סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט 22002 (בקשה לעיכוב הליכים)

המתנגדת : אבן קיסר בע"מ

על ידי פרל כהן צדק לצר בר\

מבקש הפטנט: 6 א6|ה

על ידי ליעד וטשטיין ושות

ה ח ל ט ה

לפני בקשתו של 16 א16\ ( להלן: המבקש) להורות על עיכוב הליך ההתנגדות לבקשת פטנט מספר 272672 להכרעת בית המשפט המחוצי בבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש (להלן: בר"ע). בקשת רשות הערעור הוגשה על החלטתי מיום 5.11.2024 בה קבעתי, בין היתר, כי

בקשת הפטנט אינה זכאית לדין הקדימה הראשון מכוח בקשת פטנט 1151 והוריתי על המשך הליכי ההתנגדות.

המבקש טוען כי להחלטתי עשויה להיות השפעה דרמטית (כלשונו) על המשך ההליכים וככל שהחלטתי תעמוד על כנה, ישקול המבקש אם וכיצד להתקדם בהליכים בישראל. לשיטתו, אין אפשרות להתקדם בהליכים בטרס ניתנה הכרעה סופית בנוגע לזכאות לדין קדימה.

אבן קיסר בע"מ (להלן: המתנגדת) טוענת כי אין כל הצדקה לעיכוב ההליך. לשיטתה, עיכוב הליכים נשמר רק למקריים חריגים אשר המקרה שלפני אינו נופל בגדר. לטענת המתנגדת, לבר"ע סיכויי קלושים ביותר להתקבל, נוכח טענות המבקש ובשים לב לכך שבפועל, בכל המדינות האחרות שמיישמות סטנדרט דומה לסטנדרט הישראלי של "אמצעים סבירים", הכיר המבקש בכך שאין הוא וּכאי לדין הקדימה. "הנזק" התיאורטי היחיד שעשוי להיגרם לטענתה, הוא "הנזק" שבהתייחסות לפרסומים העצמיים, שככל שיתקבל הערעור, עשויה להתברר כמיותרת (וממילא אינה מצריכה השקעת משאבים משמעותית נוכח הזהות בין הבקשות).

הנזק שייגרם למתנגדת מעיכוב ההליך הוא רב, היות שלא ניתן לדעת כמה זמן יימשך הדיון בבר"ע ומתי צפויה הכרעה בה.

דיון והכרעה

הבקשה לפניי הינה למעשה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטתי מיום 5.11.2024. בחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: החוק) אין התייחסות לעיכוב ביצוע או להשהיית הליכי הרלוונטי לענייננו (וברי כי אין מקרה כזה בא בגדר סעיף 74 לחוק המתייחס להליך תלוי ועומד בפני בית משפט אשר החל בטרס הוגשה בקשה לביטול בפני הרשם). לפיכך, בהעדר התייחסות במסגרת הדינים הספציפית בנושא עיכוב ביצוע, יוכל היושב בדין לעשות השלמה והיקש מתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן: תקנות סד"א). תקנה 145 לתקנות סד"א החלה בענייננו קובעת כך:

"145 (א)הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

(ב)בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה".

מלשון התקנה עולה כי כלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועה של ההחלטה. כמו כן, היות שהבקשה לעיכוב הביצוע הוגשה בטרס הוגשה הבר"ע, הרי בסמכותי כנותנת ההחלטה עליה לערעור להכריע בבקשה לעיכוב ביצועה.

במאמר מוסגר אציין כי תקנה 145 מתייחסת לערעור, אך עם איחוד הכללים הנוגעים לערעור ולבקשת רשות ערעור בתקנות החדשות, תקנה זו חלה גם על בקשות רשות ערעור[ראו יששכר רוזן-צבי, הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים (מהדורה שניה ,2023) עמוד 506 (להלן: רוזן-צבי)]

בית המשפט העליון, בשורה של פסקי דין, קבע שני תנאים שאם יתקיימו ראוי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. כך למשל בע"א 64898-12-24 מדינת ישראל נ' עדנה שושני (נבו 22.1.2025) (להלן: עניין שושני). בסעיף 11 סיכם כבוד השופט מינצ את ההלכה:

"כלל בסיסי הוא כי בעל דין אשר ניתן פסק דין לטובתו זכאי לממש את פירות זכייתו באופן מיידי (ראו: תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע "ט-2018 ; ע"א 2022/22 אחיהוד מושב

עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דמתי, פסקה 5 (12.4.2022); יששכר ווזן-צבי הרפורמה בסדו הדין האזרתי: מורה נבוכים, 605 (מהדורה שלישית, 2024)). על המבקש לסטות מכלל וה להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות", כך שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת קבלת הבקשה, יהיה בכך כדי להקל בדרישת סיכויי הערעור, וכן להיפך. אולם, ככלל, מאזן הנוחות הוא השיקול המכריע".

8 אשר לסיכויי הערעור מסכם המלומד רוזן-צבי את ההלכות בעמוד 571 לספרו כך:

"סיבויי הערעור: נדרש כי לערעור יש סיכוי להתקבל ולכל הפחות שסיכוייו להתקבל אינם קלושים. תנאי זה חל על קשת רחבה מאוד של מצבים, החל ממצב שבו לערעור סיכוי גבוה להתקבל ( "סיבויי ערעורו להתקבל טובים", "על פני פסק הדין מתגלות טעויות יסודיות כאלה היוצרות סבירות גבוהה כי הערעור יתקבל"), וכלה במצבים שבהם קיים סיכוי כלשהו, גם אם נמוך, שהערעור יתקבל ("יש סיכויי הצלחה כלשהם לערעור", "קשה לומר שלמערערים יש סיכויים טובים לזכות בערעורם, אם כי אין לומר שאין להס סיכויים בכלל")".

9. אשר למאזן הנוחות בבקשות לעיכוב ביצוע מסכם רוזן צבי את ההלכות בעמוד 571 לספרו כך:

"מאזן הנוחות: על המבקש לשכנע את בית המשפט שאם לא יעוכב הביצוע או לא יינתן סעד זמני ייגרם לו נזק בלתי הפיך, או שהנזק שייגרם לו עולה על נזקו של המשיב אם יעוכב הביצוע או יינתן סעד זמני. המבקש נדרש להניח תשתית עובדתית הולמת לטענותיו באמצעות תצהיר מפורט, שאליו יצורפו אסמכתאות, ועליו להיות מוכן להיחקר על תצהירו. במקרים שבהם מעורב גם אינטרס של צד שלישי או אינטרס ציבורי - גם אינטרסים אלה יובאו בחשבון".

0. כאמור בעניין שושני, ככלל, מאזן הנוחות הוא השיקול המכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. אולם בין מאזן הנוחות וסיכויי הערעור מתקיים יחס של "מקבילית כוחות" אשר יכול להשפיע על משקלו של מאזן הנוחות בהכרעה בבקשה. כך המלומד רוזן-צבי בעמוד 572 בספרו:

"בין שני התנאים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אשר לפיו משקלו של תנאי אחד נגזר ממשקלו של התנאי האחר, תוך שהבכורה ניתנת ל "מאזן הנוחות". ככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, ניתן

.1

.12

.3

4

.5

.6

להקל עימו בכל הנוגע לסיכויי הערעור ולהיפך, אם סיכויי הערעור טובים או לחילופין קלושים, יפחת המשקל שיוענק למאזן הנוחות. אם סיכויי הערעור מאוזנים, או שלא ניתן להעריכם - משקלו של מאזן הנוחות יכריע. בנוסף, אם לאחר בחינת שני התנאים כפות המאזניים מאוזנים - הנטייה תהיה להכריע לטובת הצד שזכה בפסק הדין".

בענייננו, קשה לומר שלמערער יש סיכויי ההצלחה גבוהים לזכות בערעורו, אם כי לא ניתן לומר שאין לערעור סיכוי כלל.

אשר למאזן הנוחות, לא השתכנעתי כי אם לא יעוכב הביצוע, כלומר הליכי ההתנגדות ימשכו, להיגרם למבקש נזק בלתי הפיך. מנגד, היות שלא ניתן להעריך כמה זמן יידרש לבית המשפט להכריע בבר"ע ואם הכרעה זו תהיה סוף פסוק מבחינת המבקש, הרי שמשך הליך ההתנגדות (אשר ממילא הינו ארוך), פוגעת באינטרס הציבורי של ודאות ובאינטרס של המתנגדת. בנוסף על כך, אפילו אם בבחינת שני התנאים (סיכויי הערעור ומאזן הנוחות) היו כפות המאזניים מאוזנים - הנטייה תהיה להכריע לטובת הצד שזוכה בפסק הדין [ראו ע"א 1564/06 משה בן זאב נ' מיכל בן עמי (נבו 20.7.2006) עמוד 3], כלומר, לטובת המתנגדת אשר מבקשת שלא לעכב את המשך ההליך.

בענייננו, המשך ההליך משמעותו הגשת ראיות מטעמה המתנגדת בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו. בראיות אלה ינתח המומחה מטעמה את כשירות האמצאה, כאשר המועד הקובע לעניין חידוש והתקדמות המצאתית הוא 14.9.2018, כלומר מועד בקשת פטנט 16/131,103 ממנה תובעת הבקשה דין קדימה (להלן: 1152). כתוצאה משינוי מועד דין הקדימה בקשת הפטנט הסינית של מבקש הפטנט הופכת לפרסוס קודם כנגד בקשת הפטנט.

אם בתוך חודשיים ימים ממועד החלטה זו תתקבל החלטה בבר"ע אשר תדחה את הערעור, ההליך יימשך על-פי סדרי הדין בהגשת ראיות המבקש (כלומר בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת ראיות המתנגדת). ואם ישקול המתנגד כדבריו, "אם להתקדם בכלל בהליכים בישראל או להכניס תיקונים משמעותיים בתביעות בקשת הפטנט".

אם בתוך חודשיים ימים ממועד החלטה זו הבר"ע תתקבל, אזי לא צריכה המתנגדת להגיש ראיות חדשות לפי דין הקדימה הראשון כלומר- פרסוס 1151. היות שהמתנגדת עומדת על כך שההליך לא יעוכב, הרי שהיא נוטלת סיכון שתאלץ להשקיע משאבים כפוליס בהגשת ראיותיה.

אם ההחלטה בבר"ע לא תתקבל בתוך חודשיים, ראיות המבקש יוגשו (בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת ראיות המתנגדת) וההליך יימשך לפי סדרי הדין וייקבע מועד לדיון. אם הדיון, שהוא על פי רוב שלב עתיר משאבים, תיבחן האפשרות לעכב בהתאם לתוצאות הבר"ע. אני

סבורה שניהול המשך ההליך באופן זה מאזן בין כלל האינטרסים ולא יגרם לכאוס דיוני כפי שנטעו. בנוסף על כך, הנזק שייגרם לצדדים כתוצאה מאי עיכוב ההליך הינו נזק ממוני אשר ניתן להשבה.

7. סוף דבר, הבקשה לעיכוב הליך ההתנגדות עד להכרעה בבר"ע נדחית. המתנגדת תגיש ראיותיה בתוך חודשיים ממועד החלטה זו. הצדדים יעדכנו את בית הדין על סטטוס בקשת רשות הערעור לכל המאוחר בתוך חודשיים ממועד החלטה זו או קודם אם יתקבל כל עדכון.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושליס ביוס | כ" טבת תשפ"ה 7 ינואר 2025