סימן מסחר 345678

ההחלטה:

המבקשת:

ובעניין:

המבקשת:

בקשות עיצוב 0-3

ובעניין

בקשות עיצוב 7 ,00

ו ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד

ע"י ב"כ: וליגסון גבריאלי ושות', עו"ד ועו"פ

ה ח ל ט ה

1. הבקשות שבכותרת אשר הוגשו בידי מבקשות שונות מעוררות שאלה משפטית והועל כן תינתן בהן החלטה משותפת וזאת לאחר פירוט הרקע ביחס לכל אחת מן המבקשות.

2 בקשותיה של [שאנל] (להלן: "שאנל") לרישום העיצובים שבכותרת (להלן: "בקשות שאנל") הוגשו בשני מקבצים:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

א. בקשות שאנל מס' 62580, 62581, 62582, 62583 ו-62584 הוגשו ביוס 13.8.2018 ונתבע בהן דין קדימה מבקשה בינלאומית רב-עיצובית 371 1/101/כ אשר הוגשה במשרד הבין-לאומי (כמשמעותו בסעיפים 1 ו-22 להסכם האג) ביוס 22.2.2018 (להלן: "המקבץ הראשון").

ב בקשות שאנל מס'62749, 62750, 62751 ו-62752 הוגשו ביוס 8.10.2018 ונתבע בהן דין קדימה מבקשה בינלאומית רב-עיצובית 353 101//אכ אשר הוגשה במשרד הביו-לאומי ביוס 10.4.2018 (להלן: "המקבץ השני").

3 במהלך הבחינה, ציטטה המחלקה שבעה פרסומים שונים אשר מועדו קודם למועד דין הקדימה. מבין פרסומים אלו, חלקם של שאנל עצמה או מטעמה, ואחרים מטעמם צדדיים שלישיים. הבוחן סבור כי על פי הוראות המעבר הקבועות בסעיף 3ב לפקודת הפטנטים המדגמים, 1924 (להלן: "הפקודה" או "פקודת המדגמים") הפקודה תחול על עיצוביסם אשר פורסמו בציבור ערב יום תחילתו של חוק העיצובים, התשע"ז - 2017 (להלן: "החוק" או "חוק העיצובים") ותחול גם על בקשות אלה לאור פרסום העיצובים לפני מועד דין הקדימה.

4 נוכח האמור ובעקבות אותם הפרסומים, סירבה המחלקה לרישום את העיצובים. ביחס למקבץ הראשון קבעה המחלקה כי בקשותיה של שאנל לא מקיימות את דרישות החידוש והאופי הייחודי הקבועות בסעיף 3 לחוק העיצובים. כנגד מקבץ 2 נקבע כי אינם מקיימות הן את דרישת החידוש והאופי הייחודי בחוק, והן את דרישת החידוש והמקוריות שבפקודה.

5. יודג כבר עכשיו, כי על אף קביעת המחלקה כי הדין החל בעניינה של שאנל הוא הפקודה , נבחנו בקשותיה עד לאותו המועד על פי חוק העיצובים ואף מכתב הסירוב שהוציאה התבסס על סעיף 3 בחוק העיצובים.

6. בתמצית, סבורה שאנל כי הליך בחינת בקשותיה נעשה באופן שגוי. לטענתה, היה על הבחינה להתבצע בהתאם לחוק העיצובים ולא בהתאם לפקודת המדגמים. כמו כן, סבורה שאנל כי בקשותיה כשירות לרישום, שכן החלת חוק העיצובים עליהן תעניק לה את תקופת החסד הקבועה בסעיף 9 לחוק. סעיף 9 לחוק קובע כי פרסומים שנעשו במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע ומקורם במבקש אינם פוגעים בכשירות העיצובים להגנה כעיצובים רשומים (להלן: "תקופת החסד").

בקשותיה של פייזר (להלן: "פייזר") לרישום העיצובים שבכותרת (להלן: "בקשות פייזר") הוגשו ביוס 27.8.2018.

בתחילה, עתרה פייזר לקבלת דין קדימה מבקשותיה המקבילות בארה"ב מיום 8.2.2019 (מס' 0, 29/636392, 29/636397, 29/636405, 29/636425, 29/636428) וזאת בהסתמך על סעיף 21 לחוק העיצובים. ואלו נדחו על ידי מחלקת העיצובים שכן בקשותיה בישראל הוגשו לאחר חלוף ששת החודשים במהלכם ניתן לעתור לדין קדימה וזאת בהתאם לסעיף 1(21) לחוק.

נוכח האמור, נותר המועד הקובע לעניין בקשותיה של פייזר 27.8.2018.

בדומה לבקשותיה של שאנל, בחינת בקשותיה של פייזר העלתה פרסומים קודמים אשר מועדם קודם ליוס הגשתן בישראל. נוכח האמור סירבה המחלקה לרישום העיצובים בנימוק כי אלו אינם חדשים או מקוריים כדרישת סעיף 1(30) לפקודה.

הן שאנל והן פייזר הגישו את סיכום טענותיהם בכתב ואלו מצויים בפני לצורך מתן ההחלטה זאת.

לאור העובדה שבקשותיהן של שתי המבקשות נדחו מאותו הנימוקים, הודעתי לצדדים כי רשאים הצדדים לטעון את טענותיהם המשפטיות במשותף וכך הן עשו בדיון שהתקיים בפניי ביוס 0.

הדין החל

ביוס 7.8.2018 נכנס לתוקפו חוק העיצובים. חוק זה נועד ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיוס בעניין וה בפקודת הפטנטים והמדגמים" (הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015 ,ה"ח 928 (להלן: "הצעת החוק")).

סעיף 113 לחוק קובע את הוראות המעבר מהפקודה לחוק וזאת באמצעות תיקון עקיף של הפקודה. מלשון הסעיף שבפקודה עולה כי הוראות הפקודה ימשיכו לחול על מדגמים גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק העיצובים וזאת בשלושה מקרים:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

"113. בפקודת הפטנטים והמדגמים -

2) אחרי סעיף 3א יבוא:

תחולת הפקודה לעניין מדגמים

3. ההוראות לפי פקודה זו יחולו על מדגם שערב יום תחילתו של חוק העיצובים, התשע"ז-2017 (בפקודה זו - חוק העיצובים) התקיים בו אחד או יותר מאלה:

2) | המדגם פורסם בציבור; (2) | הוגשה בקשה לרישום המדגם בפנקס המדגמים;

(3) | המדגם היה רשום בפנקס המדגמים."

5. מקורו של סעיף 113 לחוק העיצובים בסעיף 122(א) להצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015, ה"ח 928 (להלן: "הצעת חוק העיצובים"). כעולה מדברי ההסבר לסעיף זה, ביקש המחוקק ליצור באמצעותו המשכיות ולהגן על אינטרס ההסתמכות של הציבור. היינו, דאגת המחוקק הייתה נתונה לצדדים שלישיים אשר הסתמכו על פרסומו של מדגם ככזו השולל מבעליו את האפשרות להגן עליו:

"סעיף 122 לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי הוראות הפקודה *משכו לחול על עיצובים שפורסמו בציבור לפני יום התחילה בהתאם לפקודה, על עיצובים שהוגשה לגביהם בקשה לדישום לפני :וס התחילה ועל עיצובים שנרשמו לפני :וס התחילה, בהתאם לפקודה, וזאת כדי לאפשר המשכיות וכדי שלא לפגוע באינטרס ההסתמכות של מי שהסתמכו על הוראות החוק הקודם בין אס לשסם עשית פעולה בעיצוב שפורסם ולא נרשם ובין אם לשם דישומו של עיצוב." (דברי הסבר להצעת חוק העיצובים, עמ' 738)

6. על אף שאחת מתכליות החוק הינה שמירה על אינטרס ההסתמכות של הציבור, הרי שהמחוקק בחר להשיג גם תכליות אחרות וקבע תקופה בת 12 חודשים אשר במהלכם פרסומים שמקורם במבקש לא יפגעו בכשירות הרישום של העיצוב, דהיינו לא ישללו חידוש ואופי ייחודי:

"פ. פרסוס בציבור של עיצוב לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב כעיצוב רשום לפי הוראות פדק ד', אם נעשה במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "המועד הקובע" בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב, בין שהמידע הושג כדין ובין שהושג שלא כדין."

7. תכליתה של הוראה זו כעולה מדברי ההסבר לחוק הינה לאפשר למעצב לבחון את השוק, לגייס מימון לייצור העיצוב וזאת באמצעות פרסומו של העיצוב וייצורו. עוד ציינה הממשלה בדברי ההסבר כי אין והראוי כי פרסום המבוסס על מידע שמקורו בבעל העיצוב והושג שלא כדין ישלול מבעל העיצוב את האפשרות להגן על עיצובו (ר' דברי ההסבר להצעת החוק, עמ' 703).

9. בפסיקה האירופאית, פורש סעיף זה באופן דומה לדברי ההסבר להצעת החוק אשר הוזכרו לעיל:

הוראה זו לקוחה מסעיף 2(7) של ה- 6/2002 סא (50) אסזדג, עליה מבוסס חוק העיצובים במידה רבה, המפנה לסעיפים 5 ו-6 שבה, העוסקים בדרישות החידוש והאופי הייחודי, וקובע כדלהלן:

ווק 6 זס] ה0ז0יז5106 60 סוחז ה0%6ז 06 01 [[סו5 6זוו5ס]0186 4 .2" ]6 15 הס1ז66וסיזקן ה16השר יזס] הש0651 ב ]1 5 חב 4 6[65וזזיזה פהוץוטקס ][ס 6 266 105[ 51016 זס 16 ₪ ]0 זז הש0051 60ז61500יזד ם זס וו

:וו 16 סו 16מם!וסטם

]ויז ₪ 05 הס8זסכן זה ם יזס ,1016 הז 'ז511660550 115 0051701 6וזז עט (ם) 5ח זס 600ח0657 6וז ץ2 ת10%6 ה60ם זס ב6הוטסזק חסווסחדזס]חו ]ס

1 ;1016 חז 'ז511666550

סז ]0 פחזזז] ]0 0016 6וזז חחו6660יז נסזסק הזהחסהז-12 6ה פהוזגום (פ)

.שזזיזסזיזק ]0 0016 06 ,60וזום!6 15 ויזסזיזק ]1 זס הסוזה6ווקקם

סט 6חז 066 05ו חף0651 6וזז ]1 עוקקם 1550ב ]51 2 ההקסיזטסיוםק .3 0651001 6) 10 הסוזם!6יז מז 01156 חם ]0 66ח6וו56ח60 0 05 6ו[פווק 6הז סז

".16 מז 5116665501 8וח] יזס

60 חסוזם!ווס6 ]ס (7)2 6|סוזיזג ]ס קז!זל60ו!קקס סז סז שזז5יזז] ,מסזום!סיד חז" מסופוטסיזט 101 ]0 6ט1ז66ןס 6 זטוז 0160 6 ב[גוסו51 11 6056 8וו]ז סו 6/2002

₪ ז6א'זסחז 10 )והוחיזסקקס 6וז 11116 חז 'ז666550ו5 15\] יזס יזסזס6יז6 ם יז6]]ס סז 18

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

שו זוו 6660סיזקן 10 ה חזטסו 6'יזס]6 ,הסח 12 ]0 סדזסק ב זס] 0651

.פחז!ז] ]0 65!!חזיזס]

לחז 1016 הז ז666550וו5 זה זס :616010 6וזז (ססדזסק זסה) פהזזגום ,פווחד 6יזס]26 51166655 [010יזסוח 60 0 15 6066060 06517 16 זוז תזסויז05606 וז 1 ז6] זווסוזוו ,מ10וסי5וףסיז 0) חח1ום!סז 60515 106 פחדזזוו6חו ץ]]ו]66055ו51 26 לחז 6וח1 ]קת )0 66בו 0865 זז 6יזגו5ס!156 פס 6ו] "0/6 זהףגוסיז 05חו6660סזק קוםו!סטחז עחם פחחזגו 07 2111606) .ט 7116 50076) ".60תז66 60 ת00517 6 ]0 מ10םי5וף סז (5ת126516 תה 13865 17806) 1/1661 [המת6זת1 ₪16 תג ת0ס₪ה2ותסרותגו

((11-2789,14.6.2011 .כ ,68/10-ך) פאז ס)

מן האמור לעיל עולה, כי כאשר מוגשת יוס לאחר כניסת החוק לתוקף בקשה לרישום עיצוב והעיצוב פורסם בידי המבקש זמן קצר קודם לכן, אוחזות בה שתי הוראות חוק הסותרות זו את זו. מחד חל על העיצוב חוק העיצובים, לרבות סעיף 9 בו, וזאת בהתאם לסעיף 128 לחוק הקובע את מועד התחילה של החוק. מאידך חל על העיצוב סעיף 113 לחוק (אשר תיקן בתיקון עקיף את פקודת המדגמים והוסיף לה את סעיף 3ב) הקובע כי העיצוב הוא למעשה מדגם שפורסם בציבור ערב כניסת החוק לתוקף.

לא אחת נקבע בפסיקה ובספרות המשפטית כי הדרך הפרשנית הראויה של דברי חקיקה תשאף ליישב בין הוראות חוק הסותרות לכאורה זו את זו ותשלב אותן זו בוו על מנת להשיג הרמוניה חקיקתית :

"נלאה ל כי מקום שגדד הספקות הוא, כמו בענין שלפנינו, איזו מבין שתי הודאות שבחוק חלה בסוגיה פלונית, דרך פרשנות ראויה היא להשקיף על דבר החקיקה כאודגניזם חי המורכב חלקים חלקים, אשד להס תפקידים שונים המבוצעים תוך התאמה הדדית. את פעולתו של חלק זה או אחר באורגניזם זה יש לבחון על רקע תפקדו (ליעודו במעדכת כולה, על פי גישה זו, ניתן להכריע בשאלה איזו מבין שתי הודאות שבחוק חלה על סוגיה פלונית, בדרך של ניתוח פונקציונאלי של מהותה וטבעה של כל אחת מאותן הוראות על רקע מבנהו הכולל של החוק." (ע"א 503/80 יהונתן זפרן, עורך דין ואח' נ' מיבי מוזר עורך דין ואח' (פורסם בנבו, 1.10.1980)).

כן ראה אהרון ברק, פרשנות במשפט (כרך שני - פרשנות החקיקה), 333 - 334 (1993).

2. בחינת הליך החקיקה של חוק העיצובים במסגרתו תוקנה הפקודה, מראה כי באמצעות סעיף

3 לפקודה ביקש המחוקק ליצור ודאות בשאלה איזה מהמשטרים יחול לאחר כניסת החוק לתוקף לאור העובדה שפקודת הפטנטים והמדגמים לא בוטלה בחוק החדש. אין חולק כי משנכנס חוק העיצובים לתוקף, בקשות המוגשות על פיו הינן בקשות לרישום עיצוב. ראה לדוגמא את דבריו של היועץ המשפטי של ועדת כלכלה במסגרת הדיונים שנערכו בה לגבי חוק העיצובים :

"איתי עצמון:

אני רוצה להקדים משפט להצגת התיקון. יוצג כאן להבנתי מודל חדיג למדי, שבו יחולו שני משטרים משפטיים על אותו תחום, מדגמים ועיצובים. על נושא המדגמים, בנפלרד מתחום העיצובים, תמשיך לחול הפקודה כפי שייקבע בהודאות סעיף 2א בתיקון המוצע, ובדגע שחוק העיצובים ייכנס לתוקן כל בקשה לרישום שתוגש החל מיוס תחילתו ש2 חוק העיצובים כמובן הדין שיחול לגביה הוא הדין החדש. אבל יש כאן שתי מעדכות דינים שיחולו במקביל למשך תקופה לא קצרה. צריך לזכור את זה, וזה מה שניסינו להבהיר גם בהוספת סעיף התחולה של הפקודה." (פרוטוקול 529 של ועדת הכלכלה מיום 26.6.2017, עמ' 4)

נשאלת אפוא השאלה, האם וכיצד ניתן ליישב בין הסעיפים תוך קיוס התכליות אותן ביקש המחוקק להגשים.

כעולה מלשון סעיף 3ב(1) לפקודה שהובא מעלה, נעדר הסעיף התייחסות למקור הפרסום ולמועד הפרסום ביחס למועד הגשת הבקשה לרישום. לפיכך, לשון הסעיף כפשוטה סובלת פרשנות ולפיה משעה שנמצא פרסום קודם כלשהו, המשטר אשר יחול על הבקשה הינו פקודת הפטנטים והמדגמים. זאת, בין אם היה במסגרת תקופת החסד הקבועה בסעיף 9 ובין אם לאו, וביחס למקור הפרסום במבקש ובין אם לאו.

פרשנות זאת אינה רצויה ואף לא נטענה, שכן זו לא רק סותרת את הקבוע בסעיף 9 לבדו, אלא אף מאיינת את כוונתו של המחוקק להחליף את משטר הפקודה במשטר חוק העיצובים. למעשה, משמעותה של פרשנות זאת היא כי בכל פעס שיימצא פרסום קודם ממועד המוקדס למועד כניסת החוק לתוקף, המשטר המשפטי שיחול על אותו עיצוב יהא הפקודה.

פרשנות דווקנית או אינה הפרשנות היחידה האפשרית. סבורה אני כי קיימות שתי פרשנויות אפשריות נוספות: פרשנות אפשרית ראשונה היא כי באמצעות סעיף 1(3) לפקודה ביקש המחוקק להחריג את סעיף 9 עבור מבקשים שפרסמו את עיצובים בטרם נכנס חוק העיצובים לתוקף והגישו את הבקשה לרישום העיצוב לאחר כניסתו. לפרשנות זו אין עיגון בלשון החוק אשר אינה מפרידה, כאמור, בין סוגי פרסומים שונים.

פרשנות אפשרית שנייה היא כי המחוקק לא נתן דעתו לסתירה שבין סעיף 9 לסעיף 3ב(1) לפקודה ולא התכוון לשלול את הזכויות הקבועות בו ממבקשים על פי חוק העיצובים. כלומר, מרגע שהוגשה בקשה לפי חוק העיצובים, חל עליה חוק העיצובים במשל לפני בהתאם לחוק העיצובים וכך אעשה להקון.

משגעתי למסקנה כי יש להחיל בעניין הבקשות של לפנינו את חוק העיצובים, לרבות את סעיף 9 בו, אפנה לבחון את הפרסומיס שנמצאו בעת בחינת הבקשות.

כשירות העיצובים לרישום לאור בקשות עיצוב קודמות של המבקשות עצמן.

הפרסומיס אשר צוטטו הן כנגד הבקשות של פייזר והן כנגד הבקשות של שאנל וגם בקשות העיצוב אותן הגישה כל אחת מהן בהתאמה מחוץ לישראל (להלן: "הבקשות הזרות"). כנגד הבקשות של שאנל צוטטו בנוסף גם פרסומיס מטעמ צדדים שלישיים, כפי שיפורט להלן.

מועד הפרסום של הבקשות הזרות נו במהלך תקופת החסד הקבועה בסעיף 9 לחוק. עולה אם כן השאלה, האם יש מקום להחיל את החריג הקבוע בסעיף 9 לחוק גם ביחס לבקשות קודמות של אותו מבקש.

כפי שנקבע רבות בהקשר לכשירות מדגמים וכעולה מדברי ההסבר להצעת חוק העיצובים "תכליתם הבסיסית של דיני העיצובים (שנקראו עד עתה "דיני המדגמים") היא עידוד

"פיתוחם של עיצובים חדשים לטובת הציבור" (דברי הסבר להצעת חוק העיצובים, עמ' 696). עוד נקבע בדברי ההסבר כי "תכליתם העיקרית של דיני העיצובים היא עידוד הרחבת מאגר העיצובים החדשים" וכי "עיצוב שאינו חדש למעשה אינו ממלא את תכלית החוק, ולכן אין הצדקה להעניק לבעליו מונופול ועל ידי כך לגרוע מנחלת הכלל" (דברי ההסבר לחוק עמ' 702).

נוכח תכליות אלו נקבעו בסעיף 3 לחוק שני מבחנים מצטברים לכשירותו של עיצוב לקבל הגנה: דרישת החידוש המוגדרת בסעיף 6 לחוק העיצובים, ודרישת האופי הייחודי המוגדרת בסעיף 7 לחוק העיצובים:

עניינו של מבחן החידוש בדיקה האם לפני המועד הקובע פורסם העיצוב בציבור או עיצוב הנבדל ממנו אך ורק בפרטים שאינם מהותיים. מבחן האופי הייחודי מוסיף מסנן נוספת ועדינה יותר המוציאה מכלל הגנת החוק גם עיצובים שעברו את מבחן החידוש אך אינם יוצרים אצל המשתמש המודע פורסם שונה מעיצובים שפורסמו לפני המועד הקובע.

כפי שפורט בדברי ההסבר להצעת החוק מטרת המבחנים הינה להבטיח כי רק עיצובים ראויים להגנת החוק, אכן יזכו להגנתו וזאת על מנת לעודד את המשך פיתוחם של עיצובים חדשים. עיצובים שאינם חדשים ובעלי אופי ייחודי אינם זוכים לשוב להגנה ונותרים בנחלת הכלל.

אין מחלוקת בעניינו כי הבקשות הזרות הינן של המבקשות ולפיכך מגלמות עיצובים שפותחו בידיהן. ואולם, לאור העובדה שמדובר בפרסומיס של בקשות קודמות ולא בפרסומיס שיווקיים עולה השאלה האם נכנסים הס לגדר סעיף 9 לחוק.

שאלה ואת הגיעה לפתחן של ערכאות שונות באירופה בהזדמנויות שונות.

בהחלטה של ערכת הערעור של משרד הקניין הרוחני האירופי ([68קק\. 01 308166) נקבע כי פרסום קודם שהינו פרסום רשמי של בקשה קודמת לרישום עיצוב שהגיש אותו מבקש באותה טריטוריה (דהיינו באיחוד) אינו נכנס לגדר החריג הקבוע בסעיף 2(7) ל- .זסאט60 אסזד 1 (אשר צוטט לעיל) המקביל לסעיף 9 בחוק הישראלי.

נימוקה של ערכת הערעור לכך היא שתכליתו של החריג הקבוע בסעיף 2(7), ולפיו תקופת החסד הקבועה בו מיועדת להעניק למבקש זמן לבחון את הפוטנציאל המסחרי של העיצוב המבוקש, אינה מתקיימת באמצעות פרסום הבקשה לרישום העיצוב:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

אין מחלוקת כי פרסומיס אלו הנס של תיקים שעיצובים פותח על ידי שאנל, והס אף כוללים את שמה. על כן, לא יכול להיות ספק כי מקורם של פרסומיס אלו במבקשת ועל כן ניתן להחיל עליהם את הוראות סעיף 9 לחוק, וזאת בתנאי שפורסמו ב-12 החודשים שקדמו למועד הקובע.

בעוד ביחס למקבץ השני כלל הפרסומיס הנס במסגרת 12 החודשים הקבועים בסעיף 9 לחוק, פרסום מס' 9 בטבלה שלעיל שצוטט כנגד המקבץ הראשון הנו פרסום המוקדם לתקופת החסד הקבועה באותו סעיף (להלן: "פרסום 9"). לפיכך, פרסום זה הנו פרסום קודם אשר יש לבחון האם יש בו כדי לשלול את כשירות הבקשות שכנגדן צוטט. בחינת דוחות הליקוייס של מחלקת העיצובים כנגד העיצובים שבמקבץ 1 מעלה כי למעט אמירות כלליות והוספת תמונות שונות, נעדרים אלו התייחסות קונקרטית לכל אחד מן העיצובים אשר נכללו בפרסום 9. דוחות אלו אינם מבהירים מהס החלקים אותה מוצאת המחלקה זהים או דומיים לאלו שבעיצובים המבוקשים. במצב דברים זה יש להחזיר למחלקה את הבקשות לבחינה ביחס למקבץ, באופן בו תפרט המחלקה את עמדתה ביחס לכשירות כל אחד מהעיצובים לרישום תוך הפניה לתמונה או תמונות קונקרטיות שבפרסום 9.

סוף דבר

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

7. הריני מורה על רישום של בקשות פייזר 62647, 62648, 62649, 62650, 62651 ו-62652 בפנקס העיצובים לאחר סיוס ההליכים במחלקה.

8. הריני מורה על רישום של בקשות שאנל מס' 62749, 62750, 62751 ו-62752 בפנקס העיצובים לאחר סיוס ההליכים במחלקה.

9. בקשות שאנל מס' 62580, 62581, 62582, 62583 ו-62584 תוחזרנה למחלקת עיצובים לצורך השלמת בחינה כאמור בסעיף 56 להחלטתי זאת.

ז'קלין ברכה סגנית רשם העיצובים

ניתן בירושלים ביום ח' סיון תש"פ 1 מאי 2020