סימן מסחר 345678

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 220002 (בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ על ידי ש. הורוביץ ושות', עו"ד

המבקשת: )א ,זה הידד חג. זט ז. ז)-ג א דאז על ידי גילת, ברקת ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: המתנגדת) לעיכוב הליכי ההתנגדות לבקשת פטנט 246002 (להלן: הבקשה ההורה) עד להשלמת בחינתה של בקשת פטנט 293523 (להלן: בקשת החלוקה). בקשת המתנגדת נסמכת על הוראות חוזר רשס 020/2012-פטנטים הליך התנגדות לבקשה לפטנט שהופרדה ולבקשה לפטנט שחולקה' (להלן: חוזר 020). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובנסיבות ההליך, אני מוצאת שאין לעכב את הליך ההתנגדות כמבוקש.

רקע דיוני ועובדתי

2 הבקשה ההורה קובלה ופורסמה להתנגדויות במסגרת יומן הפטנטיס 06/2022. המתנגדת הגישה הודעת התנגדות ביוס 29.9.2022, אך טרס הגישה את כתב טענותיה בהתנגדות.

3 בקשת פטנט 293523 היא בקשה שחולקה מהבקשה ההורה לפי הוראות סעיף 24 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק). במועד מתן החלטה ובקשת החלוקה פורסמה לפי סעיף 16א לחוק. המבקשת הגישה ביוס 3.11.2022 את תשובתה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק אולס בחינת בקשת החלוקה טרס החלה.

4. ביוס 23.10.2022 הגישה המתנגדת בקשה לעיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות לבקשה ההורה עד להשלמת בחינתה של בקשת החלוקה. (להלן: מבקשת הפטנט) הגישה תשובה לבקשה ביוס 13.11.2022. לאחר שהוגשה תגובת המתנגדת ביוס 24.11.2022 בשלה הבקשה דנן להכרעה.

תמצית טענות הצדדים

המתנגדת מנמקת את בקשתה בכך שקיים דמיון ניכר בין הבקשות. שתי הבקשות חולקות גרעין משותף וקיימת חפיפה ניכרת ומשמעותית ביחס לחלק מרכיבי התביעות, והמונופולין הנתבע בהן. דיון בבקשות אלה, ובהתנגדויות להן, צפוי לעורר שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. ההליכים הצפוי להתבסס על חוות דעת של אותו מומחה, אשר יתייחסו לאותן סוגיות ולאותו נושא. הליכי ההתנגדות יתנהלו, בין היתר, בהתאם לאותו ידע קודם, שהיה מצוי ברשות אותו בעל מקצוע ממוצע, עובר לתאריך הבכורה. לאור האמור סבורה המתנגדת כי למען יעילות הדיון יש לעכב את הליך ההתנגדות לבקשה ההורה עד סיוס הליכי הבחינה של בקשת החלוקה.

בנוסף, טוענת המתנגדת כי המשך ניהול הליך ההתנגדות שבכותרת, במקביל לבחינה של בקשת החלוקה, ייצור מצב בו טענותיה של המתנגדת ייחשפו בפני מבקשת הפטנט, ועל יסודן יעלה בידי האחרונה לכלכל את צעדיה ומהלכיה ביחס לבקשות החלוקה באופן פסול שאינו עולה בקנה אחד עם תכלית דיני הפטנטים.

המבקשת מתנגדת לעיכוב הליך ההתנגדות. לשיטתה עיכוב הדיון בהתנגדות לא ייעל את ההליך היות שהשאלה המרכזית העומדת בבסיס הבקשות שונה בתכלית. טענותיה העובדתיות של המתנגדת לעניין הדמיון בין הבקשות אינן מפורטות כנדרש ודורשות מומחיות ואינו נתמכות בחוות דעת מומחה. כמו כן טוענת המבקשת כי עיכוב ההליך ייפגע במבקשת וידחה את המועד בו תוכל לקבל פטנט אשר יקנה לה את הוודאות הדרושה על מנת לכלכל את צעדיה.

דיון והכרעה

חוזר 020 קובע כי התנגדות לבקשת פטנט שהופרדה או שחולקה תידון בהתאם למועדים הקבועים בתקנות (ס' 1 לחוזר). כלומר ברירת המחדל אשר נקבעה בחוזר היא ניהול הליך ההתנגדות לבקשה ההורה מבלי לעכבו בשל קיומה של בקשת חלוקה. עם זאת, המתנגד או המבקש רשאי להגיש בקשה מנומקת לעיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות בשל קיומה של בקשת חלוקה (ס' 2 לחוזר). כמו כן, רשאים הצדדים להגיש בקשה מנומקת לאיחוד הדיון, לאחר פרסום קיבול בקשת החלוקה (ס' 3 לחוזר).

בהחלטתי בהתנגדות לפטנט 250115 (בקשה לעיכוב הליכים) ל.ל.ע פטנטים בע"מ נ' 6 00 1 (פורסם בנבו, 05.09.2021) (להלן: עניין 5610 1) דנתי באינטרסים השונים ואף המנוגדים העומדים על הכף בעת עיכוב הליכי התנגדות לבקשה ההורה בהתאם לחוזר. מצד אחד עומד האינטרס של יעילות הדיון אשר, כפי שכבר נקבע בערכאה זו, מהווה את תכליתו של עיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות. מנגד עומדת וּכותו של בעל האמצאה לקבל פטנט על אמצאתו. עיכוב לא מידתי של הדיון בהתנגדות למתן פטנט עלול לפגוע בוכות זו. בעניין 1:108 גס קבעתי כי עיכוב דיון ההתנגדות שהוגשה כדין יכול להיעשות רק לאחר בחינת נסיבותו של כל מקרה ומקרה, והפעלת שיקול דעת שיפוטי.

בנסיבות המקרה שלפניי אין מחלוקת כי אין חפיפה בין הבקשה ההורה לבקשת החלוקה. עם זאת, מטבען של בקשות חלוקה אין גסה מחלוקת כי קיים גרעין משותף בין שתי הבקשות אשר עשוי לעורר שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. אני סבורה כי המקום לדון לעומק בין הלקשה ההורה לבקשת החלוקה אינו במסגרת בקשת ביניים. ראשית התביעות בבקשת החלוקה טרס גובשו סופית. שנית על מנת להכריע בחלק מהטענות העובדתיות נדרשת מומחיות ואין וה השלב בו מצופה מהצדדים לתמוך טענותיהם בחוות דעת מומחה.

מבחינת יעילות הדיון אני סבורה שטוב היה אילו ניתן היה לאחד את התנגדויות לשתי הבקשות. עם זאת, השאלה המתבקשת היא עד כמה איחוד כזה יעכב את בירור כשירותה של הבקשה ההורה ואס עיכוב כזה הוא מידתי.

היות שבחינתה של בקשת החלוקה טרס החלה והיקף התביעות שלה עשוי להשתנות במהלך הבחינה הרי שהצפי לסיוס הבחינה, מזורז ככל שתהיה, פורסמה להתנגדויות הציבור והגשת ההתנגדות לבקשת החלוקה וההורה הינו בעוד כשנתיים. בהתחשב בנתון לפיו הליכי התנגדות לבקשות פטנט אשר מתנהלים עד תום נמשכים מספר שנים, הרי שעיכוב נוסף מגביר את אי הוודאות של הציבור ושל המבקשת אשר להיקף הזכות אס זו אכן קיימת באמצאה נושא הפטנט.

הנזק שיגרם למתנגדת אם ההליכים לא יעוכבו הוא נקודתי בעיקרו. לכאורה תידרש המתנגדת לניהול התנגדות כפולה אם כי ייתכן שכלל לא תוגש התנגדות לבקשת החלוקה. אף אם תוגש התנגדות הרי שאז ייתכן שבשל הדמיון הנטען בין הבקשות בפועל כלל לא יידרש מהמתנגדת מאמץ כפול. בנוסף קיימת האפשרות שניתן יהיה לאחד, במעלה הדרך ובהתאם לקצב התפתחות הליכים, את הדיון בשתי בקשות הפטנט. גם המבקשת אשר עומדת על זכותה

שההליך ההתנגדות יתנהל ללא עיכוב נוטלת סיכון ממני שעתה תצטרך לנהל הליך כפול ותהיה חשופה לפסיקת הוצאות מוגדלת אם יימצא שבקשתה אינה כשירת פטנט.

מקובלת עלי טענתה של המתנגדת כי כלל אינה צד להליך הבחינה של בקשת החלוקה, ואין וה מתפקידה לסייע למבקשת להגדיר את היקף אמצאתה. עם זאת, איני יכולה לקבל את טענתה לפיה המשך ניהול הליך ההתנגדות לבקשה ההורה במקביל לבחינה של בקשת החלוקה יגרום לה נזק בעקבות "חשיפת טענותיה" בפני המבקשת. חשיפה זו לטענת המתנגדת תאפשר למבקשת לכלכל את צעדיה ביחס לבקשות חלוקה באופן פסול אשר לשיטתה אינו עולה בקנה אחד עם תכלית דיני הפטנטים. לטעמי אין כל פסול בכך שטענות המתנגדת שיעלו בהליך ההתנגדות לבקשה ההורה יסייעו למבקשת להגדיר מדויקת יותר של האמצאה הנתבעת בבקשת החלוקה או יסייעו לבוחנים בבחינת הבקשה. תכליתם של דיני הפטנטים היא לתרום לידע האנושי באמצעות מתן זכות שימוש בלעדית לבעלת האמצאה אם בידיה אמצאה כשירות פטנט. בכך טמון ואף בא לידי ביטוי האינטרס הציבורי. העובדה שהמבקשת עשויה לכלכל את צעדיה בעקבות כתב טענות המתנגדת ולהגדיר את גבולות אמצאתה ואת היקף הזכות הניתנת

שאינה מנוגדת לתכלית זו. דיני הפטנטים בישראל ובעולם מכירים בתרומתם של צדדים שלישיים להליך הבחינה וזכותו אף עוגנה בסעיף 18(ב)(3) לחוק. אם נכון על פי רוב הצדדים שלישיים בישראל אינם מנצלים את זכותם זו (אולי בשל שיטת הפטנטים בישראל בה ניתן פטנט רק לאחר שלב ההתנגדויות) אולס תרומתם האפשרית של צדדים שלישיים להליך הבחינה של בקשת החלוקה ובכלל וה המתנגדת אינה פסולה.

מול הטענה שהמבקשת עשויה להסתייע בטענות המתנגדת להגדרת בקשת החלוקה ניתן לטעון כי גם כתב טענות המבקשת בהתנגדות לבקשה ההורה יכול לסייע למתנגדת למקד את טענותיה ואף לשפרן בהתנגדותה לבקשת החלוקה.

לסיכום, נוכח ברירת המחדל של חוזר 020, השלב הראשוני בו נמצאת בקשת החלוקה ועמדתה של מבקשת הפטנט, אני סבורה שאין מקום לעכב את ההתנגדות לבקשה ההורה. המתנגדת תגיש את כתב טענותיה בהתנגדות לבקשה ההורה בתוך שלושה חודשים ממועד מתן החלטה זו.

בשל התוצאה אליה הגעתי איני מוצאת לחייב את המתנגדת בהוצאות בקשה זו.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס י' כסלו תשפ"ג

4 דצמבר 2022

סימוכין: 5-6