סימן מסחר 345678

ההחלטה:

4 התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 24830

המבקשת בע"מ 001/02 000 סג ע"י ד"ר ריינהולד כהן ושותפיו, עורכי פטנטים, באמצעות ד"ר מיכאל כהן.

המתנגדת: עסים בע"מ,

ע"י ה"ה כהן צדק ושותפיו, עורכי פטנטים, באמצעות ד"ר י. רפפורט.

== = = ==

6 הבקשה הנדונה לפטנט מס' 24830 הוגשה ביום 20.12.65, ללא דריסת דין קדימה, קובלה על-ידי לסכת הפטנטים בהודעה מיום 24.6.09 ופורסמה ביומן הפטנטים והמדגמים, מס' 6/69

6 מיום 69. אין חוק שחל על הבקשה לפטנט,

בקשה מקבילה לפטנט הוגשה בארצות הברית ב-1961, ונזנחה לאחר הגשת בקשה. המשך ביום 2.6.1964. בקשה אחרונה זו נתקבלה ונתתמה ביום 26.4.66. כאמור, המבקשת לא דרשה דין קדימה לפי סעיף 10 לחוק, ולפיכך המועד הקובע

לדעתנו הוא ה-20.12.65, מועד הגשת הבקשה בישראל.

הבקשה מתייחסת לשיטה וחקירה להפקת תמציות. התביעות

[עד 5) עניינן השיפה, ותביעות 6 עד 12 מתייחסות להתקן.

/ בתביעה 6 מוגדר ההתקן בדלקמן:

001100 ,(100ט[ 020886 מסט1 60ם0580 0מ30022%1 ע10 פנ+בעבקתג" / י

,9530000 516 7ת%20%1ת00ת00 88 8מ601100+1 4ב 11100 0ם4

02ץ ם01%ו0ע6+ 850012%60ב פמבסת 4מם ק%0בעסקבצט תם 8ת0002181

6 28% עס 007100 ,10100 0קמהעס %20 ת0 0עט55סעק 1+ 2ת200001

סממץ 0םם 78808 416 קת1לפטובםאם 102 6205 (2626%0+ 42000060מ1 .

ע0+ 800 08ע10201+ 08מ6850 4תם 02808 00258010ת60-תסה 7ם01081ת1 . ו ג ולת %0ת1 7865 50016ת00ת00-מסת מה 06ת6850 0ו[+ קַת1קַמ1עע / ּ | 46 ,110010 00008ב .01 (ב0ע5% 2 ת1 00ת%281ת0 6מ0 +1ח %00%מ00 , 1

008)ט 0ג% מס 6עט655ע 120 12020850 0+ 027%00ב קת201 פת08ע + ז [ 1 ,ם01ע0+ 81200ע+ת0 2808]) 58210ת00ת60-מסת 6תה 0586260 0ת8 110010

-7 ו 24 .

ו גו

%ב 868ק 6 -תסת 82184 קַת%1הסצ ע10 1808צסעק שַת61ל פמהסת 4 מ0ע? %60פמבאט9 15 1% ב116א 8% 8%ת%+ תהה+ 62ם17ת 6לטה3פע ם

6 0% ת%10נ1ס8 %מב1%נפ6ע פת% קת601186%1 02+ ₪24 עס%בעסקבטס

".110010 אנוס8וףה 8818 ם1

ביום 24.9.69 הגישה הברת עסים בע"מ (להלן - המתנגדת) הודעה

על התנגדותה למתן הפטנט, וביום 24.12.69 את הרצאת טענותיה.

הרצאת טענות זו היתה מנוסחת כדלקמן:

"א. עיקר המצאה תואר בפרסום, אששש שתצלומו מצורף, והוא:

(6עט1%מ10עק( 01 %ה0מ%ל8ק26 5%8%88 1%06ם0 1 16888206 [בתנו+1גו10ע

2600000 .3 68%94 ,ע60%0ע21 %26+ ת0ע+ 0%65

ב. פרסום זה מופץ לכל מעבדות ומכוני המחקר של משרד

החקלאות בארה"ב ועומד לרשות הציבור הרחב בטריטוריות של

מכונים אלה.

ג. משרד החקלאות של ארה"ב ביצע עבודות בסטה זה שלא

נשמר בסוד ובין השאר עבד במעבדה בו נעשתה הפיתוח,

פרופ' ה.. מנהיים - כיום הטכניון העברי היפה - וזה

ללא כל חובת שמירת סודיות.

ד. עם בואו לעבודה במכון משרד ההקלאות בארה"ב נמסרו

לפרופ" מנהיים כל פרטי הפיתוח הנדון, וזה ללא כל חובת שמירת סודיות מצידו. ה. ‏ פרסומים אלה העמידו את עיקר המצאה לידיעת הציבור

וכל בעל מקצוע היה מסוגל לאור פרסומים אלה לבנות

מתקנים כפי שהם מתוארים ונתבעים בפירוט בס בקשת הפטנט 'הנדונה. ו. ‏ אי לזאת מתבקר כב" הרשם לסרב את היתום הפטנט וכו*. "

בהקשר זה יש לציין כי אין מהלוקת שבקשה לפטנט המתארת את

המצאה הוגשה על-ידי משרד ההקלאות האמריקאי, ונדתתה על-ידי

משרד הפטנטים בארה"ב בטענה של חוסר חידוש עקב הענקת פטנט

לבקשה המקבילה לבקשה הנוכחית. .3

3

.4

בכתב הטענות שבתשובה מטעם המבקשת נטען כי "אין בפני הרשם התנגדות כדבעי, שכן המטען ו

המתימר להיות "הרצאת טענות מטעם המתנגדת" לקוי . עד כבדי כך שאינו מאפשר למבקשת לענות עליו.

התקנה מס' 58(א) לתקנות הפטנטים מורה כי על

המתנגד להגיש לרשם את כתב טענותיו, ובו יפרט את

העילות להתנגדות, אודות הקובדות שעליה הוא סומך את

טענותיו, ואת התקד המבקשת.

המבקשת טוענת כי המסמך הנ"ל אינו מפרט כל עילה,

ואינו מפרט כל עובדה".

מעיון בהרצאת טענות המתנגדת נראה כי המסמך מפרט עובדות שעליהן ניתן לסמוך טענות בהתנגדות לפי דרישת תקנה 58(א).

במו פן, א|-על-א' העילות לא פורפו ברטומה, דבר תרצוי לטם בהירות הענינים, מהאמור ברישא של פפקות א" ו-ה* בהרצאת

הטענות ברור כי לפחות העילה של פרסום קודם נטענה. לפיכך י אין מקום לדחות את ההתנגדות על הסף ב את העלון או לחלופין, מאת ספריה כלשהי שאצלה התקבל העלון בפועל. וטוען ב"כ המבקשת כי לאמור לעיל יש משמעות מיוחדת לאור העובדה שלכאורה הפרסום האמור הוא בחינת עלון פנימי של משרד החקלאות האמריקאי, שאינו מיועד לציבור הרחב ושאי לכך, האמור בעלון אינו בחינת פרסום פומבי במובן הסעיף 4 להוק.

ב"כ המבקשת מסיק את הרושם ההלכתי הזה מהעובדות הבאות: א. עצם שמן של העלון; לא ברור לכאורה באיזה מנהל מדובר, וחסר זה יכול להתישב רק עם הנחה שהעלון מופנה או נרץ לאנשים אשר יודעים באיזה המדובר. מאחר והוא המנהל שלהט, כלומר, העלון הוא עלון פנימי. הפיועד בלעדית לעובדי משרד החקלאות של ארה"ב, ואף הוא ממורה על אופין "המשפתי". הרושם הוא שעלון משוכפל ב-אופסט או ססגסיל ללא דף שער, ומופיע אחת לפנים?, גם זה פורש לכאורה שהמדובר הוא בעלון פנימי.

לגבי השאלה אם העלון הוא בחינת פרסום, הנני קובע כי, לנוכח הצהרת פרופ' מנהיים שעבד שנה במשרד ההקלאות והעיד כי העלון נשלח לכל מעבדות ומתקני מטרד התקלאות ולספריות רבות, איני רואה בהצהרה מרעישה. לא ראה את העלון לפני ה-3 בפברואר 1971 בעדות נגדית המכחישה את דברי פרופ' מנהיים. אף-על-פי שהעלון נראה כעלון פנימי לא הובאה שום ראיה המכהישה את ההצהרה כי הוא נשלח לכל מעבדות משרד החקלאות, נמצא בספריותיו הפתוחות לקהל, ואינו מסמן פנימי סודי. לפיכך אני מחליס כי המסמך מהווה פרסום פומבי.

באשר לתוכן העלון נטען ע"י ב"כ המבקשת כי האמור תחת הכותרת, כולל שלוש פסקאות, אשר הראשונה והשלישית בהן בעלות אופי פרסונלי ורק השניה מתארת לתת מידע סכני כלשהו בקשר לאמצאה נשוא המחלוקת. לטענת ב"כ המבקשת אין במידע זה כדי לתאר את האמצאה, ולא בל שכן "באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התאור", כנדרש בסעיף 1(4) לחוק. לפי התאור, המדובר הוא במתקן הכולל מאיד מטיפום מסוים אשר לחיץ עד 30 אחוז מהנוזל ואשר ממנו מועברים האדים למתקן זיקוק. בהתאם לתאור של האמצאה בפרוט הבקשה אין צורך במתקן שכזה. בהתאם לתאור, הגזים ארומטיים היוצאים ממתקן הזיקוק עוברים דחיסה בלחץ אטמוספרי. ממשיך התאור בעלון ומפרט שלאחר הדחיסה האמזרה נקלפיב הגזים בנוזל של המשאבה.

לכל ב"כ המבקשת מתקבל הרושם הברור שהדהיטה מחד והקליטה בנוזל החוסם של המשאבה הן שתי פעולות נפרדות לטענת ב"כ המבקשת, אין בעלון הנקשות זו הר זו, כלומר קודם דחיסה ולאחר כקליטה. לעומת זאת, טוען ב"כ המבקשת סיבומיו, "בהתאם ופעולות הדחיסה תלטה נעטות בו זמנית בתוך משאבה מטוְפוס מסוים עם הסימה וליח כאשר לתוך המשאבה תערובת של הגזים הארומטיים וגזים אחרים, וכאשר הראשונים נקלטים ואילו האחרונים בחזרה". ב"כ המבקשת טוען אעוא, "שהמעקט שניתן ללמוד מהאמור בעלון מורח על מתקן ושיטה אהרים מאלה המתואריס בבקשת הפטנט, בשל ההתייחסות למתקן זיקוק מחד ולדחיסה ולקליטה כאל שתי פעולות נפרדות ועוקבות מאידך. הצהירו של ד"ר רוין אשר הוגט מטעט תטבקטת, תומך בעיקרו בגירסה זו של ב"כ המבקשת.

כלל הוא כי כאשר מאבחנים בקשה מפרסום קודם שצוסט לפי 1 לחוק ההבדלים חייבים לגבוע מהתכונות המוגדרות בתביעות,: לנוכח העובדה כי בתביעות 1 ו-6 לא צויין כי הדחיסה והקליטה נעשות בו זמנית באופן משמעי והניטוח לגבי נקודה זו אינו שונה באופן מהותי מהניסות בתאור שצוטס, אינני מקבל מענה זו של ב"כ המבקשת. מאידך, לנוכח העובדה כי בתאור שצוטט מדובר על מתקן זיקוק, דבר שאינו קיים בבקשה דנן, הנני מחליט בי התאורים אינם זהים והאמצאה לא תוארה בפרסום הנ"ל.

בנוסף ולהבהרת נקודה זו ברצוני לציין כי כדי שתאור יהיה פרסום קודם על-פי סעיף 1(4) לחוק, חייב התאור להיות מספיק גם כדי "שבעל מקצוע יכול לבצע אותה (האמצאה) לפי פרטי התיאור". המדובר הוא בפרטי התיאור העומד בפני עצמו, שכן שעה שחייבים להתייחס למקורות אתרים להשלמת המידע שניתן במסמך, נכנסים לגדר שאלות התקדמות המצאתית המובנת מאליה לבעל מקצוע ולא שאלת פרסום קודם. כמבואר בטרל, מהדודה 12, עם' 118, פסקאות 292 ו-293: עסצעק מת1 66 ת%81 ת00 גפ 3 86 :16ם6% בח %68% סמ"

806006 8 81108%8צת1 %0 88 806 15 %ת6תט400

8 ת1 .60 ,2 עעגוס+68ח 1020 עס 8%8%66 מהאח 610 6צת1

.%ת%60606+תה 70" :8םע0+ קַת1חאס10110 6ם% ת1 פתהטע ,ד

%+מסטףפפסטם 6ם% 6 50 ע46ע0 1 ,%פגות 5% ג 0 לז8ת261ע0 0% ת80ע6ק 8 %28% 8002 08 ,%ת%6בק 4 0ת65%8המט במ 061%6ע6ק 98 8% 16טסח 8₪001066% 6ג%

8 %פטסם1%ח [ע64800%8 8 ע1סק8 ס%+ צ6%10811העק 8016 6מ

8 ... %8תפת1עהקאט עפב+עט1 שת1אפת 01 ק606851%ת

202. , 85ג מ1108+20טטס. שסגים -608 עס מ1+8א ,,. מ10+מת0 )1 ס? 60081 פס ו111%7 80%1081עק 07 8פפסטם 8ם%

14

2 15 -

. "605פע ם 8+ עס בפצוק 1 + אהת וצ ו%,א /281 88% ה8? :0 ת4 4%8%84 4 . 8\ 8 .%ת8%8%000 18ב+ 01% 68ב0מהע0 %%0 6עה יי 1 '6מ+ 01 18086חסת/ קעהת41עס 01 תספע6ק ה' %ם+ 18 5ות 3 . 8016 06 6מ8 4מ28%8ע646מ0 6םת8 6ש001ע8ק 6סמתס 8% 10טסח +60[סטם . ץ[6881%ססת 6 +טסב+1חא צץע41800%60 6ב+ ע1קקה %0 6%108117העק ספ +מגו₪ ץינגוס+מ סז 4. .. '%8ת621₪6קת6 ע6ב%עג+ 8ַת₪8%1 01 8 8מ%21+80₪86 418000116 0+ 18%? 8 ב+1ח; %8מ262170ק+6 +תהסת 8 0+ 26262 0+ ו טפ | תוס סו + %סת סת 6צ1סצת1 ם10םח; עסעע6 תה -- 01 ₪86%2008 לעהת641ע0 ₪ אמוץ[תקקה םת1 77ת606888מ פעה 628117ת₪0 תה 7 1 2 0+108311העק 8 06ש06סעק 0+ ץ2ע41860%8 עתה ץם ת0צ61 מ102₪88%10ת1 8מ%' 8%ם+ 18 %םת6מ6ע1טקסע 62ם0% 6מך 1 05 86סקעגצ 8+ 02+ ₪18% ת1108%10מטקש עסועם 6ם+ .'%ת8+6קש %ת88006כ8 6ב% עס מת6צ1ש +הב% 0+ 00081 56 צַ6+11%ט ו' 6 60 288 תהתח 8511166 6+ פע6באח 08868 86 ₪87 6ע62ם7 [== יצס מו 102 818%60ת28+ תס1108%10טטק 1 1 ששוקתה1 6ם% | 01 שתצוהסות 6 % ה מסע?] ₪8% ₪15% 6ב 626ם% (י1ז₪1118ה18 %+סת 18 26 ב10מח ם1%ח 14088 02 8218+ 1081ת602+ 9 : : 86 ₪866 0+ 8016 פם גו ג 8 ₪05 188 6ב 6סת0ס %טם ",מ108418נמטם שס1פם 6ג% עס 418010886 18 פמט מסע: שמצמסמם

לפיבך, גם מחינה זו אינני טבור שההאור בעלון עומד בדרישה של סעיף 1(4) לחוק, ולפיכך נדחית טענה זו של המהנגדת.

17. עלי אפוא, לדון בטענה השניה הממוסטת על הצגת המתקן והסברתו לפרופ' מנהיים. כאמור לעיל נאמר גם על ידי ב"כ המתנגדת כי הצגת המתקן והטברתו לפרופ' מנהיים בארה"ב לפני התאריך הקובע מהות פרסום קודם לפי הוראות סעיף 4 להוק, וסביב שאלה מכרעת זו הובאו טיעונים לגבי כפה שאלוה יסוד. נטען ראטית, ע"י ב"כ המבקשת, עדותו של פרופ' מנהיים, איננת ל על תעור כלשהו או עדות מסיעה, פרט למסמכים המשמטיט לזיהוי הדברים אשר הוא ראה. ב"כ המבקשת מתייחס בהקשר זה ל- מהדורה שניה, כרך ראפון, ספיף 81 בעמ' 398 עד 400, שם נאמר בעם' 398, שורות 5 עד:

תסקט ע+268 ע+61צסת 01 +מהח 01 +ססעק 01 מ6העטס 16" 8 00160 ב8 400% 8016 ת6880ע2 צַ6%62 בתה 1% 8ע6טה סמה מ1ת

ו"מגג 8%ת81קה 28801780 , ובעפ' 399 (4 השורות האחרובות) ועם' 400, 2 פורות ראשונות: 8 688 ת1%ח 6תס 01 7ת0ס68%1₪+ 1 66לעסקתטפתט 6מ7" 8+ 0 צ61%טסת 6 8צ861ק6ת 0+ בשקטסת6 שתסע+8 8מ26160 1 6ב תפצע .400% 6 ₪ 0מ0ץ06 %+ת%6+8קש / / 1% ₪8 +0 צעת88+1₪0+ צתה עס 680עסקקטפתט 11 ,68868 ת+1חא עת ץ

6 %+פגת לפקת1ג% עס גוס 0 1 8םת818%1ת00 6

6 %8 עס66 תס ת1 שתסע+8% צע6+צ 4 8016ם6880ע צינסצ

1 , . "ע+61/סת

הנני דוהה טענות אלו - לאור הנימוקים הבאים: א בארח"ב לא ק'ים תתליךן התנגדות, והחלכת בארה"ב הנזכרת ב- מתייתסת' לתהליך בטול פטפצס, שבו נסל ההוכחה על מבקש הבפטול. אין,'אפוא, ללמוד מהלכה זו גזירה שווה להליך ההחפגדות שלפני שבו נטל השכנוע'על המבקסה ולא המתנגדת.

ב. אין לראות בתצהירן של פרופ' מנהיים "עדות בעל-עה ללא סיוע", שכן המסמכים המשמשים לזיהוי הדברים אשר הוא ראה, מהווים סיוע מספיק'להוכית כי ההחקן היה קיים והיה ידוע בפומבי ותאורו היה מושלם לפני התאריך הקובע. פשהוכחה עובדה זו והוסכם עליה, ואין מחלוקת כי ההתקן זהה למתואָר בפסנט, אז יש יסוד וטעון במסמבים לעדות. אפילו היתה עדותו של פרופ' מנהיים "ערות בע"פ ללא סיוע",

לפי הדוץ בישראל המשתמע מהאמור בסעיף 54 לפקודת יהראיות (נוסה חדש) תשל"א-1971, החלה בענין שלפני, שהוא בגדר דיון אזרחי, מוקר לי לפסוק על פי עדות יתידָה שאין לה סיוע.

טענה אחרת של ב"כ המבקשת לגבי עדותו של פרופ' מנהיים היתה כי במטך כל זמן שהותו של פרופ' מנהיים בארה"ב הוא היה בבחינת קובד של משרד החקלאות ובתור שכזה לא היה בחינת איש הצבור. היוצא מכך, לטענת ב"כ המבקשת, "שמה שפרופ' מנהיים ראה או לא ראה איננו רלבנסי כלל לשאלת הפרטום הקודם על ידי שמוש בפומבי, מאחר ולצורך עילה שכזו לא מפי עובדי המפעל אנו חיים, שהרי בכל מפעל אשר בו מפתתים דברים חדשים, גלויים הדברים בפני עובדי אותו מפעל, אלא מפי סו פעססמפת".

טוען אפוא ב"כ המבקשת שיש לראות את פרופ' פנהיים כעובד של משרד החקלאות הפדרלי לכל דבר בתקופה שבה שהה בארה"ב. באשר לדברי פרופ' מנהיים (סעיףוהפירוסים של ב"כ המבקשת כדי לערער את האמור בתצהיר, ואני מקבלו בהוכחה לכך שפרופ' מנהיים לא היה כפוף להגבלוח של עובד שכיר וישס לראותו כאיש ציבור. במסקנה זו הנני מסתמך בין היתר על הה באפטוביץ ואח" הנג"ל ועל החלטת נורביץ" נגד הבר, פסקים (מחוזיים) ם"ג 266, ששם נאמר בעם" 209: "ד"ר הבר לא נחקר על תצהיריו .... לא הוגשה ראיה נוספת במטרה לטעון את דבריו .... מאחר ולא נחקר עליהם בבלל, . הרי יש בכך מטום השממף בסיס מתחת לטיקון המערערת (בשאלת פרקום קודם)". לשאלת מעמדו של פרופ' מנהיים אני מחליט אפוא, כי דינו כדין היועץ שנקבץ כאיש ציבור בהחלסת אפטוביץ הנ"ל, דהיינו שלנוכת אי הטלת חובת סודיות עליו, גתינת רשות העברת מידק לטכניון. מהווה גילוי לאוש ציבור החפשי בדין וביושר להשתמש בנָדע ברצונו, הצגת המתקן והטברתו לפרופ' מנהיים מהווה אפוא, פרסום הפוסל את כשירות האמצאה על-פי סעיף 4 לחוק. עדות שמיעה; שכן לא מפיו של פרופ' מנחיים קבלו המבקרים את י נין זן נטען ע"י ב"כ המבקשת כ + | סעיף 2(4) ל ד פרושו "כל שטוש באטצאה, לרבות ייצורו טיווץ או ה שקה הנאה ממנה בדרך אך חרת, אך למעט שמוס שאינן בהיצף עסקי ושאין ל אופי עסקי", מתצהיריו של פרופ' פנהייפ, רוצה ב"כ המבקשת ללמוד כי הסמוש שנעשה במ מעבדות משרד התקלאות הפדרלי היה נסיוני. לבץ, גם מ הטעם הזה אין לדעתו לראות בשמוש זה "ניצול או הצגה" של האמצאה בְפובן הסעיף 2(4) לחוק. אינני מקבל טענה זו לנוכח העובדה כי אף אם נאמר שכאן לא היה מקרה של "נ%צול" לפי הגדרתו בחוץ, ברוך שלפתות היתה "הַצבְה" של ההתקן לפרופ' מנהי'ם "באופן שבעל מקצוע יבול לבצע אותה לפי הפרט*ם שנודעו בדרך זו". עובדה זו לכשעצמה שוללת את כשירות האמצאה לפמצסט לפי הוראות הסעיף 2(4) לחוק. יתר על בן לפי דברי פרופ' מנהיצם ניתן לקבוע בי היה פרסוםם "על ידי תאור בכתב או במראה או בקול או בררף אחרת באופן ..." הפוטל את כשירות האמצאה גם לפי סעיף 1(4) לחוק. די בהחלטתי בשאלה זו כדי לקבל את ההתנגדות, אולם, לשם הבהרה עלי לציין בי הייתי מקגל אה/ההתנגדות גם לאור יתר שתי מערכות העובדות לגצי שאלת פרסום קודם הנזכרות בסעיף 6 דלעיל, דהיינו העברת המידע לטכניון,'והצגת המיתקן לאורחים ומבקרים. אדון תחילה בשאלת הצגת המיתקן לאורחים ומבקרים. בתצהירו הראשון, (סעיף 26 צרין להיות 21) מצהיר מנהיים כי באותה עת, לפני 20.12.65, הוכנסו אורחים ומבקרים למעבדה וכי המתקן והתהליך הוסברו להם באופן חופשי. היו גם מגעים עם התעשיה תוך כדי הסבר התהליך. לפי תצהירו השני, (סעיף 8) ביקרו מבקרים רבים במעבדות לפני התאריך הקובע. לגבי תדצְהירים אלה נטען ע"י ב"כ המבקשת כי זו ההסברים. יתר על כן, טוען ב"ב המבקשת גכי בהתאם להוראות הסעיף 4 לחוק לא די שראת חייב היה: להיות לונקלוסובי לם אה את המחקן, "אלא שמהות האמצאה כך שבעל מקצוע יכול היה לבצע את האמצאה לפי תפרטים סנודעו לו בדרך זו (פעיף 2(4) לחוק)". אין יְ ראי ה, לפענת ב"כ המבקשת, שארם מן הציבור ראה את המפקן, וטיכול היה לפי הפרטים שנודעו לו בדרן" זו לבצע את האמצאה. בתשובה לפענות אלו נאמר ע"י ב"כ המתנגדה כי בעדותו של פרופי מנהיים אין כל בסים לטענה כאילו עדותו של פרופ' מנהיים בענין המבקרים והאורהים הוא עדות שמיעה. לגבי נקודה זו עלי לציין כי דברי פרופ' מנהיים אכן ניתנים לפירוש דו-משמעי שכןן הוא לא הצהיר בי הוא עצמו ראה שהוכנסו אורהים ושמע את ההסברים שניתנו להם אלא"שהוכנסו אורחים והוםברו להם". משמעשהקביעה בעדות זו יכולה להיות מבוססת על ידיעה ישירה או על שמיעה. למרות דו-משמעותם של דברי תצהירו של פרופ' מנהיים בנקודה זו, אני נוטה לפרס את דגבריו כעדות המבוססת על ידיעה ישירה, וזאת בהעדר הקירה נגדית או כל הוכחה הסותרת פירוש זה. ולכן הנני מקבל עדות'זו כראיה מסייעת ונוספת לקביעה שהלה פרסום קודם, י ו הטשולל אתהחידוש באמצאה על פי סעיף 4 לחוק. נותרת, אפוא, השאלה אם העברת המידע ע"י פרופ' מנתיים לדר' פלג בטכניון גם היא מהווה פרסום קודם על פי סעיף 4 להוק. נטען ע"י ב"כ המבקשת בי לענין זה אין כל ראיה. פרופ' מנהיים אומר בתצהירו הראשון, והוזר ואומר זאת בתצהירו השני, שהמידע הועבר לדר' פלג, עמיתו בטכניון, וכי בהתאם למידע זת הוקם מתקן במכניון. אלא, טוען, ב"כ המבקשת, שא;ן אישור מאת הדר" פלג עצמו שהקידע אכמן נתקבל ובאיזה מועד; ב"כ המבקשת מוסף וטוען כי "אפיקן נניח שהמידע התקבל לפני הַהאריך הקובע - ודבר זה לא הוכחוכאמור - הרי אין לנו שמץ של ראיה מה יעלה בגורלו. ו האם דל' פלג הקים מיד מהקן והפעיל אותו והראה'אותו ברביס, זאת לפנו ה-20 בדצמבר 1969, אן שמא למד את הנושא, י תבים נום פיים לפ פרופ' מנהיים ובעיקבות כך תכנן את המיתקן, הזמין את החלקים הדרושים ולבסוף הקים אותו, אולי שנה או הפאתרי קבלת המידע? והאם כאשר הוקם המיתקן הוא עמד בטכניון לרשות הרבים, כך שמעצם ראיתו היה יכול בעל מקצוע לקבל את כל המידע הדרוש לשם ביצןע האפצאה במובן להוק? כל אלה הם נעלמים בדולים, אשר בגדר הראיות שהוגשו אין כל תשובה עליהם". אגי דותה טענות אלה של ב"כ המבקשת משלושה טעמים: א. פרופ' מנהיים הצהיר מפורשות כי פירוס המיתקן והסיטה הועברו על-ידיו למחלקתו בסכניון לפני התאריך הקובע- הזקה על תומר שנשלה שאכן נתקבל ביעדו (ראה גם סעיף 36 לפקודת הפרשנות (נוסה חדש) ). ב. בלבד כי המידע לא נתקבל או נתקבל לאהר התאריך הקובע, יבול היה לבקש את הזמנתו של ד"ר פלג להעיד על העובדות. בהעדר לדות סותרת ואף לא הקירה נגדית של פרופ' מנהיים, אינני רואה כל עילֶה להסיץ שהמידע ,לא היה בידי ד"ר פלג לפני התארין הקובק, למרות שנשלח אליו בהתאם לתצהירו של פרופ' מְנהיים. ג. לו נדרשה המתנגדה:להוכיח בהוכחה עצמאית ונפרדת שהמתומר פורסם בישראל לפני המועד הקובע, כפי שהיה נדרש על-פי פקודת הפטנטים והמדגמים, ע"י פרופ' מנהיים ללא עדות נוספת של מקָבל המירע בִישראל. ייתכן שלא היה די בעדותו של אלא שפכוח חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, אין צוְרֶך בהוכחה בדבר פרסום בישרא, דוקא, בדי לשלול את חידוש האמְצאה. די אפואָ, בעדותו הבלתי מעורערת של פרופ' מנהוים בי המידע הוצא מתחום משרד החקלאות האמריקאי לפני המועד הקובע, ונשלח על ידיו לייעודו בישראל, כדי לעמוד בנטל ההוכחה שהחומר פורסם, בהתאם לפעיף 1(4) לחוק. כאמור, דחיית טענה זו של ב"כ המבקשת מהווה סיבה ווספת לקבלת ההתנגדות, אשר הייתי מקבלה מפל מקום לאור מסקגנותי בדבר הצגת המיתקן והסברתו לפרופ' פנייט, ולאורתים ומבקרים, כמבואר בסעיפים 25 ו-29 - לעיל. לאור האמור אני מקבל את ההתנגדות ומסרב לתת פטנט עלפי הבקסה מס" 24830. המבקשת תשלם למתנגדת הוצאות בשעור ל"י (בולל).

לים היום כ בניסן תשל"ב באפריל 1972 א רשם הפטנסים, ה וסימני המסחר