המבקשת
- שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
- בא כח: עו"ד אייל ברסלר
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
בקשות פטנט 249058, 249740 (בקשה לדון מחדש בדבר סירוב בקשת הפטנט)
המבקשת:
ע"י ב"כ: דר' אייל ברסלר עו"פ
בקשות הפטנט שבכותרת סורבו בשל אי מתן מענה להודעות הרשות שנשלחו והגיעו לידי באי כוח המבקשת.
ביוס 19.12.2021 דחיתי את הבקשה שהוגשה להאריך את התקופה לדון מחדש בדבר הסירוב, תקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967. ביוס 28.2.2022 הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש או לתיקון הפנקסים לפי סעיף 170 לחוק ולחלופין ביקשה לראות בה בקשה חדשה להארכת התקופה המבוססת על נימוקים שלא הובאו בפניי ב"סיבוב הראשון".
בהחלטתי מיוס 20.3.2022 קבעתי כך:
"איני סבורה כי ניתן להיעתר לבקשה מחודשת זו להארכת התקופה על פי הנימוקים המפורטים בה וזאת בשים לב לנסיבות שתוארו בהחלטה זו. לפיכך רשאית המבקשת להשמיע טענותיה בפניי ככל שהיא עומדת על הבקשה ביוס 24.4.2022 בשעה 10:00, ניתן להגיש בקשה שהדיון יתקיים בהיוועדות חזותית תוך שבעה ימים מהיום."
ביוס 24.4.2022 התייצב בא כוח המבקשת לדיון בפניי ובמסגרתו פירט את הנסיבות האישיות שבגינן סורבו הבקשות לפטנט. על מנת שלא לפגוע בפרטיותו של בא כוח המבקשת, אציין רק כי מדובר במצב רפואי קשה ומתמשך, אשר החמיר במיוחד בתקופה הרלוונטית לענייננו, באופן שהוא נאלץ לעבור ניתוח ארוך ומורכב. להחמרה זו ולנושאים נוספים הנוגעים לשירותו הצבאי של בא כוח המבקשת, היו השלכות על יכולתו לתפקד בתקופה הרלוונטית ולטפל כראוי בבקשות הפטנט הללו, עליהן היה אחראי באופן אישי.
רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר
אמנס היה על בא כוח המבקשת לחשוף את הנסיבות הללו כבר בעת הגשת הבקשה הראשונה שהרי הן הנימוק בגינו מתבקשת הארכת התקופה. הנסיבות לא נחשפו בבקשה ואף לא בדיון הראשון בפניי. אין בפי בא כוח המבקשת הסבר לכך, מעבר לרצונו לשמור על פרטיותו ועל כבודו.
סבורה אני כי הנסיבות שתוארו מצדיקות את מתן הארכה והקושי היחיד הינו כי הנימוק לא הועלה במועד באופו הבקשה הוגשה אלא רק בחודש פברואר 2022, בעוד הבקשה הראשונה, ממנה נעדר אותו נימוק, הוגשה כבר בחודש אוגוסט 2021. על פער זה הוצע לגשר באמצעות הפעלת שיקול דעת "לפנים משורת הדין". כב' השופט חשין (כתוארו אז) בפסק דינו ברע"א 7 דרוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 258 פורש את משנתו בעניין שימוש בית המשפט בדוקטרינה "לפנים משורת הדין" ומסביר כי אינה אלא מרכיב בשיקול הדעת השיפוטי המופעל בעל יישוס הדין:
"בבג"ץ 6403/96 תנועת נאמני הר הבית נ' ראש עיריית ירושלים [33] הבאתי את דברי חז"ל על חורבן ירושלים, וכך אמרתי (שם, בעמ' 249);
וכך שנינו: "לא חדבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה" (בבא מציעא, ל, ב), כיצד כך? וכי היה עליהם לדון דיני גזלנות? אף אתה אמור: "שהעמידו דיניהס על דין תורה ולא עבדו [עשו - מ' ח'] לפנים משורת הדין" (שם). הכול עמדו על זכולותיהם, איש לא ויתר על זכותו, וכך חדבה ירושלים. זכות באה בזכות והמפץ היה בלתי נמנע. ואם על כך חרבה ירושלים, הנוסיף אנו ונאמר "יקוב הדין את ההר" (סנהדרין, ו, ב)
לענייננו שלנו נאמד, כי "דין תורה" הוא חוק הכנסת, ו"לפנים משורת הדין" בדברי חז"ל הוא שיקול-דעתו של בית המשפט; שיקול -דעת שלעניין סעד,
למצער, נעלה הוא על זכול, שיקול "דעת זה חיוני הוא כדי שבית המשפט ימלא את יעודו לעשות משפט צדק."
לדיון ב"העבלת לפניסם משורת הדין אל תוככי הדין " בעתירה העוסקת בזכות השוויון לאנשי עס מוגבלות ושילובס בעבודה, ראו גס את דברי כב' השופט רובינשטיין בבג"צ 6069/10 רמי מחמלי נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בנבו, 5.5.2014, תוקן ביוס 8.5.2014). לפלוגתא בין כב' השופטיס שמגר ואלון (כתוארס אז) בנושא פסיקת פיצויים לפי דיני הנזיקיו לפניס משורת הדין, ראו ע"א 350/77 כיתן בע"מ נ' שרה וייס ואח', פ"ד ל"ג(2) 787.
ערה אני לכך כי דברי השופט חשין התייחסו לסכסוך קנייני בין שנייס ללא השלכות מידיות על אינטרס הציבור ואילו בענייננו ראוי ונכון לשקול גס את האינטרס הציבורי לוודאות. על כן לא
ניתן, בשיקול הדעת שניתן לרשס במסגרת סעיף 164 לחוק להתעלס מהאינטרס הציבורי האמור. עס זאת, סבורה אני כי איןו אדס שהדברים שפורטו בדיון בפניי לא יעוררו ולו מעט חמלה בליבו. בשעה שנפרשה התמונה כולה ופורטו נסיבות כה חריגות, סבורה אני כי יש בהן כדי להתגבר על העיכוב בהגשת הבקשה שבפניי.
ואת ועוד, בדיון בפניי צוין כי המבקשת עצמה טרס החלה לנצל את האמצאה במובן וה שהתרופה המבוססת עליה עדיין לא עברה את האישורים המתאימים. מכאן שסביר כי גס צדדים שלישייס לא החלו לנצל את האמצאה בישראל בתקופה שחלפה מתוס השנה מסירוב הבקשות. מטעס ה וכן בשל הספק שהובע בסמכות הרשם להתנות את הארכת התקופה לפי סעיף 164 בתנאי ברוח סעיף 63 לחוק הפטנטים, לא מצאתי לנכון לקבוע כתנאי להחזרה לבחינה כי צד שלישי שהסתמך על הסירוב והחל לנצל את האמצאה יוכל להמשיך ולנצל (לספק שהובע בעניין סמכות הרשם לקבוע תנאי זה, ראו רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' 1 ו 161301 660101811, פ"ד נט(2) 85 (28.10.2004); לניתוח המצב המשפטי לאחר תיקון מס' 10 לחוק הפטנטים, ראו עש"א 2426-0618.
9. לאור האמור החלטתי להיעתר לבקשה. הבקשות יוחזרו לבחינה. בהתאם לסעיף 4 לחוזר רשם - כללי "החזרה לבחינה של בקשות שנסגרו או נזנחו", על המבקשת לשלם בגין כל אחת מבקשות הפטנט את אגרות הארכה מתוס התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק ועד הגשת הבקשה הנוספת שבפניי ביוס 28.2.2022. תשומת לב המבקשת מופנית גם להוראות סעיף 5 לחוזר לעניין מניין האורכות במהלך הבחינה.
0. פרוטוקול הדיון מיוס 24.4.2022 לא יפורסם לעיון הציבור בשל טעמיס שבצנעת הפרט.
ז'קלין ברכה סגנית רשם הפטנטים
ניתן בירושלים ביוס כ"ז ניסן תשפ"ב 8 אפריל 2022
סימוכין: 6404 5