סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר (בקשות מספר 71082 ובקשה מתחרה 63637) - סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב-1972

המבקשת מס' 1: דן קסידי, שותפות רשומה באמצעות ה"ה ג. דה-ליאו משרד עורכי דין ע"י עו"ד גבריאלה דה-ליאו

המבקשת מט' 2: באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כהן ושות', עו"פ ע"י עו"פ ד"ר מיכאל כהן

עובדות וטענות הצדדים:

1. ביוס 7 באפריל 1986 הוגשה בקשה מס' 63224 לרישום סימן המסחר "דן-קסידי - 055121 אתע", בסוג 25 לגבי "דברי הלבשה", ע"י השותפות הרשומה מס' 54-015906-8 דן קסידי (להלן - המבקשת מס' 1).

2. ביוס 3 ביוני 1986 הוגשה בקשה מס' 63637 לרישום סימן המסחר "צכ65510" בסוג 25 לגבי "כל הסתורות הנכללות בסוג 25", ע"י 570885 (להלן - המבקשת מס' 2).

ביוס 11 בדצמבר 1988 הוגשה בקשה מס' 71082 לרישום סימן המסחר "1ס551ת0 אתס צם אתסע אתמע" בצירוף לדמות, בסוג 25 לגבי "צרכי הלבשה" ע"י המבקשת מס' 1.

ביוס 4 בספטמבר 1989 נשלחה ע"י מחלקת סימני המסחר הודעה לשני הצדדים שעניינה החלת סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה) על הבקשות הנזכרות לעיל.

שני הצדדים הגישו בהתאם לדין ועפ"י הוראות מחלקת סימני המסחר את ראיותיהם במטרה להוכחת זכותם העדיפה בסימנם נשוא הבקשות הנ"ל.

ראיות המבקשת מס' 1 כללי:

(1). תצהיר מטעם מר משה בן שטרית (להלן - המצהיר בן שטרית) שהינו בעל השליטה והמנהל בדן קסידי. עיקרי התצהיר הם כדלקמן:

א. החל משנת 1977 פועל עסק ליצור ומכירת בגדי אופנה בשם "דן קסידי" ברת' דיונגוף 168 תל-אביב. עסק זה נרכש על ידו וע"י אחריס בשנת 1980.

ב. תחת ניהול המבקשת מס' 1 בייצור, מכירה ושיווק של בגדי אופנה.

ג. מדי שנה החל משנת 1980 נמכרו ע"י המבקשת מס' 1 אלפי פריטי ביגוד, כאשר יש גידול בהיקף המכירות מידי שנה ושנה. עד ליוס הגשת בקשה מס' 63224 הנ"ל מכרה המבקשת מס' 1 פריטי ביגוד בסכום כולל של 14 מיליון ש"ח שהם בערך 400,000 פריטי ביגוד. עד ליוס חתימת התצהיר (דהיינו אפריל 1990) מכרה המבקשת מס' 1 לכל הפחות כמיליון מוצרים ופריטי ביגוד הנושאים את שמה. חיקף המכירות עד ליום זה הינו לפחות כ-40 מיליון ש"ת.

ד. מספר חנויות המבקשת מס' 1 משתנה מעת לעת ובמועד חתימת התצהיר הנ"ל מספר החנויות הינו כ-30.

א. ביוסם 31 בדצמבר 1985 רשת חנויות המבקשת מס' 1 מנתה כ-15 במספר, כאשר חנויות הרשת מוכרות פריטי ביגוד שהינם אך ורק מתוצרת המבקשת מס' 1 והנושאים את הסימן "דן קסידי" על כל פריט.

ב. החל משנת 1984 ההלה המבקשת מס' 1 לייצא פריטי ביגוד לחו"ל למדינות הבאות: ארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה ושוודיה. כל פריטי הביגוד משווקים בחו"ל תחת הסימן "דן קסידי".

ג. בשנת 1984 הוקמה ונתאגדה בארה"ב החברה. החברה הוקמה ביוזמתה של המבקשת מס' 1 ועפ"י היתר שניתן למבקשת מס' 1 ליזמיס בארה"ב להשתמש בסימן "דן קסידי" - "אתכס".

ד. המבקשת מס' 1 משקיעה מדי שנה עשרות אלפי שקלים בפרסום כאשר הפרסום נעשה במספר מישורים - פרסום חוצות, תצוגות אופנה, פרסום ברדיו, פרסום בעיתונות.

ה. החל משנת 1984 נחשבת המבקשת מס' 1 כאחת המובילות בין יצרניות ומשווקות בגדי אופנה בארץ. על קגל צרכניה של המבקשת מס' 1 נמנים ילדים, בני נוער ובוגרים.

ו. המבקשת מס' 1 מוכרת ומשווקת קשת רחבה של מוצרי אופנה ומדי שנה מיוצריס על ידה עשרות מודלים של פריטי ביגוד.

המצהיר בן שטרית קובע שעד ליום חתימת התצהיר הנ"ל הוא לא נתקל בכל שימוש בסימן "דן קסידי" ו/או "קסידי" ו/או בשום הדומה לסימן זה שנעשה בישראל זולת ע"י השותפות הרשומה שבשליטתו. עפ"י מיטב ידיעתו המבקשת מספר 2 לא עשתה כל שימוש בישראל בסימן "דן קסידי" - "655101 אתפ".

בנוסף, למיטב ידיעתו והכרתו את שוק האופנה בארה"ב ובאירופה, הוא לא נתקל שם בכל מוצר אופנה הנושא את הסימן "דן קסידי" - "0255121 אתס".

השותפות שבשליטתו.

ו/או "קסידי" שאינו מתוצרת

יב. המצהיר בן שטרית טוען בבטחון מלא כי בקרב צרכני האופנה בארץ וכל העוסקים באופנה באר, דן קסידי מזוהה עם תוצרתו בלבד. מתן רשות לכל גוף אחר להשתמש בסימן "קסידי" - "60255121" ו/או בשם אחר הדומה לו באותיות ובצליל יגרום לציבור הצרכנים להניח ולהחשוב שמדובר בתוצרת המבקשת מס' 1 ויגרום לה לנוקיס כבדיס ביותר עד כדי סכנת חיסולה. כראיה לתוכן האמור בתצהירו צורפו נספחים רביסם.

תצהיר מיום 3 ביוני 1990 מטעם מר אלי ירוסלבי (להלן - המצהיר ירוסלביץ) הנהלת השבונות ומיחשוב לעסקים בתצהירו טוען המצהיר ירוסלביץ שהינו

א. המבקשת מס' 1 החלה לפעול משנת 1980. הפירמה דן באמצעות גוף אחר.

ב. כנספח לתצהיר הנ"ל צורפו המכירות של המבקשת מס' 1

תצהיר מיוס כהן) שהינה מודליסטית במקצועה נטען על ידה כדלקמן:

א. המצהירה כהן עבדה אצל 9, מודלים של המבקשת מס' 1 עבר תחת ידה.

ב. בתור תדמיתנית ומנהלת חדר תדמיתנות.

העטק של המבקשת מס' 1, עוד בשנת 1979, ובתוקף תפקידו הוא נותן שירותי שוניס וביניהס למבקשת מס' 1. כדלקמן:

במתכונת של שותפות משפחתית החל קסידי החלה לפעול עוד לפני כן פרטיס בדבר הוצאות הפרסום והיקף

1 ביוני 1990 מטעס גברת אביבה כהן (להלן - המצהירה ואחראית חדר גיזרח ומנהלת טיב.

המבקשת מס' 1 היא עסקה בעיצוב וכמעט כל דגם שעוצב באותה התקופה נחשב לאחד מהמוביליס צעירים באזור ת"א.

תצהיר גפן), מחקר.

על כל אחד מהמדגמים שיוצרו ע"י המבקשת מס' 1 הופיע הסימן "דן קסידי" - "0559101 אתע" בתוית הצמודה לבגד ועל מרבית הדגמים גם בהדפסה הטבועה בבד.

המבקשת מס' 1 היא פירמה מצליחה ונחשבת במשך שנים רבות לאחת המובלות בענף האופנה בארץ.

הסימן "דן קסידי" - "655121 אגע" בשוק האופנה הינו שם דבר. בקרב צרכני האופנה בארץ ובקרב כל העוסקים באופנה באר הסימן "דן קסידי" - ":צפ0551 אגס" מזוהה עם המבקשת מס' 1.

במשך תקופת עבודתי עברו תחת ידי המצהירה כהן מאות ואולי אלפי מודלים של פריטי ביגוד מכל הסוגים שיוצרו ושווקו ע"י המבקשת מס' 1 שכאמור כולנו נשאו את הסימן "דן קסידי" - "אהפ1".

מיוס 3 ביוני 1990 מטעס גברת שרית גפן, ( להלן - המצהירה העובדת בחברת טלסקר בע"מ - שירותי מחקר בתפקיד תקציבאית לטענותיה, במסגרת הסקר נבחנו מודעות, עמדות ושימושים בנושא יצרני אופנה בכלל והמבקשת מס' 1 בפרט.

ממצאי להלן

הסקר צורפו כנספח לתצהיר. ממצאי הסקר העיקריים הנוגעים להחלטה זו:

% ממדגס הבוגרים וכ-27% ממדגם הנוער שיבו שהס קנו (או פעס בעבר) בגדים של המבקשת מס' 1.

הבוגרים תופסים את בגדי המבקשת מס' 1 כמאוד אופנתיים, איכותיים וכיקרים ופחות יוקרתייםם.

בני הנוער לעומתם תופסים את בגדי המבקשת מס' 1 כמאוד איכותיים, כיקרים ואופנתייםם ופחות יוקרתיים.

שיעורי ההתנסות עם מוצרים של יצרני אופנה שוניס מלמד ששיעור ההתנסות עם מוצרי המבקשת מס' 1 הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשיעורי ההתנסות עם יתר יצרני האופנה שנבדקו.

7. ראיות המבקשת מס' 2 כללו:

(1). תצהיר מיוס 23 באוקטובר 1989 מטעס מר 50802128 (להלן - המצהיר שולץ) המשמש כסגן הנשיא ומבקר המבקשת מס' 2. עיקרי תצהירו הינם כדלקמן:

א. הסימן "צפ1פפתס" המבוקש לרישום, רשום בארה"ב ב-3 רישומיס שנים מהשנים 1984-5.

המבקשת מס' 2 החלה להשתמש בסימן "צכע551ת6" ב-2 ליוני 1981 ומאז נעשה שימוש רציף.

היקף המכירות שנעשה במוצרים נושאי הסימן "צפ551ג6" בין השנים 1981 ל-1989 צורף לתצהירו.

היקף המכירות בשנת 1981 היה כמיליון דולר בעוד שבשנת 1989 הגיע היקף המכירות לכדי 17 מיליון דולר. בשנים 1983 ,1987 ו-1988 נרשמו היקפי מכירות גבוהים במיוחד - 35 ,25 ו-24 מיליון דולר בהתאמה.

תצהיר מיוס 5 במאי 1990 מטעס מר אמלתת (להלן - המצהיר רוזק), סגן הנשיא לענינו שיווק.

עיקרי האמור בתצהיר זה הינס:

א. המבקשת מס' 2 הינה חברה קמעונאית העוסקת באופנה ובמיוחד במכירת מוצרי לבוש לנשים.

המבקשת מס' 2 מוכרת את מוצריה דרך חנויות המסומנות בשס "ספצנא1ת מאץ". בארה"ב קיימות כ-760 תנויות כאלה.

מוצרי המבקשת מס' 2 הינס מאיכות גבוהה ובמתחירים הוליים.

החברה אהראית לטיב מוצריה גם לאחר מכירתם.

המבקשת מס' 2 מסמנת את מוצריה בסימן "צכ551ג6". סימן זה הינו בשימוש רציף על ידה החל מיום 2 ביוני 1981.

הסימן "צכע551ת0" מופיע הן על תוויות הבגדים והן על חלונות הראווה של אותן חנויות הנזכרות לעיל. כמו כן, מופיע הסימן "צ5510ת6" באמצעי פרסום נוספים בהס נעזרת החברה לקידומו מכירותיה.

הוצאות הפרסום שנעשו לשם קידומו מכירות מוצרים נושאי הסימן "צסנפפתס" נאמדות בין 250,000 דולר ל-500,000 דולר בכל שנה ושנה.

היקף מכירות של מוצרים נושאי הסימן " צ8518ת6" בין השנים 1 ו-1989 מצורף לתצהיר. ניתן לראות שהשנים 1985,1984, 1988 -ו-1989 הן השנים בהן היקף המכירות הוא הגבוה ביותר (9פ ,45 ,39 ו- 38 מיליון דולר בהתאמה). מיליוני יחידות ביגוד נמכרו בכל אחת מהשנים הנ"ל.

צרכניס רבים רכשו והינס רוכשים מוצרים נושאי הסימן "צס51פהס" ועל כן צרכנים אלה מזהים את הסימן עם המבקשת מס' 2.

הסימן "צכ551ת6" רשום בארצות רבות ובכללן: ארגנטינה, בנלוקס, ברזיל, סין, צרפת, גרמניה, יוון.

אזרתחיס רבים בעולם כולו מזהים את הסימן "צפ1פפתס" עם המבקשת מס' 2 זאת כתוצאה מהפרסום הרב במגזיני אופנה מובילים רביס בעולם.

השימוש בסימן "דן קסידי" - "055121 אתע" ע"י המבקשת מס' 1 גורם להטעיית קהל הלקוחות שכן מוצרי המבקשת מס' 1 מזוהים דווקא עם מבקשת מס' 2 ועם סימנה.

יב. המצהיר רזק קובע שהאימו והשימוש בסימן "דן קסידי" - "אגס1 ע"י המבקשת מס' 1 נעשה במטרה לייחוד שלא כדין מהמוניטין של המבקשת מס' 2.

כמתבקש החליפו הצדדים את חומר הראיות ביניהם וסיכמו ביניהם על דעת הרשם ובהנתייתו שמכיוון שאין כוונה ע"י צד מן הצדדים לחקור את המצהירים, יומר הבירור בעפ"י בסיכומים בכתב ובסיכומיס בתשובה.

ביוס 1 ביולי 1992 הגישה המבקשת מס' 1 את סיכומיה. להלן בקצרה עיקר טענותיה:

(1). המבקשת מס' 1 משתשעל הרשם לקחתו בחשבון כשהוא דן בבקשות מתחרות.

כאן קיימות אפשרויות רבות:

1. מצב העניינים שהיה בעת הגשת הבקשה הראשונה.

2. מצב העניינים שהיה בעת הגשת הבקשה האתרונת.

3. מצב הענינים בעת הדיון בפני הרשם.

באשר לזמן הקובע, כבר נפסק לא אחת שיש משקל רב לשני אלמנטים: לתאריכים שבהס הוגשו הבקשות ולמידת השימוש שעשה כל מבקש בסימן המסחר בהארך ערב הגשת בקשתו.

...כל בקשה נבדקת בפני עצמה ולגביה על הרשם לברר מה מידת השימוש בסימן ערב הגשתה. עס זאת, אין להתעלם ויש להתחשב גם במצב העניינים בעת הדיון בפני הרשם וכל מקרה יש לבדוק

לנסיבותיו."

(2) בהחלטתו של קודמי הנ"ל מיום 15 בדצמבר (שלא פורסמה) בענין בקשות מתחרות מטעס שפירא ברמן ומטעס 8000268+טת8 6ת600218א .ג 6תה8 .6 בת8 נקבע כדלקמן:

"כשבותחנים זכותו של מי עדיפה בסימן מסחר, מועד הגשת הבקשה לרישום הסימן יש לו אמנס חשיבות מסוימת אך לא מכריעה, היינו, יכול שהסימן נתבקש במועד מסוים ועד שהשימוש נעשה בו לפני כן, מה שיקבע לעניין הזכויות באותו סימן יהיה דווקא השימוש וההיקף שלו".

(3) יפים גם דבריו של כב' השופט אולשן בענין בג"צ 77/60 רשם סימני המסחר נגד אעסצ טפא .סת1 .00 בת8 שַת1ח266 .פסםת? ואח' פד"י :ד' עמ' 1718. שם בעמ' 1723 נאמר -

"באי כוח הצדדים לא הביאו לפנינו כל אסמכתא שקייס כלל נוקשה שבמקרה כגון זה "כל הקודם זוכה" ושהקדמת הבקשה "מקנה" זכות עדיפות לרישום. הננו נוטים לדעה כי לא קיים כלל כזה. שאין כלל נוקשה כזה אפשר להיווכח מהסעיף 18 (כיום 30 מ.א.) לפקודה המסמיך את הרשם להתיר את רישום שניהם, או לדחות את שתי בקשות. הדעת נותנת כי הרשם רשאי להתחשב גם בעובדה ובישיקוליו. גם כאן ינהג בהתאם למסיבות, כמו למשל, לא יהיה דומה מצבו של מבקש שהקדיס את רעהו ביום אחד למצבו של מבקש שהקדימו בשנה אחת".

על כן, ניתן לסכם נקודה זו ולומר: למועדי הגשת הבקשות המתחרות לרישום יש חשיבות אולם זו חשיבות משנית שכן שאלת השימוש בסימן ע"י מי מהצדדים היא השאלה הקובעת לעניין זכות עדיפה לרישום הסימן.

יחד עם זאת, כאשר שני הצדדים משתמשים בסימן יכול הרשם ליחס משמעות רב יותר למועדי הגשת הבקשות בהחלטתו האם להתיר רישומו של הסימן לצד זה או לאחר או להתיר רישום הדדי של הסימן בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודה.

(1) בנסיבות המקרה דנן הגישה המבקשת מס' 1 את בקשתה הראשונה מס' 4 ב,יום 7 באפריל 1986 ואילו את בקשתה השניה מס' 71082 היא הגישה כשנה וחצי לערך אח"כ, דהיינו ביום 11 בדצמבר 1988. המבקשת מס' 2 הגישה את בקשתה מס' 63637 ביום 3 ביוני 1986.

(2) מקובלת עלי טענת המבקשת מס' 1 שגורל בקשה 71082 יקבע בהתאם לגורל בקשה 63224. על כן ניתן לקבוע שמבין את המועד הקובע עברו סה"כ הודשים ימים בקירוב בין הגשת בקשה 63224 ובין בקשה 63637 שהן הן הרלבנטיות בהחלטה זו.

אוכל אפוא לקבוע ברוח ההלכות שאוזכרו לעיל שבנסיבות המקרה דנן יש משקל מועט בלבד להפרש הזמנים בהגשת הבקשות המתחרות לרישום וכי שאלת העדיפות תוכרע ע"י בחינת השימוש בפועל שנעשה ע"י הצדדים.

8. השימוש שנעשה בסימן ע"י המבקשות:

למידת השימוש, היקפו ותאריכו יש חשיבות מכרעת בעניין הכרעה בין מתחרים ברישום סימן זהה. אסמכתאות לעניין זה מצויות לרוב ואזכיר שתיים מהן:

(1). בעניין ל' פרומין ובניו בע"מ נגד חברת פרו-פרו ביסקויט (כפר סבא) בע"מ רשם סימני המסחר, פד"י יט' (111) עמ' 337 נקבע ע"י כב' הנשיא שופט זוסמן המנוח כדלקמן:

"אף אם זכות בסימן מסחר באין אפשרות לרשום לא קמה לאדם בעבר, אלא עקב השימוש, הרי כתוצאה מדברי ההקיקה נותק הרישום מן השימוש בפועל. היויום הכל

מסכימים ששימוש קודם אינו תנאי לרישום מסחר. יש ולשימוש קודם נודעת חשיבות להכרעה בין שני מתחרים בדיון עפ"י סעיף 17 לפקודה (היום סעיף 29: מ.א.)".

(2). בעניין בקשות מתחרות 25038 ו-25701 (לאה פורסם) נקבע כי - ".. השאלה היתר הדין העומדת בשלב זה של ההליכיס היא האם הוכיח אחד הצדדים זכויות יתר המעניקות לו, ורק לו את הזכות לעדיפות על פני רעחו. זכות העדיפות האמורה לעיל נקנית פרט למקרים בודדים, בדרך אחת והיא דרך השימוש הקודם לבקשה".

9. שימוש חיכן?

בעניין המסהר

בית המשפט העליון (כב' בית המשפט ויתקון בעמוד 91):

"ומה הס המבתנים שלפיהם יבדקו הרשם או בית המשפט את זכויות המבקשים היריס ומח יניע אותם לייחס לזה עדיפות על זה? מהאסמכתאות שהזכרתי זה עתה עולה שיש משקל לשני דבריס, לתאריכים שבהס הוגשו הבקשות ולמידת השימוש שעשה כל מבקש בסימן מסחרי באארך ערב הגשת בקשתו". (הדגשה שלי מ.א.).

אכן, התיק נותן שהשימוש הנבהן בשאלת העדיפות בין בקשות מתחרות הוא חשימוש בישראל.

חומר הראיות שהוגש ע"י מבקשת מס' 1 מלמד:

המבקשת מס' 1 עושה שימוש אינטנסיבי בסימן החל משנת 1980, כאשר עוד בשנת 1977 נעשה שימוש בסימן ע"י חברת דשמור בע"מ ממנו רכשה המבקשת הנ"ל את העסק. במשך השנים הבאות המשיכה המבקשת מס' 1 להרחיב את היקף עסקיה, מכרה ופירסמה בישראל באירופה ובארה"ב מוצרים רבים נושאי סימנה.

ברור, אפוא, שערב הגשת בקשותיה לרישום בארץ ואף לאחר מכן, במועד הגשת ראיותיה, השתמשה המבקשת מס' 1 בסימן. היקף ומידת השימוש שנעשה בסימן אוזכרו בתצהירו של מר בן שטרית ומהם כאמור ניתן ללמוד על שימוש רציף, אינטנסיבי ובהיקף נרחב.

ניתן להניח ממידת והיקף השימוש שנעשה בסימן בישראל והן מתצהירה של גב' שרית גפן אליו צורפו ממצאי הסקר שנזכר לעיל, שאכן הסימן "דן קסידי" - "0255121 אתע" מזוהה בישראל עם המבקשת מס' 1 ומוצריה.

(4). היות והצדדים ויתרו על חקירת המצהירים, אין לי אלא לקבל את אמיתות תוכן תצהיריהם.

1. ניתן מחומר הראיות שהוגש ע"י מבקשת מס' 2 מלמד:

(1). הסימן "צכ0551" הוכנס לשימוש בארה"ב בשנת 1981. המבקשת מוכרת את מוצרים נושאי הסימן מת משנה זו באופן רציף ובהיקפים נכבדים. כמו כן, היא משקיעה בפרסום מוצריה מדי שנה ושנה. הסימן רשום בארח"ב וב-18 מדינות נוספות. עם זאת לא הוכח שנעשה שימוש כלשהו בישראל במוצרים נושאי הסימן.

(2). המצהירים מטעמה של המבקשת מס' 2 לא נחקרו ועל כן אין לי אלא לקבל את תוכן הצהרותיהם כאמיתי.

2. ניתן על כן לומר שמטעמים אלה עדיפה המבקשת מס' 1 על פני המבקשת מס' 2 שכן הראשונה הוכיחה את השימוש בסימניה בישראל ואילו האחרונה לא עשתה כלל שימוש בסימניה בישראל.

3. (1) ב"כ מבקשת מס' 2 טען בסיכומיו ולמרשתו קיים מוניטין בסימנה, אף שגם אם לא נעשה שימוש בישראל, היא זכאית ליהנות מזכות המוניטין שהיא זכות קניינית ועומדת לבעליה בישראל גם אם נרכש בתו"ל.

(2) אומר מיד כי אכן נקבע לא אחת שקיימים סימנים שהפכו לשם דבר בעולס כולו והמוניטין שנרכש לבעלי הסימן כתוצאה משימוש בסימן יכול לשמש את בעליו אף במקום שאין משווקים בפועל את אותם מוצרים נושאי הסימן. על כן, היות ומוניטין היא קניינית יש לקחת בחשבון גם את המוניטין שנרכש בחו"ל גם אם לא נעשה שימוש בסימן בישראל.

(3) יחד עם זאת, אני בדעה שהסימן "צע551ג6" אינו נכלל באותה קטגוריה צרה ומצומצמת של סימנים היכולים ליהנות ממוניטין בינלאומי. גם

סוף דבר, הנני לקבוע שזכותה של מבקשת מס' 1 עדיפה על פני זו של מבקשת מס' 2 לרישום סימניה בישראל.

בנסיבות המקרה דנן אין גם מקוס להפעיל את סעיף 30 לפקודה ולהורות על רישום מקביל, שכן, על מנת להפעיל סעיף ויה יש צורך בהתקיימות של אחד מהשניים:

(1). הוכחת שימוש מקביל בתוספת לסימן.

(2). הוכחת נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את השימוש והרישום כאמור. במקרה זה הכל אינו מתקיים.

אשר על כן, אני מחליט לקבל את הבקשות 63224 ו-71082 בכפוף לכך שתמולאנה דרישות והשגות מחלקת סימני המסחר כפי שפורטו או יפורט בעת בחינת הבקשות.

באשר להוצאות אני מצווה כי המבקשת מס' 2 תשלם למבקשת מס' 1 את הוצאותיה בסך 5000 ש"ח, (החמשת אלפים ש"ח). סכום זה ישולס תוך שלושים יום מתאריך החלטתי זו שאם לא כן היא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן בירושלים ביום, ג' סיון התשנ"ד 3 במאי 1994

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).