סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר (בקשות מס' 0 ,56271 ו-56272 2.6 ובקשות מתחרות מס' 1 ו-63202) - סעיף 9 לפקודת סימני המסחר

(נוסח חדש), התשל"ב-

ו המבקשת מס' 1: אינטרנשיונל סופטוואר בע"מ בעלת הבקשות מס' 1165 באמצעות ה"ה ש. הורובי ושות', עו"ד ו-56272 ע"י עו"ד צבי קליר מיום 11 במאי 1983 המבקשת מס' 2: 0 , 11705 א11.100 בעלת הבקשות באמצעות ה"ה וולף, ברגמן וגולר, עו"פ מס' 63201 ו-63202 ע"י מר גיל גולר, עו"פ

1. מונחות בפני שתי בקשות מתחרות לרישום סימן המסחר וסימן השירות איריס

.1815 -

2. (1) הבקשות מס' 56270 ,56271 ו-56272, שהוגשו ביום 11 במאי 1983 על ידי החברה הישראלית אינטרנשיונל סופטוואר בע"מ (להלן - המבקשת מס' 1), מתייחסות לרישום הסימן איריס - 1815 בסוגים 9 ו-16 עבור "כל הסחורות בתחום המחשבים בסוג 9" (בקשות מס' 56270 ו-56271)

ובסוג 82 "שרותים בתחום המחשבים" (בקשה מס' 56272).

(2) הבקשות מס' 63201 ו-63202, שהוגשו ביום 31 במרף 1986 על החברה האמריקאית 0א1 ,105קקהת0 א511100 (להלן - המבקשת מס' 2),

מתייחסות לרישום הסימן 1815 בסוג 9 לגבי "מעגלים משולבים, חמרת מחשבים, תכנת מחשבים, חלקים, מתאמים ואביזרים לסחורות אלו הכלולים בסוג 9". (בקשה מס' 63201)) ובסוג 16 לגבי "מדריכים וחומר הוראות ושרות; ספרות קדום ודברי דפוס כולם בקשר למעגלים משולבים, חמרת מחשבים, תכנת מחשבים וחלקים, מתאמים ואביזרים של סחורות אלו".

בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) החלה על הבקשות הנ"ל, הגישה המבקשת מס' 2 ביום 2 ביוני 1987 את ראיותיה בדבר זכותה, כפי שנטען, לגבי הסימן 5. חומר הראיות מטעם המבקשת מס' 1 הוגש ביום 28 באוגוסט ביום 17 בדצמבר 1987, שלחתי מכתב לב"כ המבקשות מס' 1 ו-2. וזאת לשונו:

"הנני להודיעכם שמאחר וכל צד הגיש את ראיותיו בהתאם לנוהג המקובל, על כל צד לשלוה לרעהו עתק מן הראיות שהוגשו ללשכה תוך חדשיים מתאריך מכתבי זה.

עם תום החלפת הראיות יש להודיעני על כך, :יקבע מועד

לבירור בעל-פה בפנרשם".

בהתאם לנוהל המוזכר לעיל ב"כ המבקשת מס' 1 שלחו את העתק ראיותיה לב"כ המבקשת מס' 2 ביום 24 בדצמבר 1987 ובאותו תאריך הודיעו ללשכה על כך. ביום 10 בפברואר 1988, שלחו ב"כ המבקשת מס' 2 העתק

ראיותיה לב"כ המבקשת מס' 1.

ביום 19 בפברואר 1989, כתבו ב"כ המבקשת מס' 2 מכתב ללשכה שבו נאמר כדלהלן:

"אנו מבקשים לצרף לחומר הראיות שהגשנו בענין הבקשות שבנדון, גם את החומר הנוסף המוגש בזה.

החומר הנוסף כולל תצהיר על שני

נספחיו ג ו-2".

כתגובה למכתב הנ"ל הגישו ב"כ המבקשת מס' 1 ביום 2 במר 1989 את הערותיהם הבאות:

א. המועד להגשת הראיות בענין זה נסתיים.

ב. בהחלפת הראיות בין הצדדים, נסתיימה "מסכת הראיות".

ג. שנה לאחר תום המועד נזכרה המבקשת מס' 2 להגיש ראיות נוספות וזאת ללא בקשה מתאימה, מבל להמתין להיתר הרשם ואף מבלי לפרט נימוקים כלשהם לאיחור הניכר.

ד. על פני הדברים, נראה כי הראיות הנוספות אינן נוגעות לענין,

שכן הן מתייחסות לתקופה שלאחר הגשת הבקשות לרישום הסימן בישראל מטעם המבקשת מס' 1, וכנראה מתייחסות גם לתקופה שלאחר הגשת הבקשות לרישום הסימן על ידי המבקשת מס' 2.

כמו כן, אין הראיות הנוספות מתייחסות לשימוש או לזכויות בסימן בישראל.

ה. לאור האמור מוטל על הרשם להחזיר לב"כ המבקשת מס' 2 את הראיות הנוספות ולהורות כי, אם יש ברצונה של המבקשת מס' 2 להגיש ראיות נוספות, יהיה עליה להגיש בקשה מתאימה לכך ולפרט את נימוקי בקשתה, לאחר מכן, תינתן למבקשת מס' 1 שהות

מתאימה להגיב על הבקשה הנ"ל, ואז יובא הענין להכרעת הרשם.

ו. ברצונה של המבקשת מס' 1 להתנגד להגשת ראיות נוספות כלשהן, וכל עוד לא התיר הרשם את הגשתן הן אינן קיימות מבחינת הדין. יש אפוא להחזירן למבקשת מס' 2.

ביום 20 ביוני 1989, התקבל בלשכה מכתב מאת ב"כ המבקשת מס' 2 אשר בו נטען כדלקמן:

על הפקודה והנוהל בלשכה הנוגע לבקשות מתחרות, אי כל מניעה להגיש חומר ראיות לרשם בתמיכת הטיעונים שהוגשוּו וכסיוע להוכחת זכות עדיפה בסימן, כל עוד שלא נסתיימו ההליכים.

הנוהל הנ"ל מאפשר הגשת חומר ראיות בכל עת עד לסיום ההליכים.

לפיכך, מוטל על הרשם לקבוע שאמנם כך הוא הדבר ושאין צורך לבקש אישור מוקדם לכך.

כתגובה לטענות הנ"ל, נטען על ידי ב"כ המבקשת מס' 1 (במכתבם מיום 25 ביוני 1989) כדלהלן:

(1) אמנם אין בפקודה התייאהצס אב16תחאה בעמי 1 מבחר החלטות של הרשם - יולי 1959 מרס 1966, נאמר כדלקמן: "גב' לוטי, בשם המתנגדת טוענת שלא יהא זה מן הדין לקבל עתה את ההצהרה לאור התרשלותה הרבה של המבקשת וכן מן הטעם שמהבקשת אף לא נתנה כל נימוקים לכך מדוע לא הוגשו הראיות.

לאחר עיון בכל החומר נראה לי שמן הדין יהיה לאפשר למבקשת להגיש את המסמך שהוצע ע"י פרופ' ברובסקי לתיק, כאשר אני שוקל את הנזק שעלול להגרם לכ"א מן הצדדים בעקבות ההחלטה לטובת הצד שכנגד, אני בא למסקנה כי בו בזמן שהנזק למבקשת אינו ניתן לתיקון, הר הנזק למתנגדת הוא בהוצאותיה בלבד, וכי הענין יוכל להגיע לבירור מלא תוך זמן קצר יחסית - לאחר שתגיב המתנגדת על המסמך".

כמו כן קבע הרשם בענין התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מס' 33746 חיים ארזי נ. 1608תמאה עס צאבק60% אטסזאזאט1ה עמ' 8% מבחר החלטות הרשם מינואר 1973 עד יוני 1978, כרך א': "חייב הרשם להביא

בחשבון חומר שהוגש כל עוד ההתנגדות תלויה ועומדת".

הפסיקה הברורה והרלבנטית ביותר לשאלה שבפני הרשם להכרעה ניתנה בע"ש 98/83 בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו בשבתו בבית משפט לערעורים אזרחיים, בערעור על החלטת רשם הפטנטים בעניין בקשה למתן רשיון כפיה לניצול פטנט מס' 25585. ההלטה זו, המופיעה

בעמוד 151 במבחר החלטות הרשם מיולי 1978 עד אפריל 1988, קובעת

באופן חד משמעי, את העקרון כ: "הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה, לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפנ: עצמה".

בעמוד 156 בהחלטה הנ"ל נאמר כדלקמן:

"שיקוליו של הרשם אם לתת או לא לתת רשיון כפיה אינם מתייחסים לענייניהם או לזכויותיהם של המבקש או של בעל הפטנט בלבד, אלא, בין היתר, אל "טובת הציבור המחייבת בדרך כלל, כי המצאות שניתן לנצלן בישראל בדרך ייצור, ינוצלו כך בהיקף הרחב ביותר בנסיבות הקיימות וללא דיחוי", לפי האמור בסעיף 2(122) לחוק. וכמופקד על

את ברור כי מסמכותו לראות כי כל הראיות האפשריות יהיו בפניו".

גם הכרעה ביןא תנאים מסויימים; קל וחומר בבית המשפט הראשון, אם אך נתמלאו התנאים לכך. לבסוף נביא ענין שהיה לפני בית המשפט העליון בשנת 1957. בתביעת נזיקין שכח התובע להוכיח כי הנתבע נהג במכונית שפגעה בור והשופט התיר לו, אחרי הסיכומים, להביא "הוכחות נוספות". בנימה של היסוס סירב בית המשפט העליון להרשות ערעור על ההחלטה, לאחר שהוברר שהתובע הסתפק בהגשת הודעתו של הנתבע, אשר מסר זה למשטרה ובה הודה שנהג במכונית. אך אין ליתן היתר זה כדבר שבשיגרה, שאם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט, ולא ייעשה צדק". (הדגשה שלי: מ.א.).

יש לציין כי בענין שבפני לא מדובר בראיה שלא הובאה "בעיתה". כפ: שנ