מבקשת
- שם: לוצאטו את לוצאטו, עו"ד
- בא כח: ד"ר כפיר לוצאטו, עו"ד ומר אייל פרייס, עו"ד
⚖️ החלטה שיפוטית
סימן מסחר 345678
החלטות שיפוטיות
הצדדים
מתנגדת
- שם: חברת אוניפארם בע"מ
- בא כח: מר ובולון תומר
ההחלטה:
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בענין התנגדות למתן פטנט עפ" בקשת מספר 86979
באמצעות ה"ה לוצאטו את לוצאטו, עו"פ ע"י ד"ר כפיר לוצאטו, עו"פ ומר אייל פרייס, עו"ד. המטנגדת; חברת אוניפארם בע"מ ע"י מנכ"ל ההברה, מר ובולון תומר.
נוספת לגבי עניינים טרמינולוגיים שהתעוררו בהליך שבפני וחפעם לגבי שאלונים. 1. אינני מתכוון בהתלטה זו לפרט את כל השתלשלות הדבר אלא אתייחס בקצרה אך ורק לעובדות הנוגעות לעניין זה. 2. ביום 4 בדצמבר 1995 הוגשת מודעה מטעם (להלן -
"המבקשת") שעניינה בבקשה להורות לעדי חברת אוניפארם בע"מ (להלן - "המתנגדת") פרופי גרושקא ופרופ' בינו, להשיב לשאלות שפורטו
בשאלונים שצורפו.
נימוקי הבקשה הינם כדלקמן:
)1(
)2(
)3(
)4(
)5(
)6(
)7(
)8(
במסגרת ראיות המתנגדת הונש תצהירו מיום 23 במרץ 1994 של פרופ' גרושקא.
בתצהירו ציין פרופ' גרושקא כי בתפיקו בוצעו ניסויים מסויימים בהכנת החומר אזיטרומיצין ובגיבושו.
טען המצהור, כי בסיום הניסויים הועברו שתי אבקות שהופקו בניסויים לבדיקת אנליזה מבנית בעזרת קרנגני במעבדתו של פרופ' בינו, שתינו עד נוסף מטעמי המתנגדת.
טען פרופ' גרושקא כי תוצאת הבדיקה העלתה שהאבקות הינן אזיטרומיצין דיחידרט, דהיינו, מושא פטנט.
בדיון שתתקיים בפני ביום 27 באפריל 1995 נהקר פרופי בינו ותבקש לפרט את התאריכים בהם קיבל מפרופ' גרושקא את האבקות לבדיקה. פרופ' בינו טען כי אינו זוכר את התאריכים ותתייב להגיש תצהיר בעניין זה.
רק לאור ההחלטה בדיון שתקיים ביוס 18 בספטמבר 1995 חגיש פרופ' בינו את התצהיר שהתחייב להגיש.
המבקשת נדהמה לגלות בתצהירו של פרופ' בינו כי המתנגדת ערכה, באמצעות פרופי גרושקא ופרופ' בינו, ניסויים רבים בנוגע לאזיטרומיצין ולפי טענת המבקשת לא הצליחה המתנגדת לגלות את מלוא היקף הניסויים אלא רק לקמן הקטן מהם.
מתצהירו הנוסף הנ"ל של פרופ' בינו עולה כי אבקות אזיטרומיצין שנמסרו לבדיקה במעבדתו, נבדקו בשתים עשרה הזדמנויות שונות.
נטען כי המתנגדת ניסתה להסתיר ועל כל פנים לא הצליחה לגלות את כל הניסויים והבדיקות שבוצעו במעבדתו של פרופ' בינו לגבי התומריס והאבקות.
.3
)9(
)10(
)11(
)12(
לטענת המבקשת תוכנם של הניסויים, מהותם, מועדיהם, דרכו ביצועם והאבקות שחופקו משנתם, שנעשו במעבדותיהם של פרופי גרושקא ופרופ' בינו, הניסויים רלוונטיים ובעלי חשיבות להליך מאחר והמדובר בתומר מושא הפטנט.
לאור הפרטים שנודעו בתצירתו של פרופי בינו נטען כי זכותה המבקשת לחקור עפ"י דין, הקירה את כל המידע והפרטים האמורים נוגעים ישירות להליך ההתנגדות ואי ההחשפותם של הפרטים יפגע ביכולת ההתנהלות של המבקשת.
נטען גם כי אי קבלת כל הפרטים יפגע בדומה גם ביכולת הרשם לעשות צדק בין המתדיינים.
הבקשתי, אפוא, לחקירת המתנגדת להשיב על השאלונים חמישים.
ביום 20 בדצמבר 1995 התקבלה תגובתה של המתנגדת לבקשת המבקשת כהגשת שאלונים נוספים לעדי המתנגדת.
עיקרי התגובה כדלקמן:
)1(
)2(
בדיון שנערך בפני בתאריך 27 באפריל 1995 סוכם סדר הדיון: בין הצדדים לאחר שנקבע שחקירת העדים תעשה באמצעות שאלונים. הסדר הדיוני שנקבע כן כך. במקרה ותשובה בשאלון תהיה בלתי מהנה את הדעת ניתן יהיה לשלוח שאלון נוסף לעניין השאלה שלא נענתה באופן מהנה את הדעת. כפועל יוצא מובן כי שאלה נוספת תוכל להוציא רק כתגובה לתשובה שלא מהנה את הדעת.
המבקשת ידעה כבר ביום 27 באפריל 1995, בעת הדיון שנערך, מתוך תשובותיו של פרופ' בינו בהקירתו, כי נערכו ניסויים רבים עם החומר אזיטרומיצין ודוגמאות רבות נבדקו על ידו. הפנתה בעניין זה המתנגדת את תשומת לב למספר עמודים רלוונטיים בפרוטוקול הדיון.
משום כך, בטענת המתנגדת, כי רק בעקבות תצהירו הנוסף של
)3(
)4(
פרופ' בינו גודע לת על היקף הניסויים, אין ממש.
תאריך ה-27 באפריל 1995 הינו תאריך שקדם משמעותית לתאריך העברת המבקשת את השאלון עבור פרופ' גרושקא ופרופ' בינו.
נטען כי המבקשת ניסתה בהשאלונים הנוספים "לדוג" את עילותיה ותודותיה מתוך עבודה שנעשתה ע"י המתנגדת ועדיה, וזאת אין להתיר לה.
ציינה המבקשת עוד מספר טענות, נימוקים ותחבירות שאיני מוצא טעם להתייחס אליהם כאן.
על דעת הצדדים ובהסכמתם נקבע דיון בפני, ביוס 6 בפברואר 1996 במסגרתו טענו הצדדים איש איש להדיון, מדוע יש לחקירת השאלונים הנוספים ומדוע אין.
העובדות כפי שאני מבין אותן הינן כדלקמן:
)1(
)2(
)3(
)4(
ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 28 במרץ 1994 וכללו את תצהירו מיום 23 במרץ 1994 של פרופי בינו וכן את תצהירו של פרופ' גרושקא מאותו יום.
ראיות שכנגד הוגשו ע"י המבקשת ביום 31 באוקטובר 1994 וכללו את תצריריהם של ד"ר ברייט, ד"ר ברודנר, ד"ר פורסיאר ופרופ' קוסט.
ראיות בתשובה מטעמי המתנגדת בצורת תצהיר מטעם פרופ' בינו תוגשו כיוס 31 ב'נואר 1995.
כידיון שהתקיים בפני ביום 27 באפריל 1995 נהקרו פרופי בינו מטעמי המתנגדת ופרופי קוסט מטעמי המבקשת על תצהיריהם.
(5) לגבי יתר העדים סוכם על חקירתם באמצעות שאלונים.
(6) ביום 30 במאי 1995 שלחתי לצדדים תדירת שאלונים מס' עבור המציגים פרופ' גרושקא, ד"ר ברודנר וד"ר ברייט.
(7) הצדדים הביעו התייגויות לגבי מספר שאלות בשאלונים ולאור המהלוקת בעניין וה כמו כן בנוגע להגשת ראיות נוספות קבעתי מועד לבירור בפני שהתקיים ביוס 18 בספטמבר 1995. בהחלטת: מיוס 16 בנובמבר 1995 קבעתי דבר לגבי הגשת הראיה הנוספת כן לגבי שאלות שבמהלוקת.
(8) ביום 18 באוקטובר 1995 הונש תצחיר נוסף מטעם פרופ'י קוסט וזאת בהתאם להחלטתי בדיון הנ"ל שהתקיים בפני: ביום 18 בספטמבר 1995.
(9) ביום 22 באוקטובר 1995 הוגש תצהיר נוסף מטעם פרופי בינו בו הוא פירט, כפי שתתבקש לעשות, את התאריכים בהם נמסרו לו האבקות לבדיקת במעבדתו של פרופ' גרושקא.
(10) באמור ביום 4 בדצמבר 1995 התבקשתי להתיר שאלונים נוספים לעדי המתנגדת בשל הנימוקים שצויינו לעיל.
הסוגיה בדבר חקירת בעלי דין ועדים באמצעות שאלונים קבועה בתקנות 105 עד 111 לתקנות סדר הדין האורתי, התשמ"ד-1984.
עפ"י תקנה 105 לתקנות הנ"ל בית המשפט או הרשם רשאי לפי בקשת בעל דין למסור לבעלי הדין האחריס מכלול או מקצתו של שאלון.
הסיג לשאלות שניתן להעלותן בשאלון קבוע בתוראות תקנה 107 הקובעת כי רשות לשאלות לא תינתן אלא לכאלה שהן לעניין הנדון ועליתן להיות קבילות בחקירת שכנגד של עד בעל-פה.
שאלת שאינן קבילה בהקירת עד, לא תותר בשאלון.
לאחר שהבאתי בהשבון את מכלול טענות, העובדות והנסיבות הגעת: למסקנות הבאות:
(1) אשר לשאלון שהופנה כלפי פרופ' גרושקא אני קובע שהעד אינו חייב להשיב עליו כלל. זאת כיוון שבמועד עריכת והגשת השאלון לפרופ' גרושקא, דיון במהלך הודש מאי 1995 היה על המבקשת להתייחס לכל השאלות שעלו בדעתה ואשר מתייחסות לתצירתו של פרופי גרושקא. בחודש מאי 1995 ידעה היטב המבקשת או הייתה להודעה כי בוצעו עשרות ניסויים שונים באבקות, שכן הדבר עלה ברורות מהקירתו של פרופ' בינו במהלך חקירתו שהתקיימה ביום 27 באפריל 1995.
תאריכי מסירת האבקות ממעבדתו של פרופ' גרושקא למעבדתו של פרופ' בינו שהובאו לידיעת המבקשת רק ביום 18 באוקטובר 1995 בתצהירו הנוסף של פרופ' בינו, אינם מעלים ואינם מורידים דבר מיכולת התנהלות של המבקשת ואין, על כן, כל הצדקה לדעתי להתיר למבקשת להציגה שנית כאמצעות שאלון את תקירתו של פרופ' גרושקא. כל השאלותיה שבשאלון הנוסף יכולו לשאל במועד המשך השאלון הראשון לפרופי גרושקא ומשלא עשתה כך המבקשת, תפסידה.
יתרה מכך, קראתי כמובן את השאלות שתופנו לפרופ' גרושקא ועלי לציין כי לחלקן כבר ניתנה תשובה בתצהירו, חלקן מיועדות כלל לפרופי בינו, ולכן מתייחסות למסמכים שכלל לא מובן לי שהמבקשת זכאית לקבלן ובדומה גם שאלות שאין חובה על המצהיר, פרופ' גרושקא, לתשיב עליהן מאתר ואין ביניהן לבין תצהירו שום קשר ישיר.
אשר על כן, נראה לי כי המבקשת, בכל הכבוד, מנסה לערוך מקצה שינויים לגרסאותיה וטענותיה ושומה היה עליה, אם בכלל, לעשות כאמור בעת הצגת השאלון הראשון לפרופי גרושקא.
הנני קובע על כן, כי פרופ' גרושקא אינו חייב לתשיב לשאלון שהוצג בפניו.
אשר לשאלון שהוצג לפרופ' כדלקמן.
שוכנעתי חלקית מטענות המבקשת כי לאור העבודה שבעת תקירתו לא זכר פרופ' בינו את תאריכי עריכת הבדיקות, תוצאות כל הבדיקות ותאבקות, נשללה ממנה במידת מה היכולת לחקור, לברר את כל העובדות כהווייתן ולהתגונן.
יחד עם זאת, שאלות רבות אכן נשאלו ושאלות נוספות הנזכרות בשאלון הנוסף יכולו להישאלו ולא נשאלו.
אשר על כן, החלטתי להתיר את הגשת השאלון הנוסף לפרופ' בינו,
ואת בצורה מצומצמת ביותר. אני מורה לפרופ' בינו להשיב לשאלות מס' 2, 1, 6, 8 ו-10 בשאלון.
אשר לשאלות 1 ו-2 הנני לקבוע כי הנשאל אינו צריך להניש כל מסמכים שהם, על אף שנדבר מתבקש בשאלות.
יתר השאלות כאמור יכולו להישאל בעת הקירתו של פרופ' בינו, מקצתן כלל אינן נובעות מתצהיריו של פרופ' בינו וחלקן הנוסף גובל בנסיון לערוך מקצה שינויים, פסול.
אשר על כן, אני קובע כי על פרופ' בינו לתגיש תצהיר בתשובה לנשאל בשאלות 1 ,2, 6, 8 ו-10 בשאלון וזאת תוך 30 יום מתאריך החלטת:
אני גם קובע כי לא אראה בעין יפה שאלות הבהרה נוספות על פרופ' בינו להחשב לנשאל במידת הפירוט הראויה.
הצדדים יוכלו להתייחס בסכומיהם לאיכות תשובותיהם של כל המצהירים לשאלות שנשאלו בעת ההקירה ו/או בשאלונים ובהתאם גם לתשובותיו של פרופ' בינו.
אני מורה לפרופ' גרושקא להשיב תוך 30 יום מתאריך החלטתי להבחירות אותן ביקשה המבקשת במכתבה מיום 6 ביוני 1996.
על המתנגדת להגיש את סיכומיה תוך שישים ימים מתאריך הגשת תצירתו של פרופ' בינו והבהרותיו של פרופ' גרושקא לפי המאוחר מביניהם.
תוך 1 שישים ימים ממועד קבלת סיכומי המתנגדת על המבקשת להגיש את סיכומיה שכנגד.
שלושים ימים לאחר קבלת סיכומים שכנגד מטעם המבקשת, רשאית המתנגדת להגיש את סיכומיה בתשובה.
אין. הוצאות הליך ביניים זה יפסקו בעת ההליכה לגופו.
ניתן בירושלים תום, כג' בתמוו התשנ"ן
ביולי 1996 עיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר