מתנגדת
- שם: ד"ר אילן כהן
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים
התנגדות לבקשת סימן מסחר | מס' 87640 בפני כ.ה. משה ש.גולדברג
ישיבה מיום 8.12.98
מיגוון שירותי פרוטוקול * רישום פרוטוקולים בוועידות, בוררויות, בתי משפט * הקלטות ופיענוח סרטים וקסטות * תְּירגומים מקצועיים בכל השפות * אספקת כת אדם מקצועי משרדי וטכני: * הדפסות על מחשב הדפסות על לייזר
וה... ה
רשם הפטנטים התנגדות לבקשת סימן מסחר מס' 87640
בפני כ.ה. משה ש. גולדברג ישיבה מיום 8.12.1998
כ.ה. גולדברג: ד"ר אילן כהן בא כח המתנגדת בבקשה. ד"ר אילן כהן: תודה רבה. יש פה רק ענין קטן אנחנו הגשנו תצהיר נוסף וזה התקבל.
כ.ה. גולדברג: ראיתי.
טיעוני ד"ר אילן כהן
ד"ר אילן כהן: אנחנו מתנגדים לסימן ... המספרים הם לפי הסדר הם 5(1), 6(11) ו-9(11) לפקודת סימני המסחר. אני אגע בהתחלה, בהתחלה אתחיל עם הדמיון בין שני הסימנים כטענתנו שזה דמיון עד כדי סכנה של הטעייה. קודם כל הסימנים מאוד דומים חזותית, מדובר בסימנים יש להם אורך... באותם הבהרות, באותם תנועות, באותם ואלס. ארבע מתוך האותיות הם זהות באותו הסדר, וגם בעיקר מדובר בשני מילים ... הסימנים דומים מבחינה פנטית, מדובר פה על שלוש הברות, מוקרמה שזה סימן שלנו שהוא היה, או מדובר בשני סימנים בהנחת הגייה שלי אני אגיד שזה על אותו משקל, ויש על ההבהרה שני מדובר על בצלילים דומים כמו שאני חוזר עוד הפעם, אני אחזור על וה עוד כמה פעמים, מדובר ב... לאורך המילה יש למשקל יש חשיבות והדבר הוא במשנה תוקף
בהתחשב בקהל היעד של המוצרים. בלי שאומר המוצר שלנו
-רושסהרקוירת שאי
+
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
טיעוני ד"ר אילן כהן
שהוא רשום במסגרת סמוטלה, נקרא לו גם ככה בהמשך, הינו בעצם ממרח מה שנקרא ממרח שוקולד או ממרח אגוזים. מוקרמה מדובר במוצר זהה למרות הסימן ומתבקש לסידרה גדולה יותר של מוצרים שאחד מהם אותו נדבח שהוא מושם על לחם. ולגבי מוצרים אחרי, זה מוצרים מאותו הגדר.
עכשיו לגבי המשקל של התחילית וחשיבות של התחילית וצורת המשקל של צורת ההגייה של המילה ... יש הרבה פסיקה והרבה מקומות שדיברו על כך.
יש לי פה מספר אסמכתאות שהבאתי איתי ואני כמובן מתחיל בקרלי, יש מספר מקומות, אני מתייחס למספר מקומות פה, ואני מפנה לרגע לדף 451, שם נאמר, לגבי החשיבות, נתייחס לגבי המשמעות של סימן המסחר, במיוחד שיש אנשים שהאנגלית היא לא שפת אימם.
הוא אומר
צהת ...61182ם6 26886 תס סתשט 58םת6280ק עס תסתבת6115ת6 צם"
8 566 500 ...5 ₪0 88 ע6ם06ס 6802 16מת686ע2 50
%טפ ,ת6118ת6 ת0סע1 6ת411+1676 ... פסת 18 60806ת18 6פסתש
%ת6ת0++1 8 םת1 84ם 3 8ע08280%62 | %ם 411+0176 ת 1 ת1%66עש
,61151ת6
+ סתהעסםתש1 6ע8 צְ6ם6 +11 ,תסת> עסע . עסתתהת
... ססם ... 880106 %םת6ת16קקט8 צְ1תס 826 פבעסש 6ם6
0-
17-
4ת1צקטססס , פבעסשט ע6םת06ס ת0סע1 ... תפנ1טסם 66561
'כו'. וה קטע מס "... עֶםת8 םת1 8ם51%10סק שַםת061ת6500-:
.22 הדבר הזה חוזר גם בפסיקה וגם באסמכתאות שאני גם חלק מהן אביא, קובע רושם כללי בסימן, וחברי אחר כך הפנה לגבי
מספר נקודות הבדל, ואני לא מכחיש, אנחנו מכחישים
+
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
טיעוני ד"ר אילן כהן
שהסימנים אינם והים, שהסימנים הם לא זהים, אבל הם דומים יותר וההגדר הזהות בחלקים מסויימים של הסימן הוא לא דבר קובע כאשר בודקים אם יש דמיון מטעה בין הסימנים.
אני גם רוצה להפנות לקרלי בעמוד 443, בקטע 7 עד 11,
אומר קרלי סמטססנק 16סגתש 66 ,6ת1צ58 16סתש 626 18 81%ת5288406 66" 6 צְפת 6 , 810618ת00 6 0 ... 6802 התה
8 16 סטם ,אשת בת 680 0% פסעהק 8םם םת1 065ם6-6++41
6 8208 66 מתסנתש ם1 66סת 66 ע81662ת00 סם סתה8>תססת1
+ ש581118016 6ם6₪ 8עפת6%תש 6שַהבט ס6 8ם8 :6םב508695 שטס
"... 1182ת81 ₪6 ש%הת סף משטסם6 18 8165 6ם6
אז הוא מצטט מאיזה מקרה בנושא של ... 35, שם אומר השופט "בסת8 הבתסשט 01 סע8קם 58%6 60 %ג216 18 16 אתנתם פסם 40 - ד 8 מסתסס 0% סעהק 6ם6 ב1%ט 16 6עהקתסס" וכו'.
על הדברים האלה עמד גם זליגסון בספרו דיני סימני המסחר, יש לי פה בבקשה, אני מפנה פה לקטע בדף 82, למעלה,: אומר %ליגסון הסימף נחרט בזציכרון כדבר שלם ולפעמים נשמעת טענה שחלק מסויים של הסימן הינו דומה לחלק מקביל בסימן השני, טענה זו אינה מוצדקת.
כבר נפסק שסימנים דומים, בעיקר כשהם ממוקדים בציור ובמילים אפילו לא יהא אף פרט המופיע בסימן אחד, זהה עם אלה שבסימן השני, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשני סימנים של פרטים רבים מאוד ואני יעמוד על חלקם, על כולם, הוא ממשיך ואומר למטה, אם הרושם הכללי הוא זהה, ודומה לשני הסימנים בשלמותם הוא הדין גם אם שני הסימנים ... משותף,
חלק שלו כשלעצמו ראוי לרישום כיוון שאינו מפלה או מתאר.
רשסם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
טיעוני ד"ר אילן כהן
שהסימנים אינם והים, שהסימנים הם לא זהים, אבל הם דומים יותר וההגדר הזהות בחלקים מסויימים של הסימן הוא לא דבר קובע כאשר בודקים אם יש דמיון מטעה בין הסימנים.
אני גם רוצה להפנות לקרלי בעמוד 443, בקטע 7 עד 11,
אומר קרלי סמטססנק 16סגתש 66 ,6ת1צ58 16סתש 626 18 81%ת5288406 66" 6 צְפת 6 , 810618ת00 6 0 ... 6802 התה
8 16 סטם ,אשת בת 680 0% פסעהק 8םם םת1 065ם6-6++41
6 8208 66 מתסנתש ם1 66סת 66 ע81662ת00 סם סתה8>תססת1
+ ש581118016 6ם6₪ 8עפת6%תש 6שַהבט ס6 8ם8 :6םב508695 שטס
"... 1182ת81 ₪6 ש%הת סף משטסם6 18 8165 6ם6
אז הוא מצטט מאיזה מקרה בנושא של ... 35, שם אומר השופט "בסת8 הבתסשט 01 סע8קם 58%6 60 %ג216 18 16 אתנתם פסם 40 - ד 8 מסתסס 0% סעהק 6ם6 ב1%ט 16 6עהקתסס" וכו'.
על הדברים האלה עמד גם זליגסון בספרו דיני סימני המסחר, יש לי פה בבקשה, אני מפנה פה לקטע בדף 82, למעלה,: אומר %ליגסון הסימף נחרט בזציכרון כדבר שלם ולפעמים נשמעת טענה שחלק מסויים של הסימן הינו דומה לחלק מקביל בסימן השני, טענה זו אינה מוצדקת.
כבר נפסק שסימנים דומים, בעיקר כשהם ממוקדים בציור ובמילים אפילו לא יהא אף פרט המופיע בסימן אחד, זהה עם אלה שבסימן השני, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשני סימנים של פרטים רבים מאוד ואני יעמוד על חלקם, על כולם, הוא ממשיך ואומר למטה, אם הרושם הכללי הוא זהה, ודומה לשני הסימנים בשלמותם הוא הדין גם אם שני הסימנים ... משותף,
חלק שלו כשלעצמו ראוי לרישום כיוון שאינו מפלה או מתאר.
טיעוני ד"ר אילן כהן
נחזור גם לזליגסון בהמשך.
יש עוד אסמכתאות, אני לא אקרא בשביל לא להכביד על הזמן, אדוני גם מכיר את ההלכות, הבאתי כמה אסמכתאות מקלדון, יעקב וחנה קלדרון ... בישראל, אני מפנה פה ספציפית לדף 2, שהוא מתייחס.
כאשר יש לה מספר נקודות שאני רוצה לעמוד עליהם, יש להם נפקות לעניין הדמיון בין הסימנים, אחד מדובר כמובן בשני מוצרים שמשווקים בערוצי שיווק זהים, אני לא חושב שעל כך יש מחלוקת. כאשר מדובר על מוצרים כאלה, יש נוסף על כך, מקובל בפסיקה שלא שמים שני סימני מסחר אלה לצד אלה, והבדיקה של זהות עם נעה שהם הולכים אחד ליד השני, זה תמיד מצא את ההבדלים, אלא הבדיקה כשהם לא מונחים אחד ליד השני, תוך הפעלת העיקרון של הזיכרון הבלתי מושלם של הצרכן.
אני מפנה לדוגמא בקרלי בדף 439, ובקטע 17-08
תפנט ש6ת80811 8םתספע6ק פהםג5 260%א6 0סם תסטת ס6> 6 60"
% 6668118 80%א6 626 מ6מת6ת26 סס 8016 206 18טסם5 ...
ב וי ו
6 ע6םת6 תס1תט 05 60008 6םת6 תסקט פ%עהת 6ם6
.'וכו "%6םת86811 +ס >נססהםת
8 ותה 8םתם18%10ע8ט 686ת6 +0ס שעסת" הוא ממשיך ואומר
6 בכ שטאםת סס פע6תט056סס6 צסם 568ססק50 6 11שט 6ת14ת
1:87[ 6ע8 צְ6בת5 , 82%ת%2806 6םב 6 0% פע6םתס 626 צס
. "ת1%ש תשס ע61ב%6 +01 268808 עס+ בַסםתגהטדָסה לגבי נושא של זיכרון, בכל אחד, גם בזליגסון בדף 81, בקלדרון בדף 232 ואני רוצה להפנות פה גם להתנגדות
לרישום סימן מסחר קלוריק ששם היה, הנה בבקשה לאדוני,
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
טיעוני ד"ר אילן כהן נושא של קלוריק בדף 10-11 גם כן עמד כב' הרשם דאז צור, והוא אומר במפורש, כבר נפסק לא אחת, שלקהל הצרכנים יש ויכרון לקוי ולכן עשויים לטעות, אני מדבר על הפסקה האחרונה בדף 10. לא רק כאשר מופיעים שני מוצרים הנושאים סימן מסחר דומה אה בצד וה אלא אם מצוי רק אחד הסימנים, הצרכן טועה בקשר אליו.
כ.ה. גולדברג: מה היה הסימן השני?
ד"ר אילן כהן: הסימן השני היה קלור.
כ.ה. גולדברג: קלור וקלוריק?
ד"ר אילן כהן: כן. והוא מצטט בדף 11, עד הסוף, הוא מצטט מבית הלורדים, אנגליה, הוא מתבסס על כללים אלה, לא נרשם הסימן, ריסטה בשל דמיונו אל הסימן אריסטוק. אם ריסטה לא נרשם בגלל אריסטו, על אחת כמה וכמה מוקרמה, עמוד 11 עד למטה.
עכשיו המוצר הוא מוצר צריכה שנמכר לצרכן ולא נמכר לאנשי מקצוע. הצרכן הוא מטבעו פחות בררן ואינו בוחן את זה בקפדנות ומתייחס, בוחר טובין על פי החוות הכללית ולא דווקא תוך הקפדה על פרטים מדוייקים.
למשל אני יכול להפנות לקלדרון בדף 232, אני לא אקריא את זה, אבל שם הוא מפנה לפסק דין בנושא של פרו פרו, שקבע שפרו פרו דומה לפרומין.
אנחנו כמו שאמרנו מתעסקים עם מוצר צריכה יומי, הוא נרכש כענין שבשיגרה בלי בדיקות מעמיקות, בדיקות של מוצרים אחרים כמו מוצרי חשמל ששם אולי צרכן בודק את זה בקפדנות
יתרה, אבל פה ודאי לא המקרה כך.
מפנה גם קרלי, ומדבר על כך שצריך גם להתחשב כשבוחרים סימנים צריך להתחשב בין היתר, בנסיבות רלוונטיות למסחר. יש מה בוחרים יצרנים אחרים באותו פלח שוק, והם משתמשים בסימני מסחר אחרים ומה הם בוחרים, וגם הדבר הזה מתיישב עם טענת המבקשת שאומרת רגע, אנחנו בסך הכל נגזרת של המילה נט, אז אני רק רוצה להראות יש פה דוגמא למוצר שנרכש בשוק, שעניינו נטקריל, כלומר יש דרך אחרת, יש דרך לתאר מוצרים כאלה, אין צורך בבחירה בשם שדווקא מרמז עד כדי סכנת הטעייה למילה נוטלה.
בסוף אני רוצה לתת מספר קרלי בסוף ספרו בדפים 719 ו-820 עד 25, מראה מספר דוגמאות של סימנים שנחשבו דומים עד כדי סכנת הטעייה לסימן אחר, מפנה למשל בתחתית בשורה לפני הסוף, בדף 821 שהסימן מסחר מובולה נחשב לקרוב מדי לסימן המסחר מוז'ול. סימן פינקס מופיע בדף 822 שורה, דמיון בי פינקס לפינט, בדף 823 שורה ראשונה סליוייט לעומת סן לייט, אז כדי לבחון והות, ישנם ...
עכשיו, אנחנו עוסקים פה בסימן כפי שאדוני כבר רואה, מדובר בסימן מפורסם מאוד ואני יכול להפנות גם לתצהיר הראשון שהגשנו וגם לתצהיר השני, מדובר על מכירות, מכירות בעולם, מכירות ניכרות.
בשנת 1990-91 מכירות בעולם של המוצר היו, המספרים נתונים בלירטות איטלקיות, תרגום שעשינו זה מופיע שם, השער מופיע שם, מדובר במכירות של כ-345 מיליון דולר, רק של המוצר הזה. הרכישות האלה הגיעו בעולם לחצי מיליארד דולר, כלומר מדובר במוצר עם מכירות ניכרות ביותר.
חצי מיליארד דולר במוצר אחד אינם דבר של מה בכך. לא ואת אף ואת, אלא נתונים גם מראים גם עדים על ראיה בצריכה. נמכר מוצר, וכה להכרה ומכירותיו עולות.
גם בישראל התמונה דומה אבל המספרים שונים. בישראל בשנת 1 שוב בתרגום מהמספרים בלירטות למספרים דולרים מדובר ב-170 אלף דולר מכירות, כך שהמכירות בשנת 97-98 כלומר השנה הגיעו למיליון והחצי דולר לשנה ושוב מדובר על עליה ניכרת והתמונה גם דומה לגבי, גם מבחינה כמותית וגם לגבי משקיעים סכומים ניכרים בקידום מכירות. הסכום שהושקע בשנה הנוכחית וגם בשנה הקודמת לפרסום הגיע ל-150 אלף דולר בכל שנה.
אז אנחנו רואים שפה מדובר בסימן מפורסם, סימן שמוכר גם בארץ וגם בעולם.
... סכנת ההטעייה עוד מתעצמת, הסימנים, הצרכנים מוטעים עוד יותר כשיש את החיקוי למקור. עכשיו לגבי הרלוונטיות של השימוש, אני רק רוצה להפנות למשל בנושא של התנגדות לסימן מסחר 803307 של תעשיית מזון לישראל של קלוגס, רשת מזון.
ההתנגדות היתה לסימן מסחר קפטן לופי, שמה קבע כב' הרשם אופיר בעמוד 13, בסעיף 19. "נקודה נוספת אותה עלי להביא בחשבון, בעת ההחלטה אם יש חשש ממשי לדמיון, ו/או לתחרות בלתי הוגנת במסחר, היא למעשה עד כמה סימני המתנגדת מוכרים וידועים לציבור בישראל.
לעומת ואת, כאשר הוא מפנה לרלוונטיות של השימוש, הוא דן גם בדף 11 ברלוונטיות אם בכלל, בשימוש שעושה המבקשת.
הוא אומר דף 11 החל בשורה 6, השאלה הנמצאת בפני אינה
האם מנועה... בדבר גניבת עין ... שאז יש חשיבות לשימוש הארוך שנעשה על ידי המבקשת. השאלות הניצבות בפני הן אחרות, והן, האם ראויה המבקשת לרשום את סימנה המבוקש, האם הסימן כשיר לרישום, האם ברישומו כדי לפגוע בזכות האחרים, האם הוכח תום לב מבחינת הסימן, האם חשש לתחרות בלתי הוגנת.
וא הוא ממשיך, בין יתר שיקולי במתן תשובות לשאלות הנ"ל, רשאי אני להביא בחשבון את מידת השימוש שנעשה על ידי המבקשת לסימן, אך אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להכריע בכשירותו של הסימן אם לאו, השימוש אינו מכשיר את כשירותו כי השאלות הקשורות בשימוש נפרדות הם.
הדברים הם מדברים בעד עצמם.
גם לגבי החשיבות של השימוש יש גם, וצה דן במוניטין הבינלאומי, יש גם התייחסות בפסק דין בקרדי, יש בבית המשפט העליון, נושא של יגאל... נגד בקרדי, פסק דין של השנה האחרונה, יש לי פה ציטוט, וגם שם מדובר, שם בפסק דין בקרדיה התייחס השופט לנושא של סימן מסחר מפורסם, והדבר הוה היה פעם בפסיקה וזה היה פעם ראשון שהדבר הוה במפורש נאמר בצורה בולטת בפסיקת בית המשפט העליון.
אומר למשל, בסעיף 12 להחלטה, בדף 6, כתוב אמנם בסעיף 11 לפקודה אין התייחסות ישירה לדוקוטורנט המוניטין הבינלאומי או על ... אך לדעתי ניתן לשלב את הרעיונות העומדים ...תחרות בלתי הוגנת. ...
סימני מסחר שרכשו הכרה בינלאומית, ומוניטין בעלי עוצמה כה גדולה אשר פוגעים במוצרים הספציפיים בהם עוסק בעל סימן המסחר ראויים להגנה בדין, והשימוש בסימן המסחר אינו הוגן ... לפחות וכו'.
בסוף הוא אומר, שנית, ניצול המוניטין טומן בחובו פגיעה אפשרית בסימן המסחר בגלל פיחות גידול המוניטין וגידול סימן המסחר.
התוצאה היתה, והדברים האלה נאמרו כאילו לעניינו, התוצאה של פסק הדין הזה היה שבקרדי שמשמש עבור סימן מסחר ידוע, המשמש עבור משקאות, נחשב כסימן מסחר בינלאומי וקיבל צו מניעה, סליחה לא צו מניעה, אלא סירוב לרשום את סימן המסחר בקרדי או בקרדי בשם יגאל שבכלל מדובר על מוצר טקסטיל.
עכשיו אם סימן מסחר במוניטין חובקי עולם כמו בקרדי, די בשימוש בו כדי לחסום רישום של אדם אחר, למוצרים שהם אפילו לא באותו הגדר, על אחת כמה וכמה בעניינו שזה באמת מוצריס ואהים או מוצרים מאותו הגדר.
שאלה רלוונטית נוספת שעל אדוני לשקול זה ענין תום הלב. כלומר תום הלב הוא האם הבחירה לסימן המסחר היא מקרית, או האם באמת באה במטרה לנצל את אותו מוניטין שעסקתי בו עד עכשיו.
קודם כל העובדות הם, אנחנו משתמשים בסימן זמן רב הרבה לפני אינטריה, גם כמובן באר המקור ובומן האחרון גס ביוון שהיא ארץ המקור של אינטריה. הסימן משמש אותנו ביוון ב-78 ובעולם עוד הרבה לפני כן, ועל המוניטין של סימן המסחר שהתפתח עמדתי.
הדמיון בסימנים אינו יכול להחשב כמקרי דמיון כל כך רב, כמו שאמרתי אורך המילה, מספר הבהרות, משקל, צורת ההגייה, מקום התנועות ועמדתי על כך בתחילת הטענות,
הדגשתי את הנקודה הזאת, דובר על נוקרמה, יש מקום, ה-ש
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
טיעוני ד"ר אילן כהן באותו מקום, ה-5 באותו מקום, ה-ת בסוף באותו מקום וכנל ההבדל, כל האותיות הם האותיות הפחות חשובות לסימן. הבחירה הזאת לא מקרית. מדובר על נו, ואני רוצה להדגיש עוד פעם, טוענת המבקשת, נו נגור מנט, הראיתי לאדוני, נו זה לא נט. גם בסימן המסחר נוטלה לא מדובר על נט, אלא המבקשת ניסתה לטעון, מדובר בנוטלה, ואת הגיית הנכונה, צורה שבה המילה נט בכלל לא באה לידי ביטוי אבל חוץ מזה אני מדגיש, המילה נט בעצמה לא מופיעה כלל בסימנה של המבקשת וודאי אם ככה שאם היתה מכילה את המרכיב נט התוצאה הייתה שונה לחלוטין. לראיה נטקרי נשארת, הראיתי לאדוני. טוענת המבקשת, אנחנו משתמשים במילה נו סנאט והדגש הוא על הקרים, או אם בכלל קרים, א למה קרים ולא קרמה, למה קרמה ולא קרים, אבל טועה המבקשת. כשמדברים על סימן מסחר, המשקל של הרבה יותר גבוהה. הדבר הזה מצא לו מקום בפסיקה, ואם גם רוצה לשים דגש על ידד המילה קרם, אז למה לא קרם, למה לא קרם בהתחלה? ואוסיף ואומר, המילה קרמה יש בה מרכיב מסויים תיאורי. עכשיו כשבוחרים את הזה, למרכיב התיאורי לכשלעצמו קשה לתת משקל לבד כמו שעשתה המבקשת, ויש לה זה הטייה של המילה קרים בצורת קרמה והתוספת תתחיל עם נו. עכשיו לגבי שאלת תום הלב, כפי שגם נאמר, ולצערי כשהכנו
את התיק, וה לפני הרבה שנים היה לנו זה מול זּה, הראה
לנו את המוצר שלנו והמוצר של המבקשת, לא עלה בידינו למצוא אותו, עברנו דירה וזה הלך לאיבוד, המוצר הזה הלך לנו לאיבוד, לא מצאנו אותו, רציתי להביא אותו, אולי
לאדוני יש, אבל היה, ישנם התווית יש לה הרבה מאוד קווי דמיון.
יש פה התווית כוללת את המרכיב, את הציון של האגוזים, פרוסת לחם וסכין, אני לא מנסה לומר שפרוסת לחם וסכין אפשר לטעון בלעדיות, למרות ש... יש סימן מסחר על זה, אבל למשל שמה לה המבקשת כוס חלב על התווית שלה, וכוס חלב אם מדובר, מדובר על... מדוע כוס חלב?
הדבר הזה יש לו נפקות, רק כשבוחנים את תום הלב. אני גם רוצה לומר כאשר עושה המבקשת ואומרת, תראה, אני בעצם הסימן הקריטי זה ... אבל גם צורת השימוש וצורת השימוש שמשתמשת המבקשת לא מעידה על כך.
המבקשת מדגישה שתי אותיות לסימן 0 גדולה ואחת זה האות הראשונה נו והאות השניה והאות השלישית 6. היא מדגישה את צה, אני יכול להראות לאדוני, היא מדגישה את גה המבקשת
כ.ה. גולדברג: מוגש ומסומן מ/1. וה לא הסימן המבוקש.
ד"ר אילן כ מת/1 זה מתנגדת.
כ.ה. גולדברג: אתה רוצה גם ת'?
ד"ר אילן כהן: לא המתנגדת, מ' זה גם מבקשת יכול להיות. אבל הדרך הואאת מצביעה על כך צורת ההגייה היא לא כמ שהיא מנסה להגיד נוק,, אלא שבעצם הדגש הוא על שני המבחינים הללו, כמו בסימן שלנו.
אמר גם קרלי בדף 457 אבל לצורך החסכון לא אקריא את זה וגם קלדרון, בדף 457 שהדמיון שלא יכול לייחס את זה : לדמיון בין כל כך הרבה מרכיבים, אינו יכול ... עמד על גם קלדרון בדף 226, ועמד על זה גם, התייחס לוה כב'
הרשם אופיר בנושא קפטן לופי שהגשתי קודם לכן.
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998 טיעוני ד"ר אילן כהן למשל בהחלטה נוספת בנושא של סימן המסחר פאצ בנושא של התנגדות לסימן המסחר 79632 הם שם, קבע קודמך בדף 16, סבור אני איפה כי כאשר מוכח סימן מסחר תוך חיקוי ברור ותוך כוונה להטעות, הסימן אינו כשיר לרישום ... גם בבג"צ בענין אורלוגד בע"מ נ. רשם הפטנטים והמדגמים, בג"צ 406/82, בעמוד 158, תוך התייחסות לפסק הדין פרו פרו שהוכרתי קודם ראוי לציין שגם ב-ע.א., סליחה אני מדבר מול האות ה', בעמוד 158 מול האות ה', שורה חמישית לפני סוף הפסיקה. ראוי לציין שגם ב-ע.א. 715/98 לא נמצאו כל הסבר או תירוץ סביר לבתחירת השם פרו פרו מצד המערערת מתוך אלפי שמות אפשריים כאילו הדברים נאמנו לעניינו והסברה של המערערת נדחה על ידי בית המשפט בשתי הדרגות. בסיכומו של הדבר יותר מאשר הנחה תומכת בדעתו בב"כ המערערת, ...
אני עוד פעם רוצה לחזצור לטענה שיש גם אותיות שונות. אין לנו ספק שהמבקשת הינה מה שקוראת חקיין תכם. חקיין טיפש לוקח את הסימן כמות שהוא או חקיין לא מתוחכם והוא מנסה לעלו על מוניטין בצורה בוטה, המבקש לענייננו עשה את זה בצורה אינטילגנטית, בצורה מתחוכמת, שהיא לוקחת את המרכיבים הראשיים אבל מנסה לתת את הרושם כאילו שמדובר בסימן שונה שאפשר לרשום ולהשתמש בו וכו'. לענין וה אמנם המראית עין, החיקוי זה פחות בוטה, אבל הוא חיקוי ברמן ההגדר כאשר אני אינני רואה כיצד ניתן להתנגד נקרא לזה דמיון יוצר של הוגי השם הזה, הוא בעצם לוקח מילים מילוניות, מילים מקובלות שמשמשות בתעשייה.
טענות עו"ד קסילרר כלומר אם אני מתייחס כרגע לדוגמא שהובאה על ידי חברי, לאותו ... אני יכול ולומר נפקו איפא איננו שם מסחרי, נפקו מעיד למעשה על התוכן של הקופסה הואת. אני אינני יודע אם הוא יבקש,
ד"ר אילן כהן: יש להם הרבה. עו"ד קסילרר: זה מיוצר על ידי חברת מזון ... אני ראיתי פה, אני לא מכיר את המוצר הזה.
עכשיו אני בא ומראה שלמעשה אותו יצרן, אני חושב שלפררו, או למתנגדת אין השגות באשר לאותו יצרן, על כי בחר לא לתת למוצר שלו זם מזצוהה אלא בחר לקרוא למוצר בשמו הוא. הוא קרא לוזה למעשה ממרח שוקולד, או ממרח אגוזים. עכשיו, אי אפשר לבוא בטענה למישהו שקורא למוצר שלו ממרח אגווים, באותה מידה כאשר במקום לקרוא לזה ממרח אגוזים, הוא קורא לזה מיגוזים, שזה בעצם שידוך של ממרח ואגוזים, אני לא יודע בדיוק? על מה ההלנה או מה בדיוק הטענה הספציפית בהקשר הזה. סך הכל זה שוב, מילים שמאוגדות יחד ויוצהּות סימן שאמור להיות רשום, או מבוקש רישומו כסימן מסחר.
בנושא של השימוש ברישומים הללו, המתנגדת הינה בעלת רישום של הסימן נוטלה בכ-70 מדינות כך למדנו מהראיות שלה. אני אינני חולק על כך, אני אינני יודע מה הרשימה של המדינות הללו, אבל גם מוצר, וה לא במחלוקת, אני רק מכוון לנקודה אחת, והנקודה הינה שגם לגבי המוצר נוקרימה , קיים רישום בשמונה מדינות כיום, כאשר אני, כיוון שאני אינני מכיר את המדינות שבהן נרשם הסימן נוטלה אני מעז להניחה שבחלק מאותן מדינות נרשם גם הסימן נוקרמה, אני צודק בהנחה?
ד"ר אילן כהן: במדינה אחת או שתיים. כ.ה. גולדברג: בדנמרק. עו"ד קסילרר: או קיי, אז בדנמרק יש לנו בעצם רישום מקביל של שתי השמות הללו, והם חיים בשלום וה בצד וּה. כלומר לא נמצאה, לא נמצא מקום לשלול את אפשרות הרישום של נוקרמה גם במדינות אחרות שבהם כנראה יש רישום מקביל של נוטלה.
עכשיו הדעת נותנת שאם הדבר, שאם השמות הללו קרובים כדי הטעייה או קרובים כדי ... ביניהם, אצא חזקה על הרשם באותם מקומות שמלאכתו בכך ועיסוקו בכך שלא ייכתב ויאשר את לצרכנים הנבוכים לטעות ולהגיע למסקנות לא נכונות. כלומר הרישום המקביל דומני מדבר בעדו, ומעיד על כך שהרישום אפשרי, ולמעשה אין מניעה לקיימו. עכשיו אני רוצה אולי להפנות בהקשר הזה לעוד שתי נקודות. נקודה אחת הינה התצהיר הנוסף שהוגש על ידי המבקשת באשר לרישום במדינתה היא דהיינו איטליה. באיטליה נרשם הסימן והוא נרשם כאשר טענת המבקשת הינה שבאיטליה אין בעצם התנאי או המסוכה של האבחנה. כלומר על פי החוק האיטלקי, הואכר באותו תצהיר די לסימן שיירשם כפי שהוא. לא ראינו אבל נקודה אחת בתצהיר שלה והוא שהוגשה בקשה לביטול על ידי חברת פררו באיטליה. אני מסכים שבשלב הראשון לא היתה מניעה לרישום מבחינתם או לא היתה להם בעצם אפשרות של שליטה כזצו או אחרת על הרישום, אבל אנחנו חלפנו את השלב הזה אנחנו היום הרבה אחריו. לא מצינו התנגדות שהוגשה על ידי פררו ביחס לרישום במדינתה היא. עכשיו פררו היא חברה שבסיסה איטלקית, אבל שיווקה או תפוצתה הוא בינלאומי. אני חושב שדווקא היה
נכון מבחינתה להגן על הטריטוריה הפנימית שלה ביתר תוקף, זה בעצם בסיס היעד שלה, או קהל היעד שלה וכו'. אס היא הניחה לדברים כפי שהם, והשלימה למעשה עם הרישום המקביל בביתה, של נוטלה לעומת נוקרמה, אני חושב שגם לדברים האלה יש משקל כזה או אחר וראוי להביא גם אותם בחשבון.
נקודה נוספת, בענין הזה של החשש להטעייה או הטעייה לא שמענו על הטעייה ארצית, כלומר אנחנו פה בעצם מדברים על תיאוריה. בתיאוריה אולי אנשים יטעו, אולי יחשבו כך או לי יחשבו אחרת. לא ראינו באף מקום במסגרת הראיות שהובּאו בפנינו מקום שבו נעשה מעשה, כלומר שבו הוגשה תביעה כואת או אחרת, על ידי פררו בשל הטעייה שהוטעה צרכן כזצה או אחר.
כלומר אנחנו בעצם מדבריס בתיאוריה. הסימן נוטלה רשום כבר שנים רבות, חברי הזכיר ואני מצר שאינני זוכר, אבל בוודאי כבר עשים שנה הוא רשום, במשך עשרים השנה ההללו, ולנו המוצר נוקרמה רשום כבר למעלה מעשר או חמש: עשרה שנים.
בכל התקופה הזאת אם יש צדק היה צריך להופיע. כלומר, אני מניחה שבאיושהוּו בעולם היה צריך להיות עימות או היתה צריכה להיות התכתשות בין החברות על רקע של הטעייה, על רקע של מישהו שעשה דברים כאלה או אחרים, העובדה היא שעד רגע זה לא שמענו על כך.
אני חושב שהלקונה או העדר ההתכתשות, העדר העימות מדבר בעדו, כך שנדמה לי שהחששות הללו הם יותר בגדר תיאוריה מאשר בגדר דברים שקרו בפועל, או שקורים בפועל יותר נכון.
עכשיו אם אני שוב מנסה לבחו את מהות תפקידנו כאן, אנחנו למעשה במצב שבו אנחנו מיועדים להגן על הצרכן הסביר, כדי להראות האם בלכתו למכולת או לסופר הוא יכול לטעות או יטעה ברכישה שלו.
מכל המבחנים שאנחנו בעצם בחנו עד כה אני אינני בטות שהמסקנה האפשרית, המסקנה היחידה האפשרית הינה שהוא בוודאי יטעה כאשר ילך ויבחר מוצר א' בסוברו בטעות שהוא רוכש מוצר ב'. כל המבחנים שעליהם דיברנו וניתחנו אותם אינם מביאיס בהכרח לאותה תוצאה שחברי מכוון אליה, כלומר אם הוא מדבר על חששות, פל דבר הוא בגדר חשש ואם אני אלך על המילה הספציפית שעליה אנחנו מדברים כרגע, התחילית נו מאוד מפריעה לפררו, או אני מוכן להניח, אני מוכן להסכים שאילו ביקשה החברה היוונית לרשום סימן שייקרא נובלה שיש לו גם כן צליל יפה והוא יכול להיות אגוזצ יפה, נובלה זה יפה בין נט ואגוז, אני מוכן לקבל שפה יש מן הדמיון ויש מןסימן וגם אם ייקבע שהיא דומה או לא דומה, ואני
מסכים ... בענין צה, זהו אני סיימתי.
גולדברג: תודה רבה.
ההתנגדות שהוגשה כנגד רישום בקשה סימן מסחר נוקרמה מבוססת על שלוש עילות. העילה האחת והיה לפי סעיף 6(11) לפקודת סימני המסחר שלגביה נטען כי הסימן המבוקש על ידי המבקשת דומה עד כד: להטעות לסימן המסחר נוטלה של המתנגדת וטענת המתנגדת הדמיון הזה גם מביא לתוצאה שבשימוש בסימן המסתר נוקרמה מבקשת עושה למעשה שימוש שלא כדין במוניטין המגולם בסימן המסתחר נוטלה והדבר מביא לתתרות בלתי הוגנת במסחר. העילה השניה היא עילה לפי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסתר, שעל בסיסו טוענת המתנגדת כי הסימן דומה דמיון ניכר לסימן המסתר נוטלה של המתנגדת אשר רשום בפנקס לגב: טובין מאותו הגדר. העילה השלישית, שרישום סימן לפי סעיף 5(11) עלול לפגוע בתקנת הציבור שגם כאן הטענה שרישום הסימן עשוי לגרום לסכנת הטעייה אשר הציבור יטה לחשוב שהוא רוכש את מוצרי המתנגדת בשעה שהוא רוכש למעשה את המוצר של בעלת הסימן. שלושת העילות האלה, או שלוש העילות האלה מעוררות במקרה הזה שאלה מרכזית. השאלה היא הדמיון בין הסימן נוטלה לבין הסימן נוקרמה. לדעתי הסימנים הם לא דומים עד כדי
הטעייה בעיני הצרכן, לשני הסימנים יש צליל שונה, הס
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
שונים מבחינה פונטית, הם שונים מבחינה חזותית, והם גסם לא מעוררים אסוציאציה דומה.
שני הצדדים מסכימים וגם אני מקבל את העמדה הזאת, שמה שקובע הוא הרושם הכללי שמעוררים הסימנים. לא לוקחים את הסימנים ומבתרים אותם לחלקים ומשווים כל חלק לכל חלק. לפעמים יש משמעות לחלקים של הסימן אם החלק הוא דומיננטי.
במקרה הזה אנ לא מוצא שיש איזשהו חלק שהוא דומיננטי שנלקחה שמשפיע מבחינה פונטית או מבחינה חזותית על הסימנים, הקידומת סא או התתילית סא שמשותפת לשני הסימנים היא לא הקידומת הדומיננטית דווקא.
לכן אני לא חושב שכתוצאה מזה שבסימן נוקרימה את ההתחלה שכוללת את ה-סא זה יוצר בעיני הצרכן סכנת הטעייה, ואני יכול להגיד אפילו יותר מזה, לא רק שאין כאן סכנת הטעייה, לדעתי אין כאן גם סכנה של שיוך או אסוציאציה בין שני הסימנים.
שני הסימנים הס מספיק רחוקים. למרות שמדובר במוצרים דומים, ממרח אגוזים וממרח קקאו, ולמרות שקהל היעד יכול להיות והה, אם כי לא הוכח שהם מוצרים נרכשים דווקא על ידי ילדים, למרות שערוצי השיווק הם זהים ואפילו אולי המקומות שבהם המוצרים האלה הם מונחים על גבי המדפ:ים ולמרות שמדובר בקהל יעד לא מקצועי, כל התנאים האלה גם אס מתמלאים, חסר תנאי אחד, התנאי הוא שיהיה דמיון כלשהו בין הסימנים שיוביל לסכנת הטעייה או לסכנת של
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.12.1998
לגבי הטענה שהסימן הוא מפורסם, לעובדה שסימן מפורסם ואני מוכן להניח לצורך ההחלטה הנוכחית שנוטלה הוא סימן מפורסם יש מספר נפקויות. נפקות אחת זה שניתנת הגנה מחו> למדינת המקור. נפקות נוספת יכול להיות שתינתן הגנה ללא רישום. נפקות שלישית זה יכול להיות שתהיה עדיפות ברישוסם לסימן מפורסם, נפקות נוספת זה שההגנה לא מוגבלת לסוג מסויים של מוצרים כמו שציין בצדק ב"כ פררו, סימן מפורסם מגן גם על מוצרים מסוג שונה.
אבל מכאן אי אפשר להקיש שהוא מגן כנגד סימנים שלא נשמעים או לא נראים אותו דבר, או בקיצור סימנים שהם לא דומיס.
סימן מפורסם גם נותן הגנה לגבי שימוש בלתי מתאים. במובן והוא רחב מאשר סימן לא מפורסם אבל שוב, כדי שתהיה נפקות לעובדה שמדובר בסימן מפורסם, הסימנים צריכיים להיות דומים. כל הנפקויות שהזכרתי עד עכשיו מתחילות להתעורר כאשר הסימנים דומים, אבל כאשר הסימנים לא דומים, אז מבחינה זצאת זה לא משנה אם מדובר בסימן לא מפורסם, או בסימן מפורסם.
כשמדובר בסימן מפורסם, אז ההגנה יכולה להיות יותר רחבה גם לגבי אסוציאציה ולא רק לגבי סכנת הטעייה, כלומר כשיש סימן מפורסם, אז תינתן הגנה כנגד סימן שיוצר אסוציאציה לגבי הסימן המפורסם גם אם אין הטעייה. אבל גם כאן צריך שיהיה דמיון כלשהו בסימנים שיעורר את האסוציאציה המשותפת.
במקרה הזה, לדעתי אין דמיון בין הסימנים.
לגבי התווית שהוגשה, אני לא חושב שהתווית שהוגשה, התווית של נוקרימה היא בכלל רלוונטית לענין, למקרה הנדון מפנ שאנחנו מדברים פה על סימני מסחר. כשמדובר בסימני מסחר משווים את מה שמבוקש לגבי הרישום ומה שרשום, לא מסתכלים על גורמים מאבחנים או על גורמים משותפים שנמצאים מחוץ לסימן המסחר הרשום, אבל גם אם התווית רלוונטית, לדעתי דווקא המראה שלה מדגיש את המילה אפתס. ואת אומרת התווית ככל שיש לה רלוונטיות, היא מדגישה יותר את החלק שמאבחן בין הסימנים ולא את החלק שמשותף להם.
לגבי טענה של חוסר תום לב, עוד פעם אנחנו חוזרים כאן לאותה נקודה שהוכרה קודם. הכל תלויי בשאלה של הדמיון בין הסימנים. אם אין דמיון בין הסימנים שמעורר סכנת הטעייה ואני מסכים שסכנת הטעייה לא צריך להוכית מקרים ממשיים, אלא מדובר בסכנת הטעייה תיאורטית, די בסכנת הטעייה, אבל אם אין סכנת הטעייה ואין סכנה של אסוציאציה, אז אין מה לדבר על תום לב, כשהשאלה של תוס לב מתעוררת כשיש איזשהי סכנה של הטעיה או שיש איזשהו דמיון.
במקרים גם של אורלוגד, גם של בקרדי וגם גב, בכל המקרים האלה השאלה של תום לב התעוררה לאור וה שהיה דמיון בין הסימנים ושהיתה סכנת הטעייה או לפחות סכנת שיוך.
לסיכום אני חושב שאס המתנגדת היתה מצליחה למנוע את סימן המסחר נוקרימה, וזה היה מרחיב את המונופולין שלה מעבר לגבולות המוניטין שיש לה גם אם המוניטין הוא מאוד רחב. תודה רבה.ההתנגדות נדחית.
סוף דיון
משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,
בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.
על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).