סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים, וסלמנות המסחר בקשה לעילון במסמכים

במסגרת בקשה למתן רישום כפילות

פטנט מס' 52604

בעלת ה 1 בעלת הפטנט (עזטטח8ה 8 חשווה) (המבקשת בהליכים דנן) באמצעות ש. הורוביץ ושות' עו"ד ע''י ד"ר י. בן-דרור, עו"ד מבקשת רישום הכפילות: אביק בע''מ (המש?בה בהליכים דנן) באמצעות וע"? ד"ר י. הס עו"פ ועו"ד גלילל

א. רקע כללי

ביום 12 בדצמבר 1984 הגישה חברת אביק בע"מ בקשה למתן רישום כפילות לניצול ההמצאה נשוא הפטנט הישראלי מס' 52604.

על בעלת הפטנט (חברת -- .%0] עזטסתהה 8 ת2[!6) הוטל להגיש את כתב טענותיה וראיותיה עד ליום 12 במאי 1985 אלא שטענה שהיא תוכל לעשות זאת רק לכשיומצאו לה כל המסמכים שנזכרים בבקשה למתן רישום כפילות.

מסמכים אלו פורטו במכתב מטעם ב"כ בעלת הפטנט מיום 20 בפברואר 1985.

מבקשת רישום הכפילות צירפה למכתבה מיום 11 באפריל את המסמכים שהתבקשו במכתב הנ"ל להוציא המסמכים הבאים:

פירוט בקשת פטנט מס' 73707 (לרבות דו"ח הכנת התרכובת לפל סעיף 3(ג) של ההצהיר של ד"ר סימגוביץ) ותיק הבקשה לרישום תכשיר רפואלי, לטענתה המסמכים הם סודיים ולכן העתקם לא צורף.

הדיון דנן נסוב, אפוא, סביב מסמכים אלה והשאלה המתבקשת עתה הלא האם זכאית בעלת הפטנט לעיין במסמכים הב"ל ו/או האם הלא זכאית שהבקשה לרישום כפילות לא תידון בטרם יומצאו לה המסמכים הנ"ל.

4. באל כת הצדדים הסכימו ביניהם במסמך שהוגש ל ותאריכו 16 ליובל 5 שבמידה וייקבע שבעלת הפטנט תהיה זכאית לסעד מהסעדים להם עתרה כי אז תינתן למבקשת רישום הכפילות ארכה לקיום כל סעד שליבתן בהליכים דנן.

כן הוטכם בין ב"כ הצדדים שבמידה ומבקשת ורישום כפילות לא תקיים במועדו את הצו שילנתן בהליכים דנן, יתקיים שלב גוסף של דלונים בו תבקש בעלת הפטנט למחוק על הסף את הבקשה למתן רישום כפילות ו/או כל סעד

אחר המתבקש מאל המצאת המסמכים הב"ל ו/או אל קיום סעד אחר שליבתן בהליך דנן.

ב. טענות הצדדים:

ב] 5 בעת הדיון בע''ם שהתקיים בפני הקשתית ב''כ בעלת הפטנט את זכות מרשתו

לעיין במסמכים המוזכרים בסעיף 2 דלעלל על 5 גימוקים:

(א) תקנה 117 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968. (להלן - תקנות הפטנטים).

(ב) הוראות הדין הנוגעות לגילוי מסמכים.

(ג) ריני הראיות בנוגע לעדות מומחים.

(ד) החובה לקיים הליך בתום לב וכדרך המקובלת.

(ה) הוראות דיני המגלעות בענין מגיעות ובחירה (ה0ו8180%).

לנימוקים אלה ולאסמכתאות הנוגעות לענין שהוגשו באשר לכל אחד מהנימוקים הנ"ל אתייחט בהמשך הדברים.

6. ב"ב מבקשת רישום כפילות השיב לגבי כל אחד הנלמוקלם המופלעים בסעלף 5 דלעיל ובאלה אדון בהמשך הדברלם.

באשר לפירוט בקשת פטנט מס' 73707 טען שבקשת פטנט זו לא נבחנה ועל כן הפירוט סודי כמתבקש מסעלף 165 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן -

חוק הפטנטים). מאותו נלמוק לא הוגש דו"ח הכנת התרכובת לפי סע' 3(ב) של ההצהיר של ד''ר טימבוביץ, בהקשר לכך כל שהלתה מבקשת רישום כפילות

4

מוכנה לעשות הוא להגיש את דף השער ודף 331 של לומן הפטנטים מס' 3/85 מיום 31 במרץ 1985 המראלם שהבקשה לפטנט הוגשה.

באשר לתיק רישום התכשיר במשרד הבריאות נטען שהוא כולל סודות מסחרללם מובהקים, בין הלתר השיטות המוזכרות בסעיפלם 3(ב) ו-5 לתצהירו של ד''ר עוזלאל (שהצהיר מטעם מבקשת רישום כפילות). בהקשר לכך, כל שהיתה מבקשת רישום הכפילות מוכנה לעשות הוא להגיש את תצלום האלשור הרשמל מאח משרד הבריאות המראה שהתזק הוגש.

באופן כללי נטען שאין הבוח שבסדרי דין ואין זכות שבסדרי דין לתת

לצד שכנגד לעיין במסמכים, וכן נטען שגם אם יימצא שניתן לחללב בעיון הרל שבסיטואציה של בקשה למתן רישום כפילות קלים וצריך להיות סוג של חסלון על סודות מסחריים.

להלן נדון בכל הטענות והטענות שכנגד, אם כל לא כסדרן. גילוי מסמכים בהליכי הבקשה למתן רישום כפילות בפני רשם הפטנטים:

7. השאלה הראשונה שיש לברר לעצמנו ושתכרלע את גורלו של דיון זה היא האם נלתן לבקש לגלות מסמכלם בהליבי בקשה למתן רישום כפילות המתקי*מים בפני רשם הפטנטים?

אומר מייד טאת התטובה על שאלה זו אלן לחפט בתקנות סדר הדין האזרתי, התשמ'ד-1984 שכן לפל תקנה 2 לתקנות אלו תחולתן הוא "בכל ענין אזרהל המובא לפנל בית משפט, וכן בדיון בכית הדין המיוחד לפי סעיף 55 לדבר המלך במועצה על א"י, 1947-1922, או בדלון בבקשות לפל אותו סעלף" אר מוסלפה אותה תקנה וקובעת ש"במידה שבענין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפ? תקנות אלה". לכן את התשובה לשאלה שהצבנו לעלל לש לחפש בחוק הפטנטים ובמלוחד בתקגות הפטנטים הקובעות את סדרי הדין בעניני בקשה למתן רישום כפילות ובהוראות הדין הכלליות עד כמה שהן חלות, אט בכלל, בהליכים שבפנ? רשם הפטנטים. 8. התקנה הרלבנטית להליכים דנן היא תקנה 117(א) לתקנות הפטנטים הקובעת כדלקמן: "א. בקשה לרישום כפילות תוגש לרשם בכתב בצירוף האגרה שנקבעה ואגרת פרסום ויפורטו בה העילה למתן הרישום, הגורמים שיש בהם להצדיק את הענקתו והעובדות המראות כ המבקש זכאי לקבלו; לבקשה יצורפו ראיות לביסוס הבקשה ועל יכלתו של המבקש לנצל את ההמצאה והיקף הייצור האפשרי". (ההדגשה שלל י.צ.).

במילים אחרות על המבקש רישום כפילות לצרף ראיות לביסוס בקשתו שתתייחסנה בין השאר ליכלתו לנצל את ההמצאה והיקף הייצור

האפשרי. אמרתי "בין השאר" מאחר והראיות לביסוס הבקשה למתן רישום כפילות הן רחבות יותר וצריכות להתייחס למשל לשאלת "נלצול המונופולין לרעה" (לפי סעיף 119 לחוק הפטנטים) או למשל לגורמים השונלם שעל הרשם להתחשב בהם בהתאם לענין, לפי סעיף 122 להול הפטנטים. עם זאת גקב מתקין התקנות בשנ? נושאים נוספים שלש להביא לגביהם ראיות: על יכלתו של מבקש הרישום לנצל את ההמצאה ועל היקף הייצור האפשרי, כאן בשאלת השאלה האם האמור בתקנה 117(א) לתקנות הפטנטים הוא נטל או חובה. הלינו האם הבקשה לרישום כפילות לא תהיה שלמה או אולי כלל לא צריכה להלדון כל עוד שלא עמד המבקש בדרישה של צירוף הראיות האמורות אן שמא זהו רק נטל הלינו שאם המבקש לא צירף ראלות אלו בקשתו היא בקשה ועל הרשם יהיה להכריע בעת הדיון בבקשה האם התקיימו הדרישות למתן רישום כפילות המופיעות בחוק הפטנטים?

. לדעתי, את האמור בתקנה 117(א) לתקנות הפטנטים יש לפרש כנטל

המוטל על המבקש רישום כפילות ולא כחובה. לענין זה (אף כי לדעתי לא חלות תקנות סדר הדין האזרחי על ההליכלם שבפנינו) ניתן ללמוד גזירה שווה מלשון תקנה 75(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שהיתה בעבר ידועה כתקנה 82 לתקנות משנת תשכ"ג-1963) תקנה זו קובעת כדלקמן:

"יהי תכנו של מסמך ענין מהותי במשפט, לש להביא בכתב הטענות את נוסח המסמך או קטעיו המהותילים או לצרפם אל כתב הטענות".

כפי שתקנה זו פורשה (ראה זוסמן מהד' רביעית עמ' 230)

יש להבחין בין מסמך שמשמש לראיה לבין מסמך שהוא גופו מהווה חלק של עילת התביעה בהיותו אחת העובדות שעליהן מבוססת עילת התביעה; במקרה אחרון זה יש להביא את המסמך כגון שטר בתביעת שטר.

כך גם במקרה שלפנינו יש לקרוא את תקנה 117(א) הבקשה למתן רישום כפילות היא בקשה גם אם לא עמד המבקש בנטל לצרף ראיות לביסוס בקשתו או על יכולתו לנצל את ההמצאה והיקף הייצור האפשרי. אלא שהוא מעמלד את בקשתו בסכנה ובעת הדיון לגופו של ענין, יכול הדבר להיות בעוכריו.

10

במקרה שלפנלנו הביאה מבקשת רישום כפילות ראיות לבלסוס בקשתה אן בקשר לראיות שהן בשוא דיונבו לא ניתן להערלכן בשלב זה ואף לא ניתן להעריך את אל קיומן והשפעת הדבר על גורל הבקשה.

נשאלת השאלה האם תוכל מבקשת רישום כפילות להסתמך על המסמכים נשוא דיוננו כאשר הלא רק מזכירה אותם בכתב טעבותיה ו/או בראיות אחרות שהגלשה מבל?ל שתגלש את המסמכים עצמם?

כדי להשיב על שאלה זו יש להעזר כהוראות הדין הכללי שחלות גם על דיון בפני הרשם ואשר לפיהן כל עובדה שהינך מביא בכתב הטענות עליך להוכיה. דרך ההוכחה נתונה לשיקול דעת הצד המתדיין אך כל עובדה שלא הוכיח צד מתדיין ורק טען לגביה בכתב טענותיו לא היה לה כל משקל בעת הכרעת הדין, אלא אם הצד שכנגד הודה בקיומה או לא הכהלש אותה.

במילים אחרות, אין לומר שמבקשת הרישום לא תוכל לאזכר את דבר קיום המסמכים בשוא דיונבו אך כל עוד שלא תגיש אותם ותיתן עותק מהם לצד השני (בעלת הפטנט) כדי שלעיין בהם ולוכל להגיב עליה ישפיע הדבר על משקלם.

גם בהליכלם אזרחיים בבית המשפט לא תזמחק מכתב הטענות עובדה שנתמכה במסמך אשר לא הוגש. בסוף הדיון לכשיערלך השופט את הראיות ויבדוק עד כמה הוכיח צד מתדיין את העובדות המופיעות בכתב טענותיו יסיק השופט את המסקנות המתבקשות מכך שלא הוגש מסמך המוזכר בראיות או בכתב הטעבות.

יש לזכור שאפילו לענין מחיקה על הסף של כתב תביעה (לפי תקנה 100 לתקנות סדרי הדין האזרחי) לא מוחקים כתב תביעה אלא אם אין הוא מראה עילת תביעה. לפיכך, אם אין המסמך עצמו עללת התביעה לא יימחק כתב התביעה.

א. ב"כ בעלת הפטנט ניסה לתמוך את טענותיו בסעיף 163(ב) להוק הפטנטים ומסעיף זה ניסה ללמוד על סמכותו של הרשם להורות על גילוי מסמכים;ולא היא.

סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"בגביית עדות שבעל פה, יהיו לרשם כל הסמכולות שפ

בית משפט לענין השבעתם של עדים, קבלת הצהרה מו עדים

הם וכפיית להופעה בפניו ולעגינים אחרים הקשורים בכך ובמסירת העדות".

סעיף זה לא בא אלא להסמיך את הרשם בכל הסמכויות שפ

בית משפט לעניין השבעתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע בפגיו ועגלב העדות. אך אין

ים אחרים הקשורים בכך ובמסירת ללמוד מסעיף זה שהוא הסמיך את הרשם להורות בצו על גילוי מסמכים. פרט כזה יש לקבוע אותו במפורש כפי שעשו תקנות סדר הדין האזרחי בהליכים המתקיימים בפבי

בתי המשפט.

ב''כ בעלת הפטנט הסתמך בטיעוניו גם על הדין הקיים באנגליה לפיו יש לרשם הפטנטים סמכות לצוות עפ גילוי מסמכים, ראה בענין זה הלסבורל:

2 .ם, .5 .01 .56 4% שם נאמר כדלקמן: 6 1 600ח1) 66ה0/106 זז פח1צ41 6ת% 60 הסו8%וסיץ תך" 6 צ61500/67 6 806 15065565 +ס 6 6 , (ת08% חס

5זסאסק 506 ווה 5 1 [ 600 66 ע 501 150 ,תח -

0חת + 1805 5 עזטס5 1

005 ל טק 10 זסאסם 506 ההת% 06 00% תִחָו 8 +0

+0" 60050006 0+ 60"

אך יש להעלר שסמכות זו של הרשם באנגליה מבוססת על כלל 3(103) ל - (1978) ₪165 5 המסמיכה את הרשם בסמכות ז1. הסמכה דומה איגה קלימת בלשראל

ולכן לא ניתן ללמוד גזירה

שווה מהדין האנגלל.

1. ב"כ בעלת הפטנט הסתמך על הכללים הנוגעים לעדויות מומחים ומכוחם ביקש ללמוד על חובת הצד שכנגד לגלות את המסמכים הנדונלם. בענין זה, כדרכו, הביא ב"כ בעלת הפטנט אסמכתאות רבות לנקודה זו. אזכיר רק אחת מהן: ע"פ 410/72 מדינת ישראל נגד אסעד עלי קיזל כי'ח (257)1, 262, שם נאמר כדלקמן:

"כבר אמרנו שלא תיתכן שפיטה ראויה לשמה אם לא לוגש לשופטים החומר בצורה המאפשרת להם ליצור דעה משלהם. על המומחה להכניס את השופט לסוד מומחיותו, לגלות לפנלו גם את החיובי וגס את השלילל שבממצאיו ולשתף את בית המשפט בהתלבטולותלו".

קביעה זו לא חלק עליה הצד השני ובצדק. לש להפרלד בין שאלת החובה

.. להציג ראיה לבין משקל הראיה. אין ללמוד מהאסמכתא הנ"ל ומהאסמכתאות האחרות שהביא ב"כ בעלת הפטנט על החוכה להציג את הראלה, למעשה נלתן לומר שמשקל עדות המומחה המסתמכת על מסמך שלא הוגש עשויה להפגם אם המסמך לא ילוגש. אך אין לומר שעדות המומחה לא תתקבל בשל כך.

2. א. לאור המסקנה אליה הגעת? לעיל שאין חוכה שבדין לגלות מסמכים ואין סמכות לרשם לצוות על גילויים ממילא נדחות טעבות ב"כ בעלת הפטנט באשר לחוסר תום לב מצד מבקשת רישום כפילות.

ב. הוא הדין לענין טענת המניעות. אמנם הצד שכנגד בחר להסתמך על מסמך מסוים אך אם לא יביאו הוא כאמור מסכן את תבלעתו או את בקשתו אך אין לומר שתוא חייב להגיש מסמך זה באין הוראה בחוק

ס הפטנטים או בתקנותיו שמחייבת אותו לעשות כן.

ג. לאור המסקנות דלעיל לכול הליתי כבר בשלב זה לסלים החלטתי בדהלית בקשת בעלת הפטנט שאצווה על גללוי המסמכלם הנדונים ובדהילת כל הסעדים החלופילם שבבקשה, אלא שלמען שלמות הכתובים אתליחס לטענות ב''כ מבקשת רישום כפילות לענין החסינות שביקש לייחס למסמכים דנן.

ד.

חסינות המסמכים

פלרוט בקשת הפטנט מס' 73705

לעביך זה טען ב''כ מבקשת רישום הכפילות שמאחר ומדובר בבקשת פטנט שטרם נבחנה על כן הפירוט סודי. טענה זו התבססה על סעיף 165(א) לחוק הפטנטים הקובע כדלקמן:

"הרשם וכל עובד אחר בלשכה, וכן כל אדם שנמסרה לן

ידיעה מכח הסעיפים 18(א)(1), 95, 96, 100, 101 או 109, ישמרו בסוד כל בקשת פטנט כל עוד לא פורסמה לפי סעיף 26, והוא כשאין הוראה אחרת כחוק זה".

לדעתי צדק ב'ב בעלת הפטנט בטענתו שהאיסור שבסעיף 165(א) לחול הפטנטים חל על הרשם ועובדי לשכתו וכן אבשים שנמסרה להם לדלעת מכח סעלפים מסויימים שבחוק הפטנטים אך אינבו חל על מי שלא נזכר בסעיף.

לפלכך, לו למשל היה מתקלים הליך בפני בית המשפט ששם ניתן לבקש צו לגילוי מסמכים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, וצו זה הלה מתייחס לבקשת פטנט שטרם פורסמה כי אז היתה חובה על הצד המתדיין שבידיו

הבקשה לפטנט לגלותה לצד שכנגד. עם זאת היה על בית המשפט לקבוע הסדרים לשמירת סודיות (כגון: דיון בדלתות סגורות) כפי שבית המשפט הליב לעשות זאת כאשר הוא דך בערעור על התלטת הרשם המסדב לקיבול בקשת

פטנט לפל סעיף 176 לחוק הפטנטים.

לאור מסקנה זו אין כל הסלוך גם לדו"ה הכגת התרכובת לפי סעיף 3(ב) של ההצהיר של ד"ר סימבוביץ.

תיק רישום התכשיר במשרד הבריאות

לענין זה טען ב"כ מבקשת רישום כפילות שהוא כולל סודות מסחרללם מובהקלם, בלן הלתר השלטות המוזכרות בסעיפים 3(ב) ו-5 לתצהירו של

ד"ר עוזיאל (שהצהיר מטעמ מבקשת רישום כפילות).

גם טענה זו של ב"כ מבקשת רישום כפילות כקודמתה הגנל דותה. המקור לדלנל החסיון של מסמכים הוא פקודת הראיות (נוסח חדש) וברשימה זו לא נכללו "סודות מסחריים". על כן דעתל היא שתיק

ריטום התכשיר דנן כמשרד הבריאות לא נהנה מכל חסיון. בו סוף דבר הנני רוחה את בקשת בעלת הפטנט לעילון במסמכים שנדונו לעיל ולסעדים חלופיים אתרלם, והנני מורה ע5 המשך הדיון בבקשה

לרישום כפילות במועד שיתואם עם הצדדלם.

אין צו להוצאות אלו תקבענה בסיום ההליכים שבין הצדדים.

ניתן בירושלים היום, כ"ה באלול התשמ"ה 1 בספטמבר 1985

יואל צור// רשם הפטנטים,/,הַמדג6לם,

וסימני המטחר