הסכימה החברה הבריטית (א) לצו מניעה קבוע, האוסר עליה להשתמש בסימן בודי שופ בישראל; (ב) לרישום סימני המסחר של המבקשת, ו-(ג) לביטול הסימן רשום שבבעלותה וכן את הבקשות הנוספות שהיו תלויות ועומדות.

אכן כל הטענות והעובדות הנ"ל מקובלות עלי. בעצם הסכם הפשרה מוכר בהחלטתי מיום 6 בדצמבר 1995 אליה התייחסתי כפי שנאמר. אין לי ספק שהחברה הבריטית הכירה, וממשיכה להכיר, בכך שכל המוניטין בסימן בודי שופ שייך למבקשת.

(4) בהסתמך על כל האמור לעיל, וכן בהסתמך על טענות נוספות שנטענו בפני במהלך הדיון שאותן איני מוצא לנכון לפרט, נטען מטעמי ב"כ המבקשת כי אין כל הצדקה במקרה וה להטיל על המבקשת לתת את הצהרת הויתור כאמור וזאת מאחר והודעה כזו יוצאת מנקודת הנחה, שבעצם המבקשת איננה בעלת המוניטין.

טענה זו מקובלת עלי.

יחד עם זאת ובכל הכבוד לב"כ המבקשת לא מדובר כאן על ויתור אלא על התנאת תנאי לרישום בהתאם לסמכויות הרשם.

סעיף 21(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין ממתינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בכעל הסימן וכאי לשימוש ייחודי נובר האמור או במקצתו, רשאים הם, כבואס להחליט אס יירשם הסימן או אס יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנתו, לצורך קביעת זכויותיו לפי הרישום."

בענין וה כפי שנאמר קודם, אין דרישת ויתור כלל שי. השאלה אשר בדיון היא האם תנאי הרישום שהותנה בהחלטתי מיום 6 בדצמבר 1995, הינו סביר ומביא בחשבון לא רק את סוגיית תקנת הציבור אלא גם האינטרסים של המבקשת.

כפי שנאמר כפי התנאי האמור הותנה במסגרת סעיף 18 לפקודה (שהוכר לעיל) אך שלא במסגרת סעיף 21 לפקודה אשר הוראותיו כאמור מתייחסות לדרישת ויתור.

(5) נטען על ידי ב"כ המבקשת כי אין כל משמעות לתנאי שהותנה בסעיף 7 להחלטתי מיום 6 בדצמבר 1995. לדברי ב"כ המבקשת, התנאי הזה אינו משיג את הטעיה של מניעת הטעייה בין מוצרי החברה הבריטית לבין מוצרי המבקשת. אולי , כפי שנטען, ההיפך הוא הנכון. הוסבר כי ייתכן שהתנאי למעשה יגביר את סכנת ההטעיה. על פי טענת ב"כ המבקשת, הצרכן הרגיל שקורא את התנאי הנ"ל, אינו מבין אותו. ברוב המקרים, הדבר עלול לגרום דווקא ליצירת ויקה בין מוצרי המבקשת לבין מוצרי החברה הבריטית. הוכאו בפני כמה ציטוטים מתוך הספרות, ואני מתייחס לציטוט אחד שלדעתי מתייחס לשאלה הנמצאת בפני:

[בלוק טקסט נקי]

כל הטיעונים שנשמעו מטעמי ב"כ המבקשת והציטוטים שהובאו בפני, (אפילו אלה שלא התייחסתי אליהם במפורש בהחלטתי זו) שכנעו אותי שלא היה מקום לתת תנאי כפי שנעשה הדבר בסעיף 7 להחלטתי מיום 6 בדצמבר 1995.

לאחר מחשבה נוספת ועיון בכל המסמכים שהובאו בפני במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 18 ביולי 1996 יש לי ספק אם תנאי כאמור יוכל למנוע את הטעיית הציבור. דווקא ייתכן שתנאי כזה עלול לגרום להטעיית הציבור, שכן הוא מפנה את תשומת ליבו של הקונה הרגיל לדבר קיוס של מוצרי המבקשת מחד, ומוצרי החברה הבריטית מאידך - דרך שקונה רגיל יוכל לפרש כקיוס קשר בין שני סוגי המוצרים.

לפי האמור לעיל, אני מבטל את התנאי שהתניתי בהחלטתי הנ"ל.

עם זאת אין כל צל של תקנה שמוטל על הרשם לשמור על תקנת הציבור. עצ זאת, מחוייב הרשם גם לשמור על האינטרסים של מבקש רישום סימן מסחר, ולמעשה להגיע לאיזון בין שני האינטרסים הנ"ל.

בהתחשב בשני אלמנטים אלה, מקובל עלי האמור במכתבו מיום 25 ביולי 1996, של ב"כ המבקשת שם הוצע כדלקמן:

(א) תנאי הרישום בבקשות מס' 67487, 67488 ו-67489 (בסוג 3) יהיה: "על הטובין נושאי הסימן יופיע ציון ברור המצביע על שם יצרן הטובין".

(ב) באשר לבקשה לרישום סימן שירות מס' 71445 (בסוג 42), ומאחר שאין פומבי כל דרך סבירה לציין את שמות היצרנים השונים על שלט החנות, תנאי הרישום יהיה כדלקמן: "על הטובין המשווקים בבתי המסחר נושאי הסימן, יופיע ציון ברור המצביע על שם יצרן". שתי ההודעות הנ"ל אשר נוסתן מקובל עלי, יופיעו הן בשפה העברית והן בשפה האנגלית.

יש מקום לדעתי להביע את תודתי לב"כ המבקשת על הצגת הדברים בעניין זה באופן ברור ומסודר - דבר שאמנס לא הפתיע אותי - שעזר לי למעט להגיע לדן צדק בעניין זה.

ניתן בירושלים יום ו' בתשרי התשנ"ז 9 בספטמבר 1996

מיכאל אופיר רשם פטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).