סימן מסחר 361747

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 227 (בקשה להפקדת ערובה ועיכוב הליכים)

המתנגדים: 1. משדזואז 1 1 אסזדג אתשדאז אפשט

2. [1+60נחו[ 0101001 אותהּטצ

3. נועם גור אריה

על ידי עומרי סגל, עו"ד

המבקשת: אורבניקס פתרונות ספורטיביים בע"מ

על ידי אבי מונטקיו, עו"ד

לפניי בקשתה של אורבניקס פתרונות ספורטיביים בע"מ (להלן: המבקשת), להורות למתנגדים להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה ולעיכוב הליכים (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה במסגרת הליך ההתנגדות לרישום סימן מסחר מספר 361747 (להלן: הסימן). בעקבות הבקשה להפקדת ערובה, הוגשה מטעמם של המתנגדים בקשה לחיסיון, ומטעמה של המבקשת בקשה לחשיפת נתונים, אשר ידונו אף בס בהחלטה זו.

רקע דיוני וטענות הצדדים

הסימן נושא ההתנגדות הוגש ביוס 5.3.2023 עבור סחורות בסוג 28 ונראה כך:

וא

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

כתב הטענות בהתנגדות הוגש ביוס 18.9.2023 על ידי תח דחוז.ז, זה אסזדג אתפתדאז אפ (להלן: המתנגדת 1) ו-111100 זסססזטס אוםהפע!ז (להלן: המתנגדת 2) ומר נועם גור אריה (להלן: המתנגד 3), כולם ביחד יקראו להלן המתנגדים. בתמצית טוענים המתנגדים, כי רישום הסימן נעשה בחוסר תום לב ויצור תחרות בלתי הוגנת ולכן אינו כשיר לרישום בהתאם להוראות סעיף 6(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה). לטענתם, הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום גם לפי הוראות סעיף 13(11) לפקודה. כמו כן טוענים המתנגדים, שבין הצדדים מר נועם גור אריה ומר עינב גור אריה (הבעלים של המבקשת), מתנהל הליך בפורומים זרים, אשר בו יתבררו זכויות הצדדים בסימן.

המבקשת הגישה את כתב טענותיה ביוס 19.1.2024. בתמצית, טוענת המבקשת כי היא זו שהגתה את הסימן. בתחילה היו הצדדים שותפים לפעילות תחת הסימן ובהמשך הסכימו על חלוקה טריטוריאלית של הפעילות. לטענת המבקשת, היא הייתה פעילה בישראל תחת הסימן המבוקש ורכשה מוניטין בסימן המבוקש בישראל וכי למתנגדים מעולם לא הייתה פעילות בישראל. המבקשת טוענת כי ההליכים המתנהלים בפורומים זרים אינם עוסקים בזכויות הצדדים בסימן בישראל ולכן אין להם רלוונטיות לכשירות הסימן לרישום בישראל.

ביוס 3.4.2024 הוגשו ראיות המתנגדים (המבקשת טוענת כי ראיות המתנגדים הוצגו לה רק ביוס 8.5.2024). ראיות המתנגדים כללו את תצהירו של מר נועם גור אריה (המתנגד 3), אליו צורפו 49 נספחים. ביוס 30.5.2024 הגישה המבקשת בקשה להפקדת ערובה ולעיכוב הלכיים עד להכרעה בבקשה להפקדת ערובה.

המבקשת מבססת את בקשתה להפקדת ערובה על הוראות סעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט -9 (להלן: חוק החברות) והוראות תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. המבקשת טוענת כי מתנגדות 1 ו-2 הן תאגידים ריס ולכן קיים הכלל שיש לחייבן בהפקדת ערובה וכי הפטור מהפקדתו הינו חריג. המתנגד 3 הוא תושב ור נטול נכסים. כמו כן טענה המבקשת, כי הנטל הוא על המתנגדת להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות שייפסקו לה. סכום הערובה המבוקש הוא 65,000 ₪.

ביוס 6.6.2024 הגישו המתנגדים בקשה לחיסיון הנתונים הפיננסיים של מתנגד 3. ביוס 4 השיבה המבקשת לבקשה לחיסיון וטענה כי הבקשה לחיסיון נעדרת עילה ולא נתמכה בתצהיר וכן כי הנתונים הפיננסיים המדויקים, הנוגעים למתנגד 3, נחוצים לצורך בחינת יכולתו של המתנגד 3 לעמוד בתשלום ההוצאות.

בהחלטתי מיוס 17.6.2024 קבעתי כך:

9

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

"המתנגדים 1 ו-2 הם חברות בע"מ שעבור חברות מסוג זה חל בנוסף לסעיף 7 (א) לתקנות סדר "א 2018 סעיף 353א לחוק החברות. סעיף זה קובע כי כאשר חברה, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חזקה לפיה חברה בערובה מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע, אולם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה אם הוכיחה החברה כי יהיה בידה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

על המתנגדים 1 ו-2 להוכיח את איתנותם הכלכלית מצבו של המתנגד 3 יכול לסייע בהכרעה האם לחייב את המתנגדים ביחד ולחוד בהפקדת ערובה. אולם אין מדובר למידע שהינו הכרחי בשלב זה כדי לבסס את הבקשה להפקדת ערובה או להשיב לה.

כדי לקדם את ההליך אני מאשרת למתנגדים להגיש את המידע הפיננסי המלא של המתנגד 3 לעיניי בלבד, בסטאטוס לא לפרסום. התשובה לבקשה להפקדת ערובה בה מושחרים הנתונים החסויים תעלה לאתר הרשות והמבקשת תיחשף לה."

וכך ביוס 18.6.2024 הגישו המתנגדים את תשובתם לבקשה להפקדת ערובה אליה צירפו את המסמכים החסויים. המתנגדים טוענים כי ביכולתם לעמוד בהוצאות אם ייפסקו על אף שהם סבורים כי סיכויי ההתנגדות להתקבל גבוהים. עוד טוענים המתנגדים כי גובה הערובה המבוקש הינו גבוה באופן יחסי וכי המבקשת הגישה את הבקשה בשיהוי ניכר.

ביוס 19.6.2024 הגישה המבקשת בקשה לחשיפת נתונים. המבקשת טוענת כי על המתנגדים לחשוף את המידע הפיננסי של המתנגדים 1-2, וכי ההחלטה מיוס 17.6.204 התירה למתנגדים להגיש את המידע של מתנגד 3 בלבד תחת חיסיון. ביוס 21.7.2024 השיבו המתנגדים לבקשה לחשיפת נתונים וציינו כי מהמידע שהוגש תחת חיסיון, לגבי המתנגד 3, ניתן ללמוד כי כל חוב אשר נוגע לכל אחד מהמתנגדים, יעמוד לחובת כל אחד מהמתנגדים ביחד ולחוד ולכן אין חשש שהמבקשת לא תוכל להיפרע על הוצאותיה אם ההתנגדות תידחה. לגבי המתנגדת 1, המתנגדים מבקשים להגיש לעיניי בלבד דו"ח שנתי של המתנגדת זו. לגבי המתנגדת 2 טוענים המתנגדים כי מדובר בחברה זרה שנוכח מצבה המשפטי אינה יכולה לממן דבר.

1. כל ההדגשות הוספו אם צוין אחרת.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

דיון והכרעה

הצדדים אינם חלוקים בדבר סמכותו של הרשם להורות על הפקדת ערובה, על אף היעדר הסדר ספציפי בפקודת סימני מסחר לעניין זה. בהיעדר הסדר שלילי, נעזור הרשם בדין הכללי, בסמכותו לפי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט ובהסדר הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות שזה לשונו:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשו אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה , אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

סעיף זה קובע כי כאשר חברה בערובה מוגבל מגישה תביעה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הוראות הסעיף קובעות עוד, כי בית המשפט רשאי לסרב לבקשה להפקיד ערובה, לא אם הוא סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה, או לא אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע לא אם יזכה בדין.

הפסיקה פירשה את הסעיף כקובע חזקה לפיה חברה בערובה מוגבל חייבת להפקיד ערובה להוצאות לבקשת הנתבע. אולם, המדובר בחזקה הניתנת לסתירה. כך מבהיר ואת בית המשפט העליון בעניין אואזיס [רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדבי (מוטי) זיסר (נבו 8))]]:

"חזקה זו ניתנת לסתירה כיום על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 3א לחוק החברות .על פי החלופה האחת, החזקה תיסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין ... על פי החלופה השנייה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט בי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. משמע, בהחלטה בבקשה להפקדת ערובה נתון לבית המשפט שיקול דעת. במסגרת הפעלת

שיקול דעתו עליו ליתן דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשאלות האם הוגשה התובענה בתום לב ומה סיכוייה, האם הוגשה הב