סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ופטנט מס' 59007 - בקשה למתן רישיון כפית נת תרשיון: ביו-טכנולוגיח כללית (ישראל) בע"מ

באמצעות ה"ה ש. חורוביץ ושות', עו"ד ע"י ד"ר אמנון גולדנברג, עו"ד וע"י עו"ד טל בנד.

בעלת פטנט: .א אאססזם באמצעות ה"ה וולף, ברגמן וגולר, עו"פ ע"י עו"פ גיל גולר ובאמצעות ה"ח וליגסון את גבריאלי, עו"ד ע"י עו"ד ארנן גבריאלי.

פטנט - בקשה למתן רישיון כפית

כפיה - קביעת תנאי הרישיון

4. - סעיפים 122, 126 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967.

1. בהחלטה שניתנה על ידי ביוס 13 בספטמבר 1995 בדבר מתן רישיון כפית לחברת ביו-טכנולוגיח כללית (ישראל) בע"מ (להלן - "המבקשת") קבעתי בסעיף 2(28) כדלקמן:

"על המבקשת והמשיבה להגיש תוך שלושים יום מתאריך ההחלטה זו, וחסכם בדבר תנאי הרישיון והיקף התמלוגים כדי שאוכל להבחין בחשבון בעת קביעת תנאי הרישיון בהתאם לסעיף 126 לחוק".

2. סעיף 126 לחוק הפטנטים התשכ"ז-1967, (להלן -- "תוק הפטנטים") קובע כדלקמן:

"רישיון לפי פרק זה יהיה רישיון לא ייחודי, והרישיון יקבע בעת מתן הרישיון את תנאיו, לרבות תמלוגים או תמורה אחרת שעל בעל הרשיון לשלם לבעל הפטנט, הכל כפי שהוא סביר ומתאים בנסיבות הענין, ובין היתר, יקבע הרשם - (1) נסיבות שבהם יראו את הרשיון כבטל, או שבהן יזבוטל או ישונו תנאיו. (2) דרכי קביעת סכומי התמלוגים או התמורה האחרת, מועד תשלומם ודרך תשלומם. (3) דרכי סימון המוצר שנוצר על פי הרשיון".

3. מאתר והצדדים לא הצליחו להגיע להסכם ביניהם בדבר תנאי הרישיון, לא נותר לי אלא לתת התלטה נוספת בעניין וההיתלטות המבוססת על הראיות שהוגשו מטעמ הצדדים, על העדות שניתנה על ידי המצחירים במהלך חקירתם ועל טענות הצדדים כפי שהן משתקפות בסיכומיהם שנערכו בפני ימי ה-16, 17 ו-18 בחודש אפריל 1996.

4. הראיות מטעמ המבקשת הוגשו ביום 21 בפברואר 1996 וכללו את תצהירו על נספחיו של ד"ר דוד הזלקורן, מנכ"ל המבקשת. להלן עיקר טענותיו כפי שהן נוגעות לעניין שבפנינו.

(1) לאחר משא ומתן שלא צלה בין המבקשת ובין [Code] (להלן - "בעלת הפטנט") ובין חברת [Code] (להלן - "פאפ"), הגישה המבקשת לרשם ביום 5 בדצמבר 1995 הצעה מטעמה להסכם בדבר תנאי הרישיון - הסכם שלדעתה הינה הוגנת כלפי שני הצדדים לדיון זה.

לנוסח המוצע אתייחס בהמשך.

(2) בעלת הפטנט לא הגישה מטעמה נוסח מוצע שלם לגבי תנאי הרישיון.

(3) סעיף 2(122) לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"הרשם בואו לדון בבקשה למתן רישיון לפי הסעיפים 117 או 120 יתחשב, בין היתר, בגורמים אלה: (2) טובת הציבור המתיבת, בדרך כלל, כי המצאות, שניתן לנצלן בישראל בדרך ייצור, ינוצלו כך בהיקף הרחב ביותר בנסיבות הקיימות וללא דיחוי".

הנוסח המוצע על ידי המבקשת מתייחס לניצול הפטנט הן בדרך של ייצור ושיווק של אנטיגן ה- טמא וחן בדרך של ייצור ושיווק של 80 תכשירים תיסון נגד טפה.

נטען ומקובלת עלי הטענה שבכל רחבי העולם קיימת דרישה גדולה מאוד לשני המוצרים המווכרים לעיל.

(4) על פי הוראות סעיף 122 לחוק הפטנטים, ניתנת לבעל הפטנט "חיכות לתמורה סבירה, בהתשב בטבע ההמצאה, בעד ניצול ההמצאה שבפטנט". נטען כי ככלל שיעור התמלוגים הקבוע ברישיון מרצון שבין בעל פטנט ובין מקבל רישיון, עשוי לשמש קו מנחה.

ואומר מיד, כי כלל זה מוכר היטב והוא שימש כיסוד על ידי קודמי המלומדים בעת קביעת שיעור התמלוגים בהליכים למתן רישיון כפית שנערכו בפניהם.

(5) שיעור התמלוגים צריך להתחשב בכך כי למקבל רישיון כפית ישנה היכולת לנצל את ההמצאה נשוא הפטנט רק בישראל ובמדינות אחרות אשר בהן אין פטנט מקביל בתוקף, ובכך שרישיון כפית הינו בלתי ייתודי ואינו כולל העברת ידע. לכן האפשרויות המוגדמות בפני מקבל רישיון כפית להתחרות עם בעל הפטנט הן מוגבלות. מוצדק אפוא כי שיעור התמלוגים באשר לרישיון כפית צריך להיות פחות מהשיעור המקובל לגבי חברות מתחרות שכבר קיבלו רישיונות מרצון מבעל הפטנט.

6. ברור כי על מבקש רישיון כפית למכור את מוצריו בתנאים תחרותיים ביותר וברוות נמוך יחסית וזאת למרות כל ההשקעה שהושקעה מטעמו בנוגע למחקר ופיתוח שנעשה על ידו.

אין ספק כי בעת קביעת תנאי רישיון כפית מוטל על הרשם להביא בחשבון את השיקולים המווכרים לעיל.

(6) בהסתמך על המסמך המצורף לתצהיר הראשון שניתן על ידי ד"ר חולקורן, נטען כי בעלת הפטנט כבר נתנה רישיונות מרצון הדומים לזה שהציעה המבקשת ולפיהם משולמים תמלוגים על ידי בעלי הרישיונות בשיעורים שבין 2% לבין 10%. מבנה התמלוגים בהסכם המוצע על ידי המבקשת מתוקף בין שלוש קטגוריות דהיינו תכשירי חיסון צאממהטסאסא, תכשירי חיסון 0 צאממתטצתסע ואנטיגן ה-עפא בצובר (א1%ג50):

א. מבנה התמלוגים ברשיון המוצע מתחשב בכך כי במכירות לסקטור הפרטי המחיר המקובל הינו גבוה מאשר למחיר המשולם על ידי הסקטור הציבורי.

ב. בגין מכירות המשולמות באמצעות מפיץ שיעור התמלוגים נקבע על בסיס התמורת המתקבלת על ידי היצרן מאת המפיץ.

ג. בגין מכירות אנטיגן ה-₪80 בצובר (אנטם) יש להביא בחשבון כי המכירות נעשות למפיץ או ליצרן עבור המוצר חסוי. ברשיון המוצע, מכירת האנטיגן בצובר כנגד תמורה כספית רגילה זהה לשיעור התמלוגים בגין ייצוא של תכשיר החיסון למפיץ. בהתאם לכך, כאשר התמורה עבור מכירת האנטיגן בצובר כוללת רכיב תמלוגי, שיעור התמלוגים המוצע על ידי המבקשת דומה לזה שמוצע בגין מכירות של תכשירי חיסון למפיץ.

ד. בנוגע לתכשירי צאמפמהטצמס? נטען כי הם מתייחסים ל-טֶ₪8 ולמספר מחלות אחרות. התכשיר הזה כולל רכיבי חיסון נוספים שאינם מוגנים בפטנט חנדון. לכן, מציעה המבקשת כי שיעור התמלוגים המדוייק יישאר למו"מ בין הצדדים בהתאם למוצר זה.

טענת ו נראית לי הגיונית והיא מקובלת עלי אפוא.

(8) בקביעת תמלוגים יש להביא בחשבון גם את התשלומים שעל המבקשת לשלם למדען הראשי של מדינת ישראל ולחברת ידע מחקר ופיתוח בע"מ כתמורת עבור מחקר ופיתוח מוצריה של המבקשת.

טענה זו אינה מקובלת עלי ואתר ודברים מסוג זה אינם מתווים גורמים שבסמכותו של הרשם לדון בהסכמה בעת קביעת שיעור התמלוגים בעניינים כאלה.

כן נטען, כי מוצריות של המבקשת הינם הדשניים ולא גנריים. מן הראוי אפוא להתחשב בעת קביעת שיעור התמלוגים בהוצאות הפיתוח שהוצאו על ידי המבקשת. כעיקרון, טענה ו מקובלת עלי.

(9) בעלת הפטנט אינה מייצרת את המוצרים הנדון אלא מנצלת את הפטנט נשוא חליכים אלה על ידי מתן רישיונות בלבד ועל ידי קביעת תמלוגים בגינם. לפיכך, מתן רישיון כפית תוך תשלום תמלוגים בגדרם, אינו משנה את מצבה העיקרי של בעלת הפטנט.

עקרונית טענה זו נראית לי כנכונה.

(10) שיקול גוסף תקבע בסעיף 122 לחוק הפטנטים מתייחס לשמירת זכויותיו של מי שמנצל בישראל בדרך ייצור את ההמצאה ושל מי שעוסק בפיתוחה של אותה המצאה. נטען כי המבקשת ממלאת מטרות אלה - דבר שמשתקף בפיתוח ההמצאה בישראל על ידי המבקשת במשך שנים ארוכות.

כעיקרון טענה זו נכונה ומקובלת עלי,

(11) טיב ההמצאה, הזמן שחלף מאו מתן הפטנט והצעדים שננקטו על ידי בעלת הפטנט או מ* שבא מכוחה, לשם ניצול ההמצאה שבפטנט בישראל בדרך ייצור (הכל כפי שנקבע בסעיף 122 לתוק הפטנטים, וכפי שפורט בסעיפים 27-24 לתצהירו הראשון של ד"ר הולקורן) אף הם תומכים בקבלת הרישיון המוצע על ידי המבקשת.

סבורני כי תוכן הסעיף הזה נוגע לעניין שבפנינו.

ראיות מטעם בעלת הפטנט הוגשו ביום 21 בפברואר 1996 וכללו את תצהירו (על נספחיו) של מר פצאסים נמוכים יחסית וזאת מפני שבעת הענקת הרשיון מרצון אליה, כשתיים עשרה שנח לפני פקיעת הפטנט, טרם נודע אם הפטנט יגיע להצלחה מסתרית. בנסיבות אלה, שיעור התמלוגים הנוכחיים תייב להביא בחשבון לא רק את שיעור התמלוגים ברשיונות הקיימים אלא גם לכל הנסיבות המסחריות הרלבנטיות בזמן מתן רשיונות אחריס. לפיכך, רשיון מרצון אשר ניתן כיום מתבסס על שיעור תמלוגים שונה מאשר לזה שנקבע ברשיון שהוענק בשנת 1988.

כעיקרון טענה זו מקובלת עלי. עם זאת אינני משוכנע שההסכם עס מ58%, על כל הביטיו, מהווה הקו המנתה הנכון בענין ות.

ה. אין הצדקה לשיעורי תמלוגים שונים עבור מכירות של תכשירי חיסון מוגמרים בסקטור הפרטי לעומת הסקטור הציבורי. לדעת המצהיר שני המקרים הנ"ל ווכאלה לשיעורי תמלוגים והם. טענה וו מקובלת עלי. נטען גם כי נהוג בתעשיה לקבוע שיעור התמלוגים על סמך מכירות נטו למשתמשים סופיים (5825ט 8ת8) בלבד ולא על סמך ערך המכירות למפיצים.

אינני מסכים עם הדעה הזאת.

59 הצעת המבקשת בנוגע לקביעת שיעור התמלוגים בגין מכירות אנטינן ח- טפא בצובר אינה הוגנת ואינה מצדיקה תמלוגים נטו שונים לעומת תמלוגים בנין מוצרים גמורים.

טענה וו מקובלת עלי.

39 בנוגע לקביעת תמלוגים בנין חיסון ה- צאמתתטצתסע צריך לקבוע את שיעור התמלוגים ברשיון הכפיה ולא להשאיר את הנושא פתוח למו"מ עתידי כפי שנקבע בהצעת המבקשת. כמו כן, שיעור התמלוגים בנין חיסון ה-ו[אשתתעטצתסע צריך לחיות בגובה של 75%.

ת. לשיעור התמלוגים מקובל על המצהיר לקזז את הוצאות המבקשת כלפי חברת ידע, טכנולוגיה ופיתוח בע"מ, בתנאי שחקיוווּ גם מתחשב בקיווז הוצאות דומות ש-8א5% חייבת לשלם לצדדים אחרים.

ט. שיעור התמלוגים צריך להתבסס על נתונים מטעם 8א 8‏ וזאת מאחר ו-8א8% הינה בעלת רשיון של הפטנט ומאחר ובעלת הפטנט אינה משווקת מוצרים מוגנים על ידי הפטנט.

וב הוכח שמהבקשת הצליחה לשפר את ההמצאה של בעלת הפטנט ולכן, קביעת שיעור התמלוגים צריכה להתעלס מהוצאות המבקשת בפיתוהח המוצרים שלח.

בימי 16 ו-17 באפריל 1996 התקיים בפני דיון אשר במהלכו נתנה ד"ר הולקורן חקירה נגדית וחקירה חוזרת. להלן עיקר הדברים שנאמרו על ידו בעדותו בעל פה:

(1) כדאיות מסתרית של רשיון הכפיה מורכבת, ממספר גורמים כולל היקף הניצול, מחיר המוצרים והאם משווקים את המוצרים באופן ישיר או באמצעות אחרים, כגון מפיץ או בעלי רשיון מישניים. לדעת ד"ר הזלקורן תוכל המבקשת להגיע למצב כלכלי רווחי אם יתאפשר לה למכור כמויות גדולות במחיר שבין דולר אחד לבין דולר וחצי עבור כל מנה.

(2) על פי הצעת המבקשת אם יימכר המוצר באמצעות צד שלישי, יש לחשב את התמלוגים המשולמים לבעלת הפטנט על בסיס המחיר שהמבקשת תקבל מהצד השלישי ההוא. לדוגמה, אם חברת סייטק תמכור את המוצרים עבור המבקשת, תשולם למבקשת שיעור תמלוגים שווה ל-30% של המחיר שיתקבל על ידי חברת סייטק. בדוגמה כזו, תשלם המבקשת לבעלת הפטנט תמלוגים על בסיס המחיר שהיא מקבלת מסייטק, דהיינו על בסיס ה-30% כאמור. לדעת ד"ר הזלקורן הסדר כזה נהוג בתעשיה.

אני מסכים כי שיעור התמלוגים לא יתבסס על התשלום שיתקבל מאת המשתמש הסופי, בכפוף לתנאי שהעיסקה שבין המבקשת לבין צד שלישי יהיה אמיתי ובתוס לב (ת%שַת19 5'חעה8).

(3) באשר להגדרת הכינוי "276" מסכים ד"ר הזלקורן במידה מסוימת שהכינוי הזה יכלול את "סע" ארצות הברית. עם זאת, בין אם העסקה תיערך רשמית על ידי 816 ארצות הברית או בין אם העסקה תיעשה על ידי 816 ישראל, תקבל בעלת הפטנט את התמלוגים כפי שייקבע על ידי רשם הפטנטים.

(4) למבקשת אין שותפים. היהסי והעיסקאות בינה לבין חברת סייטק וכן בינה לבין חברות אחרות נקבעים על בסיס שיקולים מסחריים בלבד. התמלוגים המשולמים למבקשת על ידי סייטק משקפים את

(5) (6) באשר

15

הערך האמיתי של אותה עסקה. החברת סייטק אינה זכאית לקבל תנאים מיוחדים עבור היקף הפעולה שתיערך בינה לבין המבקשת.

ד"ר הזלקורן מסכים שחברות אסתתא ו-8א5 פיתחו באופן משמעותי את השוק של המוצרים הרקומביננטיים בתחילת הקמתו של השוק הזה. אולם, נטען על ידו שהשוק הזה כיום שונה לתלוטין מחשוק שחברות אסתתא ו-8%8 נכנסו בו בזמנו.

כתוצאה ממתחרים רבים הקיימים כיום ירד המהירים באופן משמעותי.

נטען כי הגורם החשוב ביותר, אם לא היה זה, שרשם הפטנטים חייב להביא בהשבון בעת קביעת שיעור התמלוגים הינו המחיר שאפשר לקבל עבור המוצר. השוק קובע את המחיר הזה. המחיר אינו נוגע בהכרח לכל ההוצאות בקשר למו"פ וכו'. טענה זו נראית לי. לדעת ד"ר הזלקורן הצעת המבקשת היא סבירה בנוגע לשוק, מקובלת בתעשיה ואף כוללת תמלוגים גבוהים יחסית למה שמקובל בתעשייה.

נטען גם כי הצעת המבקשת מתבססת בעיקר על סקר שוק בענף.

לטענתו זו חייב אני לציין כי לא היו בפני ראיות מספיקות הנוגעות לעניין.

(7) (8) טענת

(9)

טרם ידוע לד"ר הזלקורן כל ההוצאות המדויקות שיוטלו על המבקשת בנוגע לייצור מוצרים במסגרת רשיון הכפיה. בשלב זה ישנן רק הערכות בלתי רשמיות המבוססות בעיקר על המחיר שהמוצר יכול לשאת בשוק.

מאחר והמבקשת לא תקבל טכנולוגיה מאת בעלת הפטנט, אין כל הגיון בכך שהמבקשת תשלם לבעלת הפטנט תמורה בגין העברת טכנולוגיה.

זו מקובלת עלי.

באשר ל- "8ת78001 א1גופ" או " ת199>תת אנגגופ" הגיוני הוא כי המבקשת תשלם תמלוגים על הסכומים שהיא תקבל מקונים אך לא על

.10

16 0

המחיר הסופי שיתקבל עבור המוצר המוגמר. טענה זו אף היא נראית לי.

(10) המוצר של המבקשת אינו מוצר גנרי וכל ידע שהיא תעביר יהיה ידע שלה בלבד, אך לא ידע שנרכש מאת בעלת הפטנט.

טענה זו אף היא נראית לי.

(11) המבקשת מסכימה לייצר מוצר שלא ייראה דומה למוצריו מאותו סוג של בעלת הפטנט ושל בעלי רשיונותיה.

(12) אין התנגדות מטעם המבקשת לתת לבעלת הפטנט דיווחים כל שלושה חודשים במקום כל חצי שנה.

במהלך אותו הדיון שנזכר לעיל נחקר גם מר פצא0א. טענותיו העיקריות הן כדלקמן:

(1) 8א8% שילמה לבעלת הפטנט תשלומי "6מ1168%60א" בעת חתימת הרשיון שנערך ביניהם בסכום שווה למיליון וחמש מאות אלף דולר, ולאחר מכן תשלומים חד פעמיים אחרים.

טענה זו נכונה אולם יש לציין כי הרשיון הנ"ל חל גם בארצות שבחן פטנטים מקבילים היו בתוקף ונכללו בו זכויות רחבות יותר מאשר אלו הנקבעות ברשיון הכפיה לכן, תשלומי "8ת1169%0א" מטעם 8א8 אינם רלנטיים לעניין שבפנינו.

(2) הרשיונות שבעלת הפטנט נתנה בנוגע למוצרים מוגנים על ידי הפטנט (או על ידי פטנטיס מקבילים) הוענקו לחברות אסתפא ו-8 משנת 1990 ולחברת א50166% בשנת 1995.

(3) בעלת הפטנט מעולם לא קבעה תמלוגים בנוגע לחיסון טמא בהתאם לחישוב המופיע בראיות שהוגשו מטעמה.

(4) הגורם העיקרי בחישוב שיעור התמלוגים באשר לרשיונות עם מאף

(פ) (7) (8) (9) (10) (11) (12)

17

היה המחיר השיווקי של המוצר אך לא הוצאות מו"פ של המוצר. כמו כן, ברשיון עם 8א5% בעלת הפטנט דרשה תשלומים תד פעמיים ("פסתסתצהע 6מ118860א") ולא התייחסה באופן מפורט להוצאות המו"פ. אף על פי ששיעור התמלוגים התבסס בעיקר על מחיר השיווקי של המוצרים, השיעור הזה, לדעת המצהיר, משקף ערך שווה לתשלומים ולפיצוי בגין הוצאות בעלת הפטנט במחקר ופיתוח וקידום החיסון.

בין השנים 1995-1988 מכרה 5%8 מוצר באמצעות בעלי רשיונות או רשיונות משנה. תמלוגים בנוגע למכירות אלה שולמו לבעלת הפטנט באמצעות 8%8 ובכפוף להסכם בין בעלת הפטנט לבין 5א5. השיעור ששולם בדרך זו, היה כ-6% מההכנסה ש-5א5% קיבלה מבעלי רשיונות המשנה שלת.

שיעור התמלוגים הממוצע בנוגע ל-41802056108 היחס בין 5% לבין 8%.

הרשיון שנערך בין בעלת הפטנט לבין 8%8 אינו ייתודי ומאפשרת מטעמח נותנת רשיונות משנה.

אף על פי שבעלת הפטנט אינה מייצרת או משווקת חיסון אלא רק מעניקה לחברות אחרות רשיונות בגין החיסון, הענקת רשיון נוסף למבקשת (בין אם הוא מרצון ובין אם הוא ניתן על ידי רשיון כפיה) עלולה לסכן הכנסות עתידיות של בעלת הפטנט.

בעלת הפטנט אינה קובעת את המחירים עבור בעלי רשיונות שלת.

בנוגע לחיסון ה-ש8₪8 שיעור התמלוגים אשר בין 3% לבין 9% חינור שיעור 5" שניים לעומת התמלוגים הממוצעים בשוק בגין חיסון ה-טפא שמוגן על ידי הפטנט.

לדעת המצהיר התמלוגים הממוצעים תייב לתיות בין 5% לבין %.

בעלת הפטנט משלמת תמלוגים לאוניברסיטת אדינבורו בשיעור של % לגבי שיווק התיסון.

ה

באשר

קור

58 7

(13) בנוגע להסכמים שנערכו משנת 1988 בין בעלת הפטנט ובין חברת 8 מ0200, בעלת הפטנט קיבלה תמלוגים בשיעור של 5% של ה- 68 5481085 86א. בהתאם להסכמים אלה בעלת הרשיון יכולה למכור מוצר באמצעות מפיצים אבל במקרה כזה ה-- 88188 ס6א 6 מוגדר כמתיר שבעל הרשיון מקבל מהמפו.

ביום 18 באפריל 1996 נקיים מר תשסצג: תקירה נגדית ותקירה תוורת. להלן הדברים שנאמרו על ידו כפי שהם נוגעים לעניין שבפני:

(1) לדעת המצהיר המבקשת מסוגלת לשלם לבעלת הפטנט תמלוגים בשיעור של 40% ועדיין להרווית רווחים. לא היו בפגי ראיות עליהן ניתן היה לבסס את הטענה הנ"ל.

(2) שיעורי תמלוגים עלולים לרדת או לעלות במשך תקופת הפטנט ובמסגרת זו כל תלוי בנסיבות העניין.

(3) הצעתו של בעלת הפטנט מבוססת על רשיונות כפיתח שניתנו בעניינים אחרים ובהשוואה עם רשיונות מרצון.

(4) חברת א%סצפא משלמת לבעלת הפטנט שיעור תמלוגים בין 2% שבין % בנין התיסון אך היא לא נדרשה לשלם תשלומים חד פעמיים.

לסיכומי הצדדים

בעלת הפטנט טוענת כי בעת מתן החלטתו בעניין שבפנינו מוטל על הרשם להביא בהשבון את חוראות 178125 שאושררו על ידי ממשלת ישראל.

איני סבור, בכל הכבוד, שהוראות 78128 נוגעות לקביעת תנאי הרשיון - הנושא העיקרי הנמצא בדיון כיום. ואת ועוד, אפילו אם, במידה מסוימת, הוראות 28125 הינן רלבנטיות לתנאי הרשיון, חוראות אלו אינן הלות עדיין במקרה דנן ואת מהסיבה הפשוטה שהכנסת טרם אימצה אותן בהקיקה הישראלית. במסגרת ‏ וו, עלי להתייחס להראות סעיף 157(:) לחוק הפטנטים

[306ר

19 %

הקובעות כי-

"כי במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק ות לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק".

בנסיבות אלו אין לי אלא להתעלם מטענות בעלת הפטנט כפי שהן נוגעות ל-5עזאץך.

כן טוענת בעלת הפטנט בסיכומיה כי לאור תוראות סעיף ‏ 3 לחוק היסוד: כב' האדם ותירותו, נקודת הויון בין תאינטרס הפרטי של בעל פטנט מצד אחד לבין האינטרס הציבורי שלמענו ניתן רשיון כפיה. מאידך, חשתנתה ואת מאחר והאינטרס הפרטי (המשתקף בזכות הקניין של בעל הפטנט) מהווה עתה זכות תוקתית. לפיכך, כך נטען, האיזון תייב להיות לטובת בעל הפטנט.

נטען בנוסף כי התמורה שהייתה נראית סבירה ומתאימה בגין מתן רשיון כפיה לפני חקיקת חוק היסוד הנ"ל לא תוכל להתשב עתה כבסיס לקביעת תנאי הרשיון הנוכחי לאור העלאת מעמדה של זכות הקניין והפיכתה לוכות חוקתית בסיסית. לפיכך, תנאי הרשיון בענייננו חייבים להביא בחשבון ולשקף את המעמד החדש של זכות הקניין של בעלת הפטנט בפטנט שלו.

סבורני כי

(1) על פי סעיף 10 לחוק היסוד הנ"ל אין בהוראותיו כדי לפגוע בדין שהיה קיים ערב תחילת חוק היסוד. ביתר לוה יש לציין כי חוק הפטנטים קדם לחוק היסוד.

(2) בנוסף לכך אינני רואה כל סתירה בין המושג רשיון כפיה לבין חוראות חוק היסוד. רשיון כפיה אינו מפקיע או מעביר קניין מבעל פטנט לאדם אחר ולא מונע מבעל הפטנט מלנצל את קניינו. נכון שניתן לפרש את המושג רשיון כפיה, בהתחשב בעובדה שהוא

מבוסס על טובת הציבור, כאילו שהוא שולל, במידת מסוימת, את הזכויות הבלעדיות הנובעות מכה סעיף 49 לחוק הפטנטים. אולם יש לזכור כי רשיון כפיה ניתן בשל ניצול מונופולין לרעת

.14

שּ 20

וכנגד תשלום תמורת סבירת לבעל הפטנט.

אי לכך, אם בכל ואת ניתן, במידה מסוימת, לראות את רשיון כפיה כפגיעה בזכות קניינית של בעל הפטנט, יש לציין כי הפגיעה הזאת נעשית בהתחשב בטובת הציבור ובהתאם לסעיף 8 לחוק היסוד.

בנסיבות אלו אינני בדעה שחוק היסוד משנה את המצב המשפטי השקיים כיום.

(3) טוענת המבקשת כי תוק היסוד: חופש העיסוק תומך במתן רשיון כפיה. לדעתה כמעט כל מונופולין כגון וה שבפטנט גורם פגיעה בחופש העיסוק.

סבור אני כי דיני פטנטים וזכויות הבלעדיות תנובעות מקיום פטנט אינם סותרים את עקרונות תחוק היסוד: תופש העיסוק. אדרבא, אני בדעח כי פטנט באופן קונספטואלי מעודד עיסוק ומרחיב אפשרויות להנות מחוק היסוד חנ"ל.

לאחר עיון עמוק בראיות שחוגשו ובסיכומיהם של הצדדים ולאחר השוואת בין הצעת המבקשת לבין ההצעה מטעם בעלת הפטנט אני סבור כי: בנוגע להצעת המבקשת, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי הסעיפים הבאים: 1 ו בו ו 6 ,. 7 8 1.2.1, 2, 3, 64, וב 2 (בכפוף להתייבות מטעם המבקשת ‎ ,11 ,10 ,‏ 12 ו-13.

תוכן תסעיפים המוופרים לעיל שאינס במחלוקת מקובל גם עלי.

להשתמש בצבעים שונים), 9

העניינים הנשארים במתלוקת מתייחס ליתר ההצעות מטעם המבקשת. אתייחס להם ואכריע בנוגע להמשך.

בנוגע לפרק 1 ("הגדרות ופירושים") נשארים במחלוקת סעיפים 1.1.2, 3 ו-1.1.4. בקשר לסעיפים ‏ 1.1.2 ו-1.1.3 הרחבת ההגדרות מקובלת עלי ובכך יש לכלול בסעיפים הנ"ל את תוכן מא 662"

"308 וואת בחתאם להצעתה של בעלת הפטנט. עם ואת אינני רואה כל הצדקה לכלול בסעיפים האמורים "בקשה לפטנטים". ברור שבקשת פטנט אינה מהוות פטנט ואינה מעניקה זכויות פטנטיות. לפיכך, הצעתה של בעלת הפטנט הנוגעת לעניין זה אינה מקובלת עלי.

(1) (2) (1) (2)

7. פרק 2

21

באשר לסעיף 1.1.4 (הגדרת השטת של מדינת ישראל על פי הצעתה של בעלת הפטנט), היא מקובלת עלי בהלכה, ולדעתי צריך למהחוק את המילה "צנצ'אמתתטס" מהצעת המבקשת.

לאור האמור לעיל, אני קובע את השינויים הבאים בפרק 1:

להוסיף לסעיף ‏ 1.1.2 לאתר תמילה "אסזפאחצאת" את המילים "5008 סאג 8פ0ס".

למחוק מסעיף 1.1.4, את המילה "צםתעאמתתשס".

שאר פרק 1 מקובל עלי.

"5ןאסנת 05 צאהתס" מתייחס להיקף הרשיון.

נטען על ידי בעלת הפטנט כי שני הצדדים מסכימים כי הרשיון צריך להיות ליתודי, אישי למבקשת, ובלתי ניתן להעברה. אומר מיד כי טענה זו מקובלת עלי. מטרתו העיקרית של תוק הפטנטים ביחס למתן רשיון כפיה, הינה לעודד את התעשייה המקומית באמצעות יצרנים ותעשיינים מקומיים בעלי יכולת לרפא את הפגם שהתעורר עקב "ניצול מונופולין לרעה".

לפיכך צריך לתקן את פרק 2 כדי לשקף את הנקודה הזאת.

לדברי בעלת הפטנט המילים "מסגא מפטסא" אשר בסעיף 2.1 להצעת המבקשת, והזכויות בדבר הענקת רשיונות משנה לצורך ייצור, אינן מקובלות. לדעת בעלת הפטנט מתן רשיון כפיה שיאפשר ייצור על פי הפטנט על ידי מי שאינו מקבל רשיון הכפיה, מנוגדת לרוחו וללשון של חוק הפטנטים בנושא ות.

לפיכך, המבקשת לבדה וכאית לקבל רענה ו מקובלת עלי. לדעתי, המצב לגבי תכשירים פוליוולנטיים המופיעים ברשיון כפיה צריך להיות דומה לזה אשר ברשיון מרצון.

(2) כנגד זאת, נטען על ידי בעלת הפטנט כי הצעתה מביאה בהתחשבון את הערך הכלכלי הנכון לגבי תכשירים שונים שמהם מורכב התכשיר הפוליוולנטי והתמלוגים בהתאם לכך.

טענה זו אינה מקובלת עלי. על פי רשיון הכפיה, צריך שבעלת הפטנט תקבל תמורה בהתאם לשיעור התמלוגים עבור כל סוגי מכירות בגין רכיב ח-שפא₪ כפי שנקבע בסעיף 20 להתלטתי זו.

(3) לאור האמור, הצעת המבקשת מקובלת בכפוף לתנאי הבא: במקום המילים "08%8002168 25106 פטס1צהט" יבואו המילים :צַ6נבּצסת3 6"

תשלומים חד פעמיים:

(1) בנוגע לתשלומים חד פעמיים נטען על ידי המבקשת כדלקמן:

א. נהוג בתעשיה לשלם תשלומים חד פעמיים אך ורק בהתקיים נסיבות מיוחדות כגון מתן רשיון ייתוד והעברת ידע.

אינני רואה שבמקרה דנן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלומים חד פעמיים לבעלת הפטנט וזאת אפילו אם ניתנת לרשם הסמכות לדון ברקע התשלומים מסוג זה ובמסגרת ההתלטה הנוכחית - דבר שבכל מקרה מעורר ספקות.

טענת המבקשת מקובלת עלי איפוא וכתוצאה מכך, וזכאית בעלת הפטנט לקבל תמלוגים בלבד כפי שנקבע. אין תנאי בדבר תשלומים חד פעמיים שתותנה ברשיונות מרצון שניתנו על ידי בעלת הפטנט במקרים הדומים למצב הנוכחי, כגון הרשיון שניתן ל-אסתמא בשנת 1990 והרשיון המשנה שניתן ל-א5780תת.

זו נכונה ומקובלת עלי איפוא.

בעלת הפטנט מנצלת הליכים אלה לרעה כדי לגבות פיצויים בגין הפרת פטנט כביכול.

אציין כי לא הוגשה ראיה או תמיכה אחרת כלשהי לטענה זו. הטענה אינה מקובלת עלי ואין לי אלא לדחות אותה בתוקף.

3 אמצאתה של המבקשת הינה שונה מהמצאה של בעלת הפטנט. לכן, לא מדובר כאן על מוצר גנרי, אשר בעליו יכול להנות מפיתוח השוק העולמי עבור תיסון נגד צהבת שנעשה על ידי בעלת הפטנט. בעלת הפטנט בעצם לא פיתחה את החשוק עבור המצאה אלא רק העניקה רשיונות מרצון לגורמים אחרים.

טענה זו מקובלת עלי. (2) כנגד הטענות חנ"ל נטען על ידי בעלת הפטנט כדלקמן:

א. סעיף 126 לחוק הפטנטים אינו מונע מתן תשלומים חד פעמיים ובעצם לא קיימים כללים או הלכה קבועה בנושא הות.

טענה זו נכונה כמובן. חוק הפטנטים בכלל וסעיף 122 בפרט אינם מגדירים את המונח "תמורה סבירה". כעיקרון אפוא ניתן לפרש את המונח "תמורה סבירה" כמונה שכולל, בין היתר, תשלום חד פעמי.

ב. תשלומים חד פעמיים חינם מקובלים בתעשיה וכאשר נסיבות כלכליות מצדיקות תשלומים החד פעמיים בנוסף לתשלום תמלוגים.

ייתכן וייתכן כי תשלומים חד פעמיים אכן מקובלים בתעשיה כפי שנטען. עם זאת וכפי שנאמר והוסבר קודם, אין הצדקה במקרה דנן לתשלומים מסוג זה.

1 בעלת הפטנט אינה משתמשת בהליכים אלה כדי לקבל "פיצויים" בגין הפרת פטנט אלא לקבל תמורה בגין עבודתה בפיתוח השוק העולמי בדבר היסון נגד צהבת.

טענה זו נראית לי, אך ראה דברי מקודם ולתלן בנוגע לפיתוח השוק. דן: לאחר שהפטנט והפטנטים המקבילים יפקעו, יהיה למבקשת יתרון על פני כל היצרנים הגנריים שינסו להיכנס לשוק. כתוצאה מכך, בעלי הרשיונות של בעלת הפטנט עלולים להיפגע. בנסיבות אלו בעלת הפטנט זכאית לקבל תשלומים חד פעמיים בנוסף לתמלוגים. הטענה הנ"ל אינה מקובלת עלי. אינני רואה כל יתרון בידי המבקשת, על פני היתרונות אשר בידי בעלי הרשיונות האחרים, המצדיק את התשלום המבוקש.

(3) בהתחשב בכל טענות שנטענו בסוגיה זו על ידי הצדדים, אני סבור כי א. תשלומים חד פעמיים בנוסף לתשלום תמלוגים אינם מוצדקים בנסיבות המקרה דנן. אני משוכנע כי בהסכמים דומים שנערכו בין בעלת הפטנט לבין גורמים מסויימים לא מתקיימים תשלומים חד פעמיים בדומה לאלה הנדרשים עתה מהמבקשת בהצעתה של בעלת הפטנט.

ב. כן השתכנעתי כי המצאתה של המבקשת שונה מהמצאתה של בעלת הפטנט. במקרה דנן, לא מדובר במוצר גנרי או בעניינים הקשורים לכל חנושא של מוצר גנרי. נוסף לכך, אינני משוכנע כי בעלת הפטנט עצמת פיתחה את השוק העולמי בגין היסון נגד צהבת.

הראיות על קיום ביקוש ענק בכל רחבי העולם לכל חיסון טוב ויעיל נגד מתעורר כמעט באופן אוטומטי אצל מוסדות ציבור וגופים פרטיים גם יתעורר, המנסים למנוע צהבת. נראה לי, כי בעלת הפטנט פיתחה את ההמצאה 66 צֶבם ס+ 1 מס 816 08 %0 260012068 65א%8% צפהטס ‏ לס שת181סתת1%טמסטפם 05 6018806 ת1%ש ת21006 186טס:ם 811ת5 870 סתסטם מסט5 מך % .%תסהצ8ס בת8 6ת181סתת1%שט

6 8811 תס1תט 20181%1098 0% סתפחצהם ת680 צתהקהססס8 11הת8 בלב(ת60%) ת0616%א81 68 8ש6%0ם עס עס 21096 סש שנסַבצ8ק בםב ₪6 8 ת1%ש עהפץ ע08ת0810 ע%0ע8ט ת680 0% 68 8ת% שַתנטשס011+ צָ88 5 2680606 ת1 262108 5268 8ת1ץ+80001 פתנטנעש ת1 %מ6ת8%8%8 ת1 תש80 תפאסעס ,סַת1טסתם בת8 ₪888 15 טתסתצהאק תסטפ גהסצ+תש 8 05 1088עקש 68 5018 800%5ס5ע פתט 0% סשעטסהת 58 , עפטסחתטת 5 טתגוסחה פת% שתה8 62108ק %ת8086000 תסטם הַתנעטם 5018 600%8סלק

.ת81076 0ס> 816 ת0ע2+ %82286פתע% 6ם 60 צַ16בצסע מס1ט28ס+ת1 מעפת00 בת8 38002058 , אססם

,80%106++6 060088 811ת8 06ת108ם 615 תסנגט תס 88%6 626 הסצץ עסת%ס שתה8 %תטסססה 0% פאססם 8פטע% 6ת 8‏ 11ש+ 680א ‏ 811ת8 276 הַם%1תטסססה 80060664 צ82811ת08 תפנ1ש 8000168006 ת1 1800565 עסבמט 80005סתע 0% 220 צם 88188 +0 058115 פאת% - 80 %1088סבעם צ81צ0ס2 ב'6עם 05 בתה8 מ0סש+26סת% שהססת1 ₪70'8 0% ,210808 פ1ת+

ץ9ץ>1ְ ₪ 4 )א דצ 1עפקסצק 06 צָהת שסבתטסעספת 5ת1108%10טס 8'ת000ס1ם 86 ,םסאַס1ם 0% 80085%6ת2 6+ 86 ,1%תהעסם ‏ 811ת8 6עמ

1 ס>7ת680ת600בת 1‏ ת8 ,108פסת 8016ת8850: תסקט 88 ,56ת06א8 סמש 8706 סט 8009088016 28880801 -ס%פ1כטה 0ס11סטם 062612100

60 8ת68268%1תט צ%1811%מ5180ת00 8016ת28880 ה 88ת510 פטהת ננבתם 8+ 60 6202206ע 08עס0ס6ע עפגסס מה טתטסססה +0 פאססם 6ת% 6מ1הבאם ?פעטסת פפפת1בטם 0185ש6ץ 6ַת:1ט0 80006 7.1 018086 חהת+ פעסת 21808 58%8 פסם 11בת8 תס1ס8ת1הבאס תסטפ אהת% ( עפטסשסת 4+ מסקט 8728680 086 111ש תס1חט 061106 8 ש0ס+ עהּסץ 8 6סתם 66 ת8ת6 שזסת לס5 05ע2:6₪002 ₪ת8 פאססם תסמה עהפטסס %סם ‏ [811ג8 התה 4 תסגמפם 8%ת% , צפת%עט+ 188טסעם 88 ,פעה8פץ סשש 8ת60081זם פתסנ+פט[סתסס פ1ת צותס ת81049 סט %מסק6ע 811ה8 ףתה%מטסססה8 ס1נסטם ,פ%תסתצהק בת8 פסת8ת8%806 צְטִ1ַצ0* פתט 0% צ780ש800 פת> ‏ סל פם סץ עס) 81078 50 108טט010 186טצסהפס עס %עס0ק6ץ? פ%סת גַנהת5 התב תד סל 8ת1תוה6צפם ה08%10לס+ת1 צָתה ‏ ,(צסצהק בחותט צתה 1 צעַתה עס 1002086 05 ע8%66ה-600[סטט , ת580%10ת8ת6

.ת8%10תס+ת1 מתסטפ ס%ף 0מ18881 עס 280881 6סם ו1הת5 נת8 08ת 002%108‏ ת1 680א 5811 תששס1ת %+מהטפצטם 88ת%81ם0 תס%1התהמס+ת1 עֶתה צַצצהם 126ג% צֶםמה8 סט 41801088 במה 2806 60 שַת61801ע מ0ס61ס8ה2ס+ת1 צָמה התה 7 88טש018 615 60 8 0180586 עפ4תט 876 עם 2818 811%105צ20 0% %תטסתה 8 6%0806 ,816 0% שתפפתסס ת%6ט1עח 6ב% הַת1ת1הטםם 5425% שטסמ+נש

-08ע01: 1608117 6ם שבח 68 8+ +0 ק18עבפת

8 8811 06ת1100 18ת% עפ6תט צַסִ81צ0+ ‏ 05 שתפתצאם צםה 8‏ %ד 68 5811 88786 פת+ ע%8+8 פתטתסת 682ת0810 (2) סששל שס? פשהסעצה 86 15 עס 8סת1100 15ת0 0% פתס1פנטסצק פת% מססתט 806 6מסססם תס 6ת% ת1%ט פצהם עס מש89851 %0 ,8650005 ונהת 8‏ עס ,ננהתפ 8 18םל ע8ה8חט 800-1106808 צםה8 6ת8ע עס 086ת108ם פדתף +0 שסתהטעספסס עס פסתההתס+צפם שהט ת1 8618016 ₪8%8 8811 6עם 1% %ם 1 ש8תב 68ת%581ת00 ת1העהת פעבם ע861ת% תס מ0ס001108%1 צֶתב ‏ 0% עש%8+8 88% (30) עַסצ1ת+ מצת+1ט 5806 66 0008 ₪886 פטהת פסת עס ת680עם 6תס שת80801%71 ,4ַמ1%1לט ת1 106פסת צם ‏ 811ת5 ת1008ם 10080ם תספחט 60 %0 80 16 6001266" 6טבה ,0% 66ת181מ000 85ת680תם

*שבמט ת1108610תק 3‏ תה פצתסַ86ק +0 186:82ש0ת בפה%6 ת1%ש 11186 צהת .0 18ת% 0% שב1טבע עס+ שבע פסתספ8ק פת> 0% 127 תס800%1

עס ,םשט-0ת81ת1ט עס5 פּסַת08601ססתם 0% 160%מט8 פת% פם סצם 8נטסתפ 12 8ע108סת עצמה +0 +8281ם מס %88ת201ק8 6ם 811ת8 עבט20001 8 1% 8+ פב ,סתסתףת1ססקה עס 09ת06661ס5ם מהסטם תה 270 +05 פסמט%ת006ה ת1ה1%ש 8%608ת8201+ עס 818018988 מ6פ טסת פטפת 06 צַת 0888 5082 עס 058ת08801סמם תסטם 0% תס61ה18ט1ת1 81602 8875 (60) 64א1ם + 8₪ע8018%ת 6ם6 התש4ט 4118 צָהת 21078 ,%תהתפת1ססע8 תסטם שבם ב6ת28%0 8ה% 0% 127 תס380%1 עבהתט תס1108%10סקה ‏ תב פ%ת%0ע

.0 1%5תס 0% 280168 ע0+

צמה צעָם 60(ע%12תסס) 580810118 צַם תפט41 6ם 11הת8 ע66תט6א:פת צשמהס ,1התתנה 8018%8980? צם ‏ מס ,ת18תטסס צָט , (8מ1שס%011 6286 0% 6 0 ,7 6 0ס80810ע תסט8%ע 8מ8 82818תק 56868סס +צפת0% ת8%₪0 60 עס ,שםס61ם מפעס? ₪8% %188ע8ם 8ת% - 05 802088858 תסץ+ פטסת66הע 0% 38018%65 1528811 66 תס פמהפסקה 165 85 840:6595

.חט 60 6(ת%1 (185801) 8281ת00 צסָס1סםמת10-2?60 :1 650 ו מת8ת₪632 1-78%א

6 ססטסתשת

] ת15%18010שס .9 1 שב ת1%ש 810 צס 9018%6288: צ1ט8 6ם 5811 08ת106ם פ1תך צם 6ממסם ‏ 8ם 111ש %06200% 009888 8במ6 6ת8 פמתפטהע 05 מ8ש15%טפת

.0 4תזקת68ה .10 1% המת 8ם ווהת5 6ס0ת2106 18ת6 שַת1קחה 8%8‏ 0% 008% פתך .1 ותה 21006 ם6%966ם

108%08תטתתסס 8₪מ8 %10895סא ‏ .11

91906 עס תפט1, 8ם 60 6001568ת תס108%1תוההסס עס %108סה צתת ‏ .1.1.1

02ס66%זום סֶתִנהַהּחה8 :ת0ס%1ם%56ת .סתך ,ם046ס21 :מפססוּם ס> :0 08005108 14 2 8ְ029608ת188530 , 0801800 אפנז

ע60%0מ1ם הַתצהַהַתהא :מס61תספטת עס 86פַ8ת0 06 צָהה 006ס80 ה26ס+ 585 88208868 6ת% %ם צהחת

.1 פת%6 8ת200089%1 צלצהק 6ת% הס:+ %106סת ת1%%6עט 8 שַם1ת:בסת00 תפט1ף 8ם 60 207016666 עס 260012868 6106סם צתת הסתט סל צסעהם 6ת% עס 2%ש26063 מסקט 8ט80%910++8 פם 82811 06ת1100 פסס 66 ת1 [ַ1בת צַס תפטדך 108פסת 1800טס2ק 8601093068 158 1% 8 ((םםט8ם) ‏ 7 86ש280010 מ66ם סטבת %0 8808060 6ם 11בת5 תפתחהת תסטפ פַתנטסצם ת1 6תב 008680 פהש 1% תסנצתט ‏ 86 616 פת% ‏ 60+ם 8 6106סם 6ם% 8%6ת% ספטסצק סס %8ת905221018 6ם 11הת8 1%