סימן מסחר 46128

ההחלטה:

חיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה התרמית או האונאה'".

מהחומר שלפני נודע למבקשת על דבר הבקשה לרישום הסימן ב-26.1.82 כשהודתה למר סוריה על שנקט בצעדים להגן על סימנה. מאז אותו מועד ועד לבקשה נשוא הדיון דנן לא חלפו 7 שנים.

כאן קמה. השאלה השל?שית ,היא האם מוסמך הרשם לתקן את הפנקס משָמתקלימים

היסודות של סעיף 38(ד) לפקודה. על שאלה זו יש להשיב בחיוב.

שאלה דומה לענין סמכות הרשם להחלט בשאלה מתחום סלמני המסחר בעצמו או האם עליו להעבירה לביהמייש העליוך התעוררה בבגייצ 77/60 רשם סימבי המסחר נ. 6א86, בעמ' 1720-21 ובבג"צ 90/70 בקרדל נ.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימנ? המסחר פד - כ"ה (2) 87, ו9 (ליד האות ה'). בפסקל דין אלה התעוררה השאלה לענין סעיף 29 לפקודה הקובע בסיפא שלו שכאשר לש שתי בקשות מתחרות לרישום אותו סימן או סימן דומה ,והמתחרים לא הגיעו ביניהם להסכמה, כי אז על הרשם יילהעביר את הסכסוך לבית המשפט העליון";

ובשני פסק? הדין הללו קבע ביהמייש שהרשם רשאי להחליט בעצמו בקשר לזכויות

הצדדים וההיזקקות לביהמייש העליון היא רק בדרך ערעור על החלטתו. סבורני שגם במקרה דנן לא נעל המחוקק את הדלת בפני הרשם מלהחלט בעצמו, בעקבות ממצאו שהיה תרמית ברישום, על תיקון הפנקס.

זאת ועוד, זכותו וסמכותו של הרשם לתקן את הפנקס עומדת גם מכח סעיף 38(א) לפקודת סימני המסחר אשר מאפשרת להג'יש את בקשת תיקון הפנקס, אם תרשומת פלונית "נרשמה בו בלי סיבה מספקת", או נשארה בו שלא כדין" לביהמייש העליון או תחילה לרשם; דמשפכתה המבקשת

לרשם,הוא הוסמך לתקן את הפנקס, אם מצא שהתרשומת שבו ה?*א בלל סיבה מספקת או שלא כדין.

על כל אלו ניתן להוסיף ולומר שניתן ללמוד על סמכותו העקרונית הרשם לפסוק בענין ולתקן את הפנקס. מסעיף 8 לפקודה הקובע כדלקָמן:

"38 (ב) הרשם רשאי, בכל שלב של ההליכלם, להפנות את הבקשה לבית המשפט העליון; ורשאי הוא, לאחר שמיעת בעלי הדין, להחליט בענין שביניהם " בכפוף לערעור לפני בלת המשפט העללון" הוראה דומה קלימת גם בסעיף 41(ה) לפקודה דנן. לכאורה, יכול הייתי לסיים החלטתי כבר בנקודה זו אך אוטיף ואדון גם בעילת הבקשה לפי סעיף ו4(א) לפקודה. סעיף ו4(א) ו-(ב) לפקודה שענינם ביטול רישום סימן בגל אל שימוש בו קובעים כדלקמן: ו4(א) בלל לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעוניין להגיש בקשה לביטול רישומו של סלמך מסחר על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשחמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה בו יהיה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום או.לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול". (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יהולו אם הופח שאי השימוש נבע מנסיבות מיוחדות

במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים". לענין זה אני מקבל את טיעונה של המבקשת, שאכן לא היה שימוש בתום לב בסימן במשך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול. הדבר מסתבר משנל התצהירים שהוגשו מטעם מבקשת הביטול; הן מתצהירו של פינבלנק והן מתצהירו של החוקר איזנברג. בעל הסימן הרשום טען שאי השימוש מצידו נבע מהתנכלויות שלטונות המכס בישראל והוא לא יכל לתבוע אותם מאחר והמבקשת הורתה לו שלא להגיש תביעה מכיוון שהדבר עלול להפריע לפעילותה בשאר ארצות המזרח תיכון. טענה מסוג זה איננה משום "נסיבות מיוחדות במסחר" במובן סעיף ו41(ב) לפקודה. ישלטונות המכס בישראל הם גוף ציבורי ואם אלה היו להם טענות כנגד בעל הסימן היה עליו להתמודד עם יטענות אלו. בעל הסימן לא פירש בטענותיו מה היתה מהות הייהתנכלויות" ומדוע באלה היה משום מניעה שלשתמש בסימן אם לטענתו וכפי שהוא נרשם, הוא יצרן של סחורות, והייצור בישראל. בעל הסימן גם לא הראה כלצד פעל י להמשכת השלמוש בסלמן משכבר פרץ סכסוך בינו לבין המבקשת וכאשר הוא לא היה קשור וכפוף לבקשת המבקשת שלא לפתוח בהליכים משפטיים.

כפי שפני הדברים כיום, בהיות בעל הסימן במאסר מ-30.12.83, למשך 7 שנים, לא היה שימוש בסימן ואף לא יהיה שימוש כזה עד למועד שחרורו מהמאסר. גם במניעה זו אין משום "נסיבות מיוחדות במפחר" במובן סעיף ו41(ב) לפקודת סימני המסחר המצדיקות שלמוש בסימן. לאור כל האמור לעיל,הנני מקבל את בקשת המבקשת על שתי עילותיה. דהיינו:הן לאור העובדה שהתקיימו היסודות של סעיף 38(ד) לפקודת סימני המסחר המצדיקים את תיקון הפנקס והן לאור העובדה שהתקיימו היסודות של סעיף 41(א) לפקודה המצדיקים את ביטול הרישום הסימן מפאת אי שימוש בו; על כן הנני מורה על מחיקה וביטול רישום סימן מסחר מס' 46128.

בזה שכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של מר סוריה איננ? נותן צו להוצאות ומורה.

בהתאם לתקנות סימני המסחר (ערעור בפני ביהמייש העליון) התשמ'"ח-1987, למר סוריה נתונה הזכות לערער לבית המשפט העליון על החלטה זו תוך 30 יום מיום ההחלטה זו.