סימן מסחר 376931

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 376931 (בקשה לפטור מתשלום אגרת פיגורים)

המבקשים: יניב אלקיים

סילבי אלקיים על ידי עו"ד דוד אלירס עובד

בפני בקשת המבקשים למתן פטור מלא מאגרות פיגורים, ולהחזר האגרות שנגבו בגין עיכוב במתן מענה לרשות.

ביוס 10.9.2024 הגישו המבקשים בקשה לרישום סימן מסחר מס' 376931 "חשמל גוש עציון" (לא מעוצב) בסוג 35 עבור: "שיווק ומכירה של מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ומיזוג אוויר; פרסומת ; ניהול, טיפול ומנהל עסקים; פעולות משרדיות ; הנכללים כולל בסוג 35" (להלן: הבקשה). הבקשה נבחנה ולאחר קבלת תגובת המבקשים לליקוייס שהועלו, נשלח למבקשים מכתב ליקויים נוסף וביוס 19.2.2025.

כפי שצוין במכתב, ובהתאם להוראות תקנה 24(ב) לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: התקנות), היה על המבקשים להשיב על מכתב הליקוייס בתוך 3 חודשים ועד ליוס 19.5.2025. ביוס 19.5.2025 פנה בא כוח המבקשים למחלקה וביקש ארכה של חודש נוסף להגשת התשובה וצירף לבקשתו אישור תשלוס אגרת הארכה בגין חודש אחד. המחלקה אישרה את הארכת המועד להגשת המענה עד ליוס 19.6.2025.

ביוס 18.6.2025 פנה בא כוח המבקשים למחלקה, הסביר כי גויס לשירות מילואים וכי לא יוכל להגיש את התשובה במועד, ובירר האם ניתן לקבל ארכה נוספת ללא צורך בתשלום. בתשובת מזכירות המחלקה הוסבר כי יש להגיש בקשה להארכת מועד באמצעות האתר המקוון. בא כוח המבקשים השיב כי לא יוכל להגיש בקשה מקוונת מהשטח. תשובת המחלקה הייתה כי התיק

ייסגר לאחר חודש ללא מענה, אולם ניתן יהיה להגיש את הבקשה ולשלס את אגרות הארכה גם בדיעבד.

ביוס 31.7.2025 שלחה המחלקה למבקשים הודעה על סגירת תיק הבקשה, בצירוף הסבר כיצד ועד מתי ניתן להחזיר את הבקשה לתוקף.

ביוס 17.2.2026 הגישו המבקשים תצהיר לתמיכה בבקשה להחזרת הבקשה לתוקף, בצירוף אישור על תשלוס אגרה בגין תשעה חודשי הארכת מועד. באותו תצהיר ביקשו גם מתן פטור מאגרת פיגורים או מתן הנחה בתשלום האגרה. ביוס 18.2.2026 הגישו המבקשים באמצעות בא כוחם תשובה לדו"ח הליקוייס אליה צורף התצהיר מטעמם.

תשובת המבקשים נבחנה. במקביל פנתה מזכירות המחלקה למבקשים לגבי וכן להתחזר תשלום אגרה ששולמה ביתר עבור חודש אחד וביוס 10.3.2026 נשלחה למבקשים תוכורת נוספת בנושא. באותו היוס הגישו המבקשים באמצעות בא כוחם "בקשה לפטור מתשלום אגרות פיגורים מטעמי צדק (שירות מילואים ממושך בצו 8)".

תמצית טענות המבקשים בבקשה:

1. המבקשים טוענים כי מעולם לא היה בכוונתם לזנוח את התיק, וכי העיכוב שחל במתן המענה מטעמם למכתב הליקוייס מיוס 19.2.2025 נבע מנסיבות של "כוח עליון", משום שבא כוח המבקשים, שהינו עו"ד יחיד במשרדו, גויס לשירות מילואים פעיל כלוחם, החל ממעת מלחמת חרבות ברזל. עוד נטען כי בא כוחם עמד בקשר עם מחלקת סימני המסחר באמצעות הדוא"ל, וביקש התחשבות והארכות מועד לאור שירותו במילואים.

2. לטענת המבקשים, לרשם יש סמכות להשיב לתוקף את הבקשה לרישום הסימן ולפטור את המבקשים מתשלום אגרת הארכה מכוח סמכותו לפי סעיף 33(ב)(2) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה), וכן מכוח סמכותו להאריך מועדים מטעמים סבירים בהתאם לסעיף 22(ב) לפקודה. בנוסף טוענים המבקשים כי לרשם סמכות להחזיר בקשה לרישום סימן לתוקף בהתאם להוראות תקנה 53(א) לתקנות, וגם כי מכוח סמכות זו רשם רשאי להטיל תנאים על החזר תוקף בקשה. לשיטתם, התנאי שראוי לקבוע בעניינם הוא ויתור על רכיב הפיגורים באגרה.

3. עוד טוענים המבקשים כי חובת ההגינות המנהלית מחייבת את הרשם להתחשב בנסיבות ובבקשותם האובייקטיביות בעת קביעת גובה האגרות. וכי גביית אגרות פיגור בנסיבות של כוח עליון, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות הקניין של המבקשים. כן טענו כי יש לאפשר להם להשמיע את טענותיהם בפני הרשם לפי הוראות סעיף 66 לפקודה.

4. המבקשים טוענים עוד, כי מעת מלחמת חרבות ברזל, המחוקק ומחוקק המשנה יצרו מנגנוני רבים שנועדו להגן על משרתי המילואים. וכי רוח הפיקה והחקיקה הישראלית תומכת בהפעלת שיקול דעת מנהלי המקל עס משרתי המילואים.

5. לבקשה צורף תצהיר המבקשים לעניין החזרת הבקשה לרישום הסימן לתוקף, וכן אישור שירות המילואים של בא כוח המבקשים ממנו עולה כי הוא שירת מאות רבות של ימים במילואים במספר סבבים, בשנים 2023 עד 2025.

9. ביוס 15.4.2026 הוצע למבקשים להשמיע טענותיהם לפי הוראות סעיף 66 לפקודה, וביוס 6 הודיעו המבקשים על רצונם שההחלטה תינתן על סמך החומר הקיים בתיק.

דיון והכרעה

0. כפי שנקבע בסעיף 22 לפקודה ובתקנה 24(ב) לתקנות, על מבקש סימן מסחר להשיב למכתב ליקוייס בתוך שלושה חודשים מיוס שנשלח. סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התשובה למכתב ליקוייס קבועה בסעיף 22(ב) לפקודה:

"22. (א) לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בדרך שנקבעה, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה - רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

(ב) הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה."

1. תקנה 82 לתקנות, מסמיכה את הרשם להאריך את המועד הקבוע בתקנה 24(ב) לתקנות:

"82. רשאי הרשם אם הוא מוצא לנכון, להאריך לפי בקשה את המועד הקבוע בתקנות אלו לעשות כל פעולה או להגיש בל משפט על פיהן, לאחר מסיות אותה הודעה לשאר הצדדים ולאחר שינקטו באותן פעולות בקשר להודעה זו, ולפי אותם התנאים כפי שיורה הרשם."

2. סעיף 70 לפקודה ותקנה 3 לתקנות, מקיימים את החובה והדרך לתשלום אגרה בגין בקשות ופעולות:

"70. על בקשות, רישומים ודברים אחרים שלפי פקודה זו, ישולמו אגרות כפי שנקבע בתקנות."

תקנה 3 לתקנות קובעת:

"3. (א) האגרות שתשולמנה בהתאם לפקודה תהיינה אותן האגרות המפורטות בתוספת הראשונה לתקנות אלה.

(ב) את האגרה לפי תקנות אלה ישולמו על ידי הפקדה בחשבון הרשות המיועד לכך בבנק הדואור או באמצעות שות התשלומים הממשלתי; אישור על ביצוע התשלום יוגש לרשם יחד עם הודעה בעניין שבעדו שולמה האגרה."

בפריט 10 לתוספת הראשונה נקבעה האגרה בעד הארכת מועד לפי תקנה 82, והיא עומדת כיום על סך של 86 ₪ לכל חודש או חלק ממנו.

אם כן, סמכותו של הרשם, לפי סעיף 22(ב) לפקודה להאריך את המועד להגשת תשובה למכתב הליקוייס מותנית בכך שהמבקש נתן טעמים סבירים למתן הארכה, ובכפוף לתשלום אגרה בסך 86 ₪ בגין כל חודש איחור או חלק ממנו. המחוקק לא השאיר לשיקול דעת הרשם את הסמכות לוותר על תשלוס האגרה או להפחית ממנה.

שירות מילואים ממושך של בא כוח המבקשים, שהינו עורך דין יחיד במשרדו, מהווה טעמים סבירים למתן ארכה, אך כאמור אין די בטעמים סבירים, והמחוקק קבע כי בנוסף יש לשלם את אגרת הארכת המועדים כתנאי למתן הארכה.

כאן המקום לדייק ולציין, כי האגרה שנקבעה (ושולמה) אינה כוללת רכיב של פיגורים, אלא אגרת הארכת מועד בלבד. להבדיל ממצב בו מחזר סימן רשום לתוקף בתוך שישה חודשים, לאחר שלא שולמה אגרת חידוש הרישום במועד, שלגביו נקבעה חובת תשלוס אגרת פיגורים (ראו תקנה 2(52) לתקנות).

כאמור, המבקשים טוענים כי לרשם יש סמכות מן הצדק להחזרת רישום מכוח סעיף 33(ב)(2) לפקודה, וכן סמכות מן היושר להחזיר סימן לתוקף מכוח תקנה 53(א) לתקנות.

סעיף 33(ב)(2) לפקודה, כלל אינו רלוונטי לנסיבות של בקשה תלויה ועומדת שנזנחה. הסעיף האמור מתייחס לסימן מסחר רשום, שנמחק עקב כך שלא שולמה בגינו אגרת החידוש. ואת ועוד, סעיף 33(ב)(2) לפקודה קובע במפורש כי תנאי להחזר התוקף הינו תשלוס האגרה.

תקנה 53(א) לתקנות, גם היא אינה רלוונטית, ומתייחסת לסיימן מסחר רשום שנמחק עקב כך שלא שולמה בגינו אגרת חידוש. גם הוראות תקנה זו מתנות את החזר התוקף בכך ששולמו אגרת החידוש ואגרת ההחזרה לתוקף.

המבקשים טוענים כי רישום סימן מסחר היא זכות קניינית שיש להגן עליה, וכי גביית אגרת הארכה בנסיבות של כוח עליון, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות זו.

מבלי לדון בשאלה אם בקשה לרישום סימן מסחר, הינה זכות קניינית שוות ערך לכות הקניינית של סימן מסחר רשום, הרי שהמחוקק איזן בין האינטרס הציבורי לוודאות באשר למידע הרשום בפנקס לבין זכות המבקש לקניין, והסמיך את הרשם להאריך את המועדים שנקבעו בפקודה מטעמים סבירים ובכפוף לתשלום אגרה.

המחוקק קבע כלל לפיו כאשר ישנם טעמים סבירים ושולמה האגרה, רשם רשאי להאריך את המועד. כדרך של כללים אין הכלל מחלק בין טעמים סבירים יותר או פחות. משכך, גם גם מלחמה ושירות מילואים הינס טעמים סבירים מהרף העליון, וגם אם המבקשים עדכנו את הרשות על המניעה האובייקטיבית מראש או בדיעבד, עדיין יחול אותו כלל, המתנה את הארכת המועד בתשלוס אגרה.

המבקשים טוענים כי רוח הפסיקה והחקיקה הישראלית בעת הזו תומכת באופן מובהק בהפעלת שיקול דעת מנהלי המקל עס משרתי מילואים. המבקשים לא הציגו פסקי דין מעת האחרונה (או בכלל) על מנת לתמוך בטענה זו, ואולם כן הזכירו מספר דברי חקיקה באופן חלקי, כגון חוק דחיית מועדים (ככל הנראה כיוונו לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברול) (חוזה, פסק דין או תשלוס לרשות), תשפ"ד-2023 (להלן: חוק דחיית מועדים)) ותקנות הארכת מועדים (סדרי דין) (ככל הנראה כיוונו לתקנות הארכת מועדים (סדר הדין), תשל"ד-1974, שתוקנו מכוח חוק הארכת מועדים, תשל"ה-1974 (להלן: חוק הארכת מועדים)) אשר לדבריהם העניקו פטורים, דחיות והקלות בתשלומי אגרות למשרתי המילואים בצו 8.

לטעמי טיעון זה תומך בגישה ההפוכה מבקשת המבקשים. העובדה שהמחוקק נדרש לחוקק חוק על מנת להעניק פטורים, דחיות והקלות למשרתי המילואים, מעידה כי המחוקק סבור שמבלי החוק, לא הייתה סמכות לעשות זאת.

זאת ועוד, חוק דחיית מועדים וחוק הארכת מועדים, מאפשרים את הארכת המועדים או דחייתם, במקרה שבו האדם שעליו מוטלת החובה לעשות פעולה או לשלם תשלוס נמנה על אחת הקבוצות המפורטות בחוק, ובכלל מי שנמצא בשירות מילואים. כלומר, אף גם חוק דחיית מועדים היה חל על מקרה זה (ואיני סבור שכך הדבר), הרי שלא היה בו כדי להועיל למבקשים, היות ולא הם גויסו לשירות מילואים. החקיקה באה להקל על משרתי המילואים שלא יכולים לבצע את חובותיהם במועד. בעוד שבא כוח המבקשים יכול היה, בין השאר, להעביר את הטיפול בעניינם של המבקשים למייצג אחר, כפי שמאפשר לו ייפוי הכוח אותו הגישו המבקשים בקשר עם הבקשה לרישום סימן המסחר.

כמו כן, המבקשים בבקשתם, ביקשו כי רשם יפטור אותם מתשלום אגרות הפיגורים אשר נצברו אך ורק בעטיו של שירות המילואים של בא כוחם.

ראשית, כאמור לעיל, האגרה אותה שילמו המבקשים הינה אגרת הארכת מועדים, שאינה כוללת רכיב פיגורים. בנוסף, מעיון באישור שירות המילואים של בא כוח המבקשים עולה כי בין התאריכים 8.8.2025 ועד 16.9.2025, וכן החל מיוס 23.11.2025 לא שהה בא כוחם במילואים, ואולם הבקשה להחזר תוקף הוגשה אך ביוס 17.2.2026, ולא ניתן לטעון כי איחור זה נצבר בעטיו של שירות המילואים.

זאת ועוד, בתצהיר המבקשים שצורף לבקשה להחזר תוקף, הצהירו המבקשים כי "בזמן שירותו של בא כוחנו במילואים פעלנו לאסוף מסמכים ואישורים נוספים אשר יש בהם כדי לדייק ולטייב את תגובתנו העניינית לדוח הבחינה החוזרת (מיוס 19.2.2025) אשר מוגשת בזאת כעת". אין זה ראוי כי המבקשים מצד אחד ינצלו את הארכת הזמן לאסוף חומרים על מנת לשפר את תשובתם למכתב הליקוייס, ומצד שני יבקשו החזר בגין האגרות ששולמו עבור הארכת הזמן.

לאור האמור, ומבלי לגרוע מההוקרה ומההערכה הרבה שמותב זה רוחש לחיילי צבא ההגנה לישראל ככלל ולחיילי המילואים בפרט, ומייחל לשובם במהרה לשלום, אני דוחה את הבקשה לפטור מתשלום אגרת הארכת המועד בגין הגשת המענה לדוח הליקוייס באיחור.

יהונתן קוליץ

סגן רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביוס | י"ב אייר תשפ"ו

9 אפריל 2026

סימוכין: 1