המבקשת
- שם: אלגם - טכנולוגיות מיגון בע"מ
- בא כח: ח"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ.
החלטות שיפוטיות
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
התנגדות לבקשת פטנט מס' 94187
המבקשת: אלגם - טכנולוגיות מיגון בע"מ באמצעות ח"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ.
המתנגדת: רבינטקס תעשיות בע"מ באמצעות ה"ה ריינהולד כהן ושותפין, עו"פ.
מסמכים ואגרות). החש לתקנות סדר הדין ב וויל ט.---ה
ב זוהי התלטה בגין הוצאות וזאת בעקבות ביטול התנגדותה של רבינטקס תעשיות בע"מ (להלן - "המתנגדת") למתן פטנט עפ"י הבקשה מס' 7 (להלן - "בקשת הפטנט").
2. להלן השתלשלות הענינים:
)2(
)3(
)4(
)5(
)6(
)7(
)9(
)1(
בקשת הפטנט הוגשה ביום 24 באפריל 1990 ע"י אלגם - טכנולוגיות מיגון בע"מ (להלן - המבקשת") ונושאה הוא "אפוד לציוד קרבי תישי".
דבר קיבולו של בקשת הפטנט פורסם כדין ברשומות "יומן תפטנטי והמדגמים" מס' 6/94 מיום 26 באוגוסט 1994, וזאת בהתאם להוראות הנקבעות בסעיף 26 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - "חוק הפטנטים").
ביום 4 בנובמבר 1994 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות למתן פטנט עפ"י בקשת הפטנט.
ביום 4 באפריל 1995 הגישה המתנגדת את כתב טענותיתה וזאת לאחר שהוענקה לה ארכה בת ארבעה חודשים.
ביום 23 במאי 1995 הגישה המבקשת את כתב טענותיה שכנגד.
המועד האחרון להגשת ראיות מטעם המתנגדת נקבע ליום 23 באוגוסט 1995.
ביוס 17 ביולי 1995 הודיעו ב"כ המתנגדת ללשכת שהמתנגדת לא תגיש כל ראיות.
ביוס 27 ביולי 1995 התבקשתי ע"* ב"כ המבקשת לדחות את ההתנגדות ולתייב את המתנגדת בהוצאות.
ביוס 4 באוגוסט 1995 נשלחה הודעה מטעם הלשכה לב"כ המתנגדת ובה נאמר כי בהעדר תגובה תוך שבועיים ימים מתאריכו, התיק יועבר לרשם לשסם מתן החלטה.
להודעה זו לא התקבלה תגובה כלשהי מאת המתנגדת או מאת באי- כוחח.
תקנה 60 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מטמכים ואגרות), התשכ"ת-1968 (להלן - "תקנות הפטנטיס") קובעת
)2(
)1(
כדלקמן:
"לא הגיש המתנגד ראיותיו כאמור בתקנה 58(ב) ולא מסר הודעה לפ: תקנה 58(ג), רשאי הוא להגיש לרשם את ראיותיו תוך שלושה חודשים מיום שהוגש לרשם כתב טענות מטעם המבקש כאמור בתקנה 59(א); לא עשתה כן, יראו כאילו חודה בעובדות שטען להן המבקש, והרשם יתליט בהתאס לכך".
לאור תאמור לעיל, אין לי אלא לפעול בהתאם לתקנה 60 לתקנות הפטנטים ולראות את המצב כאילו המתנגדת הודתה בעובדות שטענה להן המבקשת, ולפיכך הנני לדתות את ההתנגדות שהוגשה ע"י המתנגדת.
הוראות בדבר ההוצאות הקשורות בהליכי על ריב נקבעו בסעיף 2) לחוק הפטנטים כדלקמן:
"הרשם רשאל לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלס את ההוצאות וכיצד ישולמו".
יש לציין כי המחוקק לא פירש את משמעות המילים "הוצאות סבירות" ולמעשה השאיר זאת לשיקול דעתו של רשם הפטנטים.
כלי עזר ששימשו עד כה כמכשיר לקביעת "הוצאות סבירות" תיו כללי לשכת עורכי הדין (תתעריף המינימלי), התשל"ז-1977 כפי שחסר תוקנו. הבסיס לשימוש בכלי עזר זה היא השוואת הליך שבפני רשם הפטנטים להליך אזרחי רגיל שלגביו נקבע בתקנה 1 א) ו-(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כי אין בעל דין חייב בתשלום שכר טרחת עורך דין אלא אם כן הטיל עליו בית המשפט או הרשס, בענין שלפניו, את החייוב בו וקבע
)1(
)2(
)3(
)4(
)1(
)2(
את סיכומו.
בראש ובראשונה מוטל עלי לדון בשאלה האם יש מקום במקרה דנן לפסוק הוצאות ואם בן על מי יש להטילן. כאשר התשובה על שאלה זו תחיח היובית ניתן יהיה לדון כגובה ההוצאות שיש להטילן.
יש לציין כי הכלל הוא שהצד המפסיד בדינו יישב לשלם את הוצאות הצד שזכה בדינו. אולם בית דין ובית משפט מוסמכים
לחרוג מכלל וח בקיום אחת מתנסיבות הבאות:
א. הצדדים להליכי על ריב הגיעו לפשרה לפיה הוסכם שבל צד ישא בהוצאותיו הוא.
ב. במקרה שבו הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון ועל ידי כןך גרם להוצאות שלא לצורך. במקרה כזה ייקבע ע"י בית המשפט או בית הדין שצד שוכה בדינו ישא בהוצאותיו הוא שכן אין וה מן הדין או מן הצדק להטיל את ההוצאות על הצד שכנגד שאינו איתר לחן.
59 אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו או חלק מהן.
אין ספק שצד בהליכי על ריב הנערך בפני הרשם אשר במהלבו הוא מבטל את התנגדותו למתן פטנט נחשב, לצורך קביעת הוצאות, כצד שהפסיד בדינו. לפיכך, הכלל המוזכר לעיל על המתנגדת
במקרה דנן.
מאחר ובמקרה דנן לא מתקיימת אף אחת מהחלופות המפורטות לעיל אין לי אלא לקבוע שעל המתנגדת לשלם את הוצאותיה של המבקשת.
יש לדון עתה בגובה ההוצאות.
בואי לדון בנושא ואני עלה להבית בחשבון עקרונות ונתונים
מספר וביניהם:
א. הצורך להגיע למצב שבו לא יהיה הסרון כיס לצד שזכה בדינו;
ב. טיב ההליכים ועד כמה הם מסובכים;
ג. השלב אליו הגיעו הליכי על ריב;
ד. הטירחה שהוטלה על הצד שזכה בהליכים לשם הכנת ההליכים, והמסמכים בגינם והגשתם;
ה. כללי לשכת עורכי הדין;
(3) לפי הוראות סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים מוסמך הרשם לפסוק "הוצאות סבירות", שמשמעותן הוצאות כיס, שכר התייצבות ושכר טרחת עורך דין (או עורך פטנטים), היינו הוצאות שמגמתן למנוע "חיסרון כיס".
9. (1) בהתחשב בכל האמור לעיל, ובהתחשב בג כללים והעקרונות המקובלים כפי שפורטו לעיל, ובלוקתי בהשבון בגובה ההוצאות שנקבעו בעבר במקרים דומים, הנגני לקבוע כי על המתנגדת לשלם למבקשת את הוצאותיה בסך .-1,000 ש"ח כולל.
(2) הסכום הנ"ל ישולם תוך שלושים (30) יום מתאריך ההלטתי זו שאם לא כן הוא ישא ריבית כדין והצמדה החל מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן בירושלים היום, כז' באב התשנ"ו 2 באוגוסט 1996
מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמים
וסימני המסחר