סימן מסחר 49574 6 בקרדי - נעתגאתם

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס 49574 6 בקרדי - נעתגאתם

המבקש: יגאל קרדי

באמצעות ועל ידי עו"ד אליעזר דיאמנט

- המתנגדת מט' 1: א.ס.5 .8 נפעתסאתע ת1אמסזאתס

באמצעות ועל ידי עו"פ שמעון לביא

המתנגדת מס' 2: ספעזאזע צאגעקאסס 86 1כתהסתם

.2

באמצעות ה"ה ד"ר ריינחולד כחן ושותפיו, עו"ד על ידי עו"פ ישראל שכטר

ווהי ההחלטה הטרמית בגין הבקשה שהוגשה על ידי מר יגאל קרדי (להלן - המבקש) לחקור את מר 1פתתסת8 .₪ 10808 (להלן - המצהיר) על תצהירו שהוגש על ידי כ8₪ל1א1ת צאתפאסס 6 נפתתסגם (להלן - המתנגדת מס' 2).

במהלך הבירור שהתקיים בפני -

(1) ביקש ב"כ המבקש לקבוע מועד שבו ייחקור המצהיר על תצירו וביקש גם שבמועד שייקבע יביא עמו המצהיר "המסמכים התומכים באמור בתצירו ובכל שנוגע לעבר לרישום סימני מסחר לגבי ביגוד".

(2) נטען על ידי ב"כ המבקש שביום 5 ביולי 1985 נשלח לב"כ המתנגדת מס' 2 מכתב שבו הוא הודיע להם על כוונתו לחקור את המצהיר. הוא חודה שהמכתב הנ"ל לא נשלח מטעמו לרשם. לדברי ב"כ המתנגדת מס' 2 המכתב אפילו לא התקבל על ידו.

אכן כי השאלה האם המכתב האמור התקבל על ידי ב"כ המתנגדת מס' 2 ואכן הוא נשלח בכלל אינו מהווה דבר מכריע באשר לענין הנמצא בפנינו. חייב אני לומר שאין כל אפשרות שהגא נשלח ביום 5 ביולי 1985 וזאת מאחר שתצירו של המצהיר הוגש רק ביום 16 ביולי 1985.

לא נראה לי הגיוני שב"כ המבקש ביקש לחקור את המצהיר על תצירו שביום בקשתו טרם הגיע לאור היום. אם אין לצורך דיון וגם משום מה, המכתב לא נשלח על ידי ב"כ המבקש או, לתילופין, הוא כן נשלח במועד מאוחר יותר אך לא התקבל במשרדו של ב"כ המתנגדת מס' 2, מתעוררת השאלה האם בכך ויתר המבקש על זכותו לחקור את המצהיר על תצירו? סבורני כי תשובתה לשאלה זו היא שלילית. פקודת סימני המסחר (נוסה הדש), התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) והתקנות על פיה אינן מגבילות דרישת חקירת מצהיר למועד מסוים. ברו שרצוי הוא שחקירה כוו תיערך לפני הגשת סיכומיש של המתדיינים. אולם, במקרים החריגים שלגביהם ניתן להצדיק זאת, מוסמך הרשם להתיר חקירת מצהיר אפילו לאחר הגשת הסיכומיש מטעס הצדדים כל עוד, כמובן, שההיתר של הרשם ניתן.

במקרה שבפני הסיכומים לא הוגשו עדיין. לפיכך ובהעדר ראיה כלשאין שמכתב ההזמנה עד אמנם נשלח לב"כ המתנגדת מס' 2 מוטל עלי לקבל את בקשתו בעל-פה של ב"כ המבקש לחקור את המצהיר (שהועלתה במהלך הבירור) כבקשה לחקור אותו שניתן כדין. עם זאת, ולמען הסדר הטוב, אני מורה על ב"כ המבקש להעלות את בקשתו על הכתב ולשלח אותו לב"כ המתנגדת מס' 2 והעתק ימינה לרשם כמקובל.

מוטל עלי עתה לדון בשאלה העיקרית הנמצאת בפנינו ואת, האם יש להרשות למבקש לערוך חקירה נגדית על המצהיר ואם המצהיר חייב להתייצב בפני לשם חקירה כזאת.

סעיף 67 לפקודת סימני את הרשם "להרשות שהמצהיר ייחקור חקירה שכנגד"

ונקבע בסעיף 68 לפקודה כי "לרשם יהיו הסמכויות של שופט בית לכפיית התייצבותו של עד לפניו ולשמיעת עדותו". עם זאת, אין בתקנותיה הבאות כדי להסביר את הנסיבות לפיהן להפעיל את סמכויותיו הנ"ל. נראה לי אפוא שהמחוקק לשיקול דעתו של הרשם.

בפקודה או משפט שלוס כל הוראות רשאי הרשם את הענין

(1) הוחלט לא להתייחס כי כאשר הפקודה ותקנותיה אינן קובעות הוראות מפורשות לגבי נוהל מסויים, רשאי הרשם לקבל הנחיות מהנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות). תקנה 522 לתקנות קובעת כדלקמן:

"522. (א) בעל דין שמסר תצהיר יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אס כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.

(ב) רצוי בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאינו בעל דין, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם הקיירה שכנגד בשעת הדיון וההודעה תמצא בעוד מועד כדי לתת למצהיר זמן מספק להתכונן ולנסוע למקום המשפט.

(ג) לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם.

(ד) בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש, יוזמתו הוא, התייצבותו של המצהיר לשם חקירה".

מהוראות הנ"ל נובעים הדברים העיקריים הבאים:

א. מוטל על בעל דין שמסר תצהיר להתייצב לחקירה אלא אם כן בעל הדין שכנגד מוותר על חקירתו של המצהיר.

ב. בעל דין המעונין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאינו בעל דין, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר.

אם כי בעלת הדין בעניין שבפנינו (המתנגדת מס' 2) מהווה חברה ולכן גוף משפטי נפרד ממנהליה, יש לראות את המצהיר כמעין בעל דין ו/ . ג

וזאת משלוש סיבות:

א. התצהיר מטעמו המצהיר ניתן בהסדר ובסמכותה של המתנגדת מס' 2. ב. המצהיר משמש סגן נשיא של המתנגדת מס' 2.

ג. תוכן ומהות התצחיר.

ניתן לומר אפוא שבעניין הנמצא בדיון מוטל על המצהיר להתייצב לחקירה נגדית אלא אם כן בעל הדין שכנגד (המבקש) מוותר במפורש על החקירה הזאת.

כנגד זאת, ראינו כבר שסעיף 67 לפקודה מסמיך את הרשם "להרשות שהמצהיר ייחקור חקירה שכנגד". מההוראות הנ"ל אני החייב ללמוד שבדיונים הנערכים בפני הרשם במסגרת הפקודה, צד מן הצדדים הרוצה לערוך חקירה נגדית על מצהיר (בין אם הוא בעל דין שכנגד ובין אם הוא מצהיר אחר) החייב, קודם כל, לבקש מהרשם שהוא ירשה זאת. לאור ההוראה המפורשת הנ"ל שנקבע בסעיף 67 לפקודה עלי להסיק את המסקנה שתקנה 522(א) לתקנות אינה הלה על הפקודה. לעומת זאת, נראה לי כי תקנה 522 לתקנות שהוכרה לעיל כן חלה על הפקודה ומחיי