סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למתן רשיון כפיה בפטנטים מס' 39990, 51318, 57956, 551601 מבקשת רשיון הכפיה: אגיס תעשיות (1983) בע"מ ע"י ג. גולר עו"פ וג. גינת, עו"ד

בעלת הפטנטים: [שם חלקי] (מקודם [שם חלקי])

א. בהחלטתי מיום 10.2.88 החלטתי להעניק למבקשת דנן רשיון כפיָה לגבי 2 פטנטים מס' 39286, 39990, 17829, 5131, 52961, 55161 ו-57956 (להלן - הפטנטים הנדונים). בסעיף 19 לאותה החלטה הוריתי לצדדים להגיש ללשכה תוך 30 יום מיום ההחלטה הסכם בדבר תנאי הרשיון והיקף התמלוגים. לחלופין, קבעתי שבמידה והצדדים לא יגיעו לכלל הסכם, כאמור, עליהם להודיעני בתום 30 יום מיום ההחלטה כדי שאחליט על המשך ההליכים המתבקשים מסעיף 126 לחוק הפטנטים.

ב. ביום 8 במרץ 88 הודיעני ב"כ בעלת הפטנטים שהצדדים לא הגיעו להסכם, כאמור, ושיהיה צורך להמשיך, בהליכים לפי סעיף 126 לחוק הפטנטים, כן הודיעני שהוגש ערעור על החלטתי הנ"ל ועל כן ביקשני - להשהות את המשך ההליכים עד לפס"ד סופי של ביהמ"ש המחוזי בערעור.

ג. ביום 9.3.88 הציע ב"כ מבקשת רשיון הכפיה בסעיף 2 למכתבו שתנאי רשיון הכפיה יהיו בהתאם לנוסח המובא בנספח להחלטת הרשם בענין טבע נגד 3080891 (מבחר החלטות של רשם הפטנטים 7/78 עד 8/88 כרך א' עמ' 178 בעמ' 18%). כן הודיעה מבקשת הרשיון שהיא מוכנה להשאיר את קביעת שיעור התמלוגים לשיקול דעתו המוחלט של הרשם. על אותה הצעה חור ב"כ מבקשת הרשיון במכתב נוסף שהתקבל ב-15.5.88.

ד. ביום 16.3.88 התקבל מכתב נוסף מטעמו של ב"כ מבקשת רשיון הכפיה בו הודיעני שב"כ בעלת הפטנטים אינו עומד על בקשתו להשהות את המשך ההליכים ועל כן ביקשוני להורות שהמבקשת והמשיבה לא יצטרכו להגיש ללשכת הפטנטים חומר כבתוב לפני ה-15.5.88.

ה. ביום 17.5.88 הגישה בעלת הפטנטים את ראיותיה לענין תנאי הרשיון בצורת תצהיר החתום ע"י מר מרפי אשר אף היה מעורב בהליכים הקודמים שהתקיימו בין הצדדים. אשר לפרטים העולים מתצהיר זה ולתוגבת מבקשת הרשיון אתייחס להלן.

עיון בתצהיר שהוגש מטעם בעלת הפטנטים ובתגובה שהיתה מטעם מבקשת הרשיון מראה שלמעשה מקובל על הצדדים שנוסח רשיון הכפיה יהיה כנוסח הרשיון המופיע בנספח:להחלטתי בענין בקשת חברת טבע למתן רשיון כפיה נגד 7 וכל שמצוי במחלוקת הוא גובה התמלוגים. הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו ביגיהם שלא לקיים דיון בעל פה באשר לשאלה שבמתלוקת והותירוה לשיקול דעתי.

סעיף 126 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 מעניק לרשם הפטנטים את הסמכות לקבוע את תנאי רשיון הכפיה וזה לשונו:

"רשיון לפי פרק זה יהיה רשיון לא ייחודי, והרשם יקבע בעת מתן הרשיון את תנאיו, לרבות התמלוגים או תמורה אחרת שעל בעל הרשיון לשלם לבעל הפטנט, הכל כפי שהוא סביר ומתאים בנסיבות הענין, ובין היתר יקבע הרשם

1. נסיבות שבהן יראו את הרשיון כבטל או שבהן יבוטל או ישונו תנאיו;

2. דרכי קביעת סכום התמלוגים או התמגרה האחרת, מועד תשלומם ודרך תשלומם.

3. דרכי סימון המוצר שנוצר על פי הרשיון".

באותה החלטה קבעתי כמו כן: [

"שהעובדה שהצדדים היגעו להסכם ביניהם באשר לתנאי רשיון הכפיה (ולו אפילו הסכם חלקי) אין הדבר פוטר את רשם הפטנטים מלעיין בתנאים ולבחון אותו האם התקיימו בו הררישות שבסעיף 126 לחוק הפטנטים ודהיינו:

א. האם הרשיון איננו ייחודי (כהגדרת המונח "רשיון לא ייחודי" בסעיף 6 לחוק הפטנטים);

ב. האם תנאי הרשיון לרבות התמלוגים או תמורה אחרת שעל בעל הרשיון לשלם לבעל הפטנט סבירים ומתאימים בנסיבות הענין;

ג. האם נקבעו בין תנאי הרשיון הנסיבות שבהן יראו את הרשיון כבטל, או שבהן יבוטל או ישונו תנאיו; 1

ד. האם נקבעו, בין תנאי הרשיון, דרכי קביעת סכום התמלוגים או התמורה האחרת, מועד תשלומם ודרך תשלומם;

ה. האם נקבעו בין תנאי הרשיון דרכי סימון המוצר שנוצר על פי הרשיון.

משנבחנו כל אלו ייאשר הרשם את תנאי הרשיון ואז ייהפכו אותם תנאים כאילו מלכתחילה נקבעו ע"י הרשם; והיה ואחד מהאלמנטים דלעיל לא הוסכם או שלא מעד במבחני סעיף ב' רלעיל (היינו נמצא בלתי סביר או בלתי מתאים בנסיבות הענין) כי אז חובתו של הרשם לקבוע אותו תנאי באופן שיהיה סביר ומתאים בנסיבות הענין. /

- ₪ סעיף 126 הסמיך את רשם הפטנטים לקבוע את תנאי רשיון הכפיה בהיות הרשיון "רשיון כפיה" ולא רשיון מרצון. המחוקק הפקיד בידי הרשם סמכות חשובה זו בהיותו ממונה על "טובת הציבור". הגורמים שדרש המחוקק שהרשם יתחשב בהם בעת הענקת רשיון הכפיה צריכים לשמש (לצד הישקולים שבסעיף 126 לחוק) אורים ותומים לפניו בואו לקבוע את תנאי הרשיון. אכן הרצוי הוא שהצדדים יגיעו ביניהם להסכם באשר לתנאי הרשיון אשר יהיו בו

כל האלמנטים שמתבקשים, מסעיף 126 לחוק אך אם אלו אינם קיימים שומה על הרשם להתערב בכך".

בהחלטתי הנ"לי בענין טבע נ. 80808581 עמרו תנאי רשיון הכפיה במבחן סעיף 6 וראותם שיקולים המופיעים באותה החלטה שהביאוני לאשר את התנאים, רלבנטיים גם כין הצדדים דנן ועל כן הנני מאשר תנאים אלה גם לענין הפטנטים דנן.

כל שנותר לברר הוא שאלת גובה התמלוגים. לענין זה עולה מתצהירו של מרפי (מטעם בעלת הפטנטים) שגובה התמלוגים הראוי למקרה דנן הוא 70% מהמכירות נטו של מקבל הרשיון כמבואר בסעיף 15 לתצהירו של מרפי הקובע כדלקמן:

[נתונים מספריים וטקסט קורס]

שאתחוז תמלוגים זה תואם את גובה התמלוגים הממנצע שנקבע בישראל והוא אחז תמלוגים הוגן בנסיבות המתוארות בתיק דנן כפי שהובאו בהחלטתי מיום 8.

אשר על כן אני קובע בתוקף סמכותי לפי סעיף 126 לחוק הפטנטים כי הסכם הרשיון שבין הצדדים יהיה לפי הנוסח המצורף בתוספת א' להחלטתי בענין טבע ואתח' נ. 0008971 כפי שפרסמה בקובץ מבחר החלטות רשם הפטנטים ביולי 1978 עד אפריל 1988 כרך א' עמ' 188-188 בשינויים המחוייבים לפי הענין כמבואר להלן:

א. בכל מקום בהסכם בו נאמר (15א4021704) (או טבע או אחד ממבקשי הרשיון באותו דיון) יהיה הכוונה למבקשת הרשיון דנן.

ב. בכל מקום בו נאמר 80808581 הכוונה לבעלת הפטנטים דנן. י

ג. גובה התמלוגים יהיה כקבוע בהחלטה זו. מועדי תשלום התמלוגים ודרך תשלומם יהיה כקבוע ברשיון.

ד. מועד תחילת הרשיון בגין הפטנטים דנן יהיה החל מיום החלטה צו והוא יסתיים לגבי כל אחד מהפטנטים נשוא החלטה זו במועד בו יפוג כל אחד מהפטנטים דנן בישראל.

ה. יש להתאים את המבוא לרשיון ואת האמור בסעיף 1 בו לפטנטים נשוא דיוננו.

ו. על הצדדים יהיה לקבוע ואף להודיעני את דרכי סימון המוצרים שנוצרו על פי הרשיון.

בכפוף לאמור לעיל, מתבקשים הצדדים להגיש לי תוך 30 יום מהיום נוסת הסכם בכתב שישקף את האמור לעיל.

9. הצדדים לא הודיעוני את עמדתם לענין ההוצאות המתבקשות מההליך הקודם שהסתיים בהחלטתי מ-10.2.88. על הצדדים להודיעני בכתב את עמדתם לענין ההוצאות הנ"ל תוך 30 יום מהיום.

באשר להליכים נשוא החלטה זו אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

ניתן בירושלים היום כג' בתמוז התשמ"ח 8 ביולי 1988

יואל צור רשם הפטנטים, המדגמים רשם המסחר

בפני רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר: (1) הליך טרומי במסגרת בקשה למתן רשיון כפיה - פטנטים מס' 39990, 39286, 51315, 52961, 57956 בעלי הפטנטים: [שם חלקי] (וכיום: [שם חלקי]) חברה רשומה לפי דיני בריטניה ע"י ד"ר מ. כהן עו"פ וד"ר פלד עו"ד

מבקשת רשיון הכפיה: אגיס תעשיות (1983) בע"מ ע"י ג. גולר עו"פ וג. גינת עו"ד

ה מ צ ט ר פת: תרופארם בע"מ לפי סעיף 126 (ב) ע"י א, גבריאלי עו"ר לחוק הפטנטים

זהו הליך טרומי במסגרת הליך הבקשה למתן רשיון כפיה בו ביקשה בעלת הפטנטים שלוש בקשות חילופיות כדלקמן:

א. בקשה לדחות על הטף את הבקשה למתן רשיון כפיה.

ב. לחילופין לדחות את הדיון בבקשה למתן רשיון כפיה עד להכרעה בתובענה בגין הפרת פטנט שהגישה בעלת הפטנטים נגר מבקשת רשיון הכפיה בת.א. 963/87.

ג. לחילופי חילופין, לדחות את הדיון עד להכרעה בבקשה בדרך המרצה למתן צו מניעה זמני שהגישה בעלת הפטנטים במסגרת ת.א. 963/87 הנ"ל (המדובר הוא בהמ' 3922/87): (דיון זה אמור להתקיים ב-19.5.87).

(א) בפתיחת ההליך הטרומי טענו ב"כ מבקשת רשיון הכפיה "טענה טרומית" שבעלת הפטנטים אינה זכאית לבקש את בקשת הרחיה על הסף של הבקשה למתן רשיון כפיה מאחר ואין זכר לטענת הפרת פטנטים בכתבי הטענות שהוגשו במסגרת הבקשה למתן רשיון כפיה. טענה טרומית זו דחיתי ללא הנמקה במהלך הריון שהתקיים בפני ביום 17.5.87 להלן הנמקתי לאותה החלטה:

(ב) המבקש דחיה על הסף של הבקשה למתן רשיון כפיה התבססה על תצהירים שהוגשו ע"י בעל הפטנטים: המדובר הוא (בהתאם למכתבו של ר"ר מ. כהן מיום 16 באפריל 1987) בתצהירו של מר גיורא קרני שהוגש במסגרת הליכי הבקשה למתן רשיון כפיה ובתצהירה של גב' חנה מרכוס שניתן

במסגרת הבקשה לצו מניעה צמני בביהמ"ש המחוזי בת"א. תומר זה לא היה ידוע בעת שהגישה בעלת הפטנטים את כתב טענותיה במסגרת הליך הבקשה למתן רשיון כפיה. עם זאת, בסמוך לאחר שתצהיר קרני הוגש התריע ב"כ בעלת הפטנטים על כוונתו לטעון שיש לדחות את ההליכים הקשורים למתן רשיון כפיה עד שיוודעו תוצאות הדיון במשפט ההפרה ולחילופין בדיון הבקשה למתן צו המניעה הזמני וכן שיש לרחות את כל הבקשות לרשיון כפיה על הסף.

(ג) עוד ייאמר, ש"בקשת דחיה על הסף" בשונה מ"בקשת מחיקה על הסף" איננה חייבת לנבוע דוקא מהאמור בכתבי הטענות. המוסד של "מחיקה על הסף" ושל "דחיה על הסף" מבוססים על תקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר אף כי הן חלות בהליכים המתקיימים בפני בתי משפט, יעילות הדיון מחייבת את החלתן גם בהליכים המתקיימים בפני רשם הפטנטים, בעוד שלצורך "מחיקה על הסף" של כתב טענות בוחנים את לשון כתב הטענות הרי שלצורך "דחיה של הסף" של תובענה אין בוחנים רק את כתב הטענות כי אם את כלל המסמכים שהגישו הצצדים בעיקר כשהטענה של בעלת הפטנטים דנן אינה טענת "מעשה בי"ד" או טענת "חוסר סמכות" כי אם טענה שהיא בבחינת "נימוק אחר שעל פיו ניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע" במובן תקנה 101(א)(3) לתקנות סדר הדין הארחי, התשמ"ד-1984.

(ד) ולבסוף אעיר שכפי שיפורט בסעיף 4(ב) דלהלן יש לבית המשפט ולרשם שיקול דעת לענין השאלה היש מקום להפריד שאלה ולדון בה בהליך נפרד משאלה עיקרית אחרת. דומני שמהנימוקים דלעיל לא ניתן להפריד את השאלה ה"טרום טרומית" מהבקשות החילופיות הטרומיות שמתעוררות בדיון דנן.

אשר על כן, רחיתי את הטענה ה"טרום טרומית" למחוק על הסף את הבקשה למחיקה על הסף של הבקשה למתן רשיון כפיה. בה במידה לא ראיתי לנכון לדון בשלב "הטרום טרומי" בשאלת זכות בעלת הפטנטים לבקש את דחיית הדיון בבקשה למתן רשיון כפיה עד להוודע תוצאות הדיון בביהמ"ש בתביעת ההפרה שהוגשה ולחילופין בתובענה למתן צו מניעה זמני.

3. לפני שאדון בגופן של הבקשות החילופיות שהתבקשו במסגרת ההליך הטרומי דנן אציין שב"כ בעלת הפטנטים, עוד במהלך תשובתו לטענה "הטרום טרומית" שהוזכרה לעיל, ביקש להגיש תצהיר החתום ע"י מר משה ארקין מיום 3.5.87 שהוגש בשמה של מבקשת רשיון הכפיה דנן במסגרת תיק המרצה 3922/87 בתמיכה להתנגדותה למתן צו מניעה זמני כנגדה. ב"כ מבקשת רשיון הכפיה התנגדו להגשת תצהיר זה בטענת חוסר רלבנטיות של התצהיר להליכים דנן.

באותו שלב לא החלטתי לענין קבילותו של תצהיר זה. עתה הגיעה העת להתייחס לשאלה זו ואומר כבר עתה שיש לקבלן. אף כי נכון הוא שהתצהיר הוגש במסגרת הליכים אחרים המתקיימים בפני ביהמ"ש אך אין לכחד שהמקרה דנן הוא מקרה מיוחד בו התשתית העובדתית שבגינה נפתחו ההליכים בבית המשפט המחוזי מצויה בהליכי בקשת רשיון הכפיה ומסתבר שהתצהיר דנן משמש גם כבסיס לדיון הטרומי המתקיים עתה בפני.

זאת ועוד, אין לומר שמבקשת רשיון הכ, שהגישה את התצהיר מטעמה, איננה מכירה אותו או מופתעת מתוכנו, מה גם שאותו מצהיר אף הגיש תצהיר במסגרת הליכי למתן רשיון כפיה.

אשר על כן, מהנימוקים דלעיל ובהתחשב בכך שלא נגרם כל עיוות דין או אי-צדק בקבלת תצהיר כזה אשר מבסס את התשתית העובדתית הדרושה להליכים להליכים דנן, אישרתי את קבלתו.

בקשה זו שהוגשה ע"י בעלת הפטנטים הושתתה על הטענות הבאות:

מאחר ובקשה לרשיון כפיה נשענת על שני נדבכים: אי ייצור בישראל וסרוב להעניק רשיון למבקשת רשיון הכפיה ומאחר וב"כ בעלת הפטנטים הודה שמרשתו אינוללא דִיְחִנִי" האמור בסעיף יכול ל 122(ב)שמש נדבך נוסף במסגרת השיקולים מדוע יש להמשיך בהליכי הבקשה למתן רשיון כפיה מבלי להמתין לתוצאות הדיון במשפט ההפרה: הליך הבקשה לרשיון כפיה הוא הליך שלציבור אינטרס בו הרבה יותר מאשר הליך אזרחי דו צדדי בין מפר פטנט לבין בעליו, והכתוב מדבר לא רק "בייצור בהיקף רחב" גרידא כי אם "בהיקף הרחב ביותר... וללא דיחוי".

על כל אלה ובהמשך ישיר לאמנה לעיל יש להצכיר את התמשכות הליכי ההפרה בבית המשפט. אלה יוודעו בעוה כמה שנים ונמצא פוגעים בטובת הציבור.

(ו) סוף דבר, בלוקחי בחשבון את השיקולים דלעיל ההני קובע שאין לדחות את הדיון בבקשה למתן רשיון כפיה עד להכרעה בתובענה בגין הפרת פטנטים שהגישה בעלת הפטנטים כנגד מבקשת רשיון הכפיה בת.א. 7, אלה בהתקיים תנאי אחד, אם יוחלט בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מבקשת רשיון הכפיה וזאת עד שתינתן ההחלטה סופית באשר לתובענה ההפרה, הרי שלא יהיה טעם ומקום לדיון בבקשה למתן רשיון כפיה באשר כנגד המבקשת תלוי ועומד כנגדה צו (ולו זמני עד להכרעה בתביעת ההפרה) שכן מבקש כזה לא יוכל לעמוד בתנאי שבסעיף 2) לחוק הפטנטים ולא יהיה ביכולו לרפא את הפגם שבגללו נתבקש הרשיון בשל צו המניעה התלוי ועומד כנגדו.

אשר על כן, המשך הדיון בבקשה למתן רשיון כפיה שבפני יהיה תלוי בתוצאות הדיון בביהמ"ש המחוזי בכקשה למתן צו מניעה זמני. בכפוף לכך, יישמרו המועדים שנקבעו בהסכמה להמשך הדיון.

(זד) אין זו להוצאות בשלב זה באשר להליך דנן.

ניתן בירושלים היום, כ"ב באייר התשמ"ז 1 במאי 1987

יואל צור . רשם הפטנים, המדגמים : וסימני המסחר