סימן מסחר 62814

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט

מס' 62814 המבקשת: ז-6558/568א15זאה 6א1ק0ד5 באמצעות ה"ה זליגסון את גברלאלי, עו"ד המתנגדת: כור מפעל קרמיקה בע"ימ באמצעות הייה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ וזוהי החלטה בגין הבקשה שהוגשה מטעם 6555א>נזדאת 6א1קסד5

(להלן - המבקשת) לבטל על הסף את ההתנגדות שהוגשה ע'יי כור קרמיקה בעיימ (להלן - המתנגדת). להלן השִׁלְשּׁוּלָת הענינים כפי שהם מתייחסים לבקשת הפטנט מס' 62814 (להלן - הפטנט). בקשת הפטנט הוגשה ביום 6 במאי 1981 בהפתמכות על דין קד*מה הקשור לבקשת הפטנט מפ' 3813/80-6 שהוגשה בשוויצריה ביום 9 במאי 1980.

בקשת הפטנט קובלה ופורסמה ביומן הפטנטים והמדגמים מס' 12/85 מיום 31 בדצמבר 1985 וזאת בהתאם להוראות הקבועות בסעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים).

ביום 27 במרץ 1986 הגישה המתנגדת, באמצעות הייה כהן צדק ורפפורט, ודעת התנגדות למתן פטנט עפיל

בקשת הפטנט שהוגשה. בהודעת ההתנגדות נאמר (בין היתר) כל -

"כי קיימות סיבות לפיהן רשם הפטנטים היה מוסמך לסרב לקבלת בקשת הפטנט וכן ש"

המתנגדת תטען, בוא העת, בין השאר, כי בקשת הפטנט חטרה חלדוש, מובנת מאליה

לבעל המקצוע ו/או כי בשוא בקשת הפטנט תואר ו/או נחבע בפטנט קודם". על המתנגדת היה להגיש ליום 27 באפריל 1986 את כתב הטענות שלה בהתאם להוראות הקבועות בתקנה 58(א) לתקנות הפטנטים (נוהל הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"י-1968 (להלן - תקנות הפטנטים). ביום 8 במאי 1986 ניתנה למתנגדת ארכה עד ליום 27 ביוני 1986 לשם הגשת כתב הטענות מטעמה. ביום 20 ביולי 1986 הוגשה בקשה מטעם המבקשת (באמצעות ה"ה זליגסון את גבריאלי, עו"ד להלן - ב"כ המבקשת) לבטל את ההתנגדות ולקבל את הבקשה וזאת לאור העובדה שכתב הטענות של המתנגדת טרם הוגש. ביום 27 ביולי 1986 התקבל בלשכת הפטנטים מכתב מאת ב'כ המתנגדת בן נאמר כ" אי-הגשת בקשה לארכה נוספת נבעה מטעות משרדית" ושבר נטען כי דרוש לבייכ המתנגדת "זמן לריכוז החומר להכנת הטענות" והם עטרם הספיקו להכין את הדרוש. במכתב הנ"ל נאמר גם כל בייכ המבקשת לא הביעו התנגדות לבקשת ארכה נוספת. למכתב המוזכר בסעיף (ז) דלעיל צורפה בקשה לארכה נוספת עד ליום 7 באוגוסט 1986 לשם הגשת כתב הטענות של המתנגדת. ביום 26 באוגוסט 1986 נתנה למתנגדת ארכה נוספת לשם הגשת כתב הטענות שלה. ארכה זו הסתיימה ביום 27 באוגוסט 1986. ביום 9 בספטמבר 1986 התקבל בלשכת הפטנטים מכתב מאת בייכ המבקשת בו התבקש רשם הפטנטים לדחות את ההתנגדות על הסף וזאת בהתחשב בעובדה שכתב הטענות של המתנגדת לא הוגשה למרות הארכה בת ארבעה חודשים שניתנה לה לשם כך.

ביום 23 בספטמבר 1986 התקבל במשרד הפטנטים מכתב מאת ב'ייכ המתנגדת בו צויין (בין היתר) כי -

(1)" המתנגדת מרכזת את הזור הדרוש להתנגדות, יְ לרבות הזמנת העתקים של התיק בישראל והעתקים מתוך בקשות פטנט מקבלות בחוייליי" (2) הכנות הנייל "מצריכות זמן וטרם הושלמו" (3) אי הגשת ארכה בזמן נובעת מטעות משרדיתיי

במכתב הנ"ל התבקש רשם הפטנטים להאריך את המועד לשם הגשת כתב הטענות של המתנגדת עד ליום 27 באוקטובר 1986.

ביום 30 בספטמבר 1986 התקבל בלשכת הפטנטים מכתב מאת בייכ המבקשת בו נאמר כי 'המבקשת מתנגדת למתן ארכה נוספת להגשת הטענות"

ביום 9 באוקטובר 1986 נשלח על יד מכתב לבייכ שבי הצדדים להליך על ריב זה אשר בו הם הבקשו להודיעני אם ברצוגם להעמלע בפב רשם הפטנטים את עבות יהם בענין הבקשה לארכה נוספת מטעם המתנגדת ואף לחיופיך הם יסכימו שהרשם לחליט על סמך החומר הנמצא בתיק הלשכה,

ביום 14 באוקטובר 1986 התקבל במשרד הפטנטים מכתב מאת ב''כ המתנגדת בו (1) "בייכ עדיין לא גמרר ההכנות ושאחת הסיבות לכך היתה העדרות של מנכייל המתנגדת בסיעות חופפות לחו"ל. (2) בייכ המתנגדת עמד לצא עם מבכייל המתנגדת לחו"ל לביהול שיחות עם בעלת בקשת הפטנט. לדבר בייכ המתנגדת: "ובמידה ושיחות אלה תיעלנה יפה, לא יהיה כל טעם בהמשך בהליך זה."

(3) הרטם התבקש לאשר את הארכה הנוספת ובשובו , ארצה של בייכ המתנגדת יעבור שבוע ימלמיי תישלת הודעה לרשם הפטנטים "אם בכלל יש כוונה (מטעם המתנגדת) המשר בהליך התנגדות זו".

טו. מכוון שהודעה המוזכרת בסעיף (3) דלעיל לא התקבלה ע''י הרשם, נשלח על ו ידי ביום 7 באוקטובר 1986 מכתב לבייכ המתנגדת אשר בו הם התבקשו להודיעבר תוך שבועיים על ההתקדמות בענין שהם העלר במכתבם מיום 12 באוקטובר

א. להאריך את המועד לשם הגשת כתב הטענות של המתנגדת? כדי להכריע על תשובה על מכתבל זה מעולם לא התקבלה על יד או על ידי הרשם.

ביום 18 בינואר 1987 התקבל בלשכת הפטנטים מכתב מאת ב'כ המבקשת בו צויין שהם קבלר מכחב מהמבקשת שאמר במפורש שאין כל משא ומתן בקשר לבקשת הפטנט. במכתב ב'כ המבקשת התבקש רשם הפטנטים לדחות את ההתנגדות על הסף.

ביום 9 במרץ 1987 התקבל במשרד מכתב נוסף מאת בייכ המבקשת בו נאמר (בין היתר) כל המבקשת מוכנה שהרשם יחלט בענין בקשת המבקשת לדחות את ההתנגדות על סמך החומר שנמצא בתיק הלשכה. ביום 19 במרץ נשלח על יד מכתב, לבייכ המתנגדת אשר בו הם התבקשר תוך חודש ימים להעיר את ו על המכתב מיום 9 במרץ 1987 המוזכר לעיל. מכתבי זה מעולם לא זכה לתשובה מטעם בייכ המתנגדת.

האם נזיתן לאשר את הבקשה להארכת המועד שהוגשה ביום 23 בספטמבר בייכ המתנגדת? במקרה שהתשובה לשאלה הב"ל תהיה שלילית, האם ניתן לקבל את הבקשה מטעם המבקשת לדחות את ההתנגדות על הסף.

באשר לשאלה הראשונה עלי, בראש ובראשונה, להתייחס לסעיף 164(א) לחוק הפטנטים בו נקבע: "יירשאי הרשם, אם ראה טעמים סבירים לכך, להאריך כל מועד הקבוע בחוק זה או בתקנות על פיו לעשיית דבר בלשכה או לפנל הרשס...."

מתעוררת השאלה האם הנימוקים המפורטים במכתב בייכ המתנגדת מיום 23 בספטמבר 1987 מהווים "נימוקים סבירים" המאפשרים לרשם הפטנטים ולסגבו

השאלה הזאת יש להביא בחשבון כי הודעת ההתנגדות הוגשה ביום 27 במרץ 1986. לפיכך, היה על המתנגדת להגיש את כתב הטענות שלה עד ליום 27 באפריל 1986. יש גם להביא בחשבון שמאז הגשת ההודעה על ההתנגדות למתן פטנט בעבין זה, ביתכו ארכות למתנגדת לשם הגשת

כתב הטענות אשר האחרונה הסתיימה ביום 27 באוגוסט 1986.

הנימוקים שננתנו על ידי בייכ המתנגדת לתמיכה בבקשתם להארכת המועד היו כדלקמן:

1. הזמן שעל המתנגדת להקדיש לשם היכז החומר הדרוש, ולהכנת כתב הטענות (מכתב ב''כ המתנגדה מיום 4 ביולי 1986).

2. ריכוז החומר הדרוש להתנגדות, לרבות הזמנת העתקים של התיק בישראל והעתקים מתוך בקשות פטנט מקבלות בחוייל - הכנות המצריכות זמן ושטרם הושלמו (מכתב בייכ המתנגדת מיום 18 בספטמבר 1986)

3. העדרותו של מנכייל המתנגדת בביקורים תכופים לחוייל, וכוונה לניהול שיחות עם המבקשת ושיקוף האם להמשיך בהליך התנגדות זו (מכתב בייכ המתנגדת מיום 12 באוקטובר 1986).

בתקבות הפטנטים בקבעות מועדיטס בתוכם על הצדדים להגיש את המסמכים שלהם כפי שהם קשורים להליכי על-רב. בהתאם לסעיף 4) לחוק הפטנטים רשא הרשם (בפי שנאמר קודם) להאריך כל המועדים הביל עפייי בקשת אחד מהצדדים.

עם זאת, סמכותו של הרשם מוגבלת בכך שהוא צריך להיות משוכנע על קיום "טעמים סבירים".

סבורני כי מאחר וחלפו כשלושה חודשים מהמאריר שבו המתנגדת היתה צריכה להגיש את כתב הטענות שלה עד קבלת המכתב מיום 12 באוקטובר 1986 מאת ב''כ המבקשת שבו פורטו הס'בות לאי-הגשת. סמך הנ"ל, הנימוקים שניתנו כלכת ארכה הכוספת לא נחשבים כטעמים סבירים. לפיכך אינני רואה את עצמי כמוסמך לאשר את בקשת המתנגדת לקריאת המועד לשם הגשת כתב הטענות שלה עד ליום 27 באוקטובר 1986.

יש להוסיף כי אפילו אם היה ניתן לעתירתה של המתנגדת בענין הארכת המועד המוזכר לעיל, הארכה היתה מסתיימת ביום 27 באוקטובר 1986. היות והמתנגדת לא הגישה את כתב הטענות שלה לפנ? ה-27 באוקטובר 1986 או בכלל ומכיוון שהיא לא הגישה לאחר מכן כל בקשה לארכה נוספת יש לראות את כל הפרשה כפ? שהיא קשורה להארכת המועד כמעין י"שאלה אקדמיתית מבחינת המצב המשפט הנוכחי ובייחוד לתוצאה הסופית בענין זה.

למען השלמת העניין כפ? שהוא נוגע בהארכת המועד עלי להתייחס לתוכן המכתב מיום 12 באוקטובר 1986 מאת בייכ המתנגדת. בו נאמר כי מככייל המתנגדת "יוצא ביום 14 באוקטובר 1986 לחו"ל לניהול שיחות עם בעלת בקשת הפטנטיי. במכתב מיוס 18 בינואר - בטען עייי בייב המבקשת שהס קלבלר מכתב מהמבקשת ייהאומר במפורש שו כל משא ומתן בקשר לבקשה הב"ל. אינני רואה כל סתירה בין שני המכתבים המוזכרים לעיל. בראשון נטען כי מנכייל המתנגדת יצא לחו"ל ". ניהול משא ומתן ובשני מדובר על אי-קיום משא ומתן. אם כי הדבר נאמר במפורש, נראה לי כי מסיבה שלא פורטה כוונתו של מנכייל המתנגדת לא היגיעה לאקטואליות. אבל מעלה את הנקודה הזאת כדי להבהיר שטענות שני הצדדים בענין הספציפי הזה לא השפיעו עלי לכאן ולכאר-

באשר לשאלה השנייה המוזכרת בסעיף 3(ב) דלעיל נקבע בתקנה 58(א) ייתוך חודש מיום ההודעה לפי תקנה 57 יגיש המתנגד להגיש את כתב טענותו מהתאריך שבו המתנגדת היתה צריכה להגיש את כתב טענותיה חלפו כעשרים חדשים ולמרות זאת כתב הטענות טרם הוגש. זאת ועוד, קיימת שתיקה מוחלטת מטעם המתנגדת ובא-כותה. למעשה, ההפנייה האחרונה לרשם הייתה במכתב מיום , באוקטובר 1986 ומאז לא נשמע דבר מאת המתנגדת או מאת בא-כוחה.

באשר למכתבי מיום 9 במרץ 1987 אף הוא לא זכה לתשובה. כפי שנאמר לעיל, חלפו כעשרים החודשים מהתאריך שבו היה על המתנגדת להגיש את כתב טענותלה אך -35א המסמך ההוא טרם הוגש.

בהתחשב בהתנהגות מטעם המתנגדת המפורטת לעיל, התקופה הארוכה שחלפה, אי הגשת כתב הטענות עד עצם היוף הזה ושתיקת המתנגדת ובא-כוחה, עלי להסיק את המסקנה שאין בכוונת המתנגדת להמשיך בהליכי על-ריב שבפנינו. יש להוסיף כי אפילו במקרה שעדיין ברצות של המתנגדת להמשיך בהלי