סימן מסחר 62823 ו-62824

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין התנגדות לרישום בקשות לסימני מסחר מס' 62823 ו-62824

המתנגדת: חברת תה ויסוצקי ושות' (ישראל) בע"מ באמצעות ה"ה ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד.

המבקשת: .1 אאה? מע אמזאמתזסהסת0 באמצעות ח"ח וולף, ברגמן וגולר, עו"פ.

ה ח ל ט ה

1. ביוט 30 בדצמבר 1993 פנתה .8 אאא2 מס אמזתמתץסהסתס (להלן - "המבקשת") ללשכתנו בבקשה להגיש תצהיר נוסף מטעמה שנחתם ‏ על :די מר ‏ דן אבס. לפי טענת המבקשת התצהיר תנוסף הנ"ל מחוות תגובה לתצהיר הנוסף - "תצהיר ויסוצקי תשני" - שתוגש על ידי חברת תה ויסוצקי ושות' (ישראל) בע"מ (להלן - "המתנגדת").

2. ביוס 9 בינואר 1994 התקבל בלשכתנו מכתב מאת המתנגדת אשר בו היא הביעה את התנגדותה להגשת ראיות נוספות מטעם המבקשת. להלן עיקרי טענות המתנגדת:

(1) המבקשת פעלה בניגוד לחוראות תקנה 41 לתקנות סימני המסחר (להלן - "תקנות סימני המסתר") מאחר והגישה את התצהיר הנוסף טרם קבלת רשות רשם סימני המסחר.

(2) לחילופין, אם יתליט הרשם לקבל את התצהיר אזי מתבקש הרשם להתיר למתנגדת להגיש את תגובתת.

ביום 14 בפברואר 1994 המבקשת הגישה בקשה על פי תקנה 41 לתקנות סימני המסחר לקבל את תצהירו של מר דן אבס.

ביום 17 בפברואר 1994 מחלקת סימני המסחר שלה הודעה לשני הצדדים על קבלת תצהירו של מר אבס והעניקה למתנגדת רשות להגיש תציר בתגובה.

ביוס 22 בפברואר 1994 התקבל בלשכתנו מכתב מאת המתנגדת המציינת שוב את התנגדותה לקבלת תצהירו של מר אבס ולהלן עיקרי הדברים הנאמרים בו:

(1) ניתן לקבל תצהיר נוסף רק במקרים יוצאי דופן ובמקרח וח היה צריך לכלול את כל האמור בתצהירו הנוסף של מר אבס כבר בתצהירה הראשון של המבקשת. לכן, במקרה זה אין נימוקים סבירים להתיר למבקשת את הגשת תצהירה נוספת.

(2) לחילופין, אם יחליט בכל זאת הרשם לקבל את תצהירו של מר אבס, אזי מבקשת המתנגדת להגיש תגובה.

(3) במידה ויותר למבקשת להגיש את תצהירה הנוסף, המתנגדת מבקשת החזר הוצאותיה בקשר עם בקשה זו.

ביום 3 במרץ 1994 ביקשה ממני המתנגדת לנמק החלטתי בענין זה.

ביום 14 במרץ 1994 נשלחה ע"י מחלקת סימני המסחר הודעה כי הרשם התליט על פי סמכותו לפי תקנת 41 לתקנות סימני המסחר להרשות למבקשת להגיש את התצהיר הנוסף והנמקה תכלל בהתלטה הסופית לגופו של ענין.

ביוס 29 במר 4 ביקשה המתנגדת לקבל כבר עתה התלטה מנומקת על מנת לתת לה לשקול אם לערער על ההלטה זו.

ה ח ל ט ת מ גנ ו מ ק ת

(1) הוּתְלַט לא אחת, כן על יד והן על ידי קודמי המלומדים כי דבר חשוב הוא שבעת מתן ההלטת הרשם לגופו של ענין כל הראיות הנוגעות לדיון תהיינה בפניו. ברור שקביעה זו מתייחסת לא רק

(2) (3)

לראיות הנוגעות לענין במישרין אלא גם לאלו שנוגעות לענין בעקיפין.

תקנה 41 לתקנות סימני המסחר קובעת כדלקמן:

"שו צד לא ינית ראיח נוספת, אולם בכל משפט בפני הרשם, רשאי הרשם בכל זמן שתוא, אם ימצא לנכון, לית למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו, בין בענין ההוצאות ובבין בענין אחר".

התקנה הנ"ל מלמדת באופן תד משמעי כי לרשם סימני המסחר ניתנת הסמכות להרשות הגשת ראיות נוספות בכל עת אשוא ימצא לנכון לעשות כן ואת בכפוף לתנאים שייקבעו על ידו.

בענין ע.א. 189/66, עזי ששון נ;. קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ.ד. כי (3) 477 אמר כב' חשופט ברנזון ז"ל כדלקמן:

"הפרוצדורה (הגשת כתב הטענות וראיות) חיא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתה את עניינו בצורה מלאה ושלמה...לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמח".

דברי כב' השופט ברנזון צוטטו בחיוב גם על ידי כב' בית המשפט המאוחד תל-אביב - יפו בענין ע"ש 98/83 צ6210-תפ1ס (המערערת) ג. 1. טבע, תעשיות פרמצבטיות בע"מ ו. איקאפרם בע"מ ואח' (ר' מבחר החלטות של רשם הפטנטים, 1984-1978, כרך א', 151 עמ' 156).

אינני רואה בטענות שהועלו על ידי המתנגדת דבר המונע ממני להרשות את הגשת הראיות הנוספות הנ"ל מטעם המבקשת. ההיפך הוא הנכון. סבורני כי על מנת לאפשר לי כרשם להגיע למשפט צדק בין הצדדים מחויב אני לאפשר למבקשת להשליס את ראיותיה כמבוקש, בהיותן נוגעות למהות הדיון שבפני.

לאור האמור לעיל אני מרשה את הגשת תצחירו של מר דן אבס.

כדי לשמור על איזון האינטרסים בין שני צדדים לדיון זה אני קובע כי המתנגדת תהיה רשאית להגיש תצחיר נוסף בתגובה לתצהיר הנוסף של המבקשת וזאת תוך חודשים ימים מתאריך התלטתי זו.

אין צו להוצאות.

ניתן בירושלים היום די גיסן תשנ"ה 4 באפריל 1995

מוכאל אופור 7-77

רשם הפטנטים, חמדגמיס וסימני המסחר