סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר התנגדות לבקשת פטנט 220639

המתנגדת : ואקוטק אריזות בע"מ ע"י ב"כ: פרל כהן צדק לצר בר

המבקשת: פלסיטוו-ווק(1990) בע "מ

ע"י ב"כ: דרורי וירונסקי-אורלנד עורכי דין ועורכי פטנטים

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות למתן פטנט בגין האמצאה הנתבעת בבקשת פטנט 220639. הבקשה הוגשה בישראל ביוס 25.6.2012 ושס האמצאה הינו "מיכל חד פעמי המיוצר כיחידה אחת, בעל סרט הניתן להסרה, לצורך הפרדת המכסה ובקרת פתיחה".

2. הבקשה נבחנה, קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 30.11.2016 וההתנגדות הוגשה ביוס 7כת.

האמצאה הנתבעת

3 בקשת הפטנט כוללת 55 תביעות. תביעות 1 - 23 הינן תביעות מוצר, תביעות 24 - 55 הינן תביעות שיטה לשימוש במוצר זה.

4. תביעה מס'1 הינה תביעה בלתי תלויה למוצר כדלקמן:

₪ על 60חזזס] [230] 1ח6חז15-56א0 חס 1565זקחזס6 [130] )וחזסן פָמו3!ס] 5010 חזשיזסחעו [100] ז6חזםזח0ס6 5010 ]0 [120] מ10ו566 0ה5600 6ו₪ו סו 1ח20[066 [210] 6חזו-פחווס] זסחזסו 60 5010 ]ס [110] ה0זז566 ז5זו] סז 1ה00[066 [220] 6חז!-ףהזה!ס] 6ומזףחטיז] ם חח ]

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

ףח זפסקקס סש 5010 ה66ח06 ואט מסזוטוסיז 0 05 6זודס1]הס6 [230] זח6וט15-56אם 5010

;[100] ז6חזם] 60 5010 ]0 6'זוו5ס!6 6 מז[ 60 [110,120] 5מ10ו566 6 1 1060060 [150] 010-000/ 0 1565זקחזס6 [100] ז6חזםזחס6 5010 מוסיז6וער יזשויזו] [160] 00ז-010 0 חס [220] 6הז!-חַחזה!ס] 6|פוףחטיז] סז עה00[066 [110] מ0ו566 זפיזו] חח [220] 6חזז-חָחו!ס] 6!פזףחסיז] סז ע[1ה00[066 [230] ]ה6הז15-56אם 5010 זט 60160סן 6זםס [160 חב 150] 010-0005 5010 ;[120] מ0זו566 0מ5660 5010 חזסיז] זיזסקם 5000660 שוופסקקס חו חחז!!ווק זס] זספוו ₪ על 6|מסקקדזף מ סוס 606 0 זם!ווסות6טיזסק

.85ז66110זו

5 התביעה כוללת את הרכיביס הבאים (בתרגוס בלתי מחייב לעברית). במאמר מוסגר אציין כי בסיכומיהס התייחסו הצדדיס לחלוקה שביצעה המבקשת לתביעה זו ל-8 רכיבים וזו החלוקה אליה אתייחס בהחלטה :

(1) כלי אחסון חד פעמי המיוצר כיחידה אחת (100)

(2) מורכב משני חלקים נגדיים (110 ו-120)

(3) המחוברים ביניהס באמצעות מפרק קיפול (130)

(4) כאשר ניתן להפריד שני חלקיס אלו110 ו-120 ועל ידי משיכתם לכיווניס מנוגדיס

(5) מפרק הקיפול מכיל חלק ציר 230 שנוצר על ידי קו קיפול 410 הסמוך לחלק השני 120של הכלי (המכסה) וקו קיפול נתיק 220 הסמוך לחלק הראשון 110 של הכלי ( הבסיס);

(6) חלק הציר 230 בנוי כציר סיבובי בין שני החלקיס 110 ו - 120 המאפשר את סגירת הכלי

(7) הכלי כולל גם ידית תפיסה 150 הממוקמת בחלק הראשון (הבסיס) 110 סמוך לקו הקיפול הנתיק 220 וידית תפיסה 160הממוקמת על חלק הציר 230 סמוך לקו הקיפול הנתיק 220 במרווח מן החלק השני 120

(8) ידיות התפיסה 150 ו-160 מוצבות בצורה אנכית אחת לשנייה וניתנות לאחיזה לצורך פתיחת האריזה במשיכה לכיווניס מנוגדיס.

6. לטענת המבקשת (סעיף 15 לכתב הטענות) מהות האמצאה היא מנגנון ה"קלאצ'" ואבטחת הפתיחה הבנוייס ממספר רכיבים: קו קיפול נתיק (מסומן בשרטוט בצבע אדוס), קו קיפול לא נתיק (מסומן בכחול) וידיות תפיסה המוצבות בצורה אנכית (הזווית מסומנת בירוק) אחת לשנייה וניתנות לאחיזה לצורך פתיחת האריזה רק במשיכה לכיווניס מנוגדיס (הכיווניס מסומניס בסגול). השרטוט לעיל הינה שרטוט 3 לבקשת הפטנט אליו הוסיפה המבקשת חיצים וצבעים בכתב טענותיה.

שאלת החידוש

המתנגדת טוענת כי האמצאה נעדרת חידוש לאור פטנט אירופי ₪1 2210819 קת (להלן: "פטנט 819") וכן לאור פטנט אמריקאי 8,608,008 115 (להלן: "פטנט 008"). עוד נטען כי

האמצאה נעדרת חידוש לאור פטנט אמריקאי 7,118,003 15 (להלן: "פטנט 003"). א. פטנט 819'

פטנט 819 עוסק באריוה המיועדת למזון שמטרתה לסמן פתיחה מוקדמת שלה. באופן כללי מדובר באריזה המורכבת מקערה ומכסה אשר פתיחתה בידי הצרכן מתבצעת באמצעות ניתוק

או תלישה של לשונית (כ501).

המבקשת טוענת כי מפטנט 819 נעדרים רכיבים 5 ו-8 לאמצאה. ההבדל לעניין רכיב 5 נעוצ בכך שבאמצאה הנתבעת רכיב וה כולל קו קיפול רגיל בחלקו העליון הקרוב למכסה וקו קיפול נתיק בחלקו התחתון הקרוב לכלי. לעומת ואת פטנט 819 מגדיר שני קווי תלישה נתיקים ולפיכך הלשונית מתנתקת מן האריה לפחות באופן חלקי.

המתנגדת סבורה כי הפרסום אינו מציין מה אורך קו הקיפול וכי קו הפרפורציה המתואר בפרסום אינו בהכרח קו נתיק ובכל מקרה המפרק אינו תליש כולו באופן המקיים את רכיב 5 לאמצאה. מכל מקוס סבורה היא כי מדובר בבחירות טכניות של מעצב תעשייתי שאינס מזכות בפטנט.

רכיב 8 לאמצאה הינו שתי ידיות אחיזה מאונכות זו לזו. המתנגדת טוענת כי קיימות בפרסוס שתי ידיעות אחיזה, אשר ניצבות זו לאו ומשמשות לפתיחת האריוה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת טוענת כי אמנס קיימות ידיות אחיוה בפטנט 819 ואולס הפתיחה מתבצעת באמצעות משיכת לשונית הפתיחה הצידה מידית התפיסה ולא בכיוון מנוגד אליה. בבקשת הפטנט פתיחת האריוה והפרדת שני החלקיםס מתבצעת באותה פעולה שהיא משיכת ידיות הפתיחה לכיווניס מנוגדיס.

ראשית אדון בשאלה האם רכיב 5 לתביעה מתואר בפטנט 819. נזכיר כי על פי התביעה רכיב זה הינו "מפרק הקיפול מכיל חלק ציר 230 שנוצר על ידי קו קיפול410 הסמוך לחלק השני 120

של הכלי (המכסה) וקו קיפול נתיק 220 הסמוך לחלק הלאשון 110 של הכלי (הבסיס)".

עיון בעמודה 8, שורות 4 - 15 לפטנט 819 מעלה כי בעת פתיחת האריזה מתנתקת לשונית 21 מן האריזה באופן מלא או חלקי (" 21 ק1ז5 16פססיז ]0 [סטסחחסיד 1616קתזסס "זס [סוזיזסט"). משמעות הדבר הינה כי משני צדי הלשונית קווי פרפורציה נתיקיס המאפשרים את אותה תלישה. הדבריס עולים גם משרטוט 7 לפטנט 819, שס נראית לשונית 21 במצב תלוש חלקית. כפי שמוסבר בפטנט 819 (עמ' 8, שורות 4 - 10) התלישה החלקית מהווה אינדיקציה לפתיחה מוקדמת של הארישה.

גם אם, כטענת המתנגדת, אין מניעה להפוך קו פרפורציה נתיק לבלתי נתיק (כלומר לקו קיפול) באמצעות שינוי סוג הפרפורציה, הרי שהבחירה בפטנט 819 הינה דווקא בקוויס נתיקיס ומטרת הבחירה מוסברת בפטנט ּה. לעומת זאת תביעה 1 מגבילה עצמה לקו נתיק הסמוך לבסיס ולקו קיפול הסמוך למכסה וברור כי הגבלה זו אינה מתקיימת בפטנט 819.

נפנה עתה לרכיב 8 לתביעה 1. רכיב וה הינו "ידיות התפיסה 150 ו-160 מוצבות בצורה אנכית אחת לשנייה (ניתנות לאחיזה לצורך פתיחת האריזה במש:*כה לכיוונים מנוגדים." אין מחלוקת כי גס בפטנט 819 ידיות תפיסה מאונכות זו לגו וכי הן מסומנות כרכיבים 22 ו-27 (ראו

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

שרטוט 7 לעיל). המבקשת טוענת כי הידיות בפטנט 819 לא ניתנות לאחיזה לצורך פתיחת האריזה במשיכה לכיווניס מנוגדיס משוס שהפתיחה מתבצעת באמצעות משיכת הלשונית הצידה מידית הפתיחה.

אציין כי הדבריס הללו אינס עוליס מפטנט 819. הפטנט אינו מפרט לאילו כיווניס יש למשוך את הידיות לצורך הפתיחה. לאור העובדה שהידיות מאונכות זו לזו הן בפטנט 819 והן בבקשת הפטנט שבפניי סביר להניח כי הצרכן ימשוך את שתיהן לאותס כיווניס. במליס אחרות, אין בדבר מבני האריזות הגורס למשיכתן לכיווניס שוניס בכל אחת מן האריזות.

יתרה מכך, עיון בשרטוטים 1 ו-3 לבקשת הפטנט מעלה כי לשס פתיחת האריזה את ידית 150 יש למשוך לכיוון מטה (דרומה) ואולס את ידית 160 ניתן למשוך הן לכיוון מעלה (צפונה) והן לכיוון המרוחק מהאריזה (מזרחה) (ראו שרטוט 1 מתוך בקשת הפטנט להלן):

לפיכך יש להכריע בשאלה האם די בהבדל שזוהה ברכיב 5 לתביעה 1 כדי להקנות חידוש לאמצאה הנתבעת בתביעה זו. סבורה אני כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב. אנמק את מסקנתי.

סעיף4 לחוק הפטנטים, התשכ"ו - 1967 (להלן: "חוק הפטנטים" או "החוק") קובע כייאמצאה תהא חדשה אס לא פורסמה בפומבי באופן שבעל מקצוע יכול לבצעה. בעניין ע"א 345/87 חקו 60 )היוה 165[קט1]נ מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 045, 105 - 107 קבע בית המשפט העליון ארבעה כללייס לבחינת שאלת החידוש והם:

" כלל ראשון הוא, כי על-מנת להוכיח פירסום קודם, אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה, ואין ליצוד פסיפס של לדיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפדרדים לגיבושה של תמונה כוללת אחת..,

...כל שני הוא, כי המידע שהיה בידי הציבור איפשר הוצאתה לפועל של האמצאה. ... אין די בתיאור כללי, אשר לא ניתן ללמוד ממנו כיצד לבצע את האמצאה, ואין להסתפק בציונם של תמדורים בדרך המובילה אל האמצאה שבפטנט.

... כלל שלישי, הקשוד לכלל האחדון, הוא, כי אין לפסוכ פטנט בשל חוסד חידוש, אך ודק משום שניתן למצא זהות בין המונחים או המלים המשמשיס בפטנט לבין המתואר בפירסום הקודם. מבחן החידוש מתייחס למהותם של הדבדים המתואלים ולא לצורתס או לניסוהם.

... כלל נוסך, המשמש אבן-בוחן בשאלה זו, קושר את שאלות החידוש וההפרה; אס ביצוע, האמור בפירסום הקודם, מהווה הפרת הפטנט, אין האמצאה נושא הפטנט חדשה."

2. כללים אלה, אשר להסקתסם הסתייע בית המשפט במשפט המשווה מובאים גם בספרו של 9 - 11-76 8 (2021) .60 197 ,6ח6ז28 01 ש\1.8 6 הס 6611 ד :

'זס ,]0 הסזוקז0650 ז6]60 0 601015 מסוזס6ו!פווק 5'"זסזח6טחו זסזיזק 6ה? ]1" 6 6חהז'ז][חז ]גוסו סו חזו[ז61 50 ,שאו זס 00 10 5חסוז6וזו5ח ז6[60 חק 665)ח6וסק 6 ]0 זחסיזף 6וזז יז6ו]ם זגוס ב6זזזס6 ]1 הזום]6 66'5)ח6וסק ]0 6665501 1116 106% 10 מקוסו[5 ח66 טסה []ועו הזזם]6 5 606זח6וסק 6וזז

.ץח ח66 6שסה [[זשו זז ,50 סז 15 זסתז

]1 0005 6יזס]0ז16) 1661105 16 510%00ווזחוו 0 ז6!60 זס] 660 סד

".16006111 ]0 ץ]6יזסוח---086ווףחם! ]0 66ח6!סטזווף6 6יזזגזףסיז

3. איני סבורה כי המתואר בפטנט 819 לעניין אופן החיבור והניתוק של הלשונית כולל הנחיות ברורות המובילות לרכיב 5 שבתביעה 1 בבקשה שבפניי. ההנחיה בפטנט 819 הינה כי אותו ניתוק חלקי של הלשונית המתבצע באמצעות קווי הניתוק מהווה אינדיקציה לפתיחתה המוקדמת של האריזה. בענייננו, הלשונית נותרת מחוברת למכסה בשל העובדה שהקו העליון הינו קו קיפול ואינו קו הפרדה.

4. לאור ההבדל האמור סבורה אני כי האמצאה הנתבעת הינה חדשה.

ב. פטנט 008'

5. פטנט 008 מתאר אריזה הכוללת מגש ומכסה המחובריס באמצעות ציר. המשתמש מפריד בין המגש למכסה באמצעות צביטה ומשיכה לכיוונים מנוגדיס של ידיות המוצבות האחת על המכסה והשנייה על המגש.

6. לטענת המתנגדת כלל רכיבי תביעה 1 מתואריס בפרסום זה. המבקשת טוענת כי נעדרים מן הפרסוס רכיבים 5, 7 ו-8. אדון ברכיביס אלה כסדרסם.

7. לטענת המבקשת, במקוסם קו קיפולוקו תלישה, שני הקוויס בפטנט 008 (מסומניס 161 בשרטוט 09), הינס קווי תלישה. עיון בעמ' 5 ו-6 לפטנט מעלה כי הקוויס מתואריס כזוג קוויס מוחלשים ("1805] 660א688ו"). ד"ר ערבות, המומחה מטעס המתנגדת, העיד בחוות דעתו (סעיפים 46 - 7) כי בחלק מן היישומים אחד מן הקווים הינו קו פרפורציה ואילו השני הינו תליש. הדבריס עוליס גס מהאמור בהמשך עמודה 6 בשורות 30 - 34 כי עס פתיחת הקופסא תתרחש קריאה לאורך אחד או שניים מן הקוויס המוחלשים:

בחקירתו נשאל ד"ר ערבות לגבי חלקו הראשון של רכיב 7, מיקוס ידית התפיסה התחתונה (המחוברת לכלי) ביחס לקו הקיפול. ד"ר ערבות הסכים כי על פי שרטוט 9 ישנו מרחק בין הידית (160) לבין קו הקיפול (116), כמסומן בשרטוט זה:

הן בקשת הפטנט והן הפרסוס 008 משתמשים במונחים יחסיים, ולא במידות מוחלטות, כפי שהסביר גס מר ערבות בעדותו (עמ' 118 לפרוטוקול הדיון מיוס 17.2.2020). עס זאת, ברור משרטוט 3 לבקשת הפטנט כי הכוונה בתביעה 1 לבקשת הפטנט הינה היפוך של הידיות שבפטנט 8. במלים אחרות, בעוד שבפטנט 008 הידית התחתונה מרוחקת מקו הקיפול והעליונה צמודה אליו ולמכסה, הרי שהידית העליונה בבקשת הפטנט היא המרוחקת ואילו הידית התחתונה היא הקרובה לקו הקיפול.

לפיכך אין והות ברכיב ה בין בקשת הפטנט לבין פטנט 008.

אדון לבסוף ברכיב8, אשר גם לגביו טענה המבקשת כי הוא מבחין בין בקשת הפטנט לבין פטנט 8. נטכיר כי רכיב וה חינו ההגבלה לפיה "ידיות התפיסה 150 ו-160 מוצבות בצורה אנכית

אחת לשנייה (מיתנות לאחיזה לצורך פתיחת האריזה במשיכה לכיוונים מנוגדים".

סבורה אני כי רכיב וה מתקייס בחלקו בפטנט 008. הידיות בפטנט 008 מאונכות זו לאו במישור ץְא (ומקבילות במישור 2א). בקשת הפטנט אינה מציינת באיוה מישור על הידיות להיות

מאונכות זו לזו, אף כי בשרטוט 3 מוצג כי הן מאונכות במישור 2א. עס זאת, המונח "מאונך" גם הוא מונח יחסי (למישור הנבחן) ועל כן סבורה אני כי יש מקוס לפרש אותו בתביעה לאור

הפירוט, אף אס יש בכך כדי להגביל את היקף התביעות (ראה פסקה 33 לפסק הדין בעניין ע"א 0 טרפלקס פל -ים נ' פלסאון בע"מ (פורסם בנבו, 18.12.2014).

מכל מקוס ברור ואין מחלוקת על כך שחלקה השני של ההגבלה כי הידיות ניתנות לאחיוה לצורך פתיחת האריזה במשיכה לכיווניס מנוגדיס מתקייס בפטנט 008. המבקשת טוענת כי בפטנט 008 נעדר היתרון הגלוס באמצאה הנתבעת של פתיחה לכיוונים מנוגדיסם "בשלוש נקודות אחיוה". טענה זו אין בידי לקבלה. מן הסרטון 1 שהגישה המבקשת עולה כי לצורך פתיחת האריזה על פי הפטנט יש צורך בשתי ידיים, שתי אצבעות לכל ידית אחיזה בדיוק כמו באריוה שבפטנט 008', כפי שאישר גם מר חנן ארד בחקירתו הנגדית (עמ' 148 לפרוטוקול הדיון).

ג. | פטאריזה המתוארת בפרסום זה טענה המבקשת למספר הבדלים. ראשית, נטען כי הפתיחה אינה מתבצעת באמצעות משיכה לכיוונים מנוגדים (רכיב 4). עוד נטען כי לא מתקיים רכיב 5 הכולל מפרק קיפול הכולל ציר הנוצר משני קווי קיפול. לבסוף נטען כי הידיות אינן ניצבות זו לזו (רכיב 8) ואינן ממוקמות במרווחים הנתבעים ברכיב 7.

אשר למיקום הידיות וכיוונן, עולה משרטוט 16 לפטנט כי הידיות מקיימות את האמור ברכיבים 7 ו-8 לאמצאה הנתבעת.

2. מטעמו המומחה מטעמו המבקשת, מר ארד, אישר בחקירתו כי הידיות ניצבות, אף כי בחוות דעתו

סבר אחרת : "חנן אלד: אני רוצה לדעת מה כתבתי שם, אילו דברים מתקיימים ב-003. אולי עודך דין דרורי, אה, הנה הטבלה. בסדר. 003 לא מתקיים 7. טוב. עו"ד אגו: אז אני עכשיו שאלתי אותך שאלה מאוד ספציפית. האם הידית 8 ו -1588 ניצבות זו לזו? זה שאלתי. חנן ארד: כן."

3. משמעות הידיות והמקום שבבקשת הפטנט הרי שגם פתיחתן הינה במשיכה לכיוונים מנוגדים באופן זהה לזה שבבקשת הפטנט. אמנם קיימת גם אפשרות נוספת לפתיחה והיא

באמצעות משיכה של הידית הצמודה ללשונית תחילה (1560 בשרטוט לעיל) ורק ולאחר מכן

אחיזה בידית השנייה (1580) ואולם הדבר אינו הכרחי.

4. ההבדל האחרון שנותר בין פרסום 003 לבין האמצאה הנתבעת הינה קיומים של שני קווי קיפול היוצרים מפרק. פרסום ה מציין גם אפשרות לפיה יש שני קווי קיפול (ראה עמ' 6 לפרסום, שורות 32 - 35). אופציה זו קיימת ביחס לשרטוט 1 לפטנט והש אינו כולל את תצורת הידיות הדומה לזו שבבקשת הפטנט. אולם, כפי שהסביר ד"ר ערבות, אין מניעה לייצר את המפרק בשרטוט 16 עם שני קווי קיפול או קו קיפול וקו פרפורציה (קו 1423). ואולם, במקרה וה לא ברור כיצד תתאפשר הפתיחה באמצעות משיכת ידיות לכיוונים מנוגדים.

5. לפיכך סבורה אני כי ההבדל בין האמצאה הנתבעת לבין פרסום 003 נעוץ ברכיב 5. 6. לאור האמור, מסקנתי היא כי יש חידוש באמצאה הנתבעת בתביעה מס'1.

7. בטרס אדון בשאלה האם די בהבדלים שפורטו לעיל כדי להקנות התקדמות המצאתית לאמצאה הנתבעת אתייחס לתיקונים שבוצעו על ידי המבקשת במהלך הבחינה ולמשמעות לשאלת ההתקדמות ההמצאתית.

התיקונים לפירוט במהלך הבחינה ומשמעותם

8. לפני הבחינה, ביום 11.9.2012, תיקנה המבקשת את בקשת הפטנט. התיקונים שהוכנסו כפי שעוליס מתיק הבחינה סוכמו בחוות דעת של ד"ר ערבות (סעיף 33 לחוות הדעת):

הבקשה המקורית הבקשה המתוקנת

9. קל לראות ומר שחר לוי הסכים כי הרכיבים המופיעים בבקשה המתוקנת (מפרק קיפול, ידיות ניצבות, הלשונית אינה מתנתקת מהמכסה) אינם מופיעים בבקשה כפי שהוגשה (פרוטוקול הדיון מיום 18.2.2020, עמ' 33 - 34).

ואולם ממשיכה המבקשת לטעון כי לא מדובר בשינוי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק. לטענה זו של המבקשת יש משמעות בכל הנוגע לאסופי יסודות של האמצאה ולמשמעות שיש להקנות להבדל בינם לבין הידע הקיים. במילים אחרות, הודאת המבקשת כי ההבדלים אינם מהותיים ואף משליכה רק על שאלת תאריך הבקשה אלא גם על האופן שבו בעל מקצוע מתייחס לאסופי ההבדלים לצורך שאלת ההתקדמות ההמצאתית.

התקדמות המצאתית

1. מן הניתוח בשאלת החידוש עולה כי קיימים ההבדלים בין הפרסום לבין האמצאה הנתבעת. נבחן עתה את די בהבדלים אלה כדי להקנות לאמצאה הנתבעת התקדמות המצאתית.

2. כפי שראינו קיימים הבדלים במיקום הידיות על גבי הקופסה והמכסה. בפטנט 008 הידית התחתונה מרוחקת מקו הקיפול והעליונה צמודה אליו ולמכסה, ואילו בתביעות בקשת הפטנט הידית העליונה היא המרוחקת ואילו הידית התחתונה היא הקרובה לקו הקיפול. בנוסף, הידיות מאונכות זו לזו במישור שניים.

3. סבורה אני כי ההבדלים האמורים אינם מספיקים כדי להקנות התקדמות המצאתית לבקשת הפטנט.

מבקשת הפטנט לא הוכיחה כי להבדלים אלה, שהם מינוריים, קיימת משמעות כלשהי מבחינת נוחות פתיחת הקופסה או מבחינה אחרת. אשר להבדל הראשון, כפי שהסביר ד"ר ערבות, חייב להיות מרחק בין הידיות על מנת להבטיח אחיזה נוחה בהן. על כן אחת הידיות צריכה להיות מרוחקת מקו הקיפול והשנייה קרובה אליו, ככל שהידיות מוצבות האחת על המכסה והשנייה על הקערה באותו צד (בשונה מהצבה בצדדים המרוחקים של קו הקיפול, כמו

בקופסה המודגמת בפטנט 9,132,942 115 (נספח 5 לראיות המתנגדת)). אין, למעשה, כל משמעות להיפוך שביצעה המבקשת לידיות.

אשר להבדל השני, כי הידיות ניצבות ولو במישור שניים, הרי שלא מדובר באמצאה של המבקשת. ידיות ניצבות במישור 2א, בדומה לאלה שבבקשת הפטנט, קיימות גם בפטנט 003'. כפי שהסביר ד"ר ערבות בחוות דעתו, בסעיפים 67 - 71, פטנט 003' מיישם פתרון דומה, דהיינו ידיות ניצבות זו לזו במישור 2א לשס אחיזה ומשיכה של לשונית לצורך הפתיחה. ד"ר ערבות

נחקר על פרסום 003', אך לא נשאל על אופן הצבת הידיות העולה באופן ברור מהשרטוטים (למשל, שרטוט 16). ידיות ניצבות זו לזו קיימות גם בפרסום 819', כפי שפורט לעיל.

לאור האמור, אני סבורה כי אין די בהבדלים המינוריים אלה בין פרסום 008' לאמצאה הנתבעת כדי להקנות לאמצאה הנתבעת התקדמות המצאתית, במיוחד לאור פרסום 003" ו-819'.

יתרה מכך, המבקשת עצמה סברה כי שינויים נרחבים שביצעה בבקשת הפטנט אינם מהווים שינוי של האמצאה המתוארת ואף מצדיקים שינוי תאריך ההגשה. מכאן עולה שהמבקשת מסכימה כי גם שינויים מינוריים, כגון אלה שבין האמצאה הנתבעת לבין הפרסום הקודמים שפורטו לעיל הינם שינויים שאינם מהותיים ועל כן אינם יכולים להפוך את האמצאה לחדשה ובאת התקדמות המצאתית.

למעלה מן הצורך אציין כי המבקשת טענה תחילה כי היתרון באמצאתה הוא ממנגנון אבטחת הפתיחה (סעיף 16 -20 לחוות הדעת של מר ארד, מטעמו המבקשת). ואולם, כפי שהדגיש ד"ר ערבות (עמ' 166 לפרוטוקול הדיון), ניתן לפתוח את הקופסאות של המבקשת מבלי להשתמש כלל בידיות הפתיחה כך שבסגירה חוזרת לא יוותרו סימני פתיחה כלל (סרטון עקיפת פתיחה שהוגש במסגרת ראיות בתשובה).

המבקשת טענה ליתרונות נוספים בייצור הקופסאות הנובעים מרכיב "הקלאץ'". כפי שהבהיר ד"ר ערבות בחוות דעתו בתשובה, היתרונות הנטענים נובעים משני קווי קיפול הקיימים בקופסאות בפרסומים הקודמים שהובאו לעיל.

זאת ועוד, מקובלת עליי חוות דעתו של ד"ר ערבות במסגרת ראיותיו בתשובה ביחס ליתר היתרונות להסיר טענה המבקשת. אציין כי לאור מקצועיותו של ד"ר ערבות ונסיונו הרב בתחומו

האמצאה (למעלה משלושים שנה, לרבות פרסומים בתחום אריזות המזון) ועדותו הסדורה והישירה בחקירתו הנגדית, מצאתי את כלל עדותו של ד"ר ערבות כמהימנה.

לאור הקרבה הרבה בין הפרסומים הקודמים לבין האמצאה הנתבעת ויתר השיקולים שפורטו, לא מצאתי כי יש מקום להעמיק בטענה בדבר הצלחתה המסחרית של האמצאה כאינדיקציה משנית להתקדמות המצאתית. מכל מקום, הובהר בידי מר שחר לוי מטעמו המבקשת, כי ככל שהצליח המוצר על פי האמצאה לחדור בשוק, הרי שהדבר ארע כתוצאה ממאמצי שיווק נרחבים של המבקשת (פרוטוקול הדיון, עמ' 47).

התביעות התלויות

הצדדים מסכימים כי למעט הרכיב הנוסף בתביעה 22, בו אדון עתה ביתר הרחבה, אין בתביעות התלויות כל יסוד שאינו קיים בפרסומים הקודמים שהובאו לעיל. כך, למשל, נתבע כי האריזה מתאימה לאוכל חם או קר (תביעה 17), שהקערה מותאמת לשמש כצלחת (תביעה 10), הידיות לאחיזה מחוספסות (תביעה 20).

3. בתביעה 22 נתבע הרכיב הנוסף זהו (רכיב 410 בשרטוט 3 לבקשת הפטנט):

4. תחילה לא התמקדה המבקשת ברכיב זה שנתבע, כאמור, רק בתביעה 22, ורק בהמשך נטען כי

הוא לב האמצאה (עדותו של מר חנן ארד מטעמו המבקשת שסבר כי הקלא' הוא הציר המעוגל, עמ' 161 לפרוטוקול הדיון). המתנגדת טענה כי מדובר בשינוי חזות שאין להתירו. סבורה אני כי משמעות הרכיב בתביעה מתביעות הפטנט יש מקום לדון בו כחלק משאלת כשירותה של תביעה זו לפטנט. הצורך בכך מתחדד גם לאור העובדה שנתבקש תיקון של תביעות הפטנט באמצעות הוספת רכיב זה ליתר תביעות הבקשה.

כפי שהסביר ד"ר ערבות רכיב זה הינו קיפול מעוגל (סעיף 24 לחוות הדעת בתשובה) שאינו מקנה כל יתרון לקופסה הן בפן הייצור והן בשלב השימוש (סעיף 22 לחוות הדעת). מכל מקום, בעל מקצוע היה רואה בכך תחליף לקו קיפול, כפי שהעיד ד"ר ערבות. הדבר ניכר גם משרטוט

3 לפרסום 2012/0181280 115 (נספח 8 לראיות המתנגדת).

לאור האמור סבורה אני כי גם תביעה 22 נעדרת התקדמות המצאתית. לפיכך לא יהיה בתיקון המבוקש כדי לסייע למבקשת.

המסקנה מנקודת מבטי היא כי האמצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית ועל כן אינה כשירה לפטנט.

טענת חוסר תוס לב של המבקשת

חלק ניכר מסיכומי המתנגדת הוקדש לטענה כי המבקשת פעלה בחוסר תוס לב בהליך הבחינה, בין היתר, בכך שביקשה את בחינת הבקשה על ידי על בסיס טענה כוזבת.

מתיק הבחינה עולה כי ביום 31.3.2015 הגישה המבקשת בקשה לבחינה על ידי של בקשת הפטנט. בתצהירו של מר לוי הנלווה בקשה נטען כי קיים בשוק מוצר עושה שימוש באמצאתה (נספח ד' לתצהיר חורש):

"לאחרונה, הובא לידיעתי כי החברות ואקוטק אדיזות בע"מ ו-מוד סוכנויות (מוטי -דוד) בע"מ, מייצרות ומוכרות בישראל מוצר דומה למוצר נשוא הבקשה לפטנט, ובכך קיים חשש ממשי להפרה של הפטנט תוך שימוש באלמנטים המצאתיים שלי לשכלול המוצר שלהן."

בהליך התברר כי המוצר של החברות הנזכרות בתצהיר הינו יישום של פטנט שפורסם לפני המועד הקובע. בכתב טענותיה טענה המבקשת כי האמור בתצהיר אינו נכון ביחס לתביעות בקשת הפטנט כפי שקובלו ואולם היה נכון ביחס לבקשת הפטנט, כפי שהוגשה. ואולם, בשלב בו הוגשה הבקשה לבחינה על ידי כבר תוקנה בקשת הפטנט ועל כן ברור כי האמור בתצהיר בעת שהוגש לא היה נכון וכך גם האמור בכתב טענות המבקשת. מר לוי אף נאלץ לחזור בו מטענה זו בחקירתו הנגדית (עמ' 40 לפרוטוקול).

בחקירה הנגדית נשאל מר לוי מה הוא המוצר המפר אליו התכוון בתצהירו. המבקשת אישרה כי המוצר אשר סברה כי הוא המוצר המפר הינו מוצר המיוצר על פי פטנט אמריקאי 005 0 ע"ש 30086% של חברת 11186 (להלן: "פטנט 680'") שהיה בשוק באותה עת. מן

האמור עולה כי לא רק שהמוצר שבשוק אינו מפר את המוצר של המבקשת אלא שככל שהייתה הפרה הרי שהיא גם הפרה את הפטנט משום שפורסם לפני המועד הקובע. ואת ועוד, אף אכן

סברה המבקשת כי מוצר המיוצר על פי פטנט 680' מפר את המוצר הנתבע בתביעותיה, הרי יש בכך הודאה גם בכך שפטנט 680' שולל חידוש מהמצאה.

ואף אין קשר בין האמור בתצהיר לבין קיבול בקשת הפטנט ואולם אין להקל ראש בהגשת תצהיר הכולל מידע כוזב לרשות מנהלית וזאת כדי ליהנות מן הזכות לבחינה מזורזת. סבורה אני כי יש בכך כדי להשליך לכל הפחות על מהימנותו של מר לוי, עורך התצהיר, בעדותו בפניי.

אוסיף ואציין כי בעניין ע"א 2167/16 53011 נ' אוניפארם בע "מ (פורסם בנבו, 12.7.2021) לצורך הפעלת הסמכויות הקבועות בסעיף 18ג לחוק לא הבחין בית המשפט העליון, תוך הסכמה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בין מידע הנמסר לרשות לפי סעיף 18 לחוק לבין מידע אחר שנמסר לרשות בהליך הבחינה (ראה, למשל, פסקאות 29 ו-108 לפסק הדין). לפיכך בהחלט ייתכן כי מידע מטעה שמסר מבקש פטנט בתצהיר יצדיק את הפעלת סמכויות הראש הקבועות בסעיף 18ג לחוק שלא לתת פטנט על פי הבקשה.

4. מכל מקום, מנקודת מבטי כי האמצאה הנתבעת אינה כשירה לפטנט בהעדר התקדמות המצאתית, לא נזקקתי גם להפעלת סמכותי לפי סעיף 18ג לחוק בשל הגשת תצהיר כוזב בבקשה לבחינה על ידי.

סוף דבר

ההתנגדות מתקבלת.

משמעותה המתנגדת בדין, זכאית היא לפסיקת הוצאותיה בגין ההליך. במסגרת השיקולים לפסיקת הוצאות המתנגדת נלקחים בחשבון משך ההליך ומורכבותו, היקף כתבי הטענות והראיות, הדיונים שהתקיימו והתנהלות הצדדים בהליך. בהליך הצדדים הגישו כתבי טענות נרחבים, ראיות וראיות בתשובה שכללו חוות דעת מומחים ותצהירים של עדי עדויות. העדויות נחקרו בשני ימי דיונים אשר בסופו הוגשו סיכומי הצדדים בכתב בהיקף שנקבע מראש.

אשר להתנהלות הצדדים, סבורה אני כי המבקשת והעדים מטעמה לא נמנעו מהעלאת טענות בלתי מבוססות והתחמקו לא אחת ממתן תשובות לשאלות בחקירה נגדית. בכך היה כדי להאריך ולסרבל את הדיון שלא לצורך.

לאור האמור ובסיכום לשיקולים שהובאו אני פוסקת למען המתנגדת הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסכום כולל של 200,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק אם לא ישולם תוך 30 ימים.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום י" אלול תשפ"א 8 אוגוסט 2021