מבקשת הביטול
- שם: אס אי אס טכנולוגיות שתלים בע"מ
- בא כח: עו"ד מתי ברזס
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשה לביטול פטנט 230438 (בקשה למינוי מומחה ובקשה לתיקון סייבומים)
מבקשת הביטול: אס אי אס טכנולוגיות שתלים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מתי ברזס
בעל הפטנט: בוריס פרידזון
ע"י ב"כ: עו"ד יוחנן כהן
ה ח ל ט ה
בפני מספר בקשות והודעות מטעמו של בעל הפטנט, בוריס פרידוון (להלן: "בעל הפטנט"), אשר הוגשו לאחר הגשת סיכומי הצדדיס ואשר מתן ההחלטה בהן התעכב נוכח הודעתו של בעל הפטנט על כוונתו להגיש לבית המשפט בקשת רשות ערעור על החלטתי שלא לפסול עצמי מלדון בהליך (ר' החלטתי מיוס 14.6.2020).
בסופו של יוס וכעולה מהודעתו של בעל הפטנט מיוס 29.6.2020, בחר בעל הפטנט שלא להגיש בקשת רשות ערעור כאמור, ולפיכך נפתחה הדרך להשלמת טענות הצדדים בעניין בקשות בינייס אלו ולמתן החלטה בהן (ר' החלטתי מיוס 1.7.20).
אציין כי הבקשות שבפניי כעת חוזרות בחלקים נרחביס מהן על בקשות קודמות שהגיש בעל הפטנט שהוכרעו זה מכבר ועל כן אין בכוונתי לדון בהן מחדש. הדבר יבוא לידי ביטוי כשיקול בפסיקת הוצאות בסופו של ההליך דנן.
מינוי מומחה בתחום הרנטגן
כעולה מבקשתו של בעל הפטנט מיוס 24.5.2020, מבקש בעל הפטנט כי אורה על מינוי מומחה בתחוום הרנטגן "לביצוע צילום רנטגן, למטופלים של ביצ'צ'ו אשר טען בעדותו המפתיעה ביום השימוע אשר התקיים בתאריך 26.2.2018 כי הוא ביצע סימון היקפי במבנים אשר הרכיב בפיהם".
הבקשה נעדרת נימוק מדוע סבור בעל הפטנט כי טענה זאת הנה טענה מפתיעה ומהי השאלה עליה אמור להשיב אותו מומחה רנטגן אשר לא ניתן לקבל עליה תשובה מחומר הראיות המצוי
בתיק. די בהעדר הנמקה זו כדי לדחות את הבקשה. עס זאת ולמעלה מן הצורך אפרט להלן כי בחינת הבקשה לגופה הייתה מביאה לתוצאה זהה.
בבקשתו דנן יש מן החזרה על בקשת בעל הפטנט מיוס 17.5.2018, אשר גס בה טען כי טענתו האמורה של פרופ' ביצ'צ'ו הנה טענה מפתיעה. באותה הבקשה, עתר בעל הפטנט כי אורה על זימונו של פרופ' ביצ'צ'ו (כמו גס טכנאי שיניים נוספיס) לצורך חקירתו בעניין ביצוע הסימון על ידו וכן לשס הדגמת אופן הביצוע של הסימון. בקשה גו נדחתה בהחלטתי מיוס 15.8.2018 שם קבעתי, בין היתר, כי טענתו של פרופ' ביצ'צ'ו לא יכולה היתה להפתיע את בעל הפטנט שכן זו נטענה כבר במסגרת ראיות התשובה מטעמה של מבקשת הביטול(ר' סעיף 31 להחלטה). בהעדר כל נימוק לשנות מהחלטתי זאת, אין בכוונתי לדון בשאלה זו מחדש.
במהלך חקירתו הנגדית, חזר פרופ' ביצ'צ'ו על כך שביכולתו לבצע סימון כאמור ככל שיתבקש לעשות כן (ר' עמ' 33 ש' 7 לפרוטוקול הדיון מיוס 26.2.2018) וכן הציג צילומי שתלים הכוללים סימון היקפי שכזה אשר סומן לטענתו על ידו או על ידי טכנאיס עמס עבד (מוצג מב11, ר' עמ' 1 ש' 19 לפרוטוקול הדיון).
בהחלטתי מיוס 10.4.18, דהיינו לפני למעלה משנתיים ובסמוך לאחר מועד הדיון, ניתנה לבעל הפטנט ההודמנות להגיש ראיות נוספות הנוגעות לביצוע הסימון על ידי פרופ' ביצ'צ'ו (ר' סעיף 1'(ב) להחלטה). בעל הפטנט בחר, מטעמיו, שלא להגיש ראיות נוספות כאמור.
נראה כי בעל הפטנט מבקש להפריך באמצעות אותו מומחה את טענתו של פרופ' ביצ'צ'ו כי ידע לבצע את הסימון כאמור וכי סימוניס אלו מצוייס במוצג מב]1. במליס אחרות, בחלוף למעלה משנתייס מאותה החלטה ולאחר שהצדדיס השלימו את סיכומיהס והתיק בשל להחלטה, מבקש בעל הפטנט כי ימונה מומחה שישליס את שהוא החסיר, לטעמו.
ברגיל, ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך ההכרעה בדיון (ר' למשל: ע"א 3056/99 חברת יצחק ניימן להשכרה בע "מ נ' מונטי רבי (פורסם בנבו, 31.12.1998)). נתונים אלו נדרשים, כאשר קיים פער משמעותי בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים (ר' למשל: ע"א 293/88 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נ(2) 936, 948 (4.2.2002). מינוי כאמור ייעשה במקרים חריגים בלבד, שכן מינוי מומחה כאמור נועד לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות מקצועיות שעלו בחוות הדעת מטעס הצדדים ולא כתחליף לחובתו של בעל דין להציג ראיות להוכחת טענותיו (ר' למשל: תא (ב"ש) 5237-06-10 נינט אבקסיס נ' מדינת ישראל משטרת ישראל, פס' 5 (פורסם בנבו, 1))).
1. ודוק, סמכות ואת הנה סמכות שברשות שבהתאם לשיקול דעתו של היושב בדין (ר' למשל: רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק - נציגות הבית המשותף אבא הלל 154 רמת גן, ס'9 (פורסם בנבו, 11.7.2018) וכן דבריו של המלומד אורי גורן:
"אי חובה למנות - כשבאות לפני בית המשפט חוות דעת של מומחים אשר יש בהן, על פי מהימנותן וכוחן המשכנע, כדי לאפשר לבית המשפט לפלס את דרבו ולהגיע לממצאים ולמסקנות כנדרש לקביעת הדין, אין עליו כל חובה למנות מומחה מטעמו, רק מכיוון שאין הוא מוכן לסמוך אף לא על אחת מחוות הדעת במלואה והסתמכותו היא בחלקה על חוות הדעת האחת ובחלקה על חוות הדעת האחרת" (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי שער תשעה-עשר, עמ' 640)
2. בעל הפטנט לא מציין בבקשתו דנן מהי השאלה עליה אמור להשיב המומחה, ככל שתאושר בקשתו. במצב בדין זה, בוודאי שלא ניתן לקבוע כי אין די בראיות שהגישו הצדדיס על מנת להכריע בהליך.
3. מטעמו של בעל הפטנט הוגשה חוות דעתו של ד"ר משה בצלאל ותצהיר של בעל הפטנט ומטעמה של מבקשת המחיקה הוגשו תצהיריו של דרור שריג, תצהיר מטעמו של טכנאי השינייס אילן ברוש וחוות דעתו של פרופ' בוצ'צ'ו. כל אלו נחקרו בפני במשך שלושה ימי דיון מלאים, ותמלול חקירותיהס אף הוא מצוי בפני.
4. אין לא די בכך, לאחר חקירתו של פרופ' בוצ'צ'ו ובטרס יוס הדיוניס האחרון, בהחלטתי מיוס 8 אפשרתי לבעל הפטנט להגיש ראיות נוספות הנוגעות לביצוע הסימון על ידי פרופ' ביצ'צ'ו (ר' סעיף 11(ב) להחלטה). בעל הפטנט בחר, כאמור, שלא להגיש ראיות נוספות מטעמו.
5. במצב בדין זה ואין מקום להיעתר לבקשתו של בעל הפטנט למינוי מומחה, אשר נראה כי תכליתה אינה תואמת את התכליות למינוי מומחה.
6. נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה מטעס רשות הפטנטים בהליך זה.
הודעת בעל הפטנט אודות קבלת פטנט מקביל באירופה וארה"ב
7 ביוס 11.6.2020 הודיע בעל הפטנט כי "נרשם פטנט גם בארה"ב וגם באירופה בהתאם לפטנט אשר נרשם בארץ". הודעה דומה הוגשה שוב מטעמו של בעל הפטנט ביוס 29.6.2020, וביום 0 הגיש בעל הפטנט תגובה לתשובות מבקשת הביטול בעניין.
8. אודה כי לא ירדתי לסוף דעתו של בעל הפטנט בכל הנוגע להודעות אלו אשר מחד צוין בהן כי:
"עצם רישום הפטנט גם בארה "ב וגם באירופה, ובשל העובדה שהבוחנים שם לא ראו פרסום של ביצ'צ'ו , מאשש את טענת בעל הפטנט כי העדים של מבקשת הביטול נרכשו ולא באמת סימנו את הסימון ההיקפי על מבנים , עובר לרישום הפטנט ." (ר' ס' 6 ל-"מודעה ובקשה" בעל הפטנט מיוס 29.6.20 וכן ס' 21 לתשובת בעל הפטנט מיום 27.7.20)
ומאידך:
"בנוסף יטען בעל הפטנט אין קשר בין הפטנטים בחו"ל לפטנט בישראל, אם מבקשת הביטול הגישה בקשה לביטול הפטנט הרי שהנטל חל עליה להוכיח שההמצאה של בעל הפטנט לא הייתה חדשה במועד הגשת הפטנט , כך שאין זה רלוונטי מה קרה באירופה. " (ס' 4 לתשובת בעל הפטנט מיוס 27.7.20)
9. בהחלטתי מיוס 18.2.2018 התרתי את הגשת תיקי הבחינה בארה"ב ובאירופה במלואם, כאשר לצידדים ניתנה הרשות לטעון לגביהם במסגרת סיכומיהם. משהודיע בעל הפטנט על קבלת הפטנטים, אינני סבורה כי יש מקום לשוב ולהתייחס לתיקי בחינה אלו במסגרת סיכומי הצדדים.
0. מבקשת הביטול טענה כי קיימים הבדלים בין היקפי ההגנה שבפטנט האירופאי לפטנט הישראלי. עוד טענה כי הבחינה בישראל ובארצות הברית התבססה על פרסומים קודמים שונים וכי הבוחן האמריקאי לא היה מודע לכך כי מתקיים בישראל הליך לביטול הפטנט הישראלי. טענות אל תישקלנה במסגרת ההחלטה העיקרית ואין מקום להכריע בהן במסגרת החלטה זו.
1. נוכח האמור ומשעה שהרשות להגיש את מלוא המסמכים ניתנה כבר בשנת 2018, כך שלא הייתה מניעה להתייחס אליהם במסגרת הסיכומים שהוגשו, נדחתה גס בקשתו של בעל הפטנט להגשת סיכומים מתוקנים הכוללים התייחסות לפטנטים המקבילים.
בקשות נוספות
2. לא מצאתי מקום לשוב ולהתייחס לבקשות ותהיות נוספות אותן העלה בעל הפטנט בבקשותיו שכן אלו קיבלו מענה במסגרת החלטות קודמות בהליך.
3. בטוחה אני כי טענותיו העיקריות מצאו מקום בסיכומיו של בעל הפטנט ואלו תישקלנה במסגרת ההכרעה בהליך העיקרי.
4. הוצאות בקשות אלה תילקחנה בחשבון בפסיקת ההוצאות בגין ההליך כולו.
ז'קלין ברכה
סיגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס ז' אלול תש"פ 7 אוגוסט 2020