בעל הסימן הרשום
- שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
ן. יוצא מכך ש[בעל] סימן שלא היה מי
שיערער על תוקף סימנו במשך חמש שנים, בין אם משום שתנאי השוק לא הניבו אדם כאמוו, או שעצם עילת הפסלות נולדה לאחר תום אותן חמש שנים, הפך לנכס צאן ברזל ומקומו בפנקס אינו ניתן עוד לערעור. "
יחד עם ואת, קיים חריג יחיד לכלל הקבוע בסעיף 39(א) לעיל, ומעוגן הוא בסעיף 39(א1) לפקודה. על פי חריג אה, בקשה למחיקת סימן מסחר רשום, על יסוד הטענה כי נרשם בחוסר תוס לב, יכול שתועלה אף בחלוף תקופת חמש השנים, ולמעשה בכל עת. לשון הסעיף:
"39 (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת. "
לטובת בעל הסימן הרשום תעמוד החזקה כי התנהל בתוס לב, אלא אס יוכח ההפך ונטל ההוכחה בעניין וה הוא על מבקש מחיקת הסימן (ראו לעניין וּה: עמיר פרידמן סימני מסחר דין, פסיקה ומשפט משווה (מהדורה שניה, 2005), 667-670 וכן בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב,(1) 309, 318 (1988) מול א-ב:
"הנטל להראות שסימן הנו כשיר לרישום, הוא על מבקש
הרישום, אך הנטל להראות שסימן שנרשם איננו כשו
לרישום, הוא על מבקש מחיקתו. רישומו של הסימן
משמש ראיה לכאורה לתקפותו ולכן על המבקש לטעון
אחרת נטל השכנוע. כבכל עניין שבו מוטל נטל השבנוע על
צד זה או אחר, נטל הבאת הראיות עשוי לעבור מצד אחד
למשנהו... אכן, ספק אם יישאר לאור מכלול הראיות, יפעל לטובת בעל הסימן. "
אין להקל ראש בנטל כבד זה, שכן משמעותו היא נטילת נכס לכל דבר ועניין מבעליו והעברתו לנחלת הכלל, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אי לכך על מבקש המחיקה להעלות טענתו זו כלפי מבקש רישום סימן מסחר באופן מפורש וברור, ולא בעלמא. כמו כן עליו לצרף ראיות מובהקות וברורות לתמיכה בטענתו זו (ראו: בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 4 (ץ11ם11ה1) טובישי סחר בע"מ 1081507165 ההּמסוָרת161ת1 תהוע116, פס' 7 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 16.3.09) וכן בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מס' 131862 (בקשה לסילוק על הסף של בקשת המחיקה) ה.א.ב. טריידינג בע"מ נ' ידיעות אינטרנט (פורסם בנבו, 14.12.2015). לצורך הכרעה בשאלת תוס ליבו של המבקש, יש להתחשב בכלל נסיבות המקרה הספציפיות והרלוונטיות לעניין תוך התייחסות לנסיבות הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, כפי שמורה סעיף 39(א1).
נשאלת השאלה מהי מאפייני חוסר תוס הלב הניכר בעת הגשת הבקשה לרישום סימן המסחר. סעיף 39(א1) הוכנס לפקודה במסגרת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני - התאמה להוראות
.0
.1
.2
הסכם טריפס, תשנ"ט - 1999. מדברי ההסבר להצעת החוק בעניין טריפס (ה"ח 2819, עמ' 525 ואילך) ניתן ללמוד על היקף תחולתו של סעיף 39(א1). בהתאם לדברים אלו, הגשת בקשה לרישום סימן מסחר במטרה ליהנות שלא כדין מן המוניטין של בעל סימן מסחר אחר, עשויה לעלות כדי חוסר תוס לב.
כבר נקבע על ידי ערכאה זו כי אין להגביל את תחולת הסעיף לנסיבות אלו בלבד ויש להעניק פרשנות למונח "חוסר תוס לב" ככזו המתייחסת אף להתנהלות בלתי הולמת מול רשם סימני המסחר. למשל, הצגת מידע שקרי, מטעה או חלקי וכן הסתרת מידע מהותי מרשם סימני המסחר (ראו: החלטתי בעניין בקשה לתיקון/מחיקת סימני מסחר רשומים מס' 6 (בקשה לסילוק על הסף) 11011;) 1261561136 36113 נ' איטונג בע "מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.5.2016)). עמדה זו מקובלת אף בשיטת המשפט האנגלי, ראו לעניין אה: 28016 חז1/10007-5008 1110185 ,תץ[6/עש1.16 0וטהכ 6110 1365 התס1 ,6ת66[1, בספרס 65ננבּ1% 1173066 6מהּ 1366 1306 01 עב.1 5'ץ 1 (להלן : "שו1.8 146117'5") (2018 .66 "16) בעמ' 351 פסקה 10-260 :
יוזכר כי בעת רישום הסימן על שס מאן דהוא, מוענקת לבעל הסימן בלעדיות ביחס לשימוש המסחרי בו. בכך מופקעת זכות השימוש בסימן המסחר מן הציבור בכללותו ביחס לסחורות בגינן נרשם ולעיתים אף ביחס לסחורות מאותה משפחה מסחרית (אס עסקינן בטובין מאותו ההגדר). לפיכך, התנהלות בלתי הוגנת או בלתי מקובלת מול רשם סימני המסחר אשר בעטיה נרשם הסימן על שס אדם, עלולה להיחשב כחוסר תוס לב (ראו: בקשה למחיקת סימן מסחר רשום מס' 131862 ה.א.ב. טריידינג בע"מ נ' ידיעות אינטרנט (פורסם בנבו, 31.1.2018) (להלן: "עניין ביגדיל") פסקה 58)).
אלא שיש לדעתי לסייג את הדברים. ראשית, הנחה היא כי בעל סימן המסחר הרשום התנהל בתוס לב בעת הגשת הבקשה לרישום הסימן. על מבקש מחיקת סימן רשום להפריך חזקה זו ולהוכיח כי אובייקטיבית אכן המדובר בהתנהלות בלתי מקובלת בתחום המסחר הרלוונטי, העולה כדי חוסר תוס לב. אמות המידה הסובייקטיביות של מי שכנגדו הועלתה טענת חוסר תוס לב, אינן רלוונטיות לעניין זה. גישה דומה אומצה אף באנגליה, כפי שציינו המלומדיס בספרס .1 5'ץ611 4 בעמ' 356 פסקה 10-269 :
בנוסף, התנהלות חסרת תוס לב מול רשם סימני המסחר תצדיק נקיטת צעד עונשי כמחיקת סימן מסחר רשום, ובלבד שהמדובר בכשל מהותי היורד לשורש כשירות הסימן לרישום. אציין כי פרשנות זו של סעיף 39(א1) לפקודה, לפיה לא די בהוכחת חוסר תוס לב מטעס בעל הסימן הרשום מול רשם סימני המסחר, כדי להורות על מחיקת סימן רשום, עולה בקנה אחד עס פסיקה רלוונטית. למשל, פסק דינו של כב' שופט בית המשפט העליון (כתארו אז) י' אנגלרד בע"א 2972/95 יוסף וולף ושות' בע"מ נ' דפוס בארי שותפות מוגבלת (פורסם בנבו, 6.7.1999), שס צידד בעמדת בית המשפט המחוזי, לפיה אין להורות על ביטול פטנט שעה שהמידע שלא נחשף לרשם הפטנטים מטעם המבקש אינו מהותי, היינו אין בו כדי לפגוע בכשירותו לרישום. פסק דין אה אמנס מתייחס לתחום הפטנטים, אך ניתן להחיל את הרציונל שבו אף לתחום סימני המסחר, באשר המדובר בזכויות קנייניות הנבחנות על ידי אותה רשות ממשלתית (קרי רשות הפטנטים) טרם רישומן. הרציונל האמור בפסק דין זה, אומץ במסגרת קביעת כב' שופט בית המשפט המחוזי בן ציון גרינברגר בעש"א 41362-07-15 מפעלי פ.מ.ס. מיגון בע"מ נ' [א5ש . /\.5 55615\/ 12 (חברה זרה) (פורסם בנבו, 22.1.2017).
כך למשל, בהחלטה בעניין כיג דיל נקבע כי העד מטעס בעלת הסימן הרשום אכן הצהיר במועד הרישום, כי בעלת הסימן הינה בעליס של מספר סניפים מסוים, בעוד שבפועל היה מספר הסניפים שבבעלותה קטן יותר. לפיכך ולטענת מבקשת המחיקה החליט בוחן סימני המסחר כי הסימן המבוקש רכש אופי מבחין על סמך מידע מטעה. טענה זו נדחתה בין היתר, משום שהצהרתו זו של העד לא הייתה הראיה היחידה עליה התבסס הבוחן בעת בחינת אופיו המבחין הנרכש של הסימן. בנוסף, נקבע כי ממילא במועד רישום הסימן, הייתה בעלת הסימן הבעליס של רשת חנויות (להבדיל מחנות אחת) ולפיכך הצהרת העד שיקפה נאמנה את המציאות.
לעומת ואת בהחלטה בבקשה למחיקת סימנים רשומים מס' 171173, 171174 הגב' מיכל אסולין נ' מר אלעזר דוד פרברי (פורסמה באתר רשות הפטנטים 8.11.2012) נקבע כי התנהלות
בעל הסימן אל מול רשם סימני המסחר בעת הגשת הבקשה לרישום הסימנים הייתה בלתי הוגנת ואף שזורה בשלל צעדיס בלתי ראויים (כגון הצגת שטר בעלות בלתי חוקי).
ומה באשר לידוע רשם סימני המסחר באשר לשימוש מתחריס בסימן המסחר? ככלל, לא מוטלת על מבקש רישום סימן המסחר חובת עדכון ביחס למתחרים (החלטה בבקשה לביטול ולמחיקת סימן מסחר מס" 69909 "במבינו" (מעוצב), פס' 39 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 4 טנקבע כדלקמן:
"קיומם של משתמשים נוספים בסימן המבוקש לרישום הינו מצב שכיח מאוד. לעיתים, עצם השימוש על ידי אחרים הוא שמדרבן את בעל הסימן להגיש בקשה לרישום סימנו, על מנת לעגן את זכויותיו ולאפשר לעצמו, לכשירשם הסימן, לנקוט בהליכים נגד אלה אשר מפרים את זכויותיו בסימן. [...] הטלת חובה למסור לרשם, בשלב הגשת הבקשה לרישום, מידע בדבר משתמשים אחרים תהיה חסרת משמעות, שכן הרשם או בוחן סימני המסחר חסרים הם באותו השלב את הכלים הדרושים כדי לבחון את משמעותו של אותו השימוש וכדי להשוות את זכותם של המשתמשים השונים, כולל המבקש, בסימן המבוקש. "
יחד עם זאת, כפי שקבע ביהמ"ש העליון מפי כב' השופט מני מזוז, בנסיבות מסוימות, אי גילוי מידע רלוונטי לרשם סימני המסחר ביחס למתחרים יהווה חוסר תוס לב מצד המבקש אשר עלול להביא למחיקת סימן המסחר הרשום (ראו: ע"א 9711/17 הגּממוו[17 01 510165 הוהּו) 6 נ' מאזן אזחמיאן (פורסם בנבו, 1.2.2018).
כך למשל, בהחלטה בעניין בקשה למחיקת סימני מסחר מס' 112428 ו - 115677 מכה הסוזגּיזסכךנס-) 16167 () נ' .6ה1 ,13016 מעוסע)-ניז1' 0510081 (פורסם בנבו, 25.1.2004). בעלת הסימנים הרשומים 111-608 ומבקשת המחיקה ע816ַ1ט() חתמו בשנת 1997 על הסכם הפצה, לפיו קיבלה על עצמה משסע0)-111' להפיץ מוצריס מסוימיס המיוצרים על ידי ע1₪16ט2). מדובר בהסכם שלא היקנה בלעדיות ל - תשוסע)-111, והגיע לסיומו בשנת 1999. בשנת 1997 הגישה תשוסז)-111' בקשה לרישום בארצ ובמדינות נוספות של סימני מסחר, שהיו רשומיס באר המקור על שס ע16שַוַט2). ואכן הסימנים נרשמו על שס תשש0ע111-60 בשנת 1998. רשם סימני המסחר נעתר לבקשתה של ע1816() למחוק את רישומס של סימני המסחר. כב' הרשם קבע כי הסתרת ההסכם עס מבקשת המחיקה כמו גם פרטים מהותיים אחרים, מהוויס חוסר תוס לב מצד מבקשת הסימן. ערעורה של מששסזנ)-1'1 על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט העליון (ע"א 1811/04 )אצ ,)אזפ ג אד אע\0א6-זחד זה 61.0 (פורסם בנבו, 7)...
לבסוף יצוין כי הכלל האמור לעיל לפיו כעקרון אין המבקש חייב ליידע את רשם סימני המסחר
בדבר מתחריו בשוק, אינו חל מקוס שהמדובר במידע המצוי בידי המבקש באשר לקיומה של בקשה לרישום סימן מסחר דומה או והה (ראו: החלטה בעניין בקשות מתחרות מס' 118643 ו- 6; בקשה לביטול סימן 118644 ("פישר-150.11:8ע") (במתכונות שונות) חביב רבני
נ' ו[1/13%6₪50110₪ 115610 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 25.2.2004) (בפסקה 8
להחלטה)).
לגופו של עניין בענייננו, אין חולק כי תקופת חמש השנים להגשת בקשות למחיקת הסימנים הרשומים לפי
סעיף 39(א) נסתיימה והמכבר. כך, יש לקבל את עמדת בעלות הסימנים ולקבוע כי חלה התיישנות על עילות המחיקה שאין עניינן העדר תוס לב בעת רישום הסימן (על פי סעיף 9 (א))). על כן, טענות המבקשת ככל שאלו נוגעות להעדר כשירות הסימנים לרישום תשמענה רק אס מטרתן להצביע על היעדר תוס לב בעלות הסימנים שעה שהגישה סימניה לרישום (ראו: החלטה בבקשה למחיקת סימני מסחר 59824, 117221, 175599, 175602, 175603, 64545, 3 (בקשות ביניים) בני פרנסיס שוקחה בע"מ נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (פורסם באתר הרשות 1.3.2009)).
כלל הסימנים שמחיקתם נתבקשה הינס בעלי אופי היסטורי, שכן מתייחסים הס לסוגי מתקנים ספציפיים שיוצרו במשך עשרות שנים במאה ה - 20 במפעלים רבים ברחבי ברית המועצות טרם פירוקה. המהפכה הבולשיביקית שפרצה באוקטובר 1917, הביאה להלאמתם של מפעלים רבים ברחבי ברית המועצות, שנותרו בבעלותה ובפיקוחה עד להתמוטטות הממשל הסובייטי בתחילת שנות ה - 90 של המאה שעברה.
בשני סוג אלו התנהלה תעשיית ברית המועצות לשעבר בתכנון מרכזזי. על מנת להבטיח אחידות באיכות ובמגוון המוצרים שנמכרו לאזרחים ברחבי ברית המועצות לשעבר, נהוגה הייתה סטנדרטטציה בכל הקשור ליצור מוצרי צריכה. זאת במטרה להבטיח כי אזרח ברית המועצות באשר הוא, יוכל לרכוש בכל מקום את אותם המוצרים שהוכנו באופן דומה ונשאו את אותו השם. מאחר שהמפעלים בברית המועצות דאז היו כולס תחת שליטה והכוונה ממשלתית, נעשה שימוש באותו סימן עבור כל מוצר כאינדיקציה לסוג המוצר ולכך שהמוצר יוצר בכפוף לתקינה ממשלתית.
ביחס לסימנים הרשומים שמחיקתם נתבקשה, אין חולק כי אלו הופיעו כשמות הממתקים בספר מתקנים אחידים שהכווינו את בעלי המפעלים כיצד בדיוק לייצרם. אמנם קיימת מחלוקת בין בעלות הסימנים לבין מבקשות המחיקה באשר למהות אותו ספר מתבנוסף, בהחלטה בעניין סובייטסקויה איגריסטויה נקבע כי סימן מסחר עשוי להיחשב כנהוג במסחר או גנרי, אפילו המדובר בקומצ סוחריס העושיס שימוש משמעותי בסימן המסחר בישראל, והכל כתלוי במידת ההיכרות של הצרכנים עם סימן המסחר הספציפי. אלא שבענייננו כאמור לעיל, לא עלה בידי מבקשות המחיקה להוכיח כי עשו שימוש כלשהו בסימני המסחר במועד הרלוונטי, ודאי שלא הוכח כי עשו שימוש משמעותי. כמו כן, כעולה מן הסקר הוכחה דווקא מידת היכרות גבוהה של בעלת הסימניס 1 עם סימני המסחר נשוא ההליך, מכאן כי סימני המסחר שמחיקתם נתבקשה היו בעלי אופי מבחין עוד במועד הרלוונטי או רכשו אופי מבחין במהלך השנים ממועד רישומם.
אציג, כי במאמר מוסגר, כי לא עלה לי אף ספק שמא סימני המסחר נשוא ההליך, בכל זאת הפכו בהדרגה לשזוהיס אפילו באופן חלקי עם המותקנים עליהם. ניתן בהחלט להעלות על הדעת מצב זה, בין היתר לאור היקף השימוש הנרחב בסימני מסחר אלו ברחבי ברית המועצות לשעבר. אף על פי כן, כאמור לעיל אין בסקר הצרכנים שנו את בפני מטעס מבקשות המחיקה, או ביתר ראיותיהן כדי להוכיח זאת במידת וודאות הנדרשת על מנת לקבוע כי הסימניס הפכו גנריים ביחס לטובין לגביהם נרשמו.
בנוסף, קיימת קושי רב שלא לתהות מדוע בחרו מבקשות המחיקה לנהל את ההליך למחיקת סימני המסחר הרשומים כאן בישראל, ולא ברוסיה, מקום ומוקד תוסעת פעילותן המסחרית של בעלות הסימנים. בעלות הסימניס העלו תהייה זו על כתיב, אך זו לא קיבלה מענה מטעס מבקשות המחיקה בשום שלב.
סוף דבר. אין בראיות שבפני כי להעיד על התנהלות חסרת תוס לב מטעסם בעלות הסימנים מול רשם סימני המסחר. אשר על כן, נדחות הבקשות שהוגשו למחיקת הסימניס הרשומים. בנוסף, לאור מסקנותיי דלעיל, ובהעדר הוכחות לחוסר תוס לב, אין בידי להגביל את היקף ההגנה המוקנית לבעלות הסימניס ביחס לסימניהם הרשומים מכוח סעיף 21 לפקודה. כמו כן, ומאותו
21 רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הנימוק נדחית אף טענות מבקשות המחיקה באשר מהות סימני המסחר כסימניס הגנתיים, כמו גם טענתן באשר להיעדר שימוש בתוס לב בסימני המסחר.
הליכים נוספים המתנהלים בין הצדדים בפני רשם סימני המסחר: 5. בין הצדדים התנהלו ומתנהלים הליכים נוספים הקשורים להליך דכאן שכן עסקינן בבקשות לרישום סימני מסחר דומיס או זהיס כדלקמן:
1. הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 7 בסוג 30 (אשר הוגשה מטעם בעלת הסימנים 1) לבין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 9 בסוג 30 (אשר הוגשה מטעס המבקשת 1). הליך וה נסגר נוכח וניחת בקשה לרישום סימן מסחר מס' 263337. לפיכך, הבקשה לרישום סימן מסחר מס' 267859 נותרה תלויה ועומדת.
הליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29(א) לפקודה בין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 2 (אשר הוגשה מטעם בעלת הסימנים 1) לבין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 267862 (אשר הוגשה מטעס המבקשת 1) כמו גם לבין בקשה לרישום סימן מסחר מס' 271092 (אשר הוגשה מטעם המבקשת 3). בקשה לרישום סימן מסחר מס' 267652 נזנחה, אולם הליך זה נותר תלוי ועומד לאור החשש לדמיון מטעה בין סימן המבקשת 1 לבין סימן המבקשת 3.
1 בקשה 1 לרישום מקביל לפי סעיף 30(א) לפקודה - ביוס 17.1.2017 טענו בפני באי כוח המבקשות 1 ו-3 לעניין בקשתם לרישום מקביל של סימני המסחר המבוקשים מטעם מרשותיהם, בהתאם לסעיף 30(א) לפקודה (להלן: "בקשה 1 לרישום מקביל"). בעלות הסימניס זנחו את הבקשות לרישום סימני המסחר שהוגשו מטעמן כאמור לעיל ולפיכך ביקשו לפטרן מהתייצבות לדיון. בקשה זו תידון, לאור תוצאות הליך וה ובמסגרת החלטה נפרדת.
בנוסף. בקשה 2 לרישום מקביל לפי סעיף 30(א) לפקודה - בקשה נוספת לרישום מקביל הוגשה ביוס 15.1.2015 מטעס המבקשות 1 ו-3 ביחס לכלל סימני המסחר המבוקשים על ידם, לצד הסימניס הרשומים שמחיקתם נתבקשה במסגרת ההליך דכאן (להלן: "בקשה 2 לרישום מקביל"). מבקשות המחיקה 1-3 אף טרחו והגישו ראיותיהן לעניין זה. לעומת זאת, בעלות הסימנים בחרו שלא להגיב לבקשה זו (פרוצדוראלית או עניינית) ואף לא להגיש ראיות מטעמן. בדיון ההוכחות מיוס 18.1.2017 שהתקיים בפני במעמד הצדדים, הבעתי את מורת רוחי ממחדלם של בעלות הסימנים (פרוטוקול, עמ' 23-24). נימוקיהן השונים למחדלן זה, וביו היתר פרשנות כזו או אחרת להחלטות ופסקי דין שניתנו בעניינס נדחו על ידי. עוד נקבע
במועד הדיון ובהסכמת הצדדים, כי במידה שבקשות המחיקה תסורבנה בהחלטה שתהפוך
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר חלוטה, תהנה רשאיות בעלות הסימניס להגיש תגובתן לבקשה 2 לרישום מקביל שהוגשה מטעס מבקשות המחיקה, וכן להגיש ראיות מטעמן. עוד נפסק כי בעלות הסימניס תשאנה בהוצאות מבקשות המחיקה בגין מחדלן שלא לעשות כן במועד קודם, (כגון הבאת העדיסם פעס נוספת מחו"ל), ללא קשר לתוצאת ההכרעה בבקשה 2 לרישום מקביל.
הנה כי כן, מאחר שנדחתה הבקשה למחיקת הסימניס הרשומים, יש לקיימון דיון הוכחות בעניין הבקשה 2 לרישום מקביל ולהכריע בה. באשר לבקשה לרישום סימני מבקשות המחיקה אלו לצד אלו (בקשה לרישום מקביל 1), איני מוצאת כי יש מקום להכריע בבקשה זו בשלב זה, קודם להכרעה בבקשתן לאשר רישום מקביל של סימניהן לצד הסימניס הרשומים על שו בעלות הסימניס (בקשה לרישום מקביל 2). בשל פרישתי הצפויה מתפקידי ביוס 30.11.2018 אותיר את אופן ניהול הליכים אלו ומתן הכרעה בהס לשיקול דעתו המלא של רשם סימני המסחר.
מתוקף סמכותי הנתונה לי מכוח סעיף 69 לפקודה, ולאור כלל השיקולים הקבועים בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין, הריני להורות למבקשות המחיקה לשאת בשכר טרחת בעלות הסימניס כדלקמן: המבקשת 1 תשלם לבעלת הסימנים 1 סך 80,000 ₪ ; ולבעלת הסימן 2 סך 10,000 ₪. המבקשת 2 תשלם לבעלת הסימנים 1 סך 10,000 ₪ ; ולבעלת הסימן 2 סך 10,000 ₪. המבקשת 3 תשלם לבעלת הסימנים 1 סך 80,000 ₪ ; ולבעלת הסימן 2 סך 10,000 ₪.
המבקשת 4 תשלם לבעלת הסימנים 1 סך 10,000 ₪ ; ולבעלת הסימן 2 סך 10,000 ₪. מבקשת 5 תשלם לבעלת הסימנים 1 סך 10,000 ₪ ; ולבעלת הסימן 2 סך 10,000 ₪.
סכומיס אלה אינם כוללים מע"מ, וישולמו במלואם תוך 30 יום ממועד החלטה זו, אחרת יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
לאור החלטתי ממועד דיון ההוכחות, החל מן המועד בו תהפוך החלטה זו לחלוטה, תגיש בעלות הסימניס את עמדתה בצירוף ראיותיה ביחס לבקשה לרישום מקביל וזאת תוך 30 יום.
מבקשות המחיקה תהנה רשאיות להגיש תגובתן בצירוף ראיות מטעמן תוך 0 יום ממועד הגשת טענות וראיות בעלות הסימניס. או-אז יועד רשם סימני המסחר מועד להשמעת טענות הצדדים בפניו.
יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושלים ביום ז' חשון תשע"ט
6 אוקטובר 2018