סימן מסחר 350836

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לתיקון הפנקס או למחיקת סימני מסחר מספר 0,,, ,99

מבקשת המחיקה: יקב הרי הגליל אחזקות - אגודה שיתופית חקלאית, בע"מ על ידי שבלת ושות, משרד עו"ד

בעלת הסימנים: יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ על ידי ש. פרידמן, אברמזון ושות'

ה ח ל ט ה

לפניי בקשתה של יקב הרי הגליל אחזקות - אגודה שיתופית חקלאית, בע"מ (מבקשת המחיקה או המבקשת) לתיקון רשימת הסחורות או מחיקה של סימני מסחר מספר 0 ור - 350836 (להלן: בקשת המחיקה). סימנים אלה רשומים על שמה של יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ (להלן ובהתאמה: הסימנים הרשומים ו- בעלת הסימנים). הבקשה למחיקה הוגשה בהתאם לסעיפים 38, 39 ו-41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה).

רקע

ביוס 29.5.2022 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר (מעוצב) מספר 352441 /1/י בסוג 33 עבור יין (להלן: הסימן המבוקש של מבקשת המחיקה) הסימן המבוקש נראה כך:

טזטת

רישומו של הסימן המבוקש סורב בשל היותו זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימנים הרשומים של בעלת הסימנים, בהתאם לסעיף 9(11) לפקודה. בטבלה להלן פרטי הסימנים הרשומים:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

רשימת הסחורות מספר הסימן הסימן בסוג 33 0 (מילולי) עבור משקאות

3 1)]/\/ כוהליים (למעט

מיוס 28.6.2018 בירה); וודקה; 1 (מילולי) וודקה בטעמיס; אמססצ עצוה מיוס 28.6.2018

3 (מילולי)

\/אססצ 613 צוצה

מיוס 31.3.2019

עבור משקאות

\/ כוחליים (למעט

בירה)

צ 6 (,מעוצב) ] צ

מיוס 1.5.2022

63 א א 5 0 צ

4. על רקע סירוב המחלקה לרשום את סימני המבקשת הוגשה ביוס 1.3.2023 הבקשה למחיקה דנו. בתמצית טוענת המבקשת כי רשימת הסחורות של הסימנים הרשומים (משקאות כוהליים) כוללת יין אולס בפועל הס משמשיס למשקאות מסוג וודקה בלבד. לפיכך, יש לתקן את הרישום או לחילופין למחוק את הסימנים.

5 להשלמת התמונה אציין כי בחודשים אפריל - מאי 2022 הגישה בעלת הסימנים שלוש בקשות לרישום סימני מסחר מספר 350835, 352354 ו-350837 כולס עבור משקאות אלכוהוליים

(למעט בירה); הנכללים בסוג 33 (להלן: הסימנים המבוקשים של בעלת הסימנים) אשר נראיס כך:

מספר הסימן הסימן 5 (מעוצב) 1 \/ צ 4 (מעוצב) | צ 7 (מילולי) צוצה

6. בהודעה מיוס 23.6.2022 הודיעה מחלקת סימני המסחר לבעלת הסימנים כי סימניה המבוקשים דומים עד כדי הטעיה לסימן המבוקש של המבקשת ולכן חלות הוראות סעיף 9(א) לפקודה ( להלן: הליך התחרות).

7 בחינת הסימנים המבוקשים של בעלת הסימנים הושהתה עד להחלטה בבקשה למחיקה ובבקשה לרשום את הסימן 352441 כמתואר לעיל.

8 בין לבין, באו הצדדים בדבריס וביוס 30.11.2023 פנו למחלקת סימני המסחר בבקשה לפעול על פי ההסכם שגובש ביניהם אשר אלו עיקריו (להלן: הסכם הצדדים):

א. רשימת הסחורות של הסימנים הרשומים של בעלת הסימנים (סימנים מספר 0))) תתוקן כך שיוחרג מהם - "יין";

ב. רשימת הסחורות של הסימנים המבוקשים של בעלת הסימנים (סימנים מבוקשים מספר 5, 352354, 350837) תתוקן כך שיוחרג מהם - "יין";

ג. יתקבלו לרישום סימני הצדדים קרי: הסימן המבוקש מספר 352441 ו של מבקשת המחיקה וכן, הסימנים המבוקשים מספר 350835, 352354, 350837 של בעלת הסימנים. זאת, מבלי שתוגש כל התנגדות מבין מי מהצדדים.

ההסכם גסם מסדיר את נושא ההוצאות המשפטיות בין הצדדים (ההסכם עצמו הוגש כנספת למכתב ששלחה מבקשת המחיקה ביוס 1.1.2024 למחלקת סימני מסחר ולבקשת הצדדים הוא אינו מפורסם לציבור).

ההסכם בין הצדדים אשר הוגש בהליך התחרות הוגש גס בהליך המחיקה שלפניי. לאחר שהוגש ההסכס הופיעו הצדדים לפניי להשמיע את טענותיהם בעל פה ביוס 3.4.2024.

כל ההדגשות בהחלטה הוספו אלא אס צוין אחרת.

דיון והכרעה

בין הסימן המבוקש לסימנים הרשומים של בעלת הסימנים והסימנים המבוקשים על ידה קיים דמיון מטעה

כידוע, המבחן המקובל לבחינת מידת הדמיון בין סימנים הנו המבחן המשולש הכולל את מבחני המשנה הבאים: מבחן המראה והצליל; מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות ; ומבחן יתר נסיבות העניין [ראו למשל: ע"א 261/64 פרו-פרו ביסקויט כפר סבא בע"מ נ' חברת ל' פרומין ובניו בע"מ (נבו 15.9.1964)]. לצורך בחינת סכנת ההטעיה יש ליתן דגש לחלקים הדומיננטיים

בסימנים המושווים, בשיס לב לזיכרונו הבלתי מושלס של הצרכן [ראו למשל: התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 197111 מפעל הפיס נ' ,106שו0116/\ 14650116 :86 11040615 53/0060 .ז, פסקה 30 (נבו 11.1.2010)].

לצורך הנוחות מרוכזים בטבלה להלן כלל סימני הצדדים-הסימן המבוקש מול הסימנים הרשומים של בעלת הסימנים והסימנים המבוקשים על ידה:

הסימן המבוקש של מבקשת המחיקה

עבור יין בסוג 33

1 (מעוצב)

טזשטת

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הסימנים הרשומים של בעלת הסימנים

- עבור משקאות כוהליים (למעט בירה); וודקה; וודקה בטעמים; הנכללים בסוג 33

0 (מילולי)

3 שצען/א

1 (מילולי)

\/אססע עוצאה

3 (מילולי)

\/אסס/ 613 צוצה

:350836 (מעוצב)

הסימנים המבוקשים על ידי בעלת הסימנים

- עבור משקאות אלכוהולייס (למעט בירה); הנכללים בסוג 33

5 (מעוצב)

\/ צ

1 ץש

4 (מעוצב)

\/ צ

1 ץ

א א פ 0 ץצ

7 (מילולי)

צוצה

' רשימת הסחורות של סימן זה היא משקאות אלכוהליים ( למעט בירה) ואינה מציינת וודקה באופן מפורש.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

הסימן המבוקש הסימנים המבוקשים על ידי הסימנים הרשומים של בעלת של מבקשת בעלת הסימנים הסימנים המחיקה

><

3 א א 5 סי ץצ

מבחן המראה והצליל

4. כפי שעולה מהטבלה הרכיב המילולי הדומיננטי בכל הסימנים, ואף היחיד בחלקם, הוא המילה צז/צג. התוספת 8 022 בחלק מסימני בעלת הסימנים היא תוספת שקופה הן בשל היותה

תיאורית והן בשל גודלה בהשוואה למילה /4/1 (בסימניס המעוצבים). לפיכך, קיימת למעשה והות בין הסימן המבוקש לסימני בעלת הסימנים (הרשומים והמבוקשים) במבחן הצליל.

5. אני סבורה כי גס במבחן המראה הדמיון בין הסימנים רב על השוני. עיצוב הסימנים הוא מינורי ומתבטא בגופן דומה המשמש את הצדדים. רישום המילה /1/\/ בצורה אופקית בסימן

המבוקש של מבקשת המחיקה ביחס לרישום של המילה בצורה אנכית בחלק מסימני בעלת הסימנים אינו יוצר בידול מספיק בין הסימנים.

6. נוכח האמור, סבורה אני כי קיימת מידה גבוהה של דמיון בין הסימנים במבחן המראה והצליל

מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות

7. מבחן סוג הסחורות בוחן את הקרבה שבין סוגי הסחורות הנושאות את הסימן הרלוונטי. היינו, האס עסקינן בסחורות המיועדות למטרות קרובות כך שצרכן פוטנציאלי שיראה אותן, יטעה ביחס למקורן. ההלכה היא כי בחינת כשירותו של סימן להירשום תעשה בהתאם לרשימת הסחורות ולא לפי השימוש בפועל. לפיכך, בהינתן כי יין הינו סוג של משקה אלכוהולי הרי שעסקינן ברשימת סחורות חופפת בין הסימנים המבוקשים של הצדדים. את, בשיס לב לטענת בעלת הסימנים אשר עלתה קודם להסכם בין הצדדים, לפיה היא שומרת לעצמה את האפשרות

8

9

0

1

2

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לשימוש עתידי בסימן 41/1%. גס עבור משקאות אלכוהוליים נוספים (ראו כתב טענות בעלת הסימנים, סעיף 9). קיימת גם חפיפה בקהל הלקוחות שכן, שני הצדדים פוניס לכלל ציבור הלקוחות הצורכיס משקאות אלכוהליים.

המסקנה המשפטית היא כי יש לראות בסוג הסחורות ובחוג הלקוחות כדומיים. בשל הדמיון בסוג סחורות וחוג הלקוחות צפוי גס שצינורות השיווק יהיו דומים. נוכח האמור ובשקלול כלל המבחנים אני סבורה שהסימן המבוקש דומה עד כדי הטעיה לסימני הרשומים של בעלת הסימנים ולסימנים המבוקשים על ידה.

השאלה המתבקשת כעת היא האם נוכח ההסכם בין הצדדים וחרף הדמיון המטעה יש להתיר את רישום מקביל של הסימן המבוקש על ידי מבקשת המחיקה והסימנים המבוקשים על ידי בעלת הסימנים בצד הסימנים הרשומים של בעלת הסימנים.

מעמדו של ההסכם בין הצדדים התנאיס לרישום מקביל נקבעו בסעיף 30(א) לפקודה הקובע כך:

"30(א). לאה הדשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מלוחדות אחלות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים אודומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, עכק שמס של בעליס אחדים, דשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאי ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם. "

משמעות הסעיף היא כי במקרה שבו מתקיים שימוש מקביל בסימני מסחר אשר נעשה בתוס לב, או כאשר קיימות נסיבות מיוחדות אחרות לשיקול דעתו של הרשם, רשאי הוא להתיר רישום מקביל של סימני מסחר על אף היותס זהים או דומים, אפילו נתבקשו ביחס לאותס טובין או טובין באותו הגדר.

המלומד א. ח. זליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם", תשל"ג, התייחס לתכולתו של סעיף 30 לפקודה, כדלקמן:

"הסעליך הזה [סעי 30 לפקודה ר.*] מתייחס לשני מקרים : לפלוני רשום סימן מסחר. בא אלמוני ומגיש בקשה לרישום סימן דומה או זהה לגבי אותם טובין או טובין "מאותו הגדר". מקדה שני: שניים הגישו בקשה לרישום סימן זהה או דומה. על אף שלמקרה שני זה נקבע בסעיף 17 (וכעת סעיף 29) כיצד על הרשם לנהוג ועל זה דנו בסעיף66 למעלה - יש לדשס סמכות כתוצאה מבירורו על פי סעיף 17 (29) להגיע למסקנה שעליו להשתמש בסמכותו לפי סעיף 18 (30) ברור שבמקרה הראשון כל היוזמה צריכה לצאת מהמבקש רישום מקביל

3

4

5

6

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בו בזמן בעל הסימן הרשום יכול להישאר פסיבי. במקרה השני כל אחד מהצדדים היריבים חייב לשכנע את הרשם בדבר זכותו לדישום סימנו."

לפי המלומד וליגסון סעיף 30 לפקודה העוסק ברישום מקביל, חל כאשר מדובר בבקשה לרישום מקביל של סימנים דומים או והים בין אס האחד רשום והשני מבוקש (לקוי לפי סעיף 9(11) לפקודה) או במקרה ששני הסימנים מבוקשים (בהליך תחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה).

לשון הסעיף והפסיקה הענפה בתחוס הותירו לרשם שיקול דעת רחב בואו לאשר רישום מקביל של סימנים דומים או אהיס עד כדי הטעיה בהתבסס על הסכם בין הצדדים, בין אס ההסכם נחתס במסגרת הליך תחרות בין הצדדים או כדי להתגבר על אי כשירות הסימן לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודה.

בעניין ארומה (התנגדות לבקשה מספר 166319 ; בקשות 169048-53, 170889, 180345, 7, 197036-8, 199980-3 חברת שפע זיכיונות בע"מ נ' חברת ארומה הולדינגט בע"מ (נבו 25.2.2013) (להלן: עניין ארומה)) קבעה כבוד הפוסקת כספי (כתוארה דאז) כי על הרשם לבחון את ההסכם כחלק מהשיקולים להם הוא נדרש בבואו לאשר רישום מקביל של סימנים:

"בכלל המקרים דלעיל, עשויים הצדדים להגיע להסכם כתוב ביניהם אשר יעגן את אופן רישום הסימנים על שמם במקביל (יושם אל לב כי בהליך לפי סעיף29 בעלי הבקשות המתחרות אף מתבקשים מכח הוראת הסעיף עצמו לבוא בדין ודברים האחד עם רעהו). עם זאת, אין בהסכם מעין זה כדי לאיין את שיקול דעתו של רשם הפטנטים בבואו להכריע האם לאשר את רישום סימני המסחר זה לצד זה. רשם סימני המסחר אינו בבחינת "חותמת גומי" המאשרת הסכמים בין בעלי דין מבלי לתת דעתו, כפי שמורה הפקודה, על החשש לפגיעה באינטרס הציבור. עוד על כך בהמשך."

כך גם בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מספר 253551 "10251:011" 1.1166 1056 נ' (נבו 25.12.2016) (להלן: עניין 056 [), שס נקבע כי הצורך להגן על ציבור הצרכנים מפני סימנים דומים העלוליים לגרום להטעיה או לתחרות מסחרית בלתי הוגנת, גובר על ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים. ואת, במקרה של יישום סעיף 30(א) כמו גס בהפעלתו של סעיף 29(א) :

"ודוק, בדומה להפעלת הוראות סעיף 29 לפקודה לגבי בקשות מתחרות, אין להסתפק בהסכמות הצדדים אלא על הרשם להשתכנע בהתחשב

בטובת הציבור בכללותו (השוו, בג"צ 58/49, 180/50 הרשם הכללי נ'

1.000 11111606 131601 ואח', [פורסם בנבו] פסקי דין, ט 1289, 6א; וגם בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר מספר 183948, 5, יובל ירין ים המלח בע"מ נ' אנה לוטן בע"מ, (פורסם בנבו, 8)),"

7. מאידך, בעניין כביסקל שנדון לאחרונה (טרס הפך חלוט) [עש"א 24545-09-23 חברת שרותי כביסקל בע"מ נ' רשם סימני המסחר (נבו 15.5.2024)(להלן: עניין כביסקל)] הבחין כבוד השופט דורות בין שני מצבים בהס נחתס הסכם בין הצדדים.

8. במצב אחד נחתס הסכם דו קיוסם כאשר הסימנים נושא ההסכס בהליך תחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה (אותם כינה כבוד השופט דורות כסימנים מקבילים). במקרה וה יש לרשום סמכות לבחון את הסכמת הצדדים כחלק מהשיקולים לפי סעיף 29(א) לפקודה.

9. במצב שני- נחתס הסכם לדו קיוס של סימן רשום לצד סימן מבוקש. למקרה כוזה, לפי פסק הדין בעניין כביסקל על הרשם לתת להסכס בכורה מבלי לבחון את פרטיו תחת אותן ה- "נסיבות מיוחדות" המוזכרות בסעיף הפקודה. במקרה זה, קבע בית המשפט כי האינטרס הציבורי למנוע בלבול בין הסימנים מובנה בהסכמה אליה הגיעו הצדדים :

"...לאור פרשנות הדין הזר שמתיישבת עם תכליות דיני סימני המסחר הישראליים במקרה של ''בקשה מתחרה'' [בקשה לרישום מקביל בצד סימן רשום ר.י], ובדגש על ההבדל המשמעותי מבחינת השפעת מניעים חיצוניים על תנאי ההסכם בין הצדדים בשני המקרים, אינני מסכים לדעתו של הרשם במקרה זה כי עליו להפעיל את שיקול דעתו בשני המקרים, ואני סבור שיש להחיל פרשנות זו אך ורק במקרה של ''בקשות מקבילות'' [בקשות מתחרות - ר.:].

בעניין סעיף 30 לפקודה, שמכוחו מוענקת לרשם סמכות לאשר או להגביל את הרישום בהתקיים ''נסיבות מיוחדות'', אני סבור כי לאור האמור לעיל יש לפרשו כך שאותן ''נסיבות מיוחדות'' לא תכלולנה קיומו של ההסכם דו-קיוס בין הצדדים, אלא נסיבות אחרות, כדוגמת שימוש בתום לב ללא קשר להסכם או מצב בו שני הסימנים דומים אך אינם נמצאים בשימוש במסגרת אותו נתח שוק.

אני סבור כי במקרה בו קיים ההסכם דו-קיוס בין בעל סימן מסחר רשום לבין בעל סימן מבוקש, יש לתת לו בכורה ותוקף, ולראות אותו כאמצעי להגנת האינטרס הציבורי אשר מממש את התכליות הנובעות מהפקודה."

על קביעה זו של כבוד השופט דורות בעניין כביסקל הוגשה בקשת רשות ערעור. אולס אף אס פסק הדין בעניין כביסקל יישאר על כנו או יתהפך אין בכך כדי להשפיע על החלטתי באס לקבל את ההסכם או לדחותו בענייננו.

ההסכם בין הצדדים מבקש למעשה להכשיר את רישום מקביל של סימני מסחר והיס ודומיים לגבי אותו הגדר טובין על שמס של בעלים אחדיס. באמצעות ההסכס הצדדים מבקשים להסדיר את הליכים ביניהם שבבסיס עומד הדמיון המטעה. במיליס אחרות, לייתר את הליך התחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין הסימן המבוקש לסימנים המבוקשים של בעלת הסימנים, וכן להתגבר על אי כשירות הסימן המבוקש לפי סעיף 9(11) לפקודה בשל הדמיון בינו לבין סימניה הרשומים של בעלת הסימנים.

אם אקבל את ההסכס מבלי לבחון אותו לגבי הסימנים הרשומים (כפי שנקבע בפס "ד בעניין כביסקל) המבקשת תוכל באמצעותו להתגבר על ההשגה לפי סעיף 9(11) לפקודה. אולס לא יהיה די בכך כדי להכשיר את הסימן המבוקש בשל הליך התחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה התלוי ועומד. על מנת להסדיר את הליך התחרות הרשם רשאי לקבל את ההסכם או לדחותו לפי שיקול דעתו (גם לפי פס"ד בעניין כביסקל). משכך הכרעה כוללת במחלוקת בין סימני הצדדים מחייבת בחינה של ההסכם לגופו.

ההסכם בין הצדדים מאיין את החשש להטעיה

כפי שיפורט להלן אני סבורה כי התמלאו התנאים לאשר את ההסכם לרישום של כלל הסימנים.

הן מבקשת המחורות של הסימנים הרשומים שלה (סימנים מספר (350836,307483,292371,29237) תצומצם כך שבגדר המשקאות

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר האלכוהוליים לא ייכלל יין. לשם כך יוספו לרשימות הסחורות המילים "למעט יין". מאידך, הסימן המבוקש על ידי מבקשת המחיקה התבקש עבור "יין" בלבד.

צמצום רשימת הסחורות כאמור, יוצר בידול מסוים בסוג בסחורות ונוכח אופן השימוש בפועל נראה כי החשש להטעייה קטן. בהקשר זה מקובלת עלי הטענה לפיה צרכנים של משקאות אלכוהוליים כדוגמת יין או וודקה מייחסים חשיבות למקור המוצרים והחשש לטעות בין סימני הצדדים פוחת (מכתב מבקשת המחיקה מיום 1.1.2024, סעיף 4).

בין שמות היצרנים בענייננו - "יקב הגליל" מול "יקב הרי הגליל" קיים דמיון אשר עשוי להגביר את החשש להטעיה בין הסימנים. דמיון זה בין שמות החברות נדון והוכרע בעניין יקב הגליל [התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 157792 "יקב הגליל" (לא מעוצב) והתנגדות לסימן מסחר מספר 146938 "יקב הרי הגליל" (לא מעוצב) יקב הגליל יוסף גולד ובניו בע"מ נ' יקב הרי הגליל (נבו 13.8.2008)( להלן: עניין יקב הגליל)]. בעניינו וה, עלתה סוגיית סוג הסחורות וחוג הלקוחות בין הצדדים דכאן, ביחס לשני סימני מסחר שהתבקשו שם: סימן 157792 "יקב הגליל", וסימן 146938 "יקב הרי גליל". בשל חשיבותם אביא את הדברים במלואם (פסקאות 61-64 שס);

"אומר עוד, כי על אף שיתכן וצינורות השיווק וקהל הצוכנים של שתי המבקשות חופפים במידה מסוימת, הרי שבמבחן זהות הסחורות יש שוני מהותי ביניהן. למרות הקרבה המושגית שבין יין ובין משקאות אלכוהוליים אחרים, הרי שהן מצד צריכתם והן מצד אופי ייצור והדגשים השונים, ניתן לבדל בידול ברור את שוק היינות משוק המשקאות האלכוהוליים האחרים. גם עובדה זו מצביעה על הריחוק הרב של סכנת ההטעיה.

במקרה כזה, בו שני הסימנים כשרים לרישום, ראוי לעשות שימוש בסעיף30 לפקודה, המאפשר רישום מקביל של סימני מסחר דומים לגבי טובין מאותו הגדר על שם בעלים אחדים, תוך הגבלת הסימנים.

על פי הראיות שהובאו בפני, ניתן לעשות הבחנה ברורה בין שני הסימנים: יקב הגליל מייצרת, ב-15 השנים האחרונות, משקאות אלכוהוליים שאינם יין, ואילו יקב הרי גליל מייצרת יינות בלבד. יקב הגליל טענה כי החברה מתעתדת לחזור ולייצר יין, אולם אני סבור כי טענה זו נטענה בעלמא, ועל כל פנים, אין היא מצדיקה מתן סימן מסחר ליקב הגליל בסחורות שהן יין, שהלא כאמור לעיל, גם אילולא עמדו שתי בקשות לפני, לא היה הסימן יקב הגליל כשיר לסימון יין לא מצד עצמו, ודאי וודאי שלא שעה שהמבקשת אינה שוכנת עוד בגליל. העדר ההצדקה מתחזק לאור קיומה של יקב הרי גליל, המייצרת יינות מזה מספר שנים ואף קנתה לה מוניטין בתחום.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

איני מקבל את הטענה כי לא ניתן להפריד סוג לחלוקה משנית. ההפך הוא הנכון, אפשרי ואף מקובל לרשום סימן מסחר לגבי פרטת סחורות המוגבלת יותר מפרטת הסחורות הנכללת בסוג שלגביו מבוקש רישום סימן מסחר."

מהאמור עולה כי בעניין יקב הגליל על אף הדמיון בין שמות הצדדים ועל רקע הקרבה שבין יין למשקאות אלכוהוליים אלכוהוליים, אושר רישום של הסימנים המילוליים "יקב הגליל" ו- "יקב הרי הגליל". ונקבע הבידול בין הסחורות מקטין את החשש להטעיית הציבור. באופן דומה בענייננו, גם קיים דמיון בשם היצרנים "יקב הגליל" ו"יקב הרי הגליל"

וברכיב 1% בסימנים, הבידול בין סחורות הצדדים עשוי למנוע מציבור הצרכנים לטעות אשר למקור הסחורות.

על כך יש להוסיף את התרשמותי מהצדדים במהלך הדיון. נראה כי המדובר בשתי חברות פעילות וותיקות בתחום שגיבשו ביניהן הסכס מפורט אשר משרת את האינטרס שלהן ובד בבד את האינטרס הציבורי. לכל אחת מהחברות כוונה האמיתית לשמור על המוניטין שלה, לשמר את הבידול הקיים, ולבדל את מוצריה בעתיד כך שתימנע הטעיית הציבור. כוונה ועמדה בבסיס ההסכם עליו עמלו הצדדים (פרוטוקול הדיון מיוס 3.4.2024, עמ' 13 ו- 1):

"עו"ד דיסני: בהתחשב בצורך בזה שהמותגים, בתוך משפחת הקירבה שלהם יחסית מלוחקים אחד מהשני, כי זה יינות, כי צורת הבקבוקים שונה, כי המותג הוא שונה, כי, אז אנחנו בקושי רב, אני אומר את זה פה בצורה הכי שקופה שאפשר, הצלחנו להגיע להסכמה שבכפוף לזה ש -, אז החשש להטעיה, בואו נגיד ככה, שהוא מתעמעם מאוד, ולכן הסכמנו לפשרה הזאת.

עו"ד אפורי; ... בעלי הדין, לא עורכי הדין שלהם, בעלי הדין, הם חיים בשוק. הם מוכדים, הם שומעים את התנויות, הם שומעים את הלקוחות, הם יודעים הכי טוב מה עלול להטעות ולא עלול להטעות, ואם בעלי הדין שנמצאים בשוק הזה והם שנים זה לצד זה, אין להם שום בעיה עם הקום זה לצד זה, כנדאה שהם יודעים על מה הנדברים. לבעלי הדין יש אינטרס הרבה מאוד חזק מאשר לכל אדם אחד למנוע הטעיה, בגלל שכל אחד מבעלי הדין, מבחינתו המותג שלו זה מה שגורם ללקוחות לבוא לקנות את המוצרים שלו."

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

2. לאור האמור, אני מקבלת את ההסכם בין הצדדים.

סוף דבר

3. רשימת הסחורות של הסימנים הרשומים תתוקן כך שתתווסף לה ההחרגה " למעט יין" בכפוף לתשלום אגרת השינוי.

4. רשימת הסחורות של הסימנים המבוקשים על ידי בעלת הסימן (מספר 350835, 352354, 7) תתוקן כך שתתווסף לה ההחרגה " למעט יין" (אין צורך בתשלום אגרת שינוי.

5. הסימן המבוקש על ידי מבקשת המחיקה (מספר 352441) והסימנים המבוקשים על ידי בעלת הסימנים יחזרו למחלקת סימני המסחר לסיוס הליכי בחינה לקראת רישום.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | ט' תמוז תשפ"ד 5 יולי 2024

סימוכין: 1 "2