סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 201320 (בקשה לתיקון כתב טענות)

המתנגדת י אוניפארם בע "מ

המבקשת: כ6אז 5ד.)נזכ 0 חא איז ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

ה ח ל ט ה

רקע דיוני

1 המבקשת הגישה בקשה לתקן את תביעות הבקשה נשוא ההתנגדות שבכותרת, ובקשתה נענתה. התיקון המרכאי שנערך בתביעות היה הגבלתה של התביעה מס' 2 כך שתתייחס לצורה

טהורה בעיקרה 81.1 של החומר אקיסטיניב (במקוס לצורה 81.1 בכל דרגת נקיון).

2. המתנגדת בחרה שלא להגיש כתב טענות מתוקן לאור תיקון תביעות הבקשה, ואילו המבקשת הגישה כתב טענות, שנערכו בו תיקונים נרתחבים ביותר, ביחס לכתב הטענות המקורי.

3 בהחלטתי ביום 17.5.2018 קבעתי, כי המבקשת תסביר מדוע התיקונים בכתב הטענות המתוקן נובעים מן התיקון שנערך בתביעות הבקשה, או, לחלופין, מדוע האם עומדים בתנאים הנדרשים מבקשה לתיקון כתב טענות, אחרת, סברתי, אין להתיר את תיקון כתב הטענות.

4. בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי יש להתיר את תיקון כתב הטענות, הן משום שהתיקונים שנערכו בו נובעים מן התיקון שנערך בתביעות הבקשה, והן משום שהתיקונים עומדים בתנאים הנדרשים לתיקון כתב טענות. בתמיכה לבקשה צורף תצהירו של ד"ר פול אנתוני מינאן.

המתנגדת סבורה, שהמבקשת לא הראתה כל קשר בין התיקון שנערך בתביעות לבין התיקונים שנערכו בכתב הטענות, וגם שהתיקונים אינם עומדים בתנאים הנדרשים לתיקון כתב טענות.

דיוו והכרעה

סבור אני כי הצדק עם המתנגדת, כי אין כל קשר בין התיקון שנערך בתביעות והתיקון שנערך בכתב הטענות, וזאת מן הטעם שהמבקשת עצמה מודה (למשל תצהיר ד"ר מינאן, סעיף 8), כי כתב הטענות המתוקן תומך גם בהתקדמות האמצאתית של הצורה 1.1 של אקסיטיניב, ללא קשר לדרגת הנקיון של החומר.

הטענה כי התביעה לצורה 1.1 הינה נעדרת התקדמות אמצאתית, הופיעה כבר בכתב הטענות המקורי של המתנגדת. כלומר, כל הטענות שמועלות כעת על ידי המבקשת, היו רלוונטיות לקד תיקון התביעות, ואינן נובעות מהגבלת התביעה לצורה הטהורה בעיקרה של הצורה 1.1 של אקסיטיניב. או במילים אחרות, אין בכתב הטענות המתוקן שום טענה הקשורה לכך שהתביעות הוגבלו דווקא לצורה הטהורה בעיקרה של החומר.

אבחן אם כן, האם הבקשה עומדת בכללים לתיקון כתב טענות.

הסמכות לתקן כתב טענות בהליכים בפני הרשם, אינה קבועה בתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דיו, מסמכים ואגרות), תשכ"ח - 1968, אלא שאובה היא מסמכותו הטבועה של הרשם בניהול ההליכים, ומתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

בבסיס ההחלטה אם לקבל או לדחות בקשה לתיקון כתב טענות, ישנם מספר שיקולים ואינטרסים מנוגדים, ראה גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שתיים עשרה, תשע"ו

[נבו הוצאה לאור בע"מ] עמ' 321 :

"הפסיקה הצביעה על האינטרסים השונים שיש לשקול בבחינת בקשה לתיקון כתב תביעה וחילקה אותם לשלושה: אינטרס מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית, אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך ואינטרס הציבור ביעילות ההליכים ובמניעת ההמשכות ההליכים שלא לצורך. בעניינו קיים אינטרס נוסף והוא זה של הצדדים השלישיים".

מהסברי המבקשת (סעיף 8 לבקשת התיקון) עולה כי מטרתו של כתב הטענות המתוקן הינה להרחיב את הטענות שנטענו בכתב הטענות המקורי, ולהוסיף מאמרים מדעיים התומכים

בטענות אלה. כתב הטענות המתוקן מתייחס ישירות לנושאים שהיו בגדר המחלוקת בין הצדדים, ונראה כי אף המתנגדת מסכימה לכך. למעשה, כתב הטענות המתוקן מהווה "מקצה שיפורים" של כתב הטענות המקורי.

אולם, על פי הדין, בכך, אין כדי לאסור כשלעצמו, את התיקון. הפסיקה התייחסה בהבנה אף למקרים בה היה מדובר במקצה שיפורים. ר' לעניין ווה רע"א 10307/06 מרים לופז נ' מדינת ישראל משרד הבריאות (פורסם בנבו, 11.3.07, עמ' 2 לפסק הדין):

"בעלי דין חותרים כל העת, וללא לאות, לשפר את בסיס תביעתם, ולא בהכרת יש בכך פסול - להיפך. מקצה שיפורים עשוי להיות ראוי ולגיטימי - הוא עשוי להביא לשיפור ההליך - ועשוי להיות בלתי-ראוי ובלתי-לגיטימי. המדיניות הליברלית הנוהגת ביחס לתיקון כתבי טענות היא עדות לכך ששינוי המגלם בתוכו גם שיפור עשוי להיתפס כמוצדק, כאשר בסופו של יום האיזון הוא בין שיקולים מתחרים ובכללם תום -ליבו של מבקש התיקון, האינטרס בדבר בירור השאלות האמיתיות שבמחלוקת והצורך בשמירה על יעילות הדיון ועל ניהול מושכל של ההליך. "

על פי טענת המבקשת עומדת העובדה, כי התיקונים מתייחסים ישירות לעניינים שבמחלוקת בין הצדדים, ויהיה בהם לסייע לבירור אמיתי של המחלוקת. כמו כן, וכפי שהצביעה על כך המבקשת, אין מדובר בטענות חדשות, אלא בטענות שהיו כלולות, גם באמצית, בכתב המקורי. לבסוף, ואילו יתקבל התיקון, המבקשת לא תרכוש יתרון דיוני כתוצאה מכך.

לחובת המבקשת יש לזקוף את עיתוי בקשת התיקון. ראיותיה של המתנגדת הוגשו לפני למעלה משנה. בספטמבר 2017 ביקשה המבקשת הארכת מועד להגשת ראיותיה, ותחת הגשת ראיות, הגישה בנובמבר 2017 בקשה לתיקון פירוט, אשר הובילה בסופו של יום לבקשת תיקון כתב הטענות. בהתנהלות זו יש טעם לפגם.

עוד לחובת המבקשת יש לזקוף את העובדה, כי אין בפיה הסבר מדוע לא נעשה התיקון קודם לכן, למעט העובדה כי הוחלף ייצוג. כבר נקבע בפסיקה, כי החלפת ייצוג, כשלעצמה, איננה עילה לתיקון כתב טענות. ר' רע"א 330/85 מנחם אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע "מ, פ"ד לט(2)

6. לאחר ששקלתי את הדברים, החלטתי, לא בלב קל להתיר את התיקון, וזאת משום שסבור אני, כי בנסיבות העניין הנוכחיות, יהא בכך ליעל את הדיון בהמשך ההליך, ובנוסף על מנת שהמבקשת תוכל להציג את טענותיה בשלמות, והמחלוקת תתברר לאמיתה.

7. את הנזק שייגרם למתנגדת בגין הצורך לתקן את ראיותיה, לאור הטענות שעלו בכתב הטענות המתוקן, ואת השיבוש שייגרם בהליך בשל התנהלות של המבקשת, ארא באמצעות הטלת הוצאות לחובת המבקשת.

8. המבקשת תשלם למתנגדת סך של 30,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לה בשל התנהלות המתנגדת. המתנגדת תהיה רשאית להגיש ראיות מתוקנות, תוך 60 ימים מיום מתן החלטה זו. המבקשת תגיש ראיותיה תוך 60 ימים מיום הגשת ראיות המתנגדת, או מיום שתודיע המתנגדת כי אין בכוונתה להגיש ראיות מתוקנות, לפי המוקדם מבין השניים.

אופיר אלון

כ

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום ד' אב תשע"ח 6 יולי 2018

סימוכין: 1 5