⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 345678

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת המחיקה

  • שם: איקן מפעל ליציקה תעשית מתכת בע"מ
  • בא כח: עו"ד מ. פירון ושות'
צד ב'

בעלת הסימן

  • שם: י.א. וולפמן בע"מ
  • בא כח: עו"ד גרשוני ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 7 ".1" (מעוצב)

מבקשת המחיקה: איקן מפעל ליציקה תעשית מתכת בע"מ

ע"י ב"כ: מ. פירון ושות', עו"ד

בעלת הסימן: י.א. וולפמן בע"מ

ע"י ב"כ: גרשוני ושות, עו"ד

ה ח ל ט ה

הצדדים פועלים ומתחריס בתחום מוצרי המתכת והפלסטיקה אשר בשימוש באינסטלציה. בפברואר 2019 הודיע הממונה על התקינה במשרד הכלכלה כי במר 2020 ייכנס לתוקף תקן רשמי באשר לכמות העופרת המותרת במוצרי מתכת הבאים במגע עם שתייה. בתקן נקבע כי הכמות המירבית של עופרת המותרת לשימוש במוצרים אלה לא תעלה על 0.25%.

אין מחלוקת כי נהוג בישראל ובעולס לסמן מוצרים נטולי עופרת במילים "תת כ ג.1". עוד

אין מחלוקת כי נהוג לקצר צירוף זה לראשי התיבות "ש.1".

כחודש ימיס לאחר הודעת הממונה על התקינה, ביוס 27.3.2019 הגישה חברת י. א. וולפמן בע"מ בקשה לרישום ראשי התיבות ".1" מוקפים בעיגול כסימן המסחר באופן הבא:

הסימן התבקש לרישום עבור המוצרים הבאים: נורות ממתכת, חלקי צינורות, מקשרים, כיסויים, ברזים, סעפות או מסעפי צינורות העשויים ממתכת או מחומרי מתכתיים, שחלקי ומתאמים עבורם, בסוג 6.

לבקשה זו צורפה תצהיר המבסס את בקשתה כי הסימן ייבחן על-אתר. בתצהיר פירט סמנכ"ל החברה, מר רועי טולדנו, כי החברה מפתחת קו מוצרים חדש תחת הסימן וכי בכוונתה להשקיע

משאבים לפיתוח הסימן והחדרתו לשוק. עוד הביע המצהיר חשש כי מתחרים ימתגו את עצמם באופן דומה ובכך תיפגע החברה וגם תיגרם הטעיה לציבור.

הבקשה לרישום הסימן קובלה כבר למחרת ופורסמה להתנגדויות הציבור. שלא הוגשה כל התנגדות נרשם הסימן.

כעבור שנתייס הגישה חברת איקן מפעל ליציקה תעשית מתכת בע"מ את הבקשה שבפניי למחיקת הסימן. בבקשתה העלתה שתי טענות עיקריות: האחת, כי הסימן אינו כשיר לרישום בהיותו סימן מתאר; השנייה, כי הסימן נרשם בחוסר תום לב. עוד נטען כי הסימן כפי שנרשם נמצא בשימוש חברת (180:0צ1 העוסקת בתחום האינסטלציה ומשווקת את מוצריה גם בישראל.

לתמיכה בטענותיה הגישה מבקשת המחיקה את תצהירו של מר זאבי נתנזון, סמנכ"ל מבקשת המחיקה וכן את תצהירו של מר שרון וייסמן, יבואן של חברת 156.02 בישראל.

בעלת הסימן טוענת כי הסימן הרשום הינו סימן מעוצב ולפיכך בעל אופי מבחין. עוד היא טוענת כי הסימן נרשם בתוס לב ונועד לבדל את מוצריה מאלה של המתחרים. לטענתה, קיימות מספר

דרכים לסמן כי המוצרים נטולי עופרת ואף חברת כ0-)15צ1 עושה שימוש בדרכים שונות.

לתמיכה בטענותיה הגישה בעלת הסימן את תצהירו של מר יורס וולפמן, מנכ"ל בעלת הסימן, מר רועי טולדנו, סמנכ"ל החברה ומר נדב יוסף, סמנכ"ל חברת ט.פ.י פל-ים בע"מ, חברה המשווקת מוצרי אינסטלציה בישראל.

כל העדדים נחקרו בחקירה נגדית על תצהיריהם בדיון שנערך בפניי והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

השאלות שהן יש להכריע בהן בהליך והאם הסימן הינו בעל אופי מבחין והאם נרשם בתוס לב בפנקס סימני המסחר. משלא הסימן כבר רשום בפנקס סימני המסחר נהנה הוא מחזקת התקפות הקבועה בסעיף 64 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). לפיכך הנטל להוכחה כי הסימן לא היה כשיר לרישום וכי קיימת עילה למחיקתו מוטל על מבקשת המחיקה העותרת להפקיע את הזכות הקניינית של בעלת הסימן ((ראו בג"צ 5 קליל, תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב|1) 309 (11.1.1988), סע' 5.א; השוו: בג"\ 296/86 .186 פוצדזס]/ סו[נמ נ'

השאלות שמחקלות כרוכות זו בוו במידה מסוימת ואולם לשס בהירות הדיון נדון בהן בזו אחר זו.

אופיו המבחין של הסימן

סימני מסחר מקוטלגיים בהתאם למידת התיאוריות שלהם, כך שבצד אחד עומדים הסימנים הדמיוניים הזוכים להגנה רחבה ובצד האחר של הסימנים המתארים והגנריים. סימנים מתארים לא זכו להגנה אלא אם רכשו כתוצאה משימוש אופי מבחין. (ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי -יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה" [פורסם בנבו] דינים עליון 2001 (11) 4, פסקה 12)). ההבחנה בין הסימנים ייפה הן לכשירות הסימנים לרישום והן להיקף ההגנה להוכיח הסימן (ראה ע"א 4116/06 .6מ1 עְג/ש2316) נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע'"מ, (פורסם בנבו, 20.6.07).

הסימן ייבחן ביחס לשירותים או למוצרים אותם הוא נועד לסמן, שהרי ייתכן כי ביחס למוצרים מסוימים עשוי הסימן להיחשב כתיאורי ואילו ביחס לאחרים כשרירותי (ראה ע"ר 21488-05-

הלכה היא כי בחינת הסימן תיעשה בכללותו ואין לפרק אותו לגורמים, שכן הו האופן בו נתפס

הסימן בעיני הצרכן (ראה רע"א 5454/02 טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופרהב בע"מ (פורסם בנבו, 4.2.2003)).

סבורה אני שמבקשת המחיקה עמדה בנטל להראות כי הצירוף "5 1.0" וקיצורו "ץז" היינו צירופיים מקובלים ונהוגים במסחר לציון תכונה מהותית של מוצרי אינסטלציה העבור במגע עם שתייה, קרי, היותם נטולי עופרת. הדברים באים לידי ביטוי בעדותו של מר וייסמן, שאינו צד להליך זה, שלא נסתרה בחקירתו הנגדית (עמ'6 ועמ' 18 לפרוטוקול הדיון) ובדוגמאות המוצרים שהגיש מר נתנזון. מקובלת עליי טענת המבקשת כי קיימות גם דרכים נוספות לסמן תכונה זו על גבי המוצרים, ואולם אין ספק כי דרך זו הינה אחת מן המקובלות, בין היתר, משום הקיצור שבה. כפי שהסביר מר טולדנו, לעתיד המוצרים היינו קטניים ואין מתאפשר לחרוט עליהן מלל שלמות (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 77 - 78). הסבר דומה נשמע גם מפי מר נתנזון שהסביר שיציקות נמרחות ועל כן אין מקום להטביע בהן יותר מכמה אותיות בודדות (עמ' 31 לפרוטוקול הדיון).

8. בעלת הסימן הדגישה כי הסימן הרשום אינו צירוף האותיות 1.7 אלא כולל גם עיגול המקיף

אותן. איני סבורה כי תוספת זו של עיגול המקיף את האותיות מקנה לסימן בכללותו אופי מבחין אינהרנטי. ביחס לרכיבי הסימנים דומיס קבעתי בעניין אחר כי המכלול מקנה לסימן אופי של חותמת רשמית בדומה לסימן "מאשר" ולפיכך אין בעיצוב כדי להקנות לו אופי מבחין (התנגדות לרישום סימן מסחר 238272 1,2צ1 ישראל (מעוצב) רטר - מכללה לדמיון מודרך ונל"פ בע"מ נ' יובל שפנר (פורסם בנבו, 22.10.2014):

"כאמור, הסימן מורכב מאותיות ומילים הנוהגות במסחר לתיאור השידותים הניתנים על :די העוסקים בתחום, אשר אין להפקיעם מהציבור. אף הרכיבים העיצוביים של הסימן הינם כה מינוריים, עד כי אין בהם כדי להקנות לסימן אופי מבחין. יתרה מכך, סבודה אני כי מקנים הס לסימן מאפיינים של סימן מאשר, באופן שעלול להטעות את הציבור לחשוב כי המבקש הוא הגוף המוסמך בישראל לעסוק בתחום ה -ק.זא."

9. לשס השוואה, באיחוד האירופי קבעה הפסיקה שצורות גיאומטריות פשוטות כשלעצמן הינו רכיבי סימנים חסרי אופי מבחין. העניין נדוש בפסקה 9 להחלטת ערכאות הערעור

על משרד סימני המסחר בעניין 2-5 בעניין הסימן קו גלי 0

לסימן המבוקש וכן ביחס לצורות גיאומטריות בסיסיות כך:

אותו ביקשה לרשום חברת 5ת8/ שס קבע בית הדין ביחס

משנוכחנו כי סוחרים רבים בשוק עושים שימוש בצירוף .1 בתצורות שונות, סבורה אני כי הסימן הרשום נעדר אופי מבחין אינהרנטי וכי הוא מקובל במסחר לתיאור תכונה משמעותית בהתאם לסעיף

לפיקודה. ויודגש, אין מדובר בסימון וולונטרי של הסימנים או במילים שבח שניתן לוותר עליהן. משנכנס לתוקף התקן בעניין כמות העופרת במוצרים, הפכה תכונה זו למהותית עבור הצרכן ומרבית הסוחרים בשוק הבינו זאת והגיבו לכך. כפי שהסביר מר נתנזון בעדותו (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון) :

"זאבי נתנזון : | צינורות, מקשרדים, אוקיי? וברזים כמובן. היום, אם אתה הולך לשוק, אוקיי? באופן כללי, ואתה נכנס לחנות מסוימת, כל ברז שתמצא, סליחה. כל

בדז שתמצא, כמעט כל ברז שתיגע ממדף, יהיה מסומן ‏ ?]1

00-16 1, .1 ידוק, ידוק ו - '1.1, מה שאתה רוצה. יהיה מסומן באותיות קידוש לבנה,

עו"ד גרשוני :| אוקיי,

זאבי נתנזון :| בלל זה, בלי 1, והיום הצרכנים, היו הם חכמים, זה עם חכם, הוא פותח את המוצר. פותח ומסתכל כי אנשים למדו להיות לא פדאיירים. הם פותחים את המוצר, מסתכלים אס זה לא דק קופסה מבחוץ אלא מה גם מוטבע על

המוצר מבפנים, אוקיי? ומסתכלים שיש סימון של :11. למה? כי כשאתה נותן

לילדיס שלך לשתות מים מהברז לצורך העניין, אתה לא רוצה שהם ישתו עופרת. זה דבר מאוד מאוד מקובע..."

1. אף שאיני סבורה כי סימן מסוג ה מסוגל לרכוש אופי מבחין כתוצאה משימוש ממושך אציין כי בעלת הסימן לא הוכיחה כי הסימן רכש אופי מבחין או כי השקיעה בו משאביס על מנת שיווהה עימה במרוצת השנים.

2. העדים של בעלת הסימן נשאלו על כך בחקירתם הנגדית. בעדותו הודה מר טולדנו כי אין

הציבור מזהה את מוצריה על פי הסימן הנדון אלא לפי הסימן וצ שהינו קיצור של שס החברה (עמ' 75 לפרוטוקול הדיון) :

"עו"ד פרזנטי : אז איך, איך אנשים יזהו שהסימן .1 בתוך עיגול, דועי טולדנו :| נו. עו"ד פרזנטי :| קשור לוולפמן? איך, איך מישהו ידע את זה?

דועי טולדנו :| הוא לא. אני לא מבין את ה -, בוא תקצד, תגיע לאן אתה רוצה להגיע, אני לא מבין.

עו"ד פרזנטי :| אני שואל,

דועי טולדנו : | אני לא, אני לא השקעתי חצי מיליון שקל בפדסום באינטרנט או פלסום במעריב לנוער,

כב' סגנית הרשם : לא, לא, השאלה מאוד ברורה. אני לואה על גבי בלז את המילים .1 בתוך, סליחה, את האותיות 1.1 בתוך עיגול,

דועי טולדנו :| אוק'י, כב' סגנית הרשם : איך אני אדע שהברז הזה משווק על ידי חברת וולפמן?

דועי טולדנו : | דבר ראשון, לחברת וולפמן יש אתה לוגו של החברה שאנחנו גם אותו מנסים להטביע איפה שאפשר, לא תמיד יש מקום לשניהם. אה,

כב' סגנית הרשם : על גבי הברז? על המוצר?

דועי טולדנו : | מה? על גבי המוצר. לפעמים המוצר קטן מדי, לפעמים אין שטח פנימי חלק ומספיק גדול כדי לשים את המוצר בצורה מלאה. יש את הלוגו שלנו, של

שזסץ,

כב' סגנית הרשם : איזה? איזה?

דועי טולדנו : | זה הלוגו של החברה, של י5.א. וולפמן, זה עוסק, כב' סגנית הרשם : /0+, אוקיי."

3. אין זה מפתיע שבעלת הסימן לא מצאה לנכון להשקיע בפרסום הסימן או בהחדרתו לתודעת הציבור, שהרי סימנים דומים נמצאים בשימוש מרבית החברות בשוק וסימן זהה לו נמצא

בשימוש של חברת 1180:00, שנציגה העיד בפניי (עמ' 18 - 19 לפרוטוקול): "עו"ד גלשוני : זה כבר מאושר. זה כבר כמה, שנה ומשהו מאושר, שנתיים, שרון וייסמן : | וכולם משתמשים בזה. עו"ד גרשוני :| ועובדה שאף אחד לא נגרם לו נזק, אבל בסדר. שרון וייסמן :| כי כולם משתמשים בזה. עו"ד גלשוני : | בלור.

שרון וייסמן :| כי כולס שמים את השס הזה.,

מסקנתי הינה, אפוא, כי הסימן חסר אופי מבחין אינהרנטי ונרכש בהיותו מקובל במסחר לתיאור תכונה מהותית של המוצרים בגין נרשם. די בכך כדי לקבוע כי דינו מחיקה.

הסימן הוגש לרישום בחוסר תום לב

למעלה מן הצורך אדון בטענתו הנוספת של מבקשת המחיקה שהסימן הוגש לרישום בחוסר תום לב.

שאלה זו כרוכה בשאלה הראשונה מאת שאם ידעה בעלת הסימן כי הסימן חסר אופי מבחין וכי הוא מצוי בשימוש מרבית המתחריים בשוק או צפוי להיות בשימוש, הרי שהפקעתו מהציבור נגועה בחוסר תום לב. יתר על כן, הצגה בפני הרשם של מצגיס שאינס נכונים באמצעות תצהיר הבחינה על אתר ביחס לזכויותיה בסימן וכוונותיה העתידיות מאירה באור שלילי את התנהלותה.

מאת נקודת המוצא לבחינת תום לב של מבקש רישום של סימן מסחר הינה כי אין הוא חייב להודיע לרשם על שימוש בסימן בידי מתחריו ואולם לכלל הקיימים חריגים (ראו (עש"א

(מחוזי י-ם) 34121-03-17 אזחימאן (מבּוחוו[12) נ' 6200166 תגותוו[12 +0 510765 מובּ[0) לקו > (13.11.2017) סע' 10). בדומה ראו החלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 9711- 7 20))66) תהמ1211 01 500765 תנבה נ' מאזן אזחימאן (פורסם בנבו 1.2.2018, סע' 9-8

לפסק הדין). באותו עניין אף הזכיר בית המשפט העליון את הפסיקה לפיה רישום הסימן מסיבות הגנתיות עשוי להוות חוסר תום לב בנסיבות מסוימות:

"לצד האמור, בפסיקה נעשה שימוש בעילת חוסר תום הלב גם כאשר רישום סימן המסחר נעשה למטרות הגנתיות, היינו על מנת למנוע ממתחלים מלהשתמש בסימן או לייצר מוצרים מסוימים. כך למשל, בענין פיליפס (בש"א (ת"א) 16540/06 .א 65זחסי12166 5כז!ווז 66ן!\הוחסא נ' שריג אלקטריק בע"מ [פורסם בגבו] (28.11.2006)) נקבע כי רישום סימן מסחר של ראש משולש של סכין גילוח במטרה למנוע מאחרים לייצר ולשווק מכונת גילוח בעלת ראש משולש, לאחד שהפטנט בענין פקע, עולה כדי חוסר תום לב."

מבקשת המחיקה הצביעה על אי דיוקים בתצהיר שהגיש מר טולדנו בבקשה לבחינה על אתר.

בעלת הסימן לא נשאלה ולא הבהירה את משמעותו המתארת של הצירוף .1. יתר על כן, היא ציינה כי קיים חשש שהמתחרים ימתגו את מוצריהם באופן דומה תוך שימוש בסימן המבוקש או באופן הדומה לו. בעת הגשת הבקשה לרישום ידעה בעלת הסימן כי עם כניסתו לתוקף של

התקן עלה החשיבות של הסימון עבור כלל סוחרים, ואולם הציגה בתצהיר הבחינה על אתר שימוש בסימן המבוקש או בסימן דומה לו כהטעיה של הצרכן. בסעיף 15 לסיכומיה טענה בעלת הסימן כי החשש שהובע בתצהיר הינו כי המתחריים ישתמשו בסימן המעוצב ולא בצמד האותיות .1. עס זאת, הדברים להס טוענת בעלת הסימן לא באו לידי ביטוי בתצהיר ואף נוגדים את האמור בו. על כן איני סבורה כי הייתה לבעלת הסימן ציפייה שהרשם יבין את האמור בתצהיר באופן אלא במיוחד משלא הובהרה לו משמעות הצירוף. יתר על כן, החשש שהציגה בעלת הסימן בפני הרשם לא היה מבוסס על שימוש בפועל בידי המתחריים אלא על רצון למנוע שימוש כזה.

בדיון התברר עוד כי הסימן אינו משמש את בעלת הסימן לשם בידול מוצריה אלא לסימון תכונותם כנטולי עופרת וכי לשם בידול היא מסמנת אותם בקיצור שס החברה. בעניין פיליפס קבע כב' השופט ופט כי לא הייתה לבעלת הסימן דשס כוונה להשתמש בסימן בתוס לב מן הטעס שרישום סימן המסחר בגין ראש של סכין גילוח לא נועד לבדל את מכונות הגילוח מתוצרתה ממכונות של יצרניס אחריס אלא למנוע מהם לייצר ראשים דומים. הנסיבות באותו עניין דומות לנסיבות בענייננו.

בעלת הסימן מדגישה בסיכומיה כי היא פעלה לפי ייעוץ משפטי שקיבלה ולכן אין לייחס לה חוסר תום לב. איני סבורה שטענה זו יכולה לסייע לבעלת הסימן. אין אנו עוסקים בסוג לאחריות פלילית הנובעת מטעות בלתי נמנעת בהבנת האיסור הפלילי (ראו סעיף 43יט לחוק העונשין, התשל";צ - 1977 וע"פ 4909/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ ואח' (פורסם בנבו, 31.3.2005).

יתרה מכך, קשה לקבל את הטענה כי בעלת הסימן קיבלה ייעוץ משפטי להגיש לרשום תצהיר כולל מידע שקרי או בלתי מדויק. העובדות שבבסיס התצהיר הן באחריות המצהיר ואילו המאמת את התצהיר אחראי להזהירו כי עליו לומר אמת. אציין כי גם בעניו בקשה לביטול ולמחיקת סימן מסחר 269806 "הנפותטס1/" (מעוצב) חברת .\/.5 זסשח6/\מן הרשוס ועל כן, לטענתה, לא ניסתה למנוע מהס להשתמש בצירוף .1 אלא בסימן הרשוס. מן ההקלטות שהושמעו בדיון והודעות הטקסט שהוצגו עלה בבירור שהדרישה להסיר את הסימון נשלחה לסוחריס שהשתמשו בצירוף .1 ללא עיגול. ואת ועוד, בהודעות נאמר לסוחריס להפסיק

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

להשתמש ב-ת,1. כוונתה של בעלת הסימן למנוע שימוש בצירוף עולה מן התצהיר לבחינה על אתר שהגישה וגס מעדותו של מר טולדנו (עמ' 77 לפרוטוקול הדיון) :

"אה, זה לא נכון שאי אפשר לסמן בדרכים אחרות. מדובר בבחור יהודי כשר, הוא *כול לכתוב גס "ל,ע., ללא עופרת. מה? למה הדבקות במשהו שהוא לא חובה בכלל?"

מבחן תוס הלב הנו מבחן מעורב אובייקטיבי - סובייקטיבי המוכרע בהתאסם לאמות מידה אובייקטיביות של אורחות מסחר ראויות (ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' 6 1.1160 36310 ,הקנ 0 ), פ"ד נב (3) 276), אך גס מתחקה אחר המניעים הסובייקטיביים לרישוס הסימן (ע"א 9839/17 הביטאט בע"מ נ' 0401 (פורסם בנבו, 17.12.2018)).

5. התנהלות בעלת הסימן כלפי המתחרים בשוק לאחר רישוס הסימן ודרישתה מהס שלא לסמן את מוצריהס בצירוף .1 מאירה את מניעיה ברישוס הסימן למנוע מהמתחריס לסמן את מוצריהס בסימון המקובל בשוק.

6. לפיכך סבורה אני כי מבקשת המחיקה הוכיחה כי הבקשה לרישוס הסימן נגועה בחוסר תוס לב אובייקטיבי וסובייקטיבי כאחד.

סוף דבר

7. הבקשה למחיקת הסימן מתקבלת הן בעילה שהסימן אינו כשיר לרישוס והן לאחר שהבקשה לרישומו הוגשה בחוסר תוס לב.

8. משוכתה מבקשת המחיקה בדינה, בעלת הסימן תשא בהוצאותיה ובשכר טרחת עורכי דינה

בגין הליך. מבקשת המחיקה צירפה לסיכומיה חשבוניות המוכיחות את ההוצאות שהוציאה בפועל לשס ניהול הליך זה עד הגשת הסיכומיס. החשבוניות מסתכמות לסך של 32,000 ₪ כולל מע"מ. מבקשת המחיקה העריכה את שכר הטרחה בגין הגשת הסיכומיס והסיכומיס בתשובה על סך של 18,000 ₪, סכוס שבגינו לא הוגשה דרישת תשלוס. בעלת הסימן לא טענה בסיכומיה דבר לעניין סכוס ההוצאות שנדרש. לפיכך הוכח חלק מסכוס ההוצאות בפועל והוא אף סביר ביחס למורכבות ההליך, משכו והיקף כתבי בי-הדין שהוגשו בגדרו. אשר לסכוס שנדרש בגין הסיכומים, זה ייפסק על דרך האומדן.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

9. לאור האמור סך כל סכוס ההוצאות ושכר הטרחה שייפסק למבקשת המחיקה בגין הליך זה הינו 40,000 ₪ שישולס בידי בעלת הסימן תוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ז'קלין ברכה סגנית רשם הפטנטים

ניתנו בירושלים ביוס יא' אייר תשפ"ב 2 מאי 2022