סימן מסחר 39691 - 9

ההחלטה:

בפני רשם סימני המסחר 1 0

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 39691 - 9

פקודת סימני המסחר (נוסח הדש), תשל"ב-1972

המב שת: ,(6שהחטה6[8ת 8 ,ו0ם1 ,0%02018

|, 11112018 , 0210880 , מ00278%10ק002 באמצעות ה"ה כהן צדק ושותפים, עורכי פטנטים

ע"י ה' כהן צדק, עורך פטנטים

ביום 30.8.74 התבקש לרישום ע"ש המבקשת הנ"ל הסימן א מס' 39691. הבקשה התבקשה לרישום בסוג 9 לגבי "ראש בקרה למנגנון

טלפון אוטומת* כולו למכוניות וכל המוצרים האחרים בסוג 4"9

ביום 17 באוקטובר 1975 הודע למבקשת מטעם לשכת סימני המסחר כי הסימן המבוקש פסול לרישום לאור הוראות הסעיפים 8( ו-10(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח הדש), תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה), כיוון שהמילה המבוקשת צריכה להטאר פתוחה לשימוש הרבים ואין בה אפוא אופי מבחין.

במכתב הנ"ל הלשכה המליצה למבקשת למחוק את המילים "וכל המוצרים

האחרים בסוג 9", וב"כ המבקשת הסכים לכך במכתבו מיום 5 בינואר 1976.

במכתב נוסף ששלחה הלשכה אל ב"כ המבקשת הובהר כי ניתן יהיה לקבל לרישום את הסימן המבוקש - 8 רק אם יוכח שנרכש לו כוח הבחנה למעשה ע"י שימוש במילה בהיקף רחב במשך תקופה של לפחות מס שנים לפני הגשת הבקשה. ב"כ המבקשת לא קיבל השגה זאת ודרש בירור העניין לפני.

ביום 21.1.77 התקיים בירור העניין לפנן, במהלך טיעונו חזר ב"כ המבקשת על בקשתו שאקבל לרישום סימן מסחר זה. כן הבהיר שמקור המילה 8% הוא בראשי התיבות

"78% 46 08 20%0₪8%10 117נה" ולחיזוק טיעונו הגיש תצלום מסמך פרסומת של המבקש,

בעקבות בירור זה החלטתי לסרב לקבל לרישום את הבקשה הנ"ל ולהלן נימוקי הניתנים בהתאם לתקנה 6)) לתקנות סימני המסחר.

השאלה שעלינו לדון בה במקרה שלפנינו היא האם המילה 5 ניתנת לרישום כסימן מסחר בהתחשב בהוראות סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודה.

סעיף 8(א) לפקודה קובע כדלקמן:

"אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין

בין הסובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים."

סעיף 10(11) לפקודה קובע כדלקמן: "סימנים אלה אינם כשרים לרישום .....

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9".

סעיף 9 לפקודה אינו קוגע לעניננו אך סעיף 2(8) לפקודה קובע ש"הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום".

(א) במקרה שלפנינו מבוקש לרישום הסימן | 78ַ0\ע, אמנם נטען שמילה

זו היא ראשי תיבות של "מ878%06 06מ1616020 082 2₪%028%10 117גת" אך המילה מופיעה פיחידה בפני עצמה ולא בצורת ראשי תיבות.

למעשה אדם הרואה את המילה 8 לא יכול לנחש שאלה הן ראשי תיבות של המילים הנ"ל ולכן יש להתייחס אליה כאל כל מילה אחרת.

(ב)

המופיעה במילון ועלינו לברר האם ככזאת היא ראויה לריטום?

אציין כבר בהקשר זה כי לא הוכח לי, ולמעשה אף לא נטען, שהיה בארץ שימוש למעשה בסימן המבוקש כך שלא חל במקרה שלנו סעיף 8|ב) לפקודה.

ד"ר זליגסון בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם"

"סעיף 43 עמ" 34 קובע לגבי סימנים המורכבים מספרות ואותיות

כדלקמן:

"סימנים כאלה הם לכאורה פסולים, כיוון שעל אות או על מספר

אותיות אין איש יכול לבקט זכות ייחודית".

אם הדברים נאמרו לגבי אות או מספר אותיות על אחת כמה וכמה כשמדובר במילה שיש לה פירוש מילוני, ושכל סוחר אחר יכול לבחור בה לסימון סחורותיו. לפיכך, אין לבקש זכות ייחודית על מילה

בעלת הוראה מילונית החייבת להשאר פתוחה למסחר.

בבג"צ 150/50 החברה ש. קוכר ושות', שותפות שוויצרית, הרשם הכללי של ממשלת ישראל כרושם סימני המסחר ה'(2) פד"י 1487, 1493 מבהיר כב' השופט אולשן כדלקמן:

"הכלל הוא, שסימן, אשר לכל אדם הזכות להשתמש בו, אינו צריך לשמש בידי אדם אחד סימן "מפלה" לשם רכישת זכות בלעדית לשסימוט בו. אם בגלל כלל זה אסורים ברישום סימנים המתייחסים רק לתיאור אופי או לסגולה של הסחורה, הרי אינ% רואה מדוע יש לנהוג אחרת בסימנים המתייחסים רק למקור הסחורה, היינו, לראשי התיבות של שמות הסוחר בה.

כשם שאין אדם יכול לרכוש זכות מונופוליסטית לסמן את השולחנות המיוצרים על ידו בשם "שולחן", מפני שכל אחד המייצר או המוכר שולחן יש לו הזכות לקרוא לסחורתו שולחן ואי אפשר לשלול ממנו זכות זו, ומכיוון שכך אין במילה "שולחן" משום סימן מפלה ואין כל ערך לעובדה שהיצרן היה הראשון שפנה בבקשה לרשום את המילה "שולחן" כסימן מסחר - כן אינני רואה כל טעם למה יהיה העקרון שונה לגבי סימן המתייחס למקור הסחורה - ולאו דווקא לתיאורה - על ידי נקיבת אותיות שגם לאחרים הזכות להשתמש בהן, בשל היותן ראשי התיבות של שמותיהם".

הלכה זו חלה גם במקרה שלפנינו וניתן לומר באותה מידה שהעקרון

האמור לעיל חל גם בקשר למילים בעלי הוראה מילונית שלגביהן אין סיבה שגם לאחרים לא תהיה הזכות להשתמש בהן; אפילו נקבל טענת ב"כ המבקשת שהשם 8% הוא ראשי תיבות הרי אין לשכוח שהאותיות 8 יכולות לשמש כראשי תיבות של הכָּבה מילים אחרות, וגם לאחרים הזכות להשתמש בהן בשל היותן ראשי התיבות של שמותיהם.

הסימן המבוקש במקרה שלפנינו לא רכש לו את "סגולת ההפליה" או את הכוח ההבחנתי הדרוש בהתאם לסעיף 8(א) לחוק ולכן חלים על הסימן הכללים כפי שהובעו בבג"צ 150/50 הנ"ל ואשר צוטטו לעיל וכן חלה

קביעת בית המשפט באותו בג"צ בעמ" 1492 שם אמר כב* השופט אולשן כדלקמן:

"אין לשכוח,כי המבקש רישום סימן מסחר מבקש, לאמיתו של

דבר, זכות יתר, זכות של מונופולין. סירוב לרשום סימן

מסחר אינו שולל מהסוחר המבקש את הזכות להשתמש בו לסימון סחורותיו. אין בסירוב זה יותר מאשר סירוב להעניק למבקש את זכות השימוש הבלעדית בסימן המוצע. אהד התנאים החשובים להענקת זכות מונופוליסטית זו הוא סגולת ההפליה של הסימן".

העובדה שהסימן המבוקש הינו מילה אנגלית והינו ראשי תיבות

אינה משנה כלל וכלל. כפי שכבר ציינתי לעיל איש לא יכול לנחש במקרה דגן שמדובר בראשי תיבות ובנוסף לכך השפה האנגלית מדוברת בארץ. בנקודה זו ראוי לצטט את דברי כב" השופט אולשן בבג"צ הנ"ל בעמ' 1494-5 שם קבע כדלקמן:

"נראית בעיני גם דעתו של הרשם, כי לצורך בדיקה זו אין להתחשב אך ורק בשפה הרישמית בארץ, כי אם במצב הדברים המציאותי! ,..... נראה לי כי טענתו של ב"כ המערערת, בדבר השימוש המוגבר בקיצורי מילים ובאותיות בתקופה האחרונה, יכולה להיות גם בעוכרי המערערת, מפני שכל עוד סגולת ההפליה היא דרישת יסוד להענקת זכות בלעדית לשימוש בסימן הרי יש לההרבות בזהירות שלא להעניק לאדם אחד זכות בלעדית על השבון זכויות אנשים אחרים, וזה דווקא מפני שאנשים מרבים עכשיו להשתמש בקיצורים, כטענתו של ב"כ המערערת...".

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי לא יהא נכון להתיר את רישומו של הסימן המבוקש 89: על מילה זו בין שהיא מופיעה כמילה ובין כאותיות נפרדות להיות נחלת הציבור ופתוחות למסחר. לפיכן, הנני קובע כי הסימן המבוקש פסול לרישום בהתחשב בהוראת סעיף 8(א) ו-10(11) לפקודה.

ניתן בירושלים, היום כ"ו בניסן תשל"ז

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).