⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 41930

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשי הביטול

  • שם: שלגיה צעצועים סנו וויט בע"מ
  • בא כח: יעקב ותנה קלדרון, עו"ד
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: יוסף ויינשטוק
  • בא כח: יעקב ותנה קלדרון, עו"ד
צד ג'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: מרק בדנר
צד ד'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: באמצעות ה"ה מנוסביץ, קורין, קולה ושות', עו"ד

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר מס' 41930

9) לת הסימן: .10 000108 6ם

באמצעות ה"ה מנוסביץ, קורין, קולה ושות', עו"ד ע"י עו"ד מרק בדנר.

מבקשי הביטול: ‏ 1. שלגיה צעצועים סנו וויט בע"מ

2. יוסף ויינשטוק שניהם באמצעות ה"ה יעקב ותנה קלדרון, עו"ד ע"י עו"ד יעקב קלדרון.

והחלטת ביניינים שעניינה בהגשת ראיות נוספות.

העובדות הנוגעות לעניין הן כדלקמן:

(א)

(ב)

התל מיוס 19 בפברואר 1976 רשום בבעלות חברת הברת נ1בת%10בא סת 1‏ ,5ת108%10נסגוק 1 סימן מס' 41930 המילה אתאתפקטספ ועיצוב של הדמות (להלן - "הסימן").

הסימן רשום בסוג 28 לגבי כל הסתורות הנכללות בסוג. ביוס 9 במאי 1979 נרשמה .0ם1 000108 סכ (להלן ‏ -- "בעלת הסימן") בפנקס סימני המסחר כבעלת הסימן.

בקשה לביטול רישומו של סימן הוגשה ביום 25 במאי 1995, ע"י החברת שלגיה צעצועים סנו וויט בע"מ וכן ע"י מר יוסף ויינשטוק (להלן - "מבקשי הביטול").

הוסבר כי עד ליום הגשת הבקשה לביטול ובמיותאר בשנתיים שקדמו ‏ לח, לא עשתה בעלת הסימן כל שימוש בסימן בישראל ועל כן התבקשתי לבטל את רישומו וזאת עפ"י הוראות סעיף 41 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972.

כתב הטענות שכנגד הוגש ביום 8 בספטמבר 1995 ופורטו בו במפורט כל טענותיה של בעלת הסימן.

מאחר ואיני מחליט היום בגוף בקשת הביטול אין צורך שאפרט בשלב זה את הטענות מטעם בעלת הסימן.

ראיות מבקשי הביטול הוגשו ביום ‏ 12 בדצמבר 1995 וכללו את תצהיריהם של מר לוי, מר כהן, מר שלומי קוזוקרו, מר רפאל קוזוקרו וכן תצהיר מטעם מר יוסף ויינשטוק, אחד ממבקשי הביטול.

גם כאן, איני נדרש להתייחס לתוכן ולמהות התצהירים.

בעלת הסימן ביקשה, נימקה וקיבלה היתר להגיש את ראיותיה עד ליום 8 באפריל 1996 וזאת לאחר שהוסבר כי היא עושה מאמצים רבים לאתר את כל הגורמים אשר היו עימה בקשר מסחרי וזאת על מנת להוכיח את השימוש שנעשה בסימן בישראל.

בנוסף הוסבר שבעלת הסימן טורחת בעצמה להכין תצהירים ומסמכים מטעמה אשר יבהירו את סוגיית השימוש ואופיו המיוחד של שוק הצעצועים והמשחקים.

עוד הובא לתשומת ליבי כי הענקת הארכה לא תגרום למבקשי הביטול כל נזק שהחוא משום שכנגדם ניתן פסק-דין בבית המשפט המתוזי בירושלים האוסר עליהם לעשות כל שימוש בדמות ובשם סופרמן וזאת בשל זכויות היוצרים שהוכחו של בעלת הסימן בסימן.

ביוס 17 באפריל 1996 הוגשו שני תצחירים מטעמה בעלת הסימן, האחד מטעם מר זוננפלד והאחר מטעם מר מושכל.

באותו היוס התבקשתי על ידי בעלת הסימן להעניק לה ארכה נוספת, עד ליום 13 ביוני 1996 לשם הגשת ראיות נוספות בתמיכה בהתנגדותה.

הוסבר, פעם נוספת, כי לא ייגרם למבקשי הביטול כל תוענק הארכה וכן כי בעלת הסימן כמו גם בא במכתבו מיום 6 במאי 1996 הודיע ב"כ מבקשי הביטול להענקת ארכת זמן.

בכך שלבעלת הסימן כבר ניתנו חודשים רבים לאתר ראיותיה ואין הצדקה להענקת ארכת זמן נוספת.

עוד הובהר כי פסק הדין שניתן בבית המשפט המתוזי בהסכמת הצדדים על כן נדרש אנוכי ליתן החלטת ביני לקבוע האם לאפשר לבעלת הסימן להגיש ראיות נוספות כמבוקש, נוק אם אמנם י כוחה ממשיכים בנסיונותיהם לאתר מידע ותחומר רלבנטיים שיתזקו את גירסתם.

על התנגדותו ונימק את התנגדותו את כל בירושלים ניתן זו תקנה 41 לתקנות סימני המסחר (להלן- "התקנות") קובעת כך:

התקנה מעניקה לי את הסמכות להתיר הגשת ראיה נוספת בכל זמן צד לא יניח ראיה נוספת, אולם בכל משפט בפני הרשם, רשאי הרשם כל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות יישרו להגיש כל ראיה בתנאים אשר בעיניו, בין בעניין ההוצאות ובין בעניין אתר".

ובכפוף לתנאים אותם אמצא לנכון לקבוע.

שמטרתה אם לאו. שהו א בבואי להכריע בבקשת צד מן הצדדים להגיש ראיה נוספת, הנני להיעזר במספר כללי:

(א)

(ב)

עקרונות מנהליים ובכללם:

הרצון הבסיסי שכל התומר הרלבנטי יהיה בפני בעת מתן ההחלטה לגוף.

השלב בו מצויים ההליכים כאשר ככל שההליך מצוי בשלב יותר, הסבירות להענקת הרשות להגשת הראיות הנוספות קטנה.

(ג)

(ד)

(ה)

(ו)

(ז)

(ח)

(ט)

לאחר האם ראיות הנוספות מתבססות על עובדות חדשות שהתגלו, אם לאו. והאם לא הובאו הראיות הנוספות במועדן בשל רשלנות הצדדים או פרקליטיהם.

האם ראוי להענות לבקשה לשם עשיית הצדק בין הצדדים.

האם בקשה לא תגרום לעיוות הדין.

האם משאת הראיה הנוספת מטרתה להשהות ולעכב ללא כל הצדקה את ההליך מלגיע לסיומו.

האם התועלת שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מחנלים הקבועים.

עד כמה יכולה לתרום הראיה הנוספת לגילוי האמת ולעשיית הצדק.

הנני להפנות את תשומת לב הצדדים למספר פסקי דין בהם נקבעו כללי העזר הנ"ל.

(א) בקשות שונות 839/86 נאות מרינה ואה' נ. הבנק הבינלאומי הראשון. פ.ד. מ' 4 126.

(ב) ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ. צפורה בן-נון ‏ 5.ד. מו' 3 738.

(ג) ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ. המועצה המקומית כפר דבוריה. פ5.ד. מז' 1 661.

(ד) המ' 506/60 מסעודה מלכתה ואת' נ. אליהו ‏ רביבו. 5.ד. יד' 2099.

ששקלתי בדבר הגעתי למסקנה כי עלי להעתר לבקשה מטעם בעלת הסימן ולאפשר לה להגיש את ראיותיה הנוספות. זאת, בין היתר, נוספות, ברצוני שכל לגוף ואף בעיקר מכיו החומר הרלבנטי יהיה בפני בעת מתן החלטת:

וכי אינני סבור שייגרם למבקשי הביטול כל נזק אם אתיר את הגשת הראיות הנוספות וזאת משתי סיבות:

ראשית, בשל הסכמתם, כפי שהובעה בבית המשפט המתוזי בירושלים שלא להשתמש במילה סופרמן ובדמותו.

שנית, משום שבכוונתי להעניק למבקשי הביטול אפשרות, אם יחפצו בה, להגיב לראיות הנוספות ולהגיש ראיות נוספות מטעמם.

אשר על כן, הנני לקבוע כי על בעלת הסימן להגיש את ראיותיה הנוספות תוך ארבעים וחמישה ימים מתאריך החלטתי זו.

תוך ארבעים וחמישה ימים ממועד הגשת הראיות הנוספות ע"י בעלת הסימן, יוכלו מבקשי הביטול להגיש ראיות נוספות מטעמם.

לאחר סיום הגשת הראיות ייקבע מועד לדיון. אין צו להוצאות.

ניתן בירושלים היום, טו' בכסלו התש"ז 6 בנובמבר 1996

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר