סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות מתחרות לרישום סימני המסחר מס' 86995 ומס' 90621 ומס' 90624

המבקשת מס' 1: ש. דוידסון מגע בע"מ באמצעות ה"ה של ברגמן וגולר, עו"פ על ידי מר יוסי ברגמן, עו"ד

המבקשות מס' 2 ג'אסט לוקינג (ייצור) בע"מ וג'אסט לוקינג (שיווק) 1988 בע"מ

באמצעות ועל ידי ד"ר מאיר נועם, עו"ד ועו"פ

1. זוהי החלטה בגין שאלה טרומית שהועלתה בענין זה. 2. להלן השתלשלות העניינים:

(1) בקשה לרישום סימן מסחר מס' 86995 - "סָתנאססם 6פגק" מס' 1") בסוג 9 לגבי משקפיים.

המעוצבת בצורה ייחודית הוגשה ביום 2 באפריל 1993 על ידי מר שמואל דוידסון שביום 3 בינואר 1995 העביר את זכויותיו בבקשה מס' 1 לחברת ש. דוידסון מגע בע"מ (להלן - "המבקשת

(2) בקשה לרישום סימן מסחר מס' 90621 - "פסַתנאססם ספגונ" המעוצבת בצורה ייחודית הוגשה ביוס 2 בינואר 1994 על יד: חברות ג'אסט לוקניג (ייצור) בע"מ ו-ג'אסט לוקינג (שיווק) בע"מ. (להלן - "המבקשות מס' 2") בסוג 9 לגבי משקפיים.

בקשה לרישום סימן מסחר מס' 90624 - "שת1נאססם 6פטט" - באותיות דפוס רגילות בולטות הוגשה ביוס 2 בינואר 1994 על ידי המבקשות מס' 2 בסוג 9 לגבי משקפיים.

מחלקת סימני המסחר הפעילה את הוראות סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה"), על שלושת הבקשות הנ"ל.

הצדדים נדרשו להגיש את ראיותיהן בתמיכה בזכותן העדיפה לרישום הסימנים נושאי הבקשות הנזכרות.

המבקשות מס' 1 ו-2 הגישו את ראיותיהן כדין וביום 29 במאי 5 התבקשו באי-כוהן בכתב על ידי ראש מחלקת סימני המסחר להחליף תוך שלושה חדשים את הראיות כאמור על ידי מסירה איש לרעהו - דבר שנעשה כיאות.

ביוס 5 באוקטובר 1995 בקשה המבקשת מס' 1 להגיש ראיות נוספת בתמיכה בזכותה העדיפה לרישום סימנה. המבקשות מס' 2 התנגדו לבקשה זו.

בהחלטתי המנומקת מיוס 23 בנובמבר 1995 קבעתי כדלהלן:

א. מן הדין ומן הצדק הוא לאשר את בקשת המבקשת מס' 1 ולהרשות את הגשת ראיותיה הנוספות ולראות אותן כראיות שהוגשו כדין עפ"י הוראות תקנה 41 לתקנות סימני המסחר (להלן - "התקנות") ובחתאם לסמכות הניתנת לרשום ‏ על

פיהן.

ב. המבקשות מס' 2 תהיינה רשאיות להגיש את ראיותיהן בתשובה לראיות הנוספות הנ"ל תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה אם הן ירצו בכך. (הדגשה הוספה: מ.א.).

(9) במכתב למחלקת סימני המסחר מיוס 10 בדצמבר 1995 מאת ב"כ המבקשת מס' 1 נאמר (בין היתר), כדלקמן:

"עפ": הבנתנו, כעת המבקשות המתחרות (המבקשות מס' 2: מ.א.) יכולות אף הן להגיש, תוך שלושה חודשים, ראיות נוספות..." (הדגשה הוספה: מ.א.)

עלי לציין מיד כי בהחלטתי מיום 23 בנובמבר 1995 לא נקבע כי המבקשות מס' 2 תהיינה רשאיות להגיש ראיות נוספות. כפי שהוזכר לעיל נקבע על ידי באופן ברור לחלוטין כי המבקשות מס' 2 תהיינה רשאיות להגיש את ראיותיהן "בתשובה לראיות הנוספות" (ר' סעיף 5 להחלטתי הנ"ל). לענין זה אתזור בהמשך.

(10) במכתב מאת ראש מחלקת סימני המסחר מיום 25 בדצמבר 1995 נודע לב"כ המבקשת מס' 1 שב"כ המבקשות מס' 2 פנה אל המחלקה והסביר כי על מנת שיוכל להגיב כראוי על הראיות הנוספות שהוגשו מטעם המבקשת מס' 1 יש לאפשר לו לעיין בראיות הנוספות, כפי שבפני ב"כ המבקשת מס' 1 היו הראיות של המבקשות מס' 2 בטרם הגשת הראיות הנוספות.

זוהי בעצס השאלה המונחת בפני, דהיינו האס, בענין שבפניננו, רשאי ב"כ המבקשות מס' 2 לעיין בראיות הנוספות שהוגשו על ידי המבקשת

מס' 1 וזאת בטרם הגשת הראיות בתשובה מטעם המבקשות מס' 2: לדעת ב"כ המבקשת מס' 1 התשובה לשאלה זו הינתה שלילית. להלן נימוקיהם, הערותי וקביעתי לגבי טענות המבקשת מס' 1:

א. נטען כי בהליך לפי סעיף 29 לפקודה - בשונה מהליך התנגדות, ביטול או מתיקה - הנוהל בדבר הראיות הוא כדלהלן:

(א) כל צד מגיש את ראיותיו ללשכת סימני המסחר.

(ב) לאחר שכל הצדדים הגישו את ראיותיהם, הן מוחלפות בו-זמנית בין הצדדים.

טענה זו נכונה ומקובלת עלי, והיא משקפת את הנוהל הקיים באשר להליכים לפי סעיף 29 לפקודה.

ב. טוענת המבקשת מס' 1 כי בהליכים לפי סעיף 29 לפקודה (לעומת הליכי התנגדות, ביטול או מחיקה) מדובר בתחרות שווה בין הצדדים, כאשר חנטל להוכית את הזכות העדיפה מוטל בו-זמנית והדדית על כתפי הצדדים כולם. נטען כי אין לצד אחד מלכתתילה זכות הזקה או חלשה ביחס לצדדים האחרים וזכויותיהם מתבררות רק לפי הראיות שהגישו. אם כי הדבר אינו מכריע באשר לשאלה הנמצאת בפני, יש לציין כי זכויותיהם של הצדדים אינן מתבררות "רק לפי הראיות שהגישו" כפי שנטען. גם העדות הניתנת על ידי המצהירים במהלך חקירתם משפיעה לא במעט על הכרעותיו של הרשם בעת מתן החלטתו לגופו של ענין.

לגבי המהות העיקרית של הטענה הנ"ל אני מסכים, בעיקרון עס המבקשת מס' 1. עס זאת, סבורני כי טענה זו, כפי שהיא נטענה על ידי ב"כ המבקשת מס' 1, משקפת אך ורק את המצב עד להחלפת הראיות העיקריות בין הצדדים. לדעתי, משעה שבה הוחלפו הראיות העיקריות יהפכו ההליכים לפי סעיף 29 לפקודה מהליכים חד-צדדיים להליכים דו-צדדיים - דבר שמשתקף (בין היתר) בכל צד להשמיע את טענותיו ולערוך חקירה נגדית למצהיר או למצהיר של צד שכנגד.

ג. נטען כי בהליך של בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה יש לשמור על איזון בין הצדדים.

טענה זו מקובלת עלי בוודאי. הייתי מוסיף כי שמירת איזון בין הצדדים בכל הליכים המתנחלים בפני הרשם מהווה אחד מהעקרונות הנוהליים החשובים ביותר.

בענין הנוכחי הרשיתי למבקשת מס' 1 להגיש ראיות נוספות על היסודות שהוסברו בהחלטתי מיום 23 בנובמבר 1995. כאשר הרשם מרשה לצד מן הצדדים בהליכים לפי סעיף 29 לפקודה (וכן בכל הליכים אחרים הנערכיים בפניו) להגיש ראיות נוספות, האיזון בין הצדדים יופר. מסיבה זו וכדי להתיר את האיזון בין הצדדים למצב הקודם בענייננו, ראיתי לנכון לאפשר למבקשות מס' 2, להשיב על הראיות הנוספות מטעם המבקשת מס' 1על ידי הגשת ראיותיה, וכך נקבע בהחלטתי הנ"ל.

נשאלת השאלה מדוע מצאתי לנכון להרשות למבקשות מס' 2 להשיב על הראיות הנוספות של המבקשת מס' 1 ולא סתם להגיש ראיות נוספות. הנימוק הפשוט הוא כדלקמן (ואף הוא מבוסס על שמירת האיזון בין הצדדים): כפי שנאמר קודם, מהרגע שהוחלפו הראיות העיקריות בהליכים לפי סעיף 9 לפקודה, הליכים אלה נהפכים להליכים דו- צדדיים. דבר זה איפשר לי לתת למבקשת מס' 1 להגיש ראיות נוספות עפ"י הוראות תקנה 41 לתקנות הקובעות כי -

"שום צד לא ינית ראיה נוספת, אולם בכל משפט בפני הרשם, רשאי הרשם בכל זמן שהוא, אם ימצא לנכון, לתת למבקשת או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו, בין בענין ההוצאות ובעין בעניין אחר".

("משפט - קריא: "חליך על ריב דו-צדדי").

הצדק הטבעי מטיל על הרשם ההובה לתקן את אי-האיזון הנגרם על ידי מתן אפשרות להגשת ראיות נוספות מטעם צד מן הצדדים. אי-האיזון הזה תוקן אמנם במסגרת תקנה 41 לתקנות על ידי כך שהצד שכנגד (בענייננו המבקשות מס' 2) רשאי להגיש את ראיותיו בתשובה לראיות הנוספות. בהגשת הראיות בתשובה כאמור יותיר האיזון בין הצדדים למצב הקודם.

ד. עפ"י טענת המבקשת מס' 1, האיזון יופר בהכרח וזאת מאחר והמבקשות מס' 2 יגישו את ראיותיהן הנוספות לאור ועפ": החומר שהוגש בראיותיה הנוספות של המבקשת מס' 1, ולמעשה לא תהיינה אלו ראיות נוספות אלא למעשה ראיות בתשובה. נטען בנוסף כי ראיות בתשובה אינן קיימות ככלל בגדר ההליך לפי סעיף 29 לפקודה מאחר ובסיסן הינן סותרות ונוגדות את רוח התחרות שבהליך.

הטענות הנ"ל אינן מקובלות עלי כלל, להלן נימוקי:

(א) כפי שהוסבר לעיל החל מהחלפת הראיות העיקריות בי והצדדיים ההליך לפי סעיף 29 לפקודה נהפך מתד-צדדי לדו- צדדי.

(ב) יש לומר כי בענייננו הראיות הנוספות מטעס המבקשת מס' 1 הוגשו לאור ועפ"י חומר הראיות שהוגש בראיות של המבקשות מס' 2 וזאת מאחר והראיות הנוספות הנ"ל הוגשו לאחר החלפת הראיות בין הצדדים. לכן, ובמידה מסויימת, ראיות נוספות אלו מהוות ראיות בתגובה. לא ייתכן אפוא שאיזון, שבעצם הופר על ידי הגשת הראיות הנוספות מטעם המבקשת מס' 1 לא יתוקן בטרס הגשת הראיות בתשובה של המבקשות מס' 2 וזאת על בסיס עיון בראיות הנוספות על ידי המבקשות מס' 2, כפי שנעשה כבר על ידי המבקשת מס' 1 כלפי הראיות העיקריות מטעם המבקשות מס' 2. למעשה, הפעלת גישתי בדבר שמירת האיזון שבין הצדדים לא יתן למבקשות מס' 2 יותר מאשר שכבר ניתן למבקשת מס' 1. אינני מסכים, בכל הכבוד, עס ב"כ המבקשת מס' 1 שעיון בראיות הנוספות על ידי המבקשות מס' 2 "יווצר מצב שבו בהכרח יש למבקשות מס' 2 יתרון".

באשר לטענה שבשעה שיגישו המבקשות מס' 2 את ראיותיהן בתשובה תהיינה בידיהן הראיות העיקריות והנוספות של המבקשת מס' 1 ואילו בשעה שהמבקשת מס' 1 הגישה את ראיותיה הנוספות היו בידיה הראיות העיקריות בלבד של המבקשות מס' 2, זו נראית לי, בכל הכבוד, כניסיון מטעס המבקשת מס' 1 לאחוז את החבל בשתי קצותיו. לדעתי, לא תישמע טענה (וכן אין כל הגיון בה) שמחמת העובדה שמאחר ובשעה שהוגשו הראיות הנוספות מטעסם המבקשת מס' 1, היא זכתה לעיין אך ורק בראיות העיקריות של המבקשות מס' 2, יש להגביל באותה מידה את המבקשות מס' 2 לעיין אך ורק בראיות העיקריות של המבקשת מס' 1, ובתוצאה מזה למנוע ממנה להשיב על הראיות הנוספות - דבר שהרשיתי לה לעשות במפורש. יש לזכור גם כי בשעה שהוגשו הראיות היו רק הראיות העיקריות שהוחלפו בין הצדדים. לכן, לא הייתה אז כל אפשרות אחרת הפתוחה בפני המבקשת מס' 1 אלא לעיין אך ורק בראיות העיקריות של המבקשות מס' 2. כיום, כאשר הוגשו ראיות נוספות מטעס המבקשת מס' 1 קיימות עוד ראיות שהמבקשות מס' 2 בוודאי רשאית לעיין בהן. המצב הנוכחי נובע מזה שהמבקשת מס' 1, לאחר עיונה בראיות העיקריות של המבקשות מס' 2, החליטה להגיש ראיות נוספות. טענתה שדבר שהיה מותר לה לעשות, דהיינו עיון בראיות של הצד שכנגד, פסול מלהיעשות על ידי המבקשות מס' 2 זו טענה שאינה מקובלת עלי.

(ג) אני מסכים עם ב"כ המבקשת מס' 1 שראיות בתשובה אינן קיימות ככלל בגדר ההליך לפי סעיף 29 לפקודה. זוהי בעצס הסיבה שלאחר החלפת הראיות העיקריות בין הצדדיים, שעה שההליכים נהפכו לדו-צדדיים, הרשיתי את הגשת הראיות הנוספות של המבקשת מס' 1 וראיות בתשובה של המבקשת מס' 2 על יסוד הוראות תקנה 41 לתקנות.

ד. נטען גם שלא מקובל על המבקשת מס' 1 שבמקום ראיות נוספות תוגשנה ראיות בתשובה (הגשה במקור: מ.א.). עפ"י טענת המבקשת מס' 1, הליך התחרות אינו סובל מתן עדיפות לצד זה או אחר ואילו ראיות בתשובה מעיקרם ומטבעם מקנות עדיפות.

ראשית, עלי לציין שוב כי בסעיף 5 בהחלטתי המוזכרת לעיל קבעתי כי המבקשות מס' 2 תהיינה רשאיות להגיש את ראיותיהן בתשובה לראיות הנוספות של המבקשת מס' 1.

שנית, אם כי מקובל עלי כי הליך התחרות אינו סובל מתן עדיפות לצד זה או אחר (דבר שנכון גם לגבי כל הליך משפט: אחר המתנהל בפני הרשם) לא מקובל עלי כי עיון בראיות הנוספות מצד המבקשות מס' 2 עושה יותר מאשר לשמור על השוויון אשר בין הצדדיים. עיון כאמור במסגרת ההליכים הנוכחיים אינו מצביע על עדיפות כלשהי למבקשות מס' 2. ההיפך הוא הנכון. מניעת עיון כזה, אשר כתוצאה ממנה לא יתאפשר למבקשות מס' 2 לחשיב על הראיות הנוספות, הוא הוא הדבר שיגרום לעדיפות כלפי המבקשת מס' 1.

(11) ביום 2 בינואר 1996, הגישה המבקשות מס' 2 את טענותיהן בתשובה לטענות המבקשת מס' 1. מאחר וטענות אלו מקובלות עלי אין צורך, לדעתי, להתייחס אליהן במפורט.

3. לאור כל האמור לעיל וגם בהתחשב בכך שאין באפשרותן של המבקשות מס' 2 להשיב על ראיות שאינן בפניהן, אני קובע כי מן הדין ומן הצדק להרשות למבקשות מס' 2 לעיין בראיות הנוספות שהוגשה על יד: המבקשת מס' 1. לפיכך, אני מורה על המבקשת מס' 1 להמציא לב"כ המבקשות מס' 2 תוך שבעה (7) ימים מתאריך החלטתי זו העתק של הראיות הנוספות הנ"ל.

4. המבקשות מס' 2 רשאיות הן להגיש את ראיותיהן בתשובה לראיות הנוספות של המבקשת מס' 1 תוך שלושה (3) חדשים מתאריך קבלת העתק של הראיות הנוספות של המבקשת מס' 1.

5. אין צו להוצאות.

ניתן בירושלים היום, פצ' בטבת התשנ"ו בינואר 1996

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים, בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).