המבקשת מס' 1
- שם: מעיינות עדן בע"מ
- בא כח: עו"ד ריצ'רד לוטי, עו"ד מתי ברוס
החלטות שיפוטיות
המבקשת מס' המבקשת מס'
1. הבקשו
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בענין בקשות מתחרות מס' 0033 ו-81427 לרישום הסימנים "ימי עדן" ו-"טעם גן עדן".
1: מעיינות עדן בע"מ באמצעות לוטי ושות', עו"ד על ידי עו"ד ריצ'רד לוטי ועל ידי עו"ד מתי ברוס
2: מר דוד בנינו
ת אשר בפני הנן כדלקמן:
בקשה מס' 80283 מיום 7 ביולי 1991 לרישום הסימן השירות "ימי עדן" (להלן - "סימן המבקשת מס' 1") בסוג 42 לגבי - "אירועים ציבוריים שונים, כנסים, תתרויות, טיולים, ירידים, תערוכות, שווקים, וקידוס תיירות פנים".
בקשה מס' 81427 מיום 30 באוקטובר 1991 לרישום הסימן השירות "טעם גן עדן" (להלן - "סימן המבקש מס' 2") בסוג 42 לגבי -
"שירותי קייטרינג (הסעדה), מסעדות ואוכל מוכן". (1) מחלקת סימני המסחר התילה את סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") על שתי הבקשות הנ"ל.
(2) סעיף 29 לפקודה קובע כדלקמן:
"29. הגישו אנשיסם שוניס בקשות נפרדות להירשום כבעלי סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין, או הגדר טובין, רשאי הרשם שלא לרשום אף אחד מהם עד שנקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה כאמור יעביר את הסכסוך לבית המשפט העליון".
אומר מיד כי הדמיון שבין שני הסימנים הינו כמובן לגבי המילה המשותפת "עדן".
חברת מעיינות עדן בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 1") ומר דוד בנינו (להלן - "המבקש מס' 2") הגישה ראיות בתמיכה בזכויות העדיפה לרישום הסימני נושאי הבקשות הנזכרות.
נתקיים דיון בעל-פה, אשר במהלכו טען עו"ד הקייצ'רד לוטי בשם המבקשת מס' 1 ומר נוי האוזר בשס המבקש מס' 2. יש להוסיף גם כי המבקש מס' 2, מר בנינו, טען אף הוא בעד עצמו.
עיון בראיות ונספחים שהוגשו על ידי המבקשת מס' רחאל בראיות שהוגשו מטעם המבקש מס' 2 ובמוצגים שהובאו בפני על ידי המבקש מס' 2 בעת הדיון, ולאחר האזנה לטיעוני הצדדים, סבור אני כי עלי להפעיל במקרה דנן את הוראות סעיף לפקודה ולהתיר את רישומן המקביל של שתי הבקשות המבוקשות. סעיף 30 לפקודה קובע כדלקמן:
"30. (א) רשם שהיה שימוש מקביל בתום-לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות, לדעתו, רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמס של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם.
(ב) החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור כאמור יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם; בערעור יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות בסעיף קטן (א) לרשם".
שוכנעתי כי בנסיבות המקרה שבפני קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את רישום שני סימני השירות שקיים דמיון משמעותי ביניהם.
החלטת י (1) הנ"ל כפופה לתנאי ולהערותי הבאים:
אשר לסימן המבקשת מס' 1 -
הפרטה שבבקשה כוללת דברים הנמצאים בסוג בי המבוקשים על אף שונים, ואנ מפרט: 4, - - כו 0 27 רתות 7 4 לש 7 9 ( א) הסוג לגבי כנסים הוא 41. (ב) הסוג המתייחס לטיולים הינו 39.
(ג) הסוגים עבור תערוכות הם 35 ,41 או - 42. פה הכל תלוי באופיין של התערוכות אשר לגביהן המבקשת מס' 1 מעוניינת לרכוש את הזכויות המוענקות על ידי הפקודה.
(ד) הסוג הנכון עבור ירידים הוא 35.
(ה) הסוג לגבי קידום תיירות פנים הינו 39.
מאחר והבקשה אינה יכולה להתייחס ליותר מסוג אחד מוצע כו -
(א)) המבקשת מס' 1 תבחר בשירות שהיא תרצה לכלול בבקשתה לרישום מס' 80283.
(ב) אחרי שבקשת הרישום מס' 80283 תתוקן, השירותים אחרי לא יופיעו בה. המבקשת מס' 1 רשאית להגיש בקשות תדפיס לרישום עבור השירותים האלו ואס היא תעשה זאת אהיה מוכן להורות למחלקת סימני המסחר לערוך בחינה על עבורן (בכפוף להגשת בקשה מתאימה).
לא ברור לי למה מתכוונת המבקשת מס' 1 במונחים (א) "ארועים ציבוריים שונים" ו- "שווקים". יש לפרטם על מנת לאפשר למבקשת מס' 1 ולמחלקת סימני המסחר לקבוע את הסוג הנכון עבור השירותים האמורים.
על המבקשת מס' 1 להגיש הודעת הסתלקות לגבי המילה "ימי".
(2) אשר לסימן המבקש מס' 2 -
א. יש למחוק מבקשת הרישום את המילים "ואוכל מוכן" וזאת מאחר והמונח הנ"ל מתייחס למוצר שאין לו מקצוע בבקשה לרישום המיועדת לשירותים.
ב. תינתן על ידי המבקש מס' 2 הודעת הסתלקות לגבי כל מילה בנפרד אלא בהרכב הסימן. אם יירשם הסימן, יקבל המבקש מס' 2 את הזכות הבלעדית עבור הסימן "טעם גן עדן" אבל את אך ורק כפי שהוא מתייחס לשירות המפורט בבקשתו. עם זאת, לא ייתכן שהמבקש מס' ירכוש בלעדיות לגבי והמילים "טעם", "גן" או "עדן" כאשר המילים הללו הינן בשימוש בלשון היום יומית ואשר לגביהן רשאים בעלי סימנים אחרים לרשום את המילים האמורות עבור שירותים ו/או סחורות.
אני קובע, אפוא, שבקשות לרישום מס' 3 ו-81423 תרשמנה הדדית בפנקס סימני המסחר אך את בכפוף לתנאים הנ"ל שקבעתי: ולהערותי שהערתי ובכפוף גם להגבלות והשגות נוספות - אם תהיינה - בעת המשך בחינת הבקשות על ידי מחלקת סימני המסחר.
לא הייתה בכוונתי להטיל הוצאות על אף צד מן הצדדים. עם זאת, אין לי אלא לראות בתומרה רבה את האיחור הרב של המבקש מס' 2 בדיון שהתקיים בפני - איתור אותו לא טרח המבקש מס' 2 להסביר בפני או להביע את התנצלותו לגביו.
המבקש מס' 2, שאמנם לא נציג על ידי עורך דין או עורך פטנטים, צריך היה להבין בכל זאת שלומנם של אחרים יש ערך ומלבד מקרים נדירים מאוד, איחור של יותר משעה אינו מתקבל על הדעת. לכן, אין לי אלא לפצות, במידה מסוימת, את זמנו של ב"כ המבקשת מס' 1 שבו בז מחמת האיתור מצד המבקש מס' 2.
אני מצווה אפוא שעל המבקש מס' 2 לשלם את הוצאותיה של המבקשת מס' 1 בסך 1,000 ש"ה וזאת תוך יום מתאריך החלטת זו, שאם לא כן ישא הסכום הנ"ל ריבית והצמדה כדין החל מתאריך החלטת זו ועד ליום התשלום בפועל.
9. החלטה מנומקת לגופו של ענין אשר בפני תינתן על ידי בהקדס -
ניתן בירושליים היום, כב' תמוז התשנ"ה 1 ביולי 1995
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).