סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעניין בקשות מתחרות מס' 56271 ו-56272 ובקשות מס' 63201 ו-63202

המבקשת מס' 1 (סימני מסח' מס' 56721, ו-56272: אינטרנשיונל סופטוואר בע"מ באמצעות ה"ה ש. הורוביץ ושות', עו"ד על ידי עו"ד צבי קליר.

המבקשת מס' 2 (סימני מסחר 63201 ו-63202): ,02802109 ת0סס5111, באמצעות ה"ה וולף, ברגמן וגולר, עו"פ על ידי מר גיל גולר, עו"פ

הבקשות לרישום סימני המסחר, עליהן הוחל ביום 2 ביוני 1986 סעיף 9 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה"), הינן:

(1) בקשה מס' 56270 - איריס - 15158 - שהוגשה ביום 11 במאי 1983 על ידי חברת אינטרנשיונל סופטוואר בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 1"), בסוג 9 לגבי "כל הסחורות בתתוס המחשבים בסוג 9".

(2) בקשה מס' 56271 - איריס - 1818 - שהוגשה ביום 11 במאי 1983 על ידי המבקשת מס' 1, בסוג 16 לגבי "כל הסחורות בתתום המחשבים בסוג 16".

(3) בקשה מס' 56272 - איריס - 1815 - שהוגשה ביום 11 במאי 1983 על ידי המבקשת מס' 1, בסוג 42 לגבי "שירותים בתחום המחשבים". (4) בקשה מס' 63201 - 18158 - שהוגשה ביום 31 במרץ 1986 על ידי (להלן - "המבקשת מס' 2") בסוג 9 לגבי "מעגלים משולבים, חומרת מחשבים תכנת מחשבים, חלקים, מתאמיס ואביזרים לסחורות אלו הכלולים בסוג 9".

(5) בקשה מס' 63202 - 121585 - שהוגשה ביום 31 במרץ 1986 על ידי המבקשת מס' 2 בסוג 16 לגבי "מדריכים וחומר הוראות ושירות; ספרות קידוד סימני ודברי דפוס כולל בקשר למעגלים משולבים, חומרת מחשבים, תכנת מחשבים וחלקים, מתאימים ואביזרים של סחורות אלו".

הדמיון שבין הסימנים הינו כמובן לגבי המילה המשותפת 1815.

שתי המבקשות נדרשו להגיש את ראיותיהן בתמיכה בזכותן העדיפות לרישום הסימנים נושא הבקשות שהוזכרו לעיל.

ראיותיה של המבקשת מס' 1, שהוגשו ביום 28 באוגוסט 1987, כללו את תצחירו על נספחיו של מר עופר אחיטוב (להלן - "מר אחיטוב") המשמש כמנחה כללי אצל המבקשת מס' 1.

להלן עיקר טענותיו:

(1) המבקשת מס' 1 עוסקת בפיתוח, בשיווק ובמתן שירותי מחשב ותוכנות למחשבים.

(2) מר אחיטוב הינו מהנדס אלקטרוניקה במקצוע וגם מתמחה בתחום הנדסת תוכנה. אצל המבקשת מס' 1 הוא יצר תוכנה מסוג המכונה "מתולל יישומים" ("ץ+860ע02ת00 58ת11608%10סקת"). בשנת 1980 החלה המבקשת מס' 1 בייצור ושיווק תכנת מתולל היישומים אשר כונתה בשם "איריס - פקודת מנגנון אלקטרונית". אציין כי הסימן "איריס" אשר רישומו מבוקש על ידי המבקשת מס' 1, הינו שונה מהשם "איריס - פקודת מנגנון אלקטרונית" אשר בו השתמש המבקשת מס' 1 בשנת 1980.

תוכנת איריס של המבקשת מס' 1 נקראה על שם דודתו של מר אחיטוב והיתה גז ראשי תיבות של המילים (360216081 6םתה8ספת1 ת6לפצ5 תס1ש8תעס+ת1). השם איריס הוטבע לראשונה על תוכנת מחולל היישומים בחודש דצמבר 1980.

בנוגע לשימוש בפועל בסימן "איריס" צורפו לתצחירו של מר אחיטוב הנספחים הבאים:

א. נספח א': העתק של הפרוספקט המתייחס לשיווק תוכנת "איריס" שלדברי מר אחיטוב, נשלחה ללקוחות פוטנציאליים של המבקשת מס' 1.

עלי להצביע על כך כי הפרוספקט נושא את התאריך "1.12.80" המופיע בו בכתב יד (למרות העובדה שהפרוספקט עצמו מודפס). לכן אני נותן לו משקל קל מאוד.

יתר על כן, לא ברור לי באיזה מידה השתמשה המבקשת מס' 1 בפרוספקט הזה. בנסיבות אילו איני יכול לתת משקל רב לפרוספקט האמור.

ב. נספח ב':

העתק של הצעת מחיר עבור, בין היתר, תכנת מחולל יישומים ששמה "איריס". נטען כי הצעת המחיר נשלחה בשנת 1981 למר ג(60או בחברת ענת טקסטיל. סעיף 2 להצעת מחיר מתייחס למוצר הנקרא "איריס" וזו לשונו:

"2. מהות התוכנה: מערכת מעקב הזמנות יצוא מבוססת על מחולל יישומים איריס | מהדורה 7.0. ובמידה שמבנה הרשומת של הזמנות יבוא והח, הרי תכלל בתוכנה."

נספח זה נראה לי אמין. עם זאת, יש לציין כי המסמך הזה מהווה הצעה בודדת בשנת 1981 בנוגע ליתרדה אחת של מוצר הנושא את הסימן.

ג. נספח ג':

העתק של ההזמנה לתוכנת איריס שנתקבלה על ידי המבקשת מס' 1 מאת משרד הביטחון ביום 22 במרץ 1982. לפי ההזמנה נמכרה יחידה אחת של תוכנת "איריס" למשרד הביטחון, תמורת 93,500.00 דולר ארה"ב.

נספח זה נראה לי אמין. עם זאת, מסתבר כי המכירה הזאת הייתה המכירה היחידה בשנת 1982 בנוגע ליחידה אחת של המוצר הנושא את הסימן שרישומו מבוקש על ידי המבקשת מס' 1.

ד. נספח ד':

העתק של ההסכם מיום 1 באוקטובר 1982 שלפיו נטען על ידי מר אחיטוב, כי חברת (06%0005עע2 פפסת1פטם עסס0ס1?) הזמינה מאת המבקשת מס' 1 אלף יחידות של תוכנות איריס.

טענת מר אחיטוב לדעתי, איננה עקבית עם נספח ד'. ראשית, ההסכם מתייחס למוצר הנקרא "בינתיים" בשם "איריס 1" (ר' ס' 2 להסכם) ולא "איריס" כפי שנטען בסעיף 8(ה) לתצהירו של מר אחיטוב. שנית, ההסכם אינו מדבר על כמויות קצובות (ובכלל לא על אלף יחידות כפי שנטען) או על שימוש בשם "איריס".

מתברר כי עצס העניקה המבקשת מס' 1 לחברת פפפ6ת1פטם 106058 רשיון תמורת תמלוגים, לייצר ולשווק את "המוצר" אשר מוגדר בסעיף 4 לחלקכם. אולם, "המוצר" כולל את התוכנה עצמה אך ללא סימן מסחר או שם התוכנה.

יתר על כן, לפי סעיף 8 להסכם, חברת 6585ת1פט8 עס%ס1 שומרת לעצמה את הזכות לשווק את "המוצר" תחת כל שם שתיבחר בו.

לשון סעיף 8 להסכם היא כדלקמן:

יי 2 בתם %ת הי .8" סס 6ת106ע 6ת6 סטהת 82811 02ס010% תסגום עסבתט 07סטפ0סתע תס %66ע8ת ,0 ,|,פפפססת0 1% 89 פסחהת 5+ 886 61616 ספת 6בת60 , עסטסטסםת 66 6ת8 819גות8ת פ'עסטסהצסקס ‏ 811 תהעפסעתס 680 05 2288 8%6ע11 [ת1שס11ס+ 6 הפס 1 +ת19עצססס' :106טסת סמנעעססס ‎ 1980,, 1,‏ ,1979 ,1978 (6) ץע 1גת .266 .1.5 12

לב 6+ 1 עס710% ס+ 0081610 8

% 6פג₪ 21206סת6טהתט צתה8 6תסטס6מק . "+60ס:סם 6םת6

מתברר אפוא שהיתה הצעה אחת מטעמ המבקשת מס' 1 למכור לחברת %8 558פ5מא2091 א0ע10 ז%כויותיה בתוכנת מחשב הנקראת "איריס 1". היקף הביצוע של הצעה זו אינו מוסבר או מפורט. לכן, אינני יכול לתת משקל רב לסעיף 8(ה) לתצהירו של מר אחיטוב ולנספח "ד".

ה. נספח ה':

העתק של הפרוספקט המנוסח בשפה האנגלית, המתייחס לתוכנת המבקשת מס' 1 המכונה "א18100".

אם כי נספח זה נראה לי אמין בדבר קיומו של הפרוספקט עצמו, לא הנספח, ואף לא הסעיף בתצהיר הנוגע לו, אינם באים כדי להוכיח את מידת השימוש מטעם המבקשת מס' 1.

ו. נספח ו':

העתק של מכתבה של מחלקת סימני המסחר בנוגע להפעלת סעיף 29 לפקודה.

(פ) נטען כי החל משנת 1984, היתה המבקשת מס' 1 ש"איריס" יהא הכינוי של התוכנות ומוצרי חומרה המיוצרים והמשווקים על ידה, כגון תוכנות "צצתס-181", "ספסא-181", "צאמל-1תצ", "מפתם-181", "סתתס-181", "מטסאסצ-1ת1", "00סת-191", "ספעעפ- 121 ו-"א00ע-121". נטען גם כי תקומים ומאמצי גדוליים הושקעו (כ-8300,000.00) על ידי המבקשת מס' 1 לשם הכרה לשוק הישראלי של תוכנת איריס ושל תוכנות ומוצריס הנגזרות ממנה. אפילו הבניין של המבקשת מס' 1 בתל-אביב נקרא מאז שנת 1983 בשם "בית איריס".

(6) נטען כי מתזור המכירות של המבקשת מס' 1 תפה מ-650,000.00 לשנה בשנת 1981 לכ-5500,000.00 לשנה בשנת 7. בין לקוחותיה של המבקשת מס' 1 נכללו משרד הביטחון, עיריית נתניה, חברת אלביט בע"מ, רשת בתי הספר אורט, משרד העבודה, רשות שדות התעופה, בנק דיסקונט, מפעל דויטש דגן, מפעל 01ם וחברת הביטחון הפניקס. כמו כן מוצרי איריס נמכרים בקידה, ארה"ב ובדרא"פ.

(7) הבקשות המתחרות מטעמ המבקשת מס' 2 הוגשו כמעט שלוש שנים לאחר הגשת בקשותיה של המבקשת מס' 1.

ביום 12 בפברואר 1988 הגישה המבקשת מס' 2 את ראיותיה שכללו את תצחירו על נספחיה של גב' (310811 16%08א) (להלן - "גב' 16811ת"), העובדת במשרד הבינלאומי של המבקשת מס' 2.

לחלן עיקר טענותיה:

(1) באשר לנספחים שצורפו לתצהירה של גב' (210811) המהווים חומר פרסום שנשלח לגורמים בישראל מאז דצמבר 1984 וחשבונות עבור מכירות בישראל של מוצרי המבקשת מס' 2, נטען שהינסם:

(0 18755 6םש6 תס פסעגותססצס 48ם1פ61תסטבת ‏ .1" 8 1817585 תה ב0ס1טה8ספאעסח 1400 1815 ,81ת1תתפך ."(1984 , צע8גו02ס6ת צ20%1(8%81ס0ק8 66ת119פגוק) צ282ס1ם

0+ וס פצפ 5 05 ש6תס6תק1ת8 שתדטסתפ8 106סטםת 1‏ .2" 1 ,.200 ,את8ם2 %ת00%0ס8פ1כע 182881 0/0 ,.296 ,6ה8ססססת ".1984 .260 20 תס ,152861 ,טנטםת

מתברר כי ערך המשלוח הנ"ל הינו שווה ל-8100,186.00 ₪ 8 2000 1815 606 תס פ6עטתסס2ס 66ת2>181סטבת ‏ .3"

5 ות8 9ב508%10א2סח 2500 8 0 18185 ,8185ת6201ץ

צ661התנ1אסמסקה 66בת115סטק) ת0ס568%1א:סח ססצגע 2400 ."(1985 , צ82ות78

סל 8190085 12815 +0 5פ6תספתק1תפ5 שתנשסתה 1069סטת1 .4-6 ,5 ,2 884 080896 ,182801 ,1072118 ,.68ע ,88ססססת 21 ,27 תה 23 %>פטשגות

מתברר כי ערך המשלוח הנ"ל הוא כ-8127,000.00

,0 1815 ,2000 1815 66 תס פ6שטתססעס 6[םת%151+תסט6ת ‏ .7" ."(2/86 88%68606) 819ת01ע62? 3010 1815 6ת8 2300 18189

8 >ת8 2400 1815 606 תס פ6עטתססכקס שַת%181עסטבת ‏ .8" 4) תמסצטסק0 ססעט?" 18168 6ת8 פת%558%10עסטח 2500

2/86(" .

,6 0 519005 12159 +0 סתספתק1ת9 שת1טסתפ 106סטתך ‏ .9" / ."3.86 ,152861 ,ת80ג14ק 8

אס כי על פי החשבון הנ"ל ברור שהמבקשת מס' 2 מכרה מוצריה לחברת 500086 לא ידוע לי האם המוצרים המפורטים בחשבון האמור נשאו את סימן 15א1.

(0 18185 ,3020 12158 66 תס פס6עטתססעס 6[ם%181צסטבת .10" ."(6/86 8480606) 8ת25%8%10עסח

1 סס 815008 1215 0% %תסתק1ת8 שתב+שסתפ 106סטת1 .11" ."22.10.86 תס ...5%02108ט060ת1 %+12028ת

החשבון הנ"ל מצביע על כך כי מדובר ב-א10עתעפאתסח 1815 (דגם 0) שהיה שווה כ-8555,000.00.

צצ8עס1ת 0287108 1218 6תס תס 6שפגותססתס 6ת2%181סט6ת .12" ." (1/87 48666)

1 00 819068 12158 05 רוי [ת1טסתפ 106סטת1 .13" 5 :1 תם) אא ,1ט8ע .896 ,תס1ס8עסק+סס 8%8 ."2.87 תס ,(מטתת15

אציין כי על סמך התשבון הנ"ל ניתן לראות כי מדובר ב-1815 אס1עתצפאתסט (דגם 3130) אשר היה שווה כ-%35,000.00.

8 391000 1218 626 תס 6עגותסס:ס 48ת1פ1ש>עסטבת .14" ." (4/87 88%686) 5ת5%8%10<:סש

4) 189185 1500788 %1%6166ת0 6עטםתססתס שת181>מסטבת .15" ." (5/87

1 0ס 8150608 1215 +0ס %תסתק1תפ בַת1שטסתה8 106סטתך1 .16" 8 :עספטס 6תע) אא ,1טהקע .57 ,תס1טאעסקנעסס 8 . "7/5/87 תס ,(עפתת15

החשבון הנ"ל מתייחס, לכל הנראה ל-א10עת1פאתסשט 1215 (דגם 0) אשר היה שווה כ-924,000.00.

(2)

שסחם1פ סס 875068 1215 05 %תספתק1ם58 שַת1חסתפ 106סטת1 .17" מפטסת81%) צא , תססקתהתשת1ם ,תס1פ1ט1תע את21 צְת8קתסס 8 טס ,192861 סט %6ת6תקש1ת8 חסתפ %סת 60899 106סטת1 תס ‎ 192881(,‏ 18 תס%1ה8ת68801 ‎ 01%1(8%66‏ פשטסםפ ספַהס

27.5.87" .

ס+ 00 פצם 18 +44 ש6תסתס1תפ סתדטסתם8 106סטת 1‏ .18 ,. ס8ץק ספטסתסכבט .כ.0.א , 192861 42 ס6ת6תלסט0ס0 טסתסתסש1ת8 שסתפ ססת 6008 106סטת1 תשטסת31%) צא פתתסצהּם מס8%1ת0085%1 11%1(8%6 פשסתפ 0886 868068 מעטס ,192861 ס%> ."87 תס ,(1582861 18

על פי החשבונות הנ"ל נראה לי כי מדובר לפחות בשני 1815 תפ אתסשט (דגם 3120) שכל אחד מהיה שווה כ- 0, 49.

5 פאק 42/60 1815 תס פסעגותססעס 6ת%181עסטבת .19" 8 0 18185 06 ,פת%858%10עסטחתסקט5 40/70 ." (10/87 680866) ?60 1215 6ב% 6ת8 5ת5%8%10א2סטתסכופ5

,4 סס תס50צ8 1815 +0ס %תסתק1תפ סת1טסתה 106סטםמ1 .20" ."87 תס ,152861 ,תהגס1קע 8 , .6

מסתבר כי התשבון הנ"ל מתייחס ל-א210ע0 708850 1215 (דגם 0) אשר היה שווה כ-86,000.00.

1שפתסס סס 890608 5 05 %תסתהק1ת5 שת1טסתפ 106סטת1 .21" 1 :ספ בת ) אא ,1ט8ע .50 ,.קעסס, הּש8כ . "87 תס ,(182881 ,%+8ע21202

החשבון הנ"ל נוגע, ככל הנראה, ל-א110ת51אתסח 1218 (דבקשות לרישום סימנים. אילו בקשותיה של המבקשת מס' 1 נבחנו בפועל משלוש שנים, אזי לא תגיע המבקשת מס' 1 למעמד של בקשה מתחרה. לכן כדי לאפשר לעשות צדק, המוקד צריך להיות בתאריכי הבקשות לשימוש בארץ ערב הגשת הבקשות המתחרות.

הראיות הנוספות (התצהירים של מר ו...) מטעם המבקשת מס' 2 אינן רלוונטיות כי הן מתייחסות להתרהחשויות בתו"ל. לא הוכח שמוניטין הנרכש בחו"ל (אם הוא אכן נרכש) מוכר בארץ ולא הוכח שסימנה של המבקשת מס' 2 לזכויות יתר על סימן שבתחום "מוכר חיטוב". מאחר וראיות אלו אינן רלוונטיות (לדעת ב"כ המבקשת מס' 1) לא הוגשו ראיות בתשובה. לצורך הליכים על פי סעיף 29 לפקודה כל ראיות קבילות חייבות להיות בצורת תצהיר.

מסמכים שהוגשו למחלקת סימני המסחר בקשר להליכים אחרים (כגון בהליך חד צדדי כדי להוכיח שימוש או אופי מבחין לפי סעיף 8(ב) לפקודה) אינם נחשבים כראיות קבילות בהליכים על פי סעיף 29 לפקודה אלא אם כן הדבר הורשה על ידי הרשם.

לצורך הליכים אלה המוניטין בסימן איריס אשר נרכש על ידי הברת 2811 611שצפתסא אינו רלוונטי.

עיקר הטענות שנטענו על ידי המבקשת מס' 2:

התאריכים של הבקשות היחס גורם שפחות חשוב היום לאור ההתפתחות בטכנולוגיה ובתקשורת העולמית. נטען כי הפיגור בתינת בקשות במחלקת סימני המסחר לא פגע בזכויות המבקשת מס' 1 כי אפילו אס היא לא הייתה מגיעה למעמד של מבקשת מתחרה, המבקשת מס' 2 בכל מקרה היתה יכולה להגיש התנגדות לרישום הסימן של המבקשת מס' 1.

תצהירו של מר אתיטוב מהווה את כל הראיות אשר הוגשו מטעם המבקשת מס' 1.

טענה זו מקובלת עלי.

(3) יש למדוד את השימוש בסימן על ידי המבקשת מס' 1 מתאריך רישום המבקשת מס' 1 אצל רשם החברות בשנת 1982 ולא מתחילת פעילות בסימן על ידי מר אחיטוב בשנת 1980.

(4) הסימן איריס לא נבחר על ידי המבקשת מס' 1 בתום לב. לא נראה למבקשת מס' 2 סביר שהתוכנה נקראת על שס בת דודתו של מר אחיטוב. זאת ועוד אין קשר בין מחולל יישומים (הסוג של תוכנה אשר הוצאה ע"י מר אתיטוב) ולא תוכנה של צ6ת508ת1 ת519%8 ת08%10ת02+ת1 16081עס6ת.

(5) לפי הראיות שהוגשו על ידי המבקשת מס' 1, לא ניתן להגיע למסקנה כי מוצריה נמכרו בארץ בכמויות גדולות.

עלי לציין כי לגבי היקף מכירות מוצרי המבקשת מס' 1 הנושאים את הסימן 18158, הראיות מטעם המבקשת מס' 1 מדברות בעד עצמן: פרוספקט אחד משנת 1980 (ר' נספה א'); מכירה אחת לחברת ענת טקסטיל מנובמבר 1981 אשר כללה, בין היתר, תוכנה מחשב שנקראת בשם "איריס" (ר' נספה ב'); מכירה אחת למשרד הביטחון במרץ 1982 שכללה תוכנת מחשב הנקראת בשם "איריס" תמורת -.83,500 (ר' נספה ג'); העתק של ההסכם (נספה ד') הנוגע לתוכנה "1 1815 88 תטסתא צַ61תסעמוס", אשר להסכם זה כבר קבעתי לעיל כי משקלו במקרה דנן הינו מעורר); והעתק של הפרוספקט (נספה ה') לתוכנה הנקראת "א191200 1815". בנוגע לטענת המבקשת מס' 1 כי הנספחים הנ"ל מחווים מדגם בלבד, דנתי וקבעתי כבר בסעיף 3(9) לעיל.

(6) למרות העובדה שלפי סעיף 19 להחלטתי הטרומית מיום 6 ביולי 3 ניתנה למבקשת מס' 1 הזכות להגיש ראיות בתשובה לראיה נוספת מטעמ המבקשת מס' 2 היא ההליטה מסיבות שלה לא לעשות כן.

(7) הסימן איריס של המבקשת מס' 2 מוכר היטב בעולם ודבר זה הוכח העובדה שהסימן רשום במדינות רבות ברחבי העולם על שם המבקשת מס' 2, ושהסימן בשימוש על ידי המבקשת מס' 2 בארצות רבות. לכן, סימן של המבקשת מס' 2 זכאי לזכויות יתר כסימן המוכר חיטוב.

טענה זו מתבססת, בעיקר, על תצהירי מר ו... המעידים על רישומים בתו"ל של הסימן הנדון. על סמך הראיה הזאת מנסה המבקשת מס' 2 להסיק שהסימן שלה מהווה "סימן שמוכר היטב" אשר זכאי לזכויות יתר בישראל בהליכים עפ"י סעיף 29 לפקודה. בנוגע למצב הסימן בארץ הובאו בפני ראיות המצביעות על שמונה מכירות לארבעה גופים בארץ בלבד וחומר קידום ופרסוס אשר לדברי המבקשת מס' 2, הופצו בארץ בין 1984 ובין 1987.

אם כי אין בפני מבחן מוחלט המאפשר לי לקבוע מחו "סימן המוכר היטב", נדמה לי כי כדבר מינימלי לפחות דרושה הוכחה ממשית המעידה על כך כי במשך התקופה הרלוונטית רוב חוגי הציבור בישראל הנוגעים לטובין או שירותים הנושאים את הסימן, דרך שימוש בפועל או דרך ידע כללי, מקשרים את הסימן עם מקור מסויים. כמו כן לא נראה לי כי ניתן לקבוע בהעדר הוכחה מספיקה לכך, כי סימן שמוכר היטב בחו"ל ואף מוכר היטב בישראל, אפילו בהתחשב בהתפתחויות המדהימות בתקשורת האלקטרונית ונסיעות לתו"ל ע"י ישראלים.

במקרה דנן אמירות מר לגבי מספר רב של רישומים בחו"ל של הסימן ומידת השימוש בפועל בישראל (כשמונה מכירות בודדות לארבע חברות בארץ בין 1984 ובין 1987 והיקף פרסום בלתי ידוע) ע":

המבקשת מס' 2 נראות לי אמינות. אשר, לאור הראיות הקלושות הללו אינני משוכנע כי הסימן של המבקשת מס' 2 הינו מוכר היטב בישראל ברוב חוגי הציבור בישראל הנוגעים לטובין או לשירותים הנושאים את הסימן, דרך שימוש בפועל או דרך ידע כללי. אשר על כן אינני משוכנע כי סימן של המה ושיכול על נקלה להבתין בין סחורה אחת למשנה מאותו סוג". לעומת זאת הפירוש שניתן על ידי בית המשפט בבג"צ 476/82, אורלוגד בע"מ נ. רשם סימני מסחר ואת', פ.ד. ל"ט (2) 148, 158 ניסה להבתין בין "הטעיה בפועל", לבין ‏ "עלול להטעות" ולבין "עלול לבלבל". כמו כן בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, הודגש הביטוי "תשש" של הטעיה בפועל, ר' ת"א 18/96, המ' ,240/96‏ 8סעסךן8א4 .ת.5 נ. סירו תכשיטים (ישראל) בע"מ ואת', פ"מ התשנ"ו (2), 0, 6 מול האות ג'.

כאשר הפקודה מדברת ‏ על סימנים פסולים בהתחשב באינטרס הציבור, כגון בסעיף 6(11) לפקודה, ובהתחשב באינטרס הפרט, כגון בסעיף 12, הפקודה תמיד משתמשת בלשון "אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור". לדעתי, היקף המונופול הנובע "מהטעיה בפועל" הקטן לעומת היקף המונופול הנובע מ-"עלול להטעות" והיקף המונופול הקטן מ-"עלול לבלבל".

כמו כן נדמה לי כי הכלל הנ"ל לגבי מידת השימוש ‏ עד מועד הבירור משתדל להתבסס בהתחשב בשיקולים של הגנת הציבור, ואילו יתר הכללים נוטה להתמקד אך ורק בסכסוך בין בעלי הסימנים המתחרים. נוסף לכך, מסתבר מהפסיקות כי לעיתים בתי המשפט מסיקים מסקנות בנוגע לאינטרס הציבור על סמך מידת שימוש בסימנים בלבד ללא התייחסות ממשית לצרכנים בפועל. אף על פי כן, כאשר קיימות התנגשויות בין הכלליסם האמוריס ולא קיימת אפשרות של רישום מקביל אזי שיקולים בנוגע לאינטרס הציבור גוברים על אינטרס הפרט.

רישוס מקביל על פי סעיף 30 לפקודה:

ניתנת לרשם הסמכות בעת מתן התלטתו במסגרת סעיף ‏ 29 לפקודה

להפעיל את הוראות סעיף 30 לפקודה ולהורות על רישום מקביל לסימנים של הבעלים המתחרים, אם הנסיבות מצדיקות זאת. (ראת בג"צ 58/49, הרשם הכללי רפידות ואת', 5.ד. ט', 1296, והחלטת י בענין הבקשה למחיקת סימן רשום מס' 61408 מיום 29 באוגוסט 1994 (טרם פורסם).

5. להלן מסקנותי והתהלטתי בענין זה:

תוס הלב:

זכור כי נטען ע"י מר אחיטוב כי תוכנת איריס של המבקשת מס' 1 נקראת על שם דודתו והיתה גס ראשי תיבות של המילים ח5%6צ5 ת0208%10+ת1 326%210081 %ת8%8ת1. עוד נטען כי השם איריס נטבע לראשונה על תוכנת מחולל היישומים בהודש דצמבר 0 - כארבע שנים לפני שהמבקשת מס' ‏ 2 התהילה להשתמש בסימנה בישראל.

כנגד זאת טוענת המבקשת מס' 2 כי התוכנה של המבקשת מס' 1 מבצעת פעולות של 57566 3265210081 ת0ס8%1תעס+ת1 5תה%פת1 ולכן הסימן צריך לחיות 1195 ולא 1818. נוסף לכך נטען כי המבקשת מס' 1 לא השתמשה בסימן איריס כסימן עיקרי ‏ עד שנת 4 שבה נתגלה כי הסימן הצלית בשוק. לעומת זאת נטען על ידי המבקשת מס' 1 כי לפי תצהירה של גב//1819 א המבקשת מס' 2 לא התהילה להשתמש בסימניח באר עד לתודש דצמבר 1984, ולכן לא היתה כל הזדמנות למבקשת מס' ‏ 1 ליהנות באף דרך מסימנה של המבקשת מס' 2.

בהתחשב בראיות הקלושות שהוגשו על ידי שני הצדדים, ולאור ויתור הדדי של חקירה נגדית של המצהירים, ‏ אינני משוכנע שישנו בענייננו חוסר תום לב מטעם אף צד מן הצדדים. כידוע, נטל השכנוע בהליכים מסוג זה הל על כל צד באופן שווה (ר' בג"צ ‎ ,460/87‏ 4+א 160 11 טע נ. רשם סימני מסחר ו- אסא 518% םת528, פ.ד. מ"ב (1) 485). יתר על כן הפער הגדול | של כשלוש שנים בין בתירת הסימן "אריס" על ידי המבקשת מס' 1, ולבין תחילת שימוש באותו סימן בדצמבר 1984 על :די המבקשת ‏ מס' ‏ 2, מצדיק את הטענה מטעס המבקשת מס' 1 כי היא בחרה בסימנה בתום לב.

)2(

)3(

בעניננו התוצאה היא שאין לאף צד יתרון במסגרת תוס הלב וזאת מאחר שלא השתכנעתי שצד מן הצדדים פעל בחוסר תום לב.

מועדי הגשת הבקשות לרישום:

בקשות מס' 56270 ,56271 ,56272 מטעס המבקשת מס' ‏ 1 הוגשו ביוס 11 במאי 1983, ואילו בקשות מס' 63201 ו-63202 הוגשו ביוס 31 במרס 1986 ע"י המבקשת מס' 2, דהיינו בהפרש של כמעט שלוש שנים. מחמת הפער הגדול בתאריכי הבקשות מבחן זה אמנס נותן יתרון למבקשת מס' 1. עס ואת, בהתחשב בשימוש בסימניס עד לערב הגשת הבקשה האחרון ועד למועד הדיון שהתנהחל בפני, אין די במבחן זה כדי להכריע במקרה דנן.

גודל חמוניטין לפי מידת השימוש שעשה כל צד בסימנו ערב הגשת הבקשה לרישוס האחרונה.

על סמך הראיות שהוגשו נראית לי אמינה הטענה של המבקשת מס' 1 שהיא התחילה להשתמש בסימניה באר בשנת 1981, במעשה בודד, כאשר חיא הציעה למכירה לחברת ענת טקסטיל, תוכנת מחשב הנושאת את הסימן (ר' נספת ב' לתצהירו של מר אחיטוב). לאחר מכן הובאה בפני הוכחה, שאף היא נראית לי אמינה, המעידה על מכירה בודדת של התוכנה למשרד הבטחון בחודש מרס 1982 בעסקת שוות ערך של 53,500.00 (ר' נספת ג' לתצהירו של מר אתיטוב). באשר ליתר הנספתים המצורפים לתצהירו של מר אחיטוב אין לי אלא לתת להם משקל אפסי וזאת על סמך הערותי הקודמות.

כמו ‏ כן, ‏ כפי שכבר קבעתי לעיל אינני משוכנע על ידי מר אחיטוב כי הנספתים המצורפים לתצהירו מחווים דוגמא בלבד, ושהיקף המכירות האמיתיות של המבקשת מס' 1, כפי שנטען, גדל מ-%850,000.00 בשנת 1981 עד ל-8500,000.00 בשנת 1987. בהעדר ראיות ממשיות התומכות בטענות הנ"ל, דברי ‏ מר אחיטוב אינס משכנעים.

זאת ‏ ועוד, ‏ לא נראה לי סביר כי בנוגע לעסקות כה גדולות לא נמצאים אצל המבקשת מס' 1 מסמכים לגבי פרסום, קידום ועסקות במוצריס הנושאים את חסימן. (באשר למשקל שיש לתת לטענות שאינן נתמכות בראיות ממשיות ראה בג"צ 476/82, אורלוגד בע"מ

נ. רשם סימני מסחר ואח', פ.ד. לט', (2) 148 ,154 מול האות ו').

נראה לי כי לאורך השניס מאז 1980 עד להגשת הבקשה לרישוס האחרונה ‏ ע"י המבקשת מס' ‏ 2 בהודש מרס 1986, פעילותה של המבקשת מס' 1 במוצריה הנושאים את סימניה היתה מזערית מאוד ובכלל ‏ לא הגיעה לרמה שניתן לראות אותה כ"שימוש קודס משמעותי".

לעומת זאת, אני כן משוכנע כי כחצי שנה לאחר שהמבקשת מס' ‏ 1 הגישה את בקשותיה לרישום, התתילה המבקשת מס' 2 להשתמש בסימניה בארץ ע"י קידום ופרסום. אני משוכנע גם כי ‏ עד ערב הגשת הבקשה האתרונה מכרה המבקשת מס' 2 כארבע יחידות של מוצריה הנושאים את הסימן להברת הַַַסססת בהרצליה פיתות לפהחות בתמורת כמה מאות אלפי דולרים. עס זאת, ‏ וכפי שנאמר קודם, אינני משוכנע כי סימנה של המבקשת מס' 2 הגיע למעמד של סימן מוכר היטב בישראל בכלל, ובוודאי לא טרס תתילת השימוש בו בפועל בישראל בשנת 1984. | אני סבור כי לפי המבתן הנ"ל יש יתרון למבקשת מס' 2.

גודל המוניטין שרכש כל צד בסימנו עד לתוס הדיון לגופו:

מבחן זה דורש בדיקת גודל המוניטין שכל סימן בנדון רכש לעצמו באר בין מועד הגשת הבקשה לרישום האתרונה ולבין תום הדיון,לגופו. במקרה דנן תקופה זו מתחי לכ בחודש מרס 1986 ומסתיי בחודש פברואר 1995. אם כי הראיות מטעס המבקשת מס' 1 מתייחסות לתקופה עד לשנת 1987 נראה לי כי פעילותה בסימנה הסתיימח לכל המאוחר בשנת 1984.

לעומת זאת מרבית הראיות מטעם המבקשת מס' 2 מתייחסות לתקופה עד לשנת 1987, פרט לתצהירי מר פטהת בדבר רישומיס בחו"ל. מאז חודש מרס 1986 עד לסוף שנת 1987 היו למבקשת מס' 2 כשבע מכירות לכתמשח קונים בישראל וגם קידום ופרסומות בארץ במשך אותה התקופה. עס זאת, לתצהירי מר פטגת עלי לתת משקל אפסי, כיוון שהם אינס מעידים על מידת השימוש ומוניטין בישראל או מחוצה לה, אלא רק למספר רישומים גרידא בחו"ל.

בהתחשב בראיות האתרות שהובאו בפני נראה לי כי בתקופה שלאחר

חודש מרס 1986 לא השתמשה המבקשת מס' ‏ 1 בסימנה. היות והמבקשת מס' 2 מכרה באותה התקופה כמויות מהותיות של מוצריס הנושאיס את הסימן הנדון, המבהן הנ"ל פועל לטובת המבקשת מס' 2.

רישוס מקביל על פי סעיף 30 לפקודה: בהתחשב בראיות הקלושות משני הצדדים, סבורני כי אך ורק בשנת 4 היה שימוש מקביל בפועל בין הצדדים. בנוגע לשנים אחרות אינני משוכנע כי חיח שימוש כותח.

מסקנתי ביישוס המבתנים הנ"ל מובילה אותי להעדיף בקשות מס' 63201 ו-63202 של המבקשת מס' 2 ולדחות הסעד התילופי בדבר רישוס מקביל המבוקש על ידי המבקשת מס' 1, ואלה נימוקי:

על סמך הראיות אשר חביאו בפני המבקשות השתכנעתי ‏ כי היקף השימוש ע"י המבקשת מס' 2 הוא מהותי לפחות בין שנת 1985 עד שנת 1987, וגדול מאשר החשימוש בסימנים על ידי המבקשת מס' 1. השימוש מטעם המבקשת ‏ מס' ‏ 1 בסימנה כלל רק כמה מעשיס בודדים. עד למועד הגשת הבקשה האחרונה בחודש מרס 1986 וגס לאחר ‏ מכן, היתה למבקשת מס' ‏ 1 מכירה אחת בשווי 59500.00 לחברת ענת טקסטיל (בשנת 1981), מכירה אחת בשווי 83,500.00 למשרד הבטחון (בשנת 1982) והצעה אחת או שתיים למכירת מוצריה הנושאים את הסימן.

לעומת זאת במשך אותה התקופה מכרה המבקשת מס' 2 כ-11 יחידות של מוצריח חנושאות את הסימן הנדון לכחמשה קונים באר. הערך הכספי של מכירות המבקשת מס' 2 היה כמה מאות אלפי דולריס ואילו הערך הכספי של מכירות המבקשת מס' 1 היה שווה פחות מחמשת אלפים דולר. אמנם, מאחר ומידת גודל המוניטין אינה בחכרה תלויה רק בערך הכספי של המכירות אלא גם במספר הלקוחות, במספר היהחידות שנמכרו וטיב הסחורות, ‏ עלי להדגיש כי גם בנוגע לכללים אלו הדגימה המבקשת מס' 2 עדיפות בראיותיה.

אף על פי שאני משוכנע שכל הבקשות בעניננו הוגשוּו בתום לב, ולמרות העובדה שהמבקשת מס' 1 הגישה את בקשותיה לרישום כמעט

שלוש שנים לפני הגשת הבקשות לרישום מטעס המבקשת מס' 2, ושנה וחצי לפני שהמבקשת מס' 2 התחיל להשתמש בסימניה באר\, עומדות לזכות המבקשת מס' ‏ 2 תוצאות המבחנים בנוגע לגודל המוניטין ומידת השימוש ערב הגשת הבקשה האתרונה ולאחר מכן.

אציין כי הבאתי בחשבון רק את מה שנתמך בהוכחות המזעריות שהובאו בפני ולא את כלל הטענות של מר אחיטוב שבסעיפים 14, 2'ו-15 לתצהירו. ואת ועוד, בהעדר נתונים הנתמכים בראיות יש לי ספק גדול אם הציבור הרלוונטי בארץ מקשר את הסימן דווקא עס המבקשת מס' 1. לפיכך, לאור ההלכה הפסוקה הנותנת חשיבות יתר לתוצאות מבחן המוניטין והשימוש עד תום ההליכים על פני תאריכי הגשת הבקשות, סבור אני כי בנסיבות המקרה דנן מבחן זה גובר על המבתן בנוגע לתאריכים, אם כי ‏ עלי לציין, שאף אחת מהמבקשות לא הגישה ראיות הנוגעות לשימוש ו/או מוניטין בארץ לגבי התקופה שבין 1988 עד מועד הסיכומים בפני ב-1995.

7. לאור כל האמור לעיל, אני קובע שבקשות מס' ‏ 63201 ו-63202 של המבקשת מס' 2 יירשמו הדדית בפנקס סימני המסחר וזאת בכפוף להגבלות והשגות - אס תה*ינה - בעת המשך בחינת הבקשות חנ"ל על ל 7 ידי מחלקת סימני המסתר. 8. אני דוחה את רישומן של הבקשות מס' 56270 ,56271 ו-56272 שהוגשו על ידי המבקשת מס' 1.

9. לסוף, הנני לקבוע כי על המבקשת מס' 1 לשלם את הוצאות המבקשת מס' 2 בסך 5,000 ש"ת כולל וזאת תוך 45 יום מתאריך התלטתי זו שאם לא כן יתולו על הסכום הנ"ל הצמדה וריבית כדין החחל מיום מתן החהלטת: זו ועד ליוס התשלום בפועל.

ניתן היוס בירושלים, יח' תמוז התשנ"ז 2 , 3 ביולי 1997 ו

מיכאל אופיר רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסתר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).