סימן מסחר 345678

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות מתחרות מס' 70079 , 78877 ו-78876 סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972

המבקשת מס' 1: חברת הכרס בע"מ באמצעות ה"ה נאור-אפשטיין עו"ד על ידי עו"ד ליאור אפשטיין.

המבקשת מס' 2: תמםתםת1ע5פנ1ע פאצדצאטס באמצעות ה"ה א. י. מלפורד, עו"פ וה"ה גלוזמן-הוברס ושות', עו"ד על ידי עו"ד צבי הוברס

הח ל ט ה

1. הבקשות לרישום סימני המסחר עליהן הוחלו הוראות סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה") הינן: (1) בקשה לרישום סימן מסהר מס' 70079 -- "צתתם 8 א6דא פ'טעססם" שהוגשה לרישום ביוס 7 באוגוסט 1988 ע"י חברת הכרם בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 1") בסוג 33 לגבי "יינות, ספירטיםס ומשקאות".

(2) בקשה לרישום סימן מסחר מס' 70080 - "5'חעלסספ" שהוגשה לרישום אף היא ביוס 7 באוגוסט 1988 ע"י חברת הכרם בע"מ (להלן - "המבקשת מס' 1") בסוג 33 ולגבי אותסם הטובין

הנזכרים בסעיף 1(1) לעיל.

(3) בקשה לרישום סימן מסהר מס' 78876 ‎ -‏ "צתת ₪ צ6זא" שהוגשה לרישום ביוס 28 בינואר 1991 ע"י 1.6.ק 15%111655ע %68>גחש (להלן - "המבקשת מס' 2") בסוג 33 לגבי משקאות אלכוהוליים.

(4) בקשה לרישום סימן מסתר ‏ מס' 78877 ‎ -‏ "5'אַלססם" שאף היא הוגשה לרישום ביוס 28 בינואר 1991 על ידי המבקשת ‏ מס' ‏ 2 בסוג 33 ולגבי אותם הטובין הנזכרים בסעיף 3(1) לעיל.

ההשגה בדבר חלותו והדמיון הרב של סעיף 29 לפקודה על הבקשות הנוזכרות לעיל הושגה בשל והות הסימנים המבוקשים וכן זהות הטובין של סימונם נועד הסימן.

כל המבקשות הגישו את ראיותיהם כל אחת בתמיכה לטענתה בדבר זכותה העדיפה לשימוש ולרישום הסימנים נשואי הבקשות לסימני מסחר מסי 70080 , 78876 ו-78877 (להלן - "הסימנים").

ראיותיה של המבקשת מס' 1 להוכחת זכותה העדיפה לשימוש בסימנים כללו את תצהירו של מר אפשטיין עמיאל ‏ (להלן ‎ -‏ "מר ‏ אפשטיין") שהינו ‏ הבעליס של המבקשת ‏ מס' 1 ומנהלה מזה כ-35 שנה. בתצהירו מציין מר אפשטיין כי המבקשת מס' ‏ 1 עוסקת ביבוא ובשיווק של משקאות חריפים, בין היתר משקאות מסוג ג'ין שהתוויות עם הסימנים המסחריים המבוקשים מופיעים על הבקבוק.

נטען כי המבקשת מס' 1 עסקה בייבוא הטובין נושאי הסימנים כבר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה ובתקופת הקמת המדינה ומזה כ-60 שנה.

למיטב ידיעת מר אפשטיין, המבקשת מס' 1 היתה והינה עדיין היחידה שייבאה ‏ לארץ את הטובין נושאי הסימנים וכי השקיעה משאבים כספיים ניכרים במשך כל השנים ביצירת שוק מכירות לטובין נושאי הסימנים בפרסום ובקידום מכירותיהם.

מר אפשטיין צירף עותק מדוחו "ת יבוא הטובין נושאי הסימנים לישראל בין השנים 1981-1987". מאידך, נטען כי המבקשת מס' 2 איננה עוסקת

במכירה, שיווק ו/או הפצה של הטובין נושאי הסימנים ‏ ולא השקעה תמאמציים וכספיים בפיתוח המוצר, שיוקו ו/או פרסומו בישראל.

המבקשת ‏ מס' ‏ 2 הגישה אף היא את ראיותיה שכללו את מכתב בא כוח ומספר מוצגים אליהם הפנתה במכתבה. מוצגים אלו כללן:

(1) רשימה המפרטת את רישומי סימני המבקשת מס' ‏ 2 בעולם כולו וכן העתק מאושר מתעודות הרישום של חלק מאותס רישומים שפורטו ברשימה.

(2) רשימת הכמויות שייצאה המבקשת מס' ‏ 2 לנציגתה בישראל בין השנים 1987-1986.

(3) התכתבות ‏ בדבר ‏ סיוס יחסי המסחר בין המבקשת מס' 1 והמבקשת מס' 2.

(4) פרסום של המוצרים המסומנים בסימן מתוך ה-עפטע086ם0 ב7176018" "10%ט6ת 888% 818616 6ת8 מתאריך 13 בינואר 1956.

ביוס 19 באוגוסט 1993 הגישה המבקשת מס' 2 בקשה למחיקה על הסף של הבקשות לסימני המסחר שמספריהם 70080-70079. נימוקי המבקשת מס' 2 למחיקה על הסף הושתתו בעיקרם על ראיות המבקשת מס' 1.

ביוס ‏ 18 באוקטובר 1994 הוגשה תגובת המבקשת מס' 1 לבקשת המחיקה על הסף.

הבקשה נדחתה ביוס 20 בנובמבר 1994 על ידי רשם הפטנטים, ‏ המדגמים וסימני המסחר ונקבע כי זכויות הצדדים יקבעו במסגרת ההליך על פי סעיף 29 לפקודה.

ביוס 19 בינואר 1995 התקבלה בלשכת סימני המסחר בקשה מטעם המבקשת מס' 2 להגשת ראיות נוספות.

הרשם, לאחר עיון בבקשה אפשר את הגשת הראיות הנוספות תוך יוס ממועד האישור, קרי 5 ביוני 1995.

ראיות אלו כללו את תצהירו של מזכיר החברה 18868 816תסת לפ1נעת0ס011 (להלן: "18%עת60110 .מא") על נספחיו.

שא החל לעבוד אצל המבקשת מס' 2 מאז 1966 ובשנת ‏ 1993 תפס את משרת מזכיר ההחברה. בתצהירו ציין כי המבקשת מס' 2 היא אחת מיצרניות ‏ הג'ין, משקה משכר, ‏ הגדולות ביותר בעולם. אחד מסוג:

הג'ין היותר מפורסמיס של המבקשת הם 80018'5 ו-צתע 6 168א, והיקף מכירותיהם הוא גדול (ראה מוצג מס' 6). המבקשת ‏ מס' ‏ 2 רשמה את סימני המסחר שרישומו מתבקש בישראל בארצות רבות ושונות והעתקים מאושרים של תעודות רישום סימנים צורפו (ר' מוצג מס! 5).

בין המבקשות בענייננו התפתתו יחסי עבודה מאז שנת ‏ 1952. מהעתקי חשבוניות שהונפקו ‏ ע"י המבקשת מס' 2 למבקשת מס' 1 (ר' מוצג מס' 7) ניתן ללמוד כי המבקשת מס' 1 פעלה כסוכן ומפי מטעמה בישראל.

בהתאם לתקנות המסחר הנהוגות בישראל, הצמידה המבקשת מס' 2 תווית הנושאת את סימן המסחר בעברית לכל בקבוק ג'ין שסופק על ידה.

במעשה זה למעשה, כך נטען, קנתה לעצמה המבקשת מס' ‏ 2 את הזכות המשפטית לתבוע בעלות לגבי הזכויות בסימנים בישראל.

רשימת המוצגים שאליהם הפנה המזכיר בתצהירו הסם:

מוצג מס' 1 - תעודת רישום החברה 1.6.סם צת8קח60 8ל18%61116%ע 6מדך וי 8 1666חט

מוצג ‏ מס' ‏ 2 - רשימה שנלקחתה מה- אססם 6סטתגא של פ5'משססם 4 1590111021085ע (להלן - "ע.כע.ם").

מוצג מס' 3 - רשימה המפרטת את רישומי סימני המבקשת בעולם כולו.

מוצג מס' 4 - העתק מאושר מתעודות הרישום.

מוצג מס' 5 - תויות של "ם61 צתתם ‏ 6 א10א פ'קאעססם" אשר נמצאות בשימוש כיוס.

מוצג מס' 6 - דף מכירות.

מוצג ‏ מס' ‏ 7 - רשימת הכמויות שיצאה המבקשת לנציגתה בישראל בין השנים 1981-1987.

מוצג מס' 8 - רשימה של מפיצים בעולם ותאריך התחלת ההסכם.

מוצג מס' 9 - העתקים מאושרים שנלקתו מה-אססם %6>טתנא של ם.ס.ם.

מוצג מס' 10 - התכתבויות בי המבקשות בדבר סיום ‏ יחסי המסחר ביניהם.

מוצג מס' 11 - קטע פרסומת בעיתון 180616 6ת8 62טש00502 ת71760158" "טס1טס6ת2 ₪89% מיום 13 בינואר 1956.

ביוס ‏ 16 בינואר 1995 נקבע מועד הדיון בפני הרשם ליום 3 ביולי 6.

ביוס ה-30 ליוני 6, התקבלה במשרדי הלשכה בקשה מטעם המבקשת מס' ‏ 2 לאפשר מתן עדות בע"פ של עד נוסף מטעמה, מםסנ .תא 6טםהתסס'0ס (להלן: "שטמאתסס'0 .תא") האחראי האיזורי מטעם המבקשת מס' 2 משנת 1989 ועד היוס (1996: מ.א.).

לאחר שמיעת הצדדים קבעתי ביום 3 ביולי 1996 כי בהתאם לסעיף 67 לפקודה ‏ יש לאפשר את מתן עדותו של 6גמתאתספ'0 .שא בכפוף לשני תנאים:

(1) חקירה נגדית של הצד שכנגד, אס הוא ירצה בכך.

(2) רשות לצד שכנגד (דהיינו למבקשת מס' 1) להגיש ראיות נוספות בתשובה.

ביוס ‏ 3 ביולי 1996 נערך בפני דיון במהלכו נחקרו המצהירים .סא 6ותהתסכ יס ו-218%ת6110 .מא מטעס המבקשת מס' 2, ומר אפשטיין מטעם המבקשת מס' 1.

הצדדים הגישו ביוס 23 באוקטובר 1996 את סיכומיהם בכתב. עיקרי הטענות מטעס המבקשת מס' 1 בסיכומיה בכתב הינם כדלקמן:

(1) נטען כי זכותה לרישום סימני המסחר ‏ על שמה נובעת מהיותה הסוחר הבלעדי באר בשמות אלו למעשה למעלה מארבעים שנה.

(2) יתירה ‏ מזאת ‏ נטען ‏ כי יצרנית המשקאות המשכרים, .ם.כ.8, העניקה למבקשת את זכויות השימוש הבלעדיות בשמות המסחריים החל משנת 1987-6 כשאלו הוענקו לה כ-28081 8%6ט1קק.

(3) בעקבות זאת, ההחלה המבקשת מס' 1 לייבא לישראל ולשווק בה את הטובין בהיקפים נרחבים. אס בשנת 1985 יובאו כ-100 תיבות, הרי שבשנת 1986 שווקו 1000 תיבות ושנה לאחר מכן כ-2000 תיבות. דהיינו, פי 20 מהכמות ששווקה טרם הוענקו למבקשת מס' 1 הזכויות בסימני המסחר, ובמקום שהוא כמחצית מהמחיר ששילמה המבקשת בשנת 1985.

(4) נטען כי המבקשת ‏ מס' 2 אינה ‏ יצרנית הטובין נושאי השמות המסחריים אלא הינה בעלת רוב המניות ‏ ביצרנית האנגלית, ע.ע.ת, כבר מאז 1973.

(5) נטען כי המבקשת מס' 2 במעמדה וה לא היתה רשאית להגיש בקשה לרישום סימני המסחר על שמה. על פי הפקודה, רק בעל הזכות, קרי החברה היצרנית, רשאי לרשום את סימן המסחר על שמו ‏ ולא בעל המניות בזוכות, שהינו אישיות משפטית נפרדת לחלוטין.

(6) נטען ‏ כי היצרנית האנגלית, ם.ע.8 לא ביקש לרשום את סימני המסחר על שמה באף שלב מן השלבים ואף לא היתה כלל צד לבקשה.

(7) נטען עוד כי בכל רחבי העולם, ‏ פרט לישראל, ‏ נרשם הסימן המסחרי על שס החברה היצרנית ם.כע.ם, ורק החל משנת 1990 בערך ובהסכמת ‏ היצרן, ‏ (כפי שעולה מעדותו של 15%6עת6110 .שא בעמ' 6 לפרוטוקול), שינתה המבקשת מס' 2 את רישום הסימנים בארצות שונות בעולם על שמה.

(8) נטען ‏ כי המבקשת מס' 2 לא שיווקה, סחרה ומעולם לא עשתה כל פעולה שהיא בטובין נושאי הסימנים. תימוכין לכך מצאה המבקשת מס' 1 בעדותו של מנהל המכירות האיזורי מטעם המבקשת ‏ מס' ‏ 2 סמותהתסכ'ס .שא.

בהקירתו הנגדית בעמ' 24 לפרוטוקול נשאל:

םג ספטט ,160285+ ם 1‏ ססם סטס , 68502106 וסץ 18גסס ‏ חאסא ... .0

ת 1‏ 96811 טסץ 60 ת61 מ00200 05 65אסס0 צַמ8ח טחסם תס1סעסססנס 7

27 תמתך :1ב . פסצ 1 . פ'תסססת צֶתה 88611 %'ת60 פש :1

ובעמ' 30 לפרוטוקול:

1 )6 5611600 שסטס מסץ סטהת ,5615ע0סץ 8018 עפט 6‏ טסץ פטבם 5%

ת1נף פ'מטססם + 6ת1א צַםת8 ?182861 ת1 ת1ש פ5'םסססם 528686 עס (מ.א.

)9(

)10(

7 ת1 .0סת-91016ת9900ע2 ת69ם 6טש'1 9ע8פץ מ6טש56 66 תמך :םת

עוד טוענת המבקשת מס' 1 כי מאז 1988, יוס הפסקת קשרי המסחר עס המבקשת מס' 1 ועד יוס הגשת הסיכומים ‎ :23.10.96(‏ מ.א.), לא שיווקה המבקשת מס' 2 בישראל את הטובין נושאי הסימנים ולא עשתה כל שימוש אחר בסימנים באר מלבד פעולה אחת: ‏ הגשת הבקשה לרישום הסימנים על שמה בשנת 1991. הדבר נכון גם לגבי היצרנית עצמה, ם.כ.ם.

נטען כי העדר השימוש בסימנים במשך תקופה כל כך ארוכה מעידה על העדר ‏ כוונה לעשות שימוש בשמות המסחר. התנהגותה של המבקשת מס' 2 מעידה על רצונה למנוע, באמצעות הגשת הבקשה לרישום את שיווקם של המשקאות באר על מנת שלא תיווצר תחרות בין משקאות אלו ואחרים. קרי ג'ין מסוג א608920 ו-צתבהאאגץ, שהמבקשת מס' 2 מעוניינת לקדם ולשווק בישראל.

6. בסיכומים בכתב הובאו עיקרי הטענות מטעס המבקשת מס' 2 כדלקמן:

(1) נטען כי המבקשת מס' 1 ייבאה את מוצרי המבקשת מס' ‏ 2 נושאי הסימנים ‏ ושיווקה אותם בישראל במשך כ-35 שנה. המבקשת מס' 1 לא שיווקה כל מוצר אחר הנושא את סימני המסחר אלא אך ורק את מוצרי המבקשת מס' 2.

חיזוק לכך נמצא בעדותו של מר אפשטיין: (עמ' 71 לפרוטוקול)

ש. אז אני רק רוצה להבהיר לפרוטוקול. הלייבל בבקשה שמסתיימת בספרות ‏ 79 הוא אותו לייבל שמופיע על הבקבוקים שם שמכרת בשנים שקדמו להגשת הבקשה. אני צודק? ת. זה לא הלייבל. זה לא הלייבל. זה המותג. ש. המיליס האלה? ת. המיליסם האלה הם מופיעות על הלייבל שאני מכרתי. ש. וזה אותו לייבל שקנית מ-8.2.2? ת. רק מ-80078'5, אני לא הבאתי מבולגריה. לפיכך, נטען ‏ ע"י המבקשת מס' 2, השימוש לו טוענת המבקשת מס' 1 והשימוש לו טועניין העברת הזכויות בסימן אלא חיכה לטענה זו עד ה-3 ביולי ,1996‏ עד שנתן עדותו ונחקר במשרדי הרשם. בנוסף, המבקשת מס' 1 אינה מצרפת שום ראיה בכתב לגבי ההסכם להעברת הזכויות בסימנים. אם לחוזה בעל פה ישנו תוקף משפטי לגבי מיטלטלין אך אני בספק אם חברה שמשווקת את מוצריה בהרבה מדינות בעולם ובהיקפים נרתבים, תעביר זכות בסימניה בלי הסכם בכתב.

בחודש יולי 1988 הגיע לקיצו חוזה ההפצה בין שתי המבקשות על פי רצונה של המבקשת מס' 2. בחודש אוגוסט, דהיינו בערך חודש ימים אחר ניתוק הקשרים, הגישה חברת הכרם את בקשותיה לרישום הסימנים. במהלכה זה, טוענת המבקשת מס' 2, יש משום חוסר תום לב.

נראה לי יותר מסביר כי פעולתה זו של המבקשת מס' 1 אכן מצביעה על חוסר תום לב מצידה לגבי כוונותיה. חברת "הכרם" ייבאה לישראל ושווקה בה במשך שנים משקאות נושאי הסימנים הנדוניס, תוך השקעה ומאמצים רבים. ואכן נראה היה כי קטפה לעצמה הצלחה בשוק המקומי. הפסקת חוזה ההפצה היה בהתאם לרצונה של המבקשת מס' 2,

והמבקשת מס' 1 לא הצליחה להגיע מכוונתה זו. וכפי שהעיד מר אפשטיין עצמו "... זה היה בשבילי מכה, אני מוכרת להודות בזה, אני בניתי עליהם ‎ "...‏ (עמ' ‏ 57-56 לפרוטוקול).

המבקשת מס' 1 מתוך רגשות מרירות ותסכול וכתוצאה מהידיעה כי לטובין נושאי הסימנים נלווה מוניטין בעל ישעור רב, החליטה להגיש בקשותיה לרשום הסימנים מתוך ידיעה כי אין רשומים בישראל.

כמו כן, נטען על ידי המבקשת מס' 2 כי בתצהירו של מר אפשטיין, בעל חברת הכרם, אין זכר לעובדה כי היא ייבאה לישראל את מוצרי המבקשת מס' 2. האחרונה רואה בזה נסיון לטשטש את היחס שהיה קשר בין הצדדים לפני מועד הגשת הבקשות המתחרות ובהסתרת עובדות רלוונטיות אלה התנהגות בחוסר תום לב.

אינני נוטה להסכים שהיתה התנהגות המצביעה על חוסר תום לב בדרך הצגת העובדות מטעם המבקשת מס' 1. עלי לציין, יחד עם זאת, שתצהיר לא מלא אכן מחליש את רמת המהימנות של התצהיר.

מהעבר השני של המתרס, טוענת חברת "הכרם" כי המניע לרשום הסימנים על ידי המבקשת מס' 2 הינו אך ורק למנוע את השימוש ע"י המבקשת מס' 1. המבקשת מס' 2 אינה מתכוונת להשתמש בסימן בישראל אלא מטרתה הינה למנוע תחרות בין הטובין נושאי הסימנים ובין משקאות אחרים שאותם היא מעוניינת לשווק ולקדם בישראל. ולפיכך פעלה שלא בתום לב בהגשת הבקשות לרישום. עלי לציין בכל תוקף כי אינני מסכים עם טענה זו ובכל מקרה המבקשת מס' 1 לא הגישה כל ראיה להוכחת כוונות זדוניות מצד המבקשת מס' 2.

סעיף 17 לפקודה אומר:

"הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו

ורוצה לרשום את הסימן..."

כלומר אי צורך להוכיח שימוש אלא יש צורך שתהיה כוונת להשתמש בסימן.

המבקשת מס' 2, שהינה בעלת הסימן בארצות רבות בעולם אומרת שהיא מתכוונת להשתמש בסימן ואכן, אני רואה בזה מילן: הדרישות עפ"י החוק.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אם אכן ירשמו הסימנים לכותה של המבקשת מס' 2 וזו לא תעשה בהם כל שימוש בישראל במשך שנתיים, ניתן יהיה לדרוש את ביטול הרישום מכוח סעיף 41 לפקודה.

לאור כל האמור לעיל מסקנתי הינה להעדיף את המבקשת מס' 2 ברישום סימניה שמספריהם ‎78877-78876‏ ולדחות את הבקשות לרישום מצד המבקשת מס' 1.

להלן אפרט את נימוקי:

)1(

)2(

לכותה של המבקשת מס' 2 עומדות בגדול תוצאות המבחן בנוגע למידת השימוש ערב הגשת הבקשה. על סמך הראיות שהובאו בפני השתכנעתי כי היקף שימושה של המבקשת מס' 2 בסימנים 5'אחססם ו-צתם 8 ₪108 800%8'5 היה מהותי ולאורך תקופה, בישראל בפרט ובמדינות רבות בעולם בכלל. השימוש בסימנים בישראל התבצע באמצעות חברת "הכרם" המבקשת מס' 1, אשר שימשה כסוכנת של הטובין נושאי הסימנים בישראל. הברת ה"כרם", אף על פי שהשקיעה מאמצים וכספים רבים לטענתה בפיתוח מוניטין למשקאות אלו בשוק הישראלי אינה בעלת זכות קניינית במוצרים. הקניין במוצר שייך ליצרן אשר מייצר את המוצר ולא למפיץ המשווק אותו, לפיכך השימוש בסימני המסתר שנעשה ב-5'א8007 צתם 8 ₪108 בישראל, יש לראות ליצרן ולא למבקשת מס' 1. המבקשת מס' 1 שהשקיעה כספים בפרסום ושיווק הטובין נושאי הסימנים פעלה מתוך מטרה ראשונית שהחיא: מכירת המוצר ולא על מנת להקנות לעצמה זכות קניינית בסימן.

המבקשת מס' 1 לא פעלה יותר כיבואנית הטובין נושאי הסימנים כיוון שחוזה ההפצה בינה ובין המבקשת מס' 2 פקע ולפיכך לא הייתה שום פעילות מסתרית מתמשכת בטובין בישראל לא באמצעות יבואן ולא בצורה ישירה אחרת על ידי היצרנית, מבקשת מס' 2.

(3) אף על פי שלרשם ניתנת הסמכות להורות על רישום מקביל בסימנים אם אכן הוכח כי היה שימוש כזה, הנני דוחה סעד חילופי וה. על סמך העובדות שהוגשו בפני ברור היה שלא היה שימוש מקביל בסימנים על ידי שתי המבקשות. השימוש בסימנים עד ערב הגשת הבקשות לרישום נעשה בישראל על ידי המבקשת מס' 1 בתוקף היותה היבואנית והמשווקת של הטובין מטעמה של היצרנית, המבקשת מס' 2. | יותר מזה, כבר כמה שנים שהמבקשת מס' 1 אינה מייבאת את הטובין לארץ והמבקשת מס' 2 אינה מספקת את הטובין לאף יבואן או מפיץ מקומי של משקאות. לכן, אני סבור שאין מקום לתת לשני הצדדים זכויות מקבילות בסימנים.

על כן, אני מורה על רישום בקשות שמספריהם ‎78877-78876‏ וזאת בכפוף להשגות, אם תהיינה, של מחלקת סימני המסחר. הבקשות שמספריהם 70079-70078 נדחות בזה.

לסוף, הנני לקבוע כי על המבקשת מס' 1 לשלם את הוצאות המבקשת מס' 2 בסך 10,000 ש"ח כולל וזאת תוך 30 יום מתאריך החלטתי זו, שאם לא כן יחולו על הסכום הנ"ל הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

בירושליס היום, כו' בשבט התשנ"ת 2 בפברואר 1998

מיכאל אופיר מ"מ רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).