סימן מסחר 47627

ההחלטה:

7% | בפני רשם המדגמים, וסימני המפחר התנגדות לרישום הסימן לד וג ז לפי בקשה מס" 47627 באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושות עו"פ ע"י ד"ר מ. כהן, עו"פ המתנגדת: ע"י ד"ר ש. כהן עו"ד

א. העובדות והטענות של הצדדים וזוהי התנגדות לרישום הסימן מד מס" 47627.

סימן זה התבקש ביום 13.3.79 וקובל ביום 24 במאי 198.

הסימן הוא בסוג 14 והסחורות שאליהן הוא מתייחס הן "מכשירים למדידת הזמן ומכשירים כרונומטריים אחרים".

הסימן פורסם ביומן 6/8 מיום 29.6.81.

ביום 27.9.81 הגישה חברת (להלן - המתנגדת) התנגדות לרישום הסימן הנ"ל. המתנגדת הינה בעלת הסימן נאמאספתת אלא שסימן זה מעולם לא נרשם בישראל.

להלן טענותיה העיקריות של המתנגדת:

(א) המתנגדת עוסקת בייצור ובשווק של תכשיטים, לרבות תפצי נוי למיניהם, הנישאים על הגוף ועל הבגד, מחומרים שונים (מאז 4 היא משתמשת בסימנה 12אפמאמת1 בכל העולם לרבות בישראל בהיקף ניכר.

(ב) המוצרים המשווקים ע"י המבקשת, שבגינם היא מבקשת לרשום את הסימן המבוקש והמוצרים המשווקים ע"י המתנגדת, שייכים לאותו הגדר, ונתפסים ע"י קהל הצרכנים פשייכים לאותו הגדר.

(ג) השימוש שנעשה במוצרי המבקשת והמתנגדת וייעודם חופפים במידה רבה מאד.

(ד) שווקם של מוצרי המבקשת והמתנגדת נערך במקביל, באותן צינורות שווק ובאותן חנויות.

(ה) קהל הצרכנים של מוצרי המבקשת והמתנגדת הוא קהל בלתי מקצועי העלול לטעות בזיהוי המוצר ומקורו בקלות יחסית.

(ו) הסימן המבוקס דומה לסימן המתנגדת בחזות, בצליל וברושם כללי, דמיון רב, שיש בו כדי להטעות צרכנים, לפגוע במוניטין של המתנגדת, לדלל את סימן המסחר שלה ולגרום לתחרות בלתי הוגנת ולערבוביה.

(ז) המבקשת משתמשת בסימנה בעיצוב אותיות (לוגו) הדומה לעיצוב האותיות שבו משתמשת המתנגדת, ובכך יש כדי להחריף את סכנת הטעיית הצרכנים והפגיעה במתנגדת:

(ח) הסחורות שמשווקת המבקשת הן מאיכות בינונית או גרועה, אך הן מעוצבות כהיקוי לסחורות איכות בעלות מוניטין רב והן נמכרות במחירים נמוכים יחסית. כנגד זאת, הסחורות שמשווקת המתנגדת הן מאיכות מעולה ונחשבות כסחורות איכות בעלות מוניטין והן נמכרות במחירים למעלה מבינוניים וגבוהים.

(ט) כתוצאה מהאמור לעיל, הסימן המבוקש משמש אמצעי לפיתוי הצרכנים ולהטעייתם, לדלל את הסימן הנ"ל של המתנגדת ולגרום לתחרות בלתי הוגנת ולערבוביה.

(י) מלכתחילה עצבה המבקשת את סימנה המבוקש כדי להנות מן המוניטין של המתנגדת מכוח הדמיון שבינו לבין סימנה של המתנגדת.

(יא) המתנגדת מנהלת מאבק משפטי למניעת רישומו של סימן המבקשת בארצות שונות ובגרמניה המערבית התקבלה התנגדות המתנגדת ונדחתה הבקשה לרישום סימן המבקשת.

3 בהרצאת הטענות שכנגד (המתנגדת) שהגיש ב"כ המבקשת, ציין 'שמרשתו היא בעלת הסימן המבוקש לרישום ושהיא משתמשת למעשה בסימן דנן בישראל מאז 28.1.1978. מאידך, הפנתה המבקשת את שימת הלב לכך שסימנה של המתנגדת לא רשום בישראל כסימן מסחר. בהמשןך כתב טענותיה הכחישה המבקשת ולא הודתה ברוב הטענות שבכתב ההתנגדות.

לאחר מכן הגישו שני הצדדים בקשות למחיקה על הסף איש של כתבי הטענות של רעהו. בהחלטה שנתתי ביום 24 בפברואר דחיתי את שתי בקשות למחיקה על הסף והוריתי לצדדים להמשיך בהליך ההתנגדות ולהגיש את הראיות הדרושות.

ביום 15.8.82 הגישה המתנגדת את תצהירו של המזכיר והגזבר של החברה המתנגדת מאז דצמבר 1974. להלן הפרטים החשובים לעניננו המצהיר מתצהיר זה.

(א) המתנגדת יצרה ושווקה תכשיטים מאז 1866. מזה שנים רבות ועד היום היא משווקת תוצרתה בארצות רבות בעולם, היקף המכירות של המתנגדת בעולם מגיע לכ-30 מיליון דולר ארה"ב לשנה.

(ב) עד לאחרונה לא היה למתנגדת סוכן בישראל, לכן אין המצהיר יודע על מכירות שהיו בישראל, אך בשל היקף המכירות של מוצרי המתנגדת בעולם, ובשל שוק התכשיטים המפותח בישראל, מניח המצהיר שמוצרי המתנגדת נמכרו בישראל,

(ג) היקף הוצאות הפרסומת של המתנגדת מגיע ל-2 מיליון דולר ארה"ב. פרסומת זו מתבצעת הן במגזינים מקצועיים ועתונים למיניהם. לתצהירו צירף המצהיר את הפרסומות של מוצרי המתנגדת בעתונות נבחרת, אשר למיטב ידיעת המצהיר מגיעה גם לישראל והיא נקראת ע"י ישראלים, לרבות עתונות מקצועית בתחום התכשיטים לפי מיטב

יריעות המצהיר, נקראת ע"י תכשיטנים מקצועיים בישראל.

(ד) בשל היות תעשיית התכשיטים בישראל תעשיה מפותחת ובשל היותם של אלה העוסקים בישראל בענף התכשיטים מעורבים בשוק הבינלאומי, מניח המצהיר שסימן המתנגדת ידוע בישראל. המצהיר אף מחזק את הנחתו הנ"ל בכך, שבאותו עמוד של כתב העת מ-8 באוקטובר 1981 מופיעים פרטים באותו עמוד הן

על המתנגדת והן של תעשיית התכשיטים שבישראל.

(ה)

(ו) (ז)

(ח)

(ט)

(י)

(יא)

הסחורות הנמכרות ע"י המבקשת שמתייחסות לסימן המבוקש וסחורות המתנגדת שייכות לאותו הגדר סחורות ונתפסים ע"י הקהל כשייכים לאותו הגדר. להוכחת הקשר בין תכשיטים ושעונים צירף המצהיר מאמר על כינון אגודה של שענים ותכשיטנים וכן צירף תצלום

מ"דפי זהב" של העיר ת"א (1980) המתייחס לשני

סוגי הסחורות הנ"ל.

המטרה והשימוש שנעשה בסחורות המבקשת והמתנגדת הם חופפים.

המוצרים של המבקשת והמתנגדת נמכרים לצרכנים לא מקצועיים העלולים לערבב ביניהם.

הסימן המבוקש וסימן המתנגדת דומים בחזותם, בצלילם וברושם הכללי שהם מותירים עד כידי כך שהם מסוגלים לגרום להסעייה אצל הצרכן,

דילול סימנה על המתנגדת ולתחרות בלתי הוגנת במסחר.

המבקשת משתמשת באותו לוגו של סימן המתנגדת, דבר שעשוי להגדיל את הערבוביה, הסיכויילערבוביה גדל מאחר והסחורות, הן של המבקשת והן של המתנגדת,הן

יחסית קטנות והסימן המופיע עליהן הוא קטן ביותר.

סחורות המבקשת הן מאיכות ירודה ונמכרת במחירים נמוכים מאד (לענין זה צירף המצהיר רשימת מחירים) ואילו סחורות המתנגדת הן מאיכות גבוהה ונמכרות במחירים גבוהים באופן יחסי (גם לענין זה צירף המצהיר רשימת מחירים). כתוצאה מהנ"ל ומהיות הסימן המבוקש מטעה הצרכנים יטו לרכוש את סחורות המבקשת.

בגרמניה המערבית זכתה המתנגדת כנגד המבקשת בהתנגדות לרישום סימן הזהה לסימן המבוקש בהליכים דנן.

בחשיבות לכך הגישה המבקשת שני תצהירים כדלקמן:

(א) (ב)

תצהיר החתום ע"י מר רנה אציאס, מנכ"ל החברה המבקשת.

תצהיר התום ע"י (שיווק והפיץ ביצשטראל מאז 1978 שעונים מתוצרת המבקשת וביניהם טעונים שכללו את הסימן המבוקש דנן.

מהצהיר רנה אציאס עולים הפרטים הבאים החשובים לענייננו:

בתצהיר הבהיר המצהיר כיצד הגיע אל הסימן דנן. בתחום השעונים נוהגים להשתמש באותיות מה-א*7 ב הלצוני 0%0ע כסימני מפחר כגון 3 עובדה זו נתנה השראה למצהיר להשתמש בסימן המבוקש לסימון סחורותיו. הסימן המבוקש הוא תנועה שמבטאת כמו האות 4 ב-א'-ב' הלטיני.

מאז ריטום הסימן היקף המכירות תוך שימוש בו מגיע ל-15 מיליון פרנקים צרפתיים.

הסימן המבוקש רשום ע"י המבקשת בצרפת מאז 23/12/76 וגם בריטשום בינלאומי בהתאם להסכם מך.ריך מאז 26/2/79.

המבקשת מפרסמת את סימנה המבוקש בעתונים צרפתיים המופצים בכל העולם כולל ישראל (לענין זה צירף המצהיר דוגמאות). היקף ההוצאות הפרסומת של המבקשת הוא 300 אלף פרנקים צרפתיים.

המבקשת הפיצה בישראל שעונים שנושאים את הסימן המבוקש מאז 1978 באמצעות סוכן ששמו (שאף הצהיר בהליכים דנן).

המבקשת אינה עוסקת בתכשיטים והמתנגדת אינה עוסקת בשעונים, ולפיכך אין התחרות בין צתי ההברות.

למיטב ידיעת המצהיר, המתנגדת לא משתמשה בסימנה לסימון סחורותיה, כי אם כשם עסק ולצרכי פרסום.

בנובמבר 1979 המתנגדת הגישה תביעה כנגד המבקשת בצרפת בטענה להפרה והתחרות בלתי הוגנת במסחר מצד המבקשת וב-22.4,82 דחה בית המשפט בצרפת את תביעת המתנגדת, וקבע, בין השאר, שאין דמיון מטעה בין סימן המבקשת וסימן המתנגדת; ושהסחורות שלסימונן משתמשים ב-2 הסימנים אינן מאותו התדר.

באשר לעובדה שבית המשפט בגרמניה המערבית פסק כנגד המבקשת העיר המצהיר שבגרמניה היה כבר רשום סימן המתנגדת (לאמאספתת) כאשר ביקשה המבקשת לרשום סימנה דנן. כמו כן קבע המצהיר שבשל אי הכרת ההליכים בגרמניה לא הביא המצהיר לידיעת בית המשפט בגרמניה עובדות

בושר להיקף ומשך השימוש בזמן כפי שנעשה בצרפת.

6

מתצהירי

לצעניי

א*.

המבקשת משתמשת בסימנה בצרפת מזה 8 שנים ובהיקף ניכר ולא היתה איזו שהיא ערבוביה עם השם את אין דמיון הזותי או פונלי בין הסימן המבוקש לסימנה של המתנגדת.

ר ג אפדסס עולים הפרטים הבאים החשובים נבנו:

מאז 1978 מיבא ומפיץ המצהיר את שעוני המבקשת כולל השעונים שנושאים את הסימן המבוקש דנן.

המצהיר קובע שהיה מעוניין יותר לרכוש את השעונים ענשאו את הסימן המבוקש מאחר והם היו מותאמים לשוק של מדינתץ ומאחר והשעונים הנ"ל היו מרמה גבוהה והיו ידועים בצרפת והוצגו במפגשים בינלאומיים.

בכל שעון או פרסומת שראה המצהיר הופיע השם כאשר מעליו סימן התנועה העברי של קמץ (בצורתו ההפוכה), ומתחתיו המילה ק.

לשעונים הנושאים את הסימן המבוקש יש הצלחה בישראל מאחר והם מזוהים בקלות ע"י קהל הצרכנים דוברי העברית בישראל. את ההצלחה מסביר המצהיר בכך שהשעונים

נושאי הסימן דנן הם אופנתיים.

המצהיר, הצהיר על שיחה שהיתה לו פעם בפאריס עם נציג המתנגדת שהבהיר למצהיר שסיבת התנגדות המתנגדת היא החשש שלה שהמבקשת המכור בארה"ב תכשיטים, דבר שיפגע במתנגדת. לענין זה קבע המצהיר שאין

תכניות אצל המבקשת להשתמש בסימנה לענין תכשיטים.

אין סיכוי לערבוביה או טעות בין סחורות המבקשת והמתנגדת ואין דמיון בין סימן המבקשת לסימן המתנגדת.

אין גם למצוא מי שמשווק תכשיטים יקרים לצידם של שעונים, ולדעת המצהיר אין סיכוי לערבוביה מצד הצרכנים.

7.

בתשטובה לכך הגישה המתנגדת תצהיר התחתום ע"י מר אלגריה מבריסל המשמש בסגן נשיא החברה המתנגדת, האחראי למכירות מוצרי 2 לישראל ובישראל, מתצהירו עולים הפרטים הבאים החשובים לענייננו:

(א) מאז 31 במרץ 1982 העסיקה המתנגדת כסוכנת מפיצה את גב" גטצוב שעסקה בקידום מכירות של מוצרי המתנגדת נושאי הסימן הנדון.

(ב) גב" גטצוב הפיצה בישראל דגמים של מוצרי המתנגדת וכן חוברות וקטלוגים וספרים אחרים להקטורים לתיאור ופרסומת מוצרי המתנגדת.

(ג) גב" גטצוב מכרה בישראל את מוצרי המתנגדת בערך מכירה של 3,768 דולר ארה"ב (לענין זה צורפו חשבונות המייצגיט מכירות טל המתנגדת לגב' גטצוב).

(ד) לאחרונה התגלעו חילוקי דעות בין המתנגדת לבין גב' גטצוב ולכן לא ניתן לצרף את תצהירה להליכים אלו.

(ה) כל מוצרי המתנגדת וכן כל הפרסומת שהיו בישראל נשאו את סימן המתנגדת (לענין זה צורפו נספחים לתצהיר).

(ו) כן צירף המצהיר פרסומת לסימן המתנגדת בעתונות נוספת כגון מתך מ-31.12.56.

וד.

בהמשך לכך הסכימו הצדדים על משלוח שאלונים זה למצהיריו של זה ובעקבות זאת הוגשו תצהירים ע"י שני הצדדים שמשיבים על שאלונים אלה. המבקשת הגישה שני תצהירים מטעם המצהירים שכבר הצהירו לעיל,

אציאס ו- 36909.

(א) לתצהירו של אציאס צורפו חוברות של הירחון "קוסמופוליטן" ואף לוחות פרסום של "קוסמופוליטן", חוברת כתב העת עתוא/ענתוא, השסבוניות עבור צלומי פרסומת, חשבוניות עבור פרסומת בעתוניט ومסמכים המעידים על משלוח מוצרים לישראל,

כל אלו באו להעיד על השימוש בסימן המבוקש.

(ב) מתצהירו של עולה שב-1978 הוא רכש מהחברה המבקשת שעונים שבתוכם היו שעוניס שנשאו את הסימן המבוקש דנן.

(ג) כן קבע המצהיר שאין באפשרוהו לתת כתובות של קוני הסחורות טנשאו את הסימן המבוקט דנן.

מטעם המתנגדת הוגש תצהיר נוסף החתוט ע"י מר אלגריה.

מתצהירו עולים הפרטים הבאים החשובים לענייננו:

(א) המתנגדת סיפקה לגב" גטצוב חומר לקידום מכירות והיא דווחה למתנגדת שהיא הפיצה חומר זה בישראל. (דוגמאות נוספות מחומר זה צורפו גם לתצהיר זה).

(ב) גב' גטצוב פרעה את החשבונות שנשלחו אליה ודווחה למתנגדת שהמוצרים המתוארים בחשבוגות אלו נמכרו בסוק הישראלי.

(ג) לאחר באשר סימן המתנגדת מופיע בכל הפרסומות. באשר לסחורות, כאשר גודל המוצר מאפשר זאת, מופיע סימן המתנגדת עליו וכאשר סימן המתנגדת אינו מאפשר זאת, הסימן מופיע על תוית המצורפת למוצר.

כל אלו הצדדים הוסיפו והגישו העתקי פסקי דין שניתנו להליכים שבין הצדדים. המבקשת הגישה את פסק הדין שניתן בבית המשפט לערעורים בפריס: והמתנגדת הגישה מצידה פסק דין מיום 25.4.84 של ה-

בארצות הברית שפסק לטובת המתנגדת בהתנגדותה לבקשת המבקשת לרשום את הסימן דנן בארה"ב.

(א)

(ב)

(ג)

השאלה המשפטית המתעוררת בדיון זה היא האם ניתן לקבל לרישום את הסימן המבוקש או שמא הוא לא כשיר לרישום מאחר שיש בו כדי להטעות את הציבור ולעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר (לפי סעיף 6(1) לפקודת סימני המסחר).

בוא נדון בשאלה זו יש לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

(1) המבקשת שסימנה בא לסמן שעונים משתמשת בסימנה הנדון בישראל מאז 28.1.78. וביקשה לרשום סימנה <ש₪ <- 303 3), 0/6 הט ""/ לבדעשראל ואף הן בכך שהוא נמכר בישראל והן

באמצעות פרסומת (ראה תצהיר אליאס ותצהיר ).

(2) סימן המתנגדת המתייחס לתכשיטים לא נרשם מעולם בישראל, אך הוא נפוץ ומפורסם בעולם.

נעשה בסימן זה שימוש קודם בישראל באמצעות פרסומת (ראה למשל תצהיר 8ת0א916א890 ) אם כי נעשה גם שימוש ב מכירת סחורות (תכשיטים) שנשאו את הסימן, אלא שזה החל ב-31.3.82 (ראה תצהיר אלגריה). לגבי שימוש

קודם (שלא בדרך פרסומת) כפי שיובהר להלן לא הובאו הוכחות ישירות וחד-משמעיות.

יהיה צורך לבחון את הנפקות המשפטית של פסקי דין שניתנו בין הצדדים בחו"ל והאם הם משפיעים על הדיונים שלפנינו.

ג. זכות העמידה של המתנגדת בהליכים דנן

(א)

(ב)

(ג)

ראשית, מן הראוי לברר האם פרוצדורלית למתנגדת דנן, שאיננה בעלת סימן רשום בישראל, יש זכות עמידה בהליכי ההתנגדות שלפנינו.

סעיף 24(א) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני המסחר) קובע כדלקמן:

"הוך שלושה חודשים מיום הפרסום, או תוך זמן אחר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן".

סעיף 4 א) לא העניק את הרשות להתנגד רק לבעלי סמנים רשומים כי אם קבע ש"כל אדם" רשאי להתנגד. הסיבה לכך היא שמוסד ההתנגדות לרישומו של סימן משמש ככלי עזר נוסף בידי הרשם לשוב ולבחון את כשרותו של סימן מסחר לרישום לאחר שזה קובל וזאת כדי שיופיעו בפנקס סימני המסחר אך ורק אותם סימנים העומדים בדרישות הפקודה, לכן-בין שהמתנגד הוא בעל סימן רשום ובין שאיננו בעל סימן רשום תהיה לו זכות עמידה

בהליכי התנגדות לרשומו של סימן מסחר.

אותו דין לא חל למשל לענין תביעת הפרת סימן מסחר (המוגשת בבית משפט) לצורך הגשת תובענה על הפרה על התובע להיות בעל סימן מסחר רשום (ראה סעיף 57(א)

לפקודת סימני המסחר הקובע במפורש ש"לא ייזקק בית המשפט

לתובענה על הפרה לגבי סימן מסחר שאיננו רשום").,

בדין הקיים בישראל, הזכות לסימן מסחר נוצרת לא רק ע"י

עצם הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, אלא אף ע"י עצם השימוש בסימן. לענין זה מן הראוי להביא מדבריו של ד"ר זליגסון ז"ל בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם" עמ" וו

(סעיף 8) שם הוא כתב כדלקמן:

"לפי שיטתנו עדיפה זכותו של בעל סימן מסחר, המשתמש בסימנו בפועל, על זכותו ספל מבקש סימן מסחר, שטרם השתמש בסימנו. לא פעם דחו בתי המשפט ורשם סימני המסחר בקשות לרישום סימן מסחר, כאער. בעל סימן מסחר בלתי רשום הוכיח שימוש קודם

באותו סימן לשביעות רצון בתי המשפט או הרשם".

לכן, לא רק שלמתנגדת דנן יש מעמד בהליכי ההתנגדות שלפנינו אלא שאם יוכח שימוש קודם יהיה מקום לדחות את

הבקשה לרישום של הסימן דנן.

הנפקות המשפטית של היות סימן בשימוש בעולם אלא שבישראל הוא בלתי רטורט והעימוש הקודם לבקעה שנעשה בר הוא על ררך פרפומת בלבד

(א) במקרה דנן הוכה לי שאכן סימן המתנגדת (המתייחס לתכשיטים) הוא סימן הנמצא בסימוש נרחב בעולם והוא אף התפרסם בארץ (ראה תצהיר של אלגריה וכן תצהיר 9עת0א510א30). אן השימוש שנעשה בו בישראל (שלא ע"י פרסומת) החל "במקרה הטוב" ב-31 במרץ 1982 (ראה תצהיר אלגריה), אמנם המצהיר ציין שבשל היקף הככירות על מוצריוש קודם. לא עשתה זאת המתנגדת והביאה קביעות מעורפלות, או קביעות שאינן מסייעות לה כלל ועיקר. למשל בסעיף 5 לתצהירו אומר המצהיר 0 כדלקמן: 1 לתסקה תה סטהת %סת 410 ₪6 %17ת2606 611גשס" %סת 6 96 ,1262010960 ,32861ך , 8380890 %6 .1828061 םת1 8 0 6ע8חף 6 %5במ% +01 א16ץ. מ1 8%ב% ,( שס6צסטסת 6+ בתף 6%8גט6סחס שוס 07 ת0120018%10 1 46 5 פ6עטלפת 6676100866 צונמאוםת ב 6טפם 60%8ט60סעק עטס 26%בח 40961167

( 40 אי *./.6 ."182801 ת1 6ת8 0+ 5016

2ן11

= 11 -

ובסעיף 7 להצהירו של אותו מצהיר שוב קובע אותו מצהיר קביעה שחשוב היה להוכיח בהוכחה הותכת ואלה דבריו:

, 81666 288 %2ת680ע1 8% פטסבטצס 48 4% ..." %424ף1הסעק 18%166עסה 8 0 2ב80081%10 ת4

ב ב0+8%+גוקס 1% ,ת108%10ק6ע התה

8 גו 101182 בת 169011628 8611עבד

. "8%27ו10 86 05 146168 1 ת1 6ת8 18%618 811 תס

(ב) אשר לשימוש (בישראל) בסימן המתנגדת בדרך על פרסומת. מוכן אני לקבל את גרסת המתנגדת שאכן היתה פרסומת של סימנה שהגיע לישראל באמצעות עתונות זרה שמגיעה ארצה כמו למשלי העתון 0609 או 71 פפתמפגפת או פתך,1 (שלגביו צויין שב-31.12.56 נעשה פרסום של סימן המתנגדת), אך באלו אין כדי להושיע את המתנגדת,

שכן, אם שימוש קודם בדרך של פרסומת איננו נחשב להיתום בתום לב, אשר יכול להביא לביטול רישומו של סימן מסחר לפי סעיף 1)(ו) לפקודת סימני המסחר,

על אחת כמה וכמה שאין בשימוש כזה להוות בסיס לאי קבלתו לרישום של סימן שלגביו כן נעשה שימוש בישראל (ולא רק ע"י פרסומת). במילים אחרות, אם על כפות המאזגיים מונחים שני סימנים, האחד (הסימן המבוקש) שלגביו נעשה שימוש הן בפרסומת והן שלא בפרסומת ומאידך סימן אחר,(של המתנגדת) שנעשה לגביו שימוש אך ורק בפרסומת הרי שהסימן הראשון יגבר.

סעיף 141 לפקודת סימני המסחר הדן בביטול רישומו של סימן מסחר מפאת אי שימוע קובע בס"ק (ג)(ו) כדלקמן:

"לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעטים המנויים להלן כאילן אין שימוש בתום לב בסימן מסחר:

(1) סימוש בסימן המסחר בישראל בפרסומת בלבד בין בעתונות מקומית ובין בעתונות חוץ המגיעה לישראל, זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעתה בית המשפט או הרשם, שלא להשתחמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן".

ה. אולם כי סעיף זה פותח במילים סבורני שעקרון זה יש ליישמו

יאשר אין לה סימן רשום בישראל:

"לענין סעיף זה"

גם לענין מתנגדת,

ואשר כל שהוכיחה

הוא סימוש קודם בדרך של פרסומת.

(ג)

מכל מקום אפילו

(אס כי גדלו והיקפו לא הוכח) וזאת בנוסף לפרסומת,עדיין לא

(בהתחשב בפרסומת שנעשתה ובשל שהסימן מוכר וידוע בישראל סימני .ל )1980( 6 27

אחת השאלות שהתבררה שם היתה "136סשפתע 6ם% (ד)

נוכח מקנה זו ניתן היה כבר היינו אומרים שנעשה שימוש כלשהו בסימן המתנגדת בישראל, הוכיחה המתנגדת הטימוט אם בכלל נצשה כזה)

כמובן סליף 8(ב) לפקודת המסחר או באותו מובן שהתגבט בענין.

0% 6במעד +6תגצ ,08

האם הסימן ידוע ל-

01 600010 %181מ8%8מטפ"

בשלב זה לדחות את ההתנגדות ולקבל לרישום את הסימן המבוקש,אך סבורני

שיסנס עוד נימוקים לתוצאה זו.

לצורך כך אבחן את הסימן המבוקש למול סימן המתנגדת כאילן שסימן המתנגדת יהיה רשום בישראל.

היש בסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור 6, (א) סעיף ו(6) קובע שסימן מסחר הציבור וסימן שמעודד התחרות יהיה כשיר לרישום, כבר נקבע

אם יש בסימן כדי להטעות הם

(א) מבחן המראה וצליל, (ב) מבחן הסחורות.

(ג) מבחן הקהל,

(ד) מבחן "השכל".

(ה) מבחן הזכרון.

(ו)

יתר הנסיבות.

שיש בו כדי להטעוה את בלתי הוגנת במסחר לא לא אחת שהמבחנים לבדיקה

המבחנים הבאים:

1 5

2 13 -

(ב) אם נפעיל את המבחנים דלעיל על הסימן המבוקש הרי נמצא שלפי מבחן המראה והצליל אין כל דמיון פונטי או הזותי בין הסימנים. הסימן המבוקש הוא ?דחוא ואילו סימן המתנגדת הוא לאקא, | בסני הסימנים המלה מתחילה באותה אות 6 ומסתיימון: באותיות "די

כאשר באמצע המלה מופיעה אותה אות ף.

אך אין כל דמיון הזותי או צלילי בין התחלית הא לתחילית א או בין הסיומת | ‎ %(17‏ אן לאשו זאת ועוד בסימן 7 כאשר מבטאים אותו מילולית הדגש הוא על ההברה האחרונה בעוד שבסימן ובו כאשר מבטאים אותו מילולית הדגט הוא על ההברה הראשונה, לכן אין דמיון חזותי או מילולי בין הסימנים. (ג) למסקנה דומה מגיע בית המשפט בפאריס (פוזגק 6 10558066 67866 6 [חטפוזד 6|)

בקבעו כדלקמן לענין הצד הפונטי:

0% 0% א 6% הא 5ח50 פבן ו 6"

58 65% 66 ח50 16 שטף %80615 6% א ה50 6[ ,%5ה676++ן0 ני ו

' 6 3060 % 1 6 <זהחו! ה50 66 סק 8 5ח08 6ט) 6% 65006 805% 6ן <זאשא ח50 6[ 6875 סטף 5ו6ח%8 ."77 60 011% 80 850015567

ולבסוף מגיע ביהמ"ש למסקנה מבחינה פונטית אין כל סכנת ערבוביה בין סימן המבקשת והמתנגדת מאחר וי שאין סוני אקוסטי בין הסימנים; ואלה דברי ביהמ"ש:

6 6 תטסטג 6ה60 6ל5ואש'ח ך4 ףול הסח סטף"

ממ 5 656005זק וטף 5 א0604 165 6חסתה6 ה510ג%+ח60 ". 80%05>'ז0קח+ 5"

(ד)

(ה)

והוא הדין באשר לצד ההזותי של הסימנים מגיע הבית המשפט הצרפתי למסקנה שאין דמיון מטעה ביניהם בקבעו כדלקמן:

51 הסחק 5 6וטף 658516 ופחוב5ּ % 11 טף 80ח66+" 6005761860 שחט וח 06 6פח 2דתוותא קיו 6 " 7 6 חתותו וח

וקביעות אלה אף אושרו ע"י בית המשפט לערעורים בפאריס ) 5וזהק 6 ופססת'ס טס .) בפרק הבא אתייחס לשאלת השלכות על ניסוח של פסקי דין שנעשו בין הצדדים בחו"ל,

באשר למבחן הסחורות, מקובל עלי בעקבות המבחנים שהציע ביהמ"ש העליון בע"א 9 מנהטן נגד המגפר פ"ד כ"ג (ב) 3 שמדובר בסחורות מאות\ג הגדר; כאן הסימן המבוקש הוא

בסוג 14 וסוג זה המצוי בתוספת השל יעית לתקנות סימני המסחר, 0, כולל בין היתר גם תכשיטים, כך שאילו סימן המתנגדת " היה נרשם בישראל, הוא היה נרשם בסוג 4 אף הוא. אך נופח המסקנות שאליהן הנני מגיע בהמשך הדברים,אין בעובדה זו

כדי לשנות מסקנתי שאין בסימן המבוקש כדי להטעות וכדי לעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר.

במאמר מוסגר אציין שמחומר הראיות שהוגש לי לא התרשמתי שסחורות המתנגדת ייקרות במי%חך לעומת סחורות המבקשת. גם אצל האחת וגם אצל האחרת יש סחורות שהן יקרות יותר ויקרות פחות ,כך שבפרט זה לא יהיה כדי להשפיע על המסקנה הסופית שאין מסימן המבוקש כדי להטעות את הציבור ולגרום

לו לערבוב או לפיתוי מיוחד לרכוש את סחורות המבקשת דווקא.

באשר למבחן הקהל,יש לברר האם קהל הצרכנים עלול לערבב בין הסימנים. הסחורות נשוא דיוננו הקשורות לעעונים או התכשיטים הן סח